שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[תמונה:Bee_pollinating_Aquilegia_vulgaris.JPG|left|thumb|250px|דבורה מבצעת [[האבקה]]. האבקה היא סוג של שירות שמספקת המערכת הטבעי לחקלאות בעיקר בענפי הפירות.]]

[[תמונה:Bee_pollinating_Aquilegia_vulgaris.JPG|left|thumb|250px|דבורה מבצעת [[האבקה]]. האבקה היא סוג של שירות שמספקת המערכת הטבעי לחקלאות בעיקר בענפי הפירות.]]

בני האדם נהנים ממגוון גדול של משאבים ו[[תהליכים]] שמספקות [[אקולוגיה|המערכות הטבעיות]]. שירותים אלה כוללים הספקה של מוצרים כמו אוויר או [[מי שתייה]] נקיים וטהורים מ[[זיהום]] וכן תהליכים כמו פירוק ו[[קומפוסט|קומפוסטציה]] של פסולות. מאגר השרותים האקולוגי מיוצר על ידי שורה של [[מערכת מורכבת|מערכות טבעיות מורכבות]] הקשורות בינן ומקיימות [[מחזורים אקולוגיים|מחזורים טבעיים של חומרים, מידע ואנרגיה]]. המערכות מונעות בעיקר על ידי [[אנרגיית השמש]] ופועלות על פני מנעד רחב של מרחב וזמן.

 

בני האדם נהנים ממגוון גדול של משאבים ו[[תהליכים]] שמספקות [[אקולוגיה|המערכות הטבעיות]]. שירותים אלה כוללים הספקה של מוצרים כמו אוויר או [[מי שתייה]] נקיים וטהורים מ[[זיהום]] וכן תהליכים כמו פירוק ו[[קומפוסט|קומפוסטציה]] של פסולות. מאגר השירותים האקולוגי מיוצר על ידי שורה של [[מערכת מורכבת|מערכות טבעיות מורכבות]] הקשורות בינן ומקיימות [[מחזורים אקולוגיים|מחזורים טבעיים של חומרים, מידע ואנרגיה]]. המערכות מונעות בעיקר על ידי [[אנרגיית השמש]] ופועלות על פני מנעד רחב של מרחב וזמן.

==פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות==

==פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות==

קיימות הגדרות שונות של שירותי המערכת האקולוגית. הגרסה העדכנית ביותר שנקבעה על ידי TEEB נועדה לבצע סינתזה בתחום כדי למנוע ספירה כפולה של שירותים, בגרסה זו המינוח "שירותים תומכים" הוחלף במינוח "שירותי בית גידול" (Habitat Services).

קיימות הגדרות שונות של שירותי המערכת האקולוגית. הגרסה העדכנית ביותר שנקבעה על ידי TEEB נועדה לבצע סינתזה בתחום כדי למנוע ספירה כפולה של שירותים, בגרסה זו המינוח "שירותים תומכים" הוחלף במינוח "שירותי בית גידול" (Habitat Services).

ככל [[גידול אוכלוסין|שהאוכלוסייה האנושית גדלה]] וככל שיש [[צמיחה כלכלית|גידול בצריכה לנפש]] גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. [[משאבי טבע]] אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. [[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]] של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40-50% [[שימושי קרקע|משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח]] שונו בצורה קיצונית או הדרדרו בעקבות פעילות אנושית, 66% אחוזים מ[[דיג|שדות הדיג]] סובלים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|הכחדה המונית מעשה ידי אדם]].

ככל [[גידול אוכלוסין|שהאוכלוסייה האנושית גדלה]] וככל שיש [[צמיחה כלכלית|גידול בצריכה לנפש]] גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. [[משאבי טבע]] אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. [[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]] של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40%-50% [[שימושי קרקע|משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח]] שונו בצורה קיצונית או הידרדרו בעקבות פעילות אנושית, 66% אחוזים מ[[דיג|שדות הדיג]] סובלים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|הכחדה המונית מעשה ידי אדם]].

כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב חברות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהם סופיים ונמצאים תחת איום, אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של הטרייד-אוף בין הצרכים והרצונות קצרי-הטווח לאלו של הטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות, יש נטייה גדלה והולכת לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות.

כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב חברות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהם סופיים ונמצאים תחת איום, אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של הטרייד-אוף בין הצרכים והרצונות קצרי-הטווח לאלו של הטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות, יש נטייה גדלה והולכת לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות.

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf נייצ'ר, 1997]: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.  

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf נייצ'ר, 1997]: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.  

השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית ל[[אדם]] מוערך בטריליוני דולרים בשנה. ועם זאת, כמעט כל השרותים האלה לא נסחרים ב[[שוק|שווקים הכלכלים]], ולכן הם נתפסים כשרותי-חינם. במילים אחרות, יש להם מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כולם נהנים מקיומם, אבל קשה למנוע ממישהו להנות מהם אם הוא לא משלם עליהם, ואם מישהו אחד נהנה מהם אין זה מונע את ההנאה של מישהו אחר. וזאת בדומה למוצרים ציבוריים אחרים כמו הספקת בטחון צבאי, או [[אמון]]. היות ואין לשרותים האלה תגי מחיר, החברה והשחקנים הפועלים בשוק לא יכולים לקבל איתות באשר לאפשרות של שינוי בהיצע שלהם או להתדרדרות של המערכות האקולוגיות שמייצרות את השירותים. כיום יש הסכמה רחבה בדבר נזק גדל ואיום מתרחב על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] רבות - הדבר נובע משורה של [[השפעות סביבתיות]] כגון [[זיהום]], [[בירוא יערות]], [[מינים פולשים]], [[משבר המים העולמי]] ועוד.  

השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית ל[[אדם]] מוערך בטריליוני דולרים בשנה. ועם זאת, כמעט כל השירותים האלה לא נסחרים ב[[שוק|שווקים הכלכלים]], ולכן הם נתפסים כשירותי-חינם. במילים אחרות, יש להם מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כולם נהנים מקיומם, אבל קשה למנוע ממישהו להנות מהם אם הוא לא משלם עליהם, ואם מישהו אחד נהנה מהם אין זה מונע את ההנאה של מישהו אחר. וזאת בדומה למוצרים ציבוריים אחרים כמו הספקת בטחון צבאי, או [[אמון]]. היות ואין לשירותים האלה תגי מחיר, החברה והשחקנים הפועלים בשוק לא יכולים לקבל איתות באשר לאפשרות של שינוי בהיצע שלהם או להתדרדרות של המערכות האקולוגיות שמייצרות את השירותים. כיום יש הסכמה רחבה בדבר נזק גדל ואיום מתרחב על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] רבות - הדבר נובע משורה של [[השפעות סביבתיות]] כגון [[זיהום]], [[בירוא יערות]], [[מינים פולשים]], [[משבר המים העולמי]] ועוד.  

לפי [[גרכטן דיילי]] ושות', אם מעוניינים ב[[קיימות]], יש צורך קריטי לזיהוי ולניטור של שירותי מערכות אקולוגיות הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית, ולשילוב של הערך שלהן בתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הפרטים ושל החברות האנושיות.

לפי [[גרכטן דיילי]] ושות', אם מעוניינים ב[[קיימות]], יש צורך קריטי לזיהוי ולניטור של שירותי מערכות אקולוגיות הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית, ולשילוב של הערך שלהן בתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הפרטים ושל החברות האנושיות.

בעיה נוספת ברעיון ההערכה הכלכלית היא שקיימים שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[ייצור ראשוני]]. הרעיון של השמת תג מחיר הוא שניתן להמיר דבר אחד בדבר שני - תמורת כך וכך עגבניות נהיה מוכנים לשלם כך וכך בננות. סך הסחורות שאנו מוכנים לשלם תמורת מוצר מסויים, או ויתור על סחורות אלה, קובעים את מחירו. מוצרים חסרי תחליף הם מוצרים שבלעדיהם הכמות של כל המוצרים האחרים תהיה אפס.  ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הכלכלי שלהם הוא אינסופי.  

בעיה נוספת ברעיון ההערכה הכלכלית היא שקיימים שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[ייצור ראשוני]]. הרעיון של השמת תג מחיר הוא שניתן להמיר דבר אחד בדבר שני - תמורת כך וכך עגבניות נהיה מוכנים לשלם כך וכך בננות. סך הסחורות שאנו מוכנים לשלם תמורת מוצר מסויים, או ויתור על סחורות אלה, קובעים את מחירו. מוצרים חסרי תחליף הם מוצרים שבלעדיהם הכמות של כל המוצרים האחרים תהיה אפס.  ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הכלכלי שלהם הוא אינסופי.  

שירותים אחרים הם כאלו שניתן להמיר חלק מהם בפתרונות טכנולוגיים. אבל לעיתים קרובות דבר זה נעשה תוך הסתמכות על [[כלכלה מקיימת|כלכלה לא מקיימת]] ועל כלכלה שאינה [[כלכלת מחיר מלא]] - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר ו/או זמני (על ידי [[השפעות חיצוניות]]), על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות או תוך התבססות על "סבסוד" מצד שירותי טבע אחרים. לדוגמה, אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של [[התפלת מים]] לקבלת מים מתוקים במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן ב[[טכנולוגיה]] הקיימת והן במשאבים הקיימים. כיום רוב [[משק האנרגיה העולמי]] מסתמך על [[דלקים מחצביים]] כך שגם התפלה, שצורכת אנרגיה רבה, מבוססת על [[משאב מתכלה]]. הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגטי, הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות [[שיפורי טכנולוגיה]]. [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]] או [[שיא תפוקת הפחם]] וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהדרדרות סביבתית אפשרית כמו [[זיהום מים]], עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה.

שירותים אחרים הם כאלו שניתן להמיר חלק מהם בפתרונות טכנולוגיים. אבל לעיתים קרובות דבר זה נעשה תוך הסתמכות על [[כלכלה מקיימת|כלכלה לא מקיימת]] ועל כלכלה שאינה [[כלכלת מחיר מלא]] - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר ו/או זמני (על ידי [[השפעות חיצוניות]]), על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות או תוך התבססות על "סבסוד" מצד שירותי טבע אחרים. לדוגמה, אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של [[התפלת מים]] לקבלת מים מתוקים במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן ב[[טכנולוגיה]] הקיימת והן במשאבים הקיימים. כיום רוב [[משק האנרגיה העולמי]] מסתמך על [[דלקים מחצביים]] כך שגם התפלה, שצורכת אנרגיה רבה, מבוססת על [[משאב מתכלה]]. הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגטי, הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות [[שיפורי טכנולוגיה]]. [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]] או [[שיא תפוקת הפחם]] וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהידרדרות סביבתית אפשרית כמו [[זיהום מים]], עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה.

חלק מ[[כלכלה אקולוגית|הכלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטומיה בין תחום ה[[אקולוגיה]] לבין [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] והחברתית וגורם לכך של[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם [[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]] ו[[כלכלה סביבתית|הכלכלה הסביבתית]], לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]].

חלק מ[[כלכלה אקולוגית|הכלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטומיה בין תחום ה[[אקולוגיה]] לבין [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] והחברתית וגורם לכך של[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם [[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]] ו[[כלכלה סביבתית|הכלכלה הסביבתית]], לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]].

** [http://www.boker.org.il/info/synthesis/Ecosystem_services_David_Brand.pdf שירותים אקולוגיים של יער וחורש] דוד ברנד – יערן ראשי – קק"ל  

** [http://www.boker.org.il/info/synthesis/Ecosystem_services_David_Brand.pdf שירותים אקולוגיים של יער וחורש] דוד ברנד – יערן ראשי – קק"ל  

* [http://www.ecology.org/biod/value/EcosystemServices.html שרותי המערכת האקולוגית] מאמר של [http://cesp.stanford.edu/people/gretchencdaily גרכטן דיילי] וכותבים נוספים  

* [http://www.ecology.org/biod/value/EcosystemServices.html שירותי המערכת האקולוגית] מאמר של [http://cesp.stanford.edu/people/gretchencdaily גרכטן דיילי] וכותבים נוספים  

* מאמר של ג'נט אברמוביץ [http://www.worldwatch.org/node/447 Putting a Value on Nature's "free" Services], Janet N. Abramovittz Worldwatch: January/february 1998,Vol. 11, No. 1 pp. 10-19

* מאמר של ג'נט אברמוביץ [http://www.worldwatch.org/node/447 Putting a Value on Nature's "free" Services], Janet N. Abramovittz Worldwatch: January/february 1998,Vol. 11, No. 1 pp. 10-19

* [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf ערכם של ההון הטבעי ושל שירותי האקוסיסטמות העולמיות] [[רוברט קוסטנזה]] ואחרים, נייצ'ר, 1997

* [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf ערכם של ההון הטבעי ושל שירותי האקוסיסטמות העולמיות] [[רוברט קוסטנזה]] ואחרים, נייצ'ר, 1997

* [http://isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=15&ItemId=20&mytabsmenu=xxx שרותי מערכות אקולוגיות] שחר בוקמן, מאי 2009, [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]].  

* [http://isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=15&ItemId=20&mytabsmenu=xxx שירותי מערכות אקולוגיות] שחר בוקמן, מאי 2009, [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]].  

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010. התוכנית כוללת התייחסות לשירותי המערכת האקולוגית בכלל ולמערכות האקולוגיות בישראל בפרט.  

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010. התוכנית כוללת התייחסות לשירותי המערכת האקולוגית בכלל ולמערכות האקולוגיות בישראל בפרט.  

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מהשירותים האקולוגיים שמספקים יערות לחקלאות. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]].  

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מהשירותים האקולוגיים שמספקים יערות לחקלאות. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]].