שינויים

זינגלס מציין כי אף שבארצות הברית לא התפתחה מסורת של טינה וחשדנות מול ה[[קפיטליזם]] בכלל, יש בה תת זרם (שמרני) ופופוליסטי שיש לו טינה ל[[ריכוזיות]] במערכות פיננסיות כמו [[בנקאות|בנקים]], בתי השקעות וכו'. הוא מצדיק טינה זו וטוען כי תחרות אמיתית במערכת הפיננסית חשובה מאד לקידום תחרות, יוזמה וחדשנות בשווקים האחרים וללא תחרות כזו יש מחסום מהותי לתחרותיות בשוק.  

זינגלס מציין כי אף שבארצות הברית לא התפתחה מסורת של טינה וחשדנות מול ה[[קפיטליזם]] בכלל, יש בה תת זרם (שמרני) ופופוליסטי שיש לו טינה ל[[ריכוזיות]] במערכות פיננסיות כמו [[בנקאות|בנקים]], בתי השקעות וכו'. הוא מצדיק טינה זו וטוען כי תחרות אמיתית במערכת הפיננסית חשובה מאד לקידום תחרות, יוזמה וחדשנות בשווקים האחרים וללא תחרות כזו יש מחסום מהותי לתחרותיות בשוק.  

החשדנות הפופוליסטית נגד מערכת פיננסית בארצות הברית גרמה ל[[יעילות פארטו]] נמוכה יותר, אבל בד-בד דבר זה איפשר לדעת זינגלס, את הבריאות ארוכת-הטווח של קפיטליזם דמוקרטי בארצות הברית.  

החשדנות הפופוליסטית נגד מערכת פיננסית בארצות הברית גרמה ל[[יעילות פארטו]] נמוכה יותר, אבל בד-בבד דבר זה איפשר לדעת זינגלס, את הבריאות ארוכת-הטווח של קפיטליזם דמוקרטי בארצות הברית.  

זינגלס התנגד בעבר לשבירת הבנקים הגדולים ולפיצולם מסיבות של [[יעילות כלכלית]]. כיום הוא טוען שטעה וכי פירוק בנקים הוא קריטי כדי למנוע מהם לצבור כוח כלכלי ופוליטי רב עוצמה, שחוסם תחרות בתחום הפיננסי ובתחומים אחרים.

זינגלס התנגד בעבר לשבירת הבנקים הגדולים ולפיצולם מסיבות של [[יעילות כלכלית]]. כיום הוא טוען שטעה וכי פירוק בנקים הוא קריטי כדי למנוע מהם לצבור כוח כלכלי ופוליטי רב עוצמה, שחוסם תחרות בתחום הפיננסי ובתחומים אחרים.

===ריכוזיות של המערכת הפיננסית דרך לובי פוליטי===

===ריכוזיות של המערכת הפיננסית דרך לובי פוליטי===

זינגלס מציין את חוק גלאס-סטיגל, שחוקק לאחר [[השפל הגדול]] בשנות ה-30 של המאה ה-20.  החוק הפריד בין הבנקים לשוק ההון. לטענתו התרומה העיקרית של החוק היתה פיצול כוחות בתוך מערכת הבנקאות, שהוביל לקיומם של אינטרסים שונים בתוך המערכת והוריד את כוחה של מערכת הבנקאות ככוח אחד. ב-1999 ביטל הממשל הדמוקרטי של ביל קלינטון את חוק גלאס-סטיגל. מי שהוביל את הוויתורים לבנקים היה שר האוצר של קלינטון, רוברט רובין, שלאחר סיום תפקידו בממשל עבר לעבוד בסיטיגרופ - הבנק שנהנה מביטול החוק.  

זינגלס מציין את חוק גלאס-סטיגל, שחוקק לאחר [[השפל הגדול]] בשנות ה-30 של המאה ה-20.  החוק הפריד בין הבנקים לשוק ההון. לטענתו התרומה העיקרית של החוק היתה פיצול כוחות בתוך מערכת הבנקאות, שהוביל לקיומם של אינטרסים שונים בתוך המערכת והוריד את כוחה של מערכת הבנקאות ככוח אחד. ב-1999 ביטל הממשל הדמוקרטי של [[ביל קלינטון]] את חוק גלאס-סטיגל. מי שהוביל את הוויתורים לבנקים היה שר האוצר של קלינטון, רוברט רובין, שלאחר סיום תפקידו בממשל עבר לעבוד בסיטיגרופ - הבנק שנהנה מביטול החוק.  

זינגלס מייחס חלק גדול מהבעיה במערכת הפיננסית בארצות הברית ל[[תהליך]] הגברת ה[[ריכוזיות כלכלית]] בעשורים האחרונים.  ב-1984 שלטו חמשת הבנקים הגדולים בארצות הברית ב-9% מהפיקדונות. בסוף 2008 הם שלטו ב-40%. שיא תהליך המיזוגים בענף היה ב-1999, כאשר חוקק חוק גרם-ליץ׳-בליילי, שביטל את ההפרדה שנקבעה בגלאס-סטיגל בין הבנקים לשוק ההון.  

זינגלס מייחס חלק גדול מהבעיה במערכת הפיננסית בארצות הברית ל[[תהליך]] הגברת ה[[ריכוזיות כלכלית]] בעשורים האחרונים.  ב-1984 שלטו חמשת הבנקים הגדולים בארצות הברית ב-9% מהפיקדונות. בסוף 2008 הם שלטו ב-40%. שיא תהליך המיזוגים בענף היה ב-1999, כאשר חוקק חוק גרם-ליץ׳-בליילי, שביטל את ההפרדה שנקבעה בגלאס-סטיגל בין הבנקים לשוק ההון.  

גם אם הכלכלן יוותר על הכסף ועל הפרסום, עדיין קיימים תמריצים שידחפו אותו לכתיבה שלא מפריעה לעסקים הגדולים ולקבוצות האינטרס החזקות, משום שמאמרים שמחמיאים לעסקים אלה, מייצרים לו חברים רבים, ומאמרים ביקורתיים  מייצרים אויבים וחושפים את הכותב להטרדות ולעתים גם לתביעות משפטיות.  

גם אם הכלכלן יוותר על הכסף ועל הפרסום, עדיין קיימים תמריצים שידחפו אותו לכתיבה שלא מפריעה לעסקים הגדולים ולקבוצות האינטרס החזקות, משום שמאמרים שמחמיאים לעסקים אלה, מייצרים לו חברים רבים, ומאמרים ביקורתיים  מייצרים אויבים וחושפים את הכותב להטרדות ולעתים גם לתביעות משפטיות.  

זינגלס מציע למקבלי ההחלטות להזהר ממומחים גם בגלל שהתמחות מקצועית מייצרת קונצנזוס מקצועי שיכול לשבש את  את שיקול הדעת שלהם. מומחים לאנרגיה אטומית שכל חייהם התמקצעו באנרגיה אטומית - ימליצו על אנרגיה אטומית. מומחים לבנקאות יהיו מוטים לטובת הבנקאות. למומחים למיסוי תמיד יהיו יותר הזדמנויות לייעץ ולקבל שכר מחברות ענק מאשר מרשויות המסים.  המומחים, לפי זינגלס, כולל הכלכלנים באקדמיה, לכודים במומחיות שלהם ובעולם של תמריצים שדוחפים אותם לשרת את הכסף והכוח נגד התחרות ונגד אינטרסים נוספים של הציבור.  

זינגלס מציע למקבלי ההחלטות להיזהר ממומחים גם בגלל שהתמחות מקצועית מייצרת קונצנזוס מקצועי שיכול לשבש את  את שיקול הדעת שלהם. מומחים לאנרגיה אטומית שכל חייהם התמקצעו באנרגיה אטומית - ימליצו על אנרגיה אטומית. מומחים לבנקאות יהיו מוטים לטובת הבנקאות. למומחים למיסוי תמיד יהיו יותר הזדמנויות לייעץ ולקבל שכר מחברות ענק מאשר מרשויות המסים.  המומחים, לפי זינגלס, כולל הכלכלנים באקדמיה, לכודים במומחיות שלהם ובעולם של תמריצים שדוחפים אותם לשרת את הכסף והכוח נגד התחרות ונגד אינטרסים נוספים של הציבור.  

הפתרון לפי זינגלס, אינו להיפטר מהמומחים, אלא להבין את ההטיות שלהם וליצור מערכת איזונים ובלמים. הוא בוחר לצטט את שופט בית המשפט העליון האמריקאי לשעבר [[לואיס ברנדייס]]: ״במקום להחזיק עמדות עצמאיות, עורכי הדין הפכו עצמם למשרתים של החברות הגדולות וזנחו את המחויבות להשתמש בכוח שלהם כדי להגן על העם. אנחנו שומעים יותר מדי על עורכי הדין של התאגידים ופחות מדי על עורכי דין של האנשים״.

הפתרון לפי זינגלס, אינו להיפטר מהמומחים, אלא להבין את ההטיות שלהם וליצור מערכת איזונים ובלמים. הוא בוחר לצטט את שופט בית המשפט העליון האמריקאי לשעבר [[לואיס ברנדייס]]: ״במקום להחזיק עמדות עצמאיות, עורכי הדין הפכו עצמם למשרתים של החברות הגדולות וזנחו את המחויבות להשתמש בכוח שלהם כדי להגן על העם. אנחנו שומעים יותר מדי על עורכי הדין של התאגידים ופחות מדי על עורכי דין של האנשים״.