שינויים

[[קובץ:Unipolar depressive disorders world map - DALY - WHO2004 svg.png|ממוזער|400px|שנות אדם בהשפעת המחלה (שנים במצב חולני ושנים שעבדו עקב תמותה DALY) עקב דיכאון קליני בין מדינות שונות,  ל-100,000 תושבים, בסטנרטיזציה של גיל]]

[[קובץ:Unipolar depressive disorders world map - DALY - WHO2004 svg.png|ממוזער|400px|שנות אדם בהשפעת המחלה (שנים במצב חולני ושנים שעבדו עקב תמותה DALY) עקב דיכאון קליני בין מדינות שונות,  ל-100,000 תושבים, בסטנרטיזציה של גיל]]

הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, וסיבת מוות מרכזית ברחבי העולם. תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ.  מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים שלקו בדיכאון במהלך חייהם נע בין 8-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בשנה האחרונה הוא 3-5% לגברים ו-8-10% לנשים.  

הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, וסיבת מוות מרכזית ברחבי העולם. תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ.  מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים שלקו בדיכאון במהלך חייהם נע בין 8%-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בשנה האחרונה הוא 3%-5% לגברים ו-8%-10% לנשים.  

שיעור הנשים הלוקות בדיכאון קליני בקרב אוכלוסייה כללית הינו כפול מאשר גברים. אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. הסבר אחד להבדל בין המינים הוא שיש  הבדלים פיזיולוגיים ו[[הורמונים|הורמונליים]]. נמצא כי הדיכאון מתבטא בקרב נשים בעיקר בתחושות [[חוסר אונים]] והעדר [[תקווה]], ואילו בקרב הגברים בתחושות [[רוגז]] ו[[עצבנות]]- ובשל כך ישנו קושי באבחון.  

שיעור הנשים הלוקות בדיכאון קליני בקרב אוכלוסייה כללית הינו כפול מאשר גברים. אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. הסבר אחד להבדל בין המינים הוא שיש  הבדלים פיזיולוגיים ו[[הורמונים|הורמונליים]]. נמצא כי הדיכאון מתבטא בקרב נשים בעיקר בתחושות [[חוסר אונים]] והעדר [[תקווה]], ואילו בקרב הגברים בתחושות [[רוגז]] ו[[עצבנות]]- ובשל כך ישנו קושי באבחון.  

ברוב המדינות אחוז הלוקים בדיכאון גבוה פי 2 בקרב נשים לעומת גברים. עם זאת, על פי מחקר שעשו מירנה וייסמן ועמיתיה, נמצא כי בקרב היהודים שיעור הנשים הלוקות בדיכאון דומה לאלו שאינן יהודיות, לעומת אחוז הגברים היהודים הלוקים בדיכאון שהינו כפול לעומת גברים שאינם יהודיים, ודומה לאחוז הנשים היהודיות{{הערה|שם=יובל|[[יורם יובל]], "סערת נפש", עמ' 252}}.  

ברוב המדינות אחוז הלוקים בדיכאון גבוה פי 2 בקרב נשים לעומת גברים. עם זאת, על פי מחקר שעשו מירנה וייסמן ועמיתיה, נמצא כי בקרב היהודים שיעור הנשים הלוקות בדיכאון דומה לאלו שאינן יהודיות, לעומת אחוז הגברים היהודים הלוקים בדיכאון שהינו כפול לעומת גברים שאינם יהודיים, ודומה לאחוז הנשים היהודיות{{הערה|שם=יובל|[[יורם יובל]], "סערת נפש", עמ' 252}}.  

36% מהנשאלים בישראל ציינו כי הסיבה לדיכאון היא בעיה בזוגיות ובחיי המשפחה. אצל 35%  היתה בעיה כלכלית, 22% בעיות בעבודה, 27% בעיה בריאותית, ו- 20% חשו דיכון עקב המצב הביטחוני.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]

36% מהנשאלים בישראל ציינו כי הסיבה לדיכאון היא בעיה בזוגיות ובחיי המשפחה. אצל 35%  היתה בעיה כלכלית, 22% בעיות בעבודה, 27% בעיה בריאותית, ו-20% חשו דיכאון עקב המצב הביטחוני.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]

==סיבות לדיכאון==

==סיבות לדיכאון==

לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד.  

לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד.  

לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטיה גנטית , מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  

לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטיה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  

===גנטיקה ומין===

===גנטיקה ומין===

[[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/>

[[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/>

דיכאון עלול להוביל להשלכות בריאותיות נוספות היות והוא מגדיל את ההסתברות לתחלואה במחלות לב ולנסיונות התאבדות. דיכאון הוא גם גורם מרכזי בגרימת [[נכות]] ולקויות.  

דיכאון עלול להוביל להשלכות בריאותיות נוספות היות והוא מגדיל את ההסתברות לתחלואה במחלות לב ולניסיונות התאבדות. דיכאון הוא גם גורם מרכזי בגרימת [[נכות]] ולקויות.  

אנשים שנאבקים מול דיכאון כרוני מתמשך, עלולים להיות רגישים יותר להשפעה שלילית של לחץ נפשי. אירוע כמו אובדן מקום עבודה או מוות של אדם קרוב עלול להוביל לאפיזודה ראשונה או שנייה של דיכאון קליני. לאחר מכן ייתכנו מספר אפיזודות של דיכאון באופן ספונטני, גם ללא אירועים מלחיצים. לא ברור מדוע מתח מוביל לדיכאון בצורה כזו. קיימות תאוריה המכונה "kindling effect" או "kindling-sensitization hypothesis" (מאת R. M. Post). לפי התאוריה אירועי דיכאון קודמים עלולים לגורר שינויים בכימיה של המוח ובמערכת הלימבית, דבר שהופך אותם לרגישים יותר לאפיזודות של דיכאון. דבר זה דומה לשימוש בעצי הצתה כדי לגורר התלקחות של מדורה. אירועים קטנים ומוקדמים של דיכאון עלולים לגורר דיכאון קליני גם בעקבות אירועי לחץ קטנים. <ref name="allaboutdepression">[http://www.allaboutdepression.com/gen_05.html Stress and Depression] Dr. Prentiss Price-Evans, AllAboutDepression.com </ref> מטה-אנליזה של 13 מחקרים משנת 2008 מצאה חיזוק לתאוריה זו, אם כי היא חלשה יותר בקרב נשים ואנשים צעירים. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18266498]

אנשים שנאבקים מול דיכאון כרוני מתמשך, עלולים להיות רגישים יותר להשפעה שלילית של לחץ נפשי. אירוע כמו אובדן מקום עבודה או מוות של אדם קרוב עלול להוביל לאפיזודה ראשונה או שנייה של דיכאון קליני. לאחר מכן ייתכנו מספר אפיזודות של דיכאון באופן ספונטני, גם ללא אירועים מלחיצים. לא ברור מדוע מתח מוביל לדיכאון בצורה כזו. קיימות תאוריה המכונה "kindling effect" או "kindling-sensitization hypothesis" (מאת R. M. Post). לפי התאוריה אירועי דיכאון קודמים עלולים לגורר שינויים בכימיה של המוח ובמערכת הלימבית, דבר שהופך אותם לרגישים יותר לאפיזודות של דיכאון. דבר זה דומה לשימוש בעצי הצתה כדי לגורר התלקחות של מדורה. אירועים קטנים ומוקדמים של דיכאון עלולים לגורר דיכאון קליני גם בעקבות אירועי לחץ קטנים. <ref name="allaboutdepression">[http://www.allaboutdepression.com/gen_05.html Stress and Depression] Dr. Prentiss Price-Evans, AllAboutDepression.com </ref> מטה-אנליזה של 13 מחקרים משנת 2008 מצאה חיזוק לתאוריה זו, אם כי היא חלשה יותר בקרב נשים ואנשים צעירים. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18266498]

סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד.  

סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד.  

בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3000 ש"ח בחודש הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,5000 ש"ח בחודש הפער היה גדול  פי 3. בקרב  מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל] , ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך פעילות גופנית או דרך עישון לדוגמה). הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות שונות. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון.

בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3000 ש"ח בחודש הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,5000 ש"ח בחודש הפער היה גדול  פי 3. בקרב  מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך פעילות גופנית או דרך עישון לדוגמה). הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות שונות. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון.

===תחלואה וסיבות פיזיולוגיות===

===תחלואה וסיבות פיזיולוגיות===

בנוסף לגורמים בעלי אוריינטציה פסיכולוגית, דיכאון יכול להיגרם גם כתוצאה מסיבות פיזיולוגיות. ביניהן נמנה מחסור בוויטמינים (כגון [[ויטמין B6]] ו-[[ויטמין B12]]), חוסר איזון ביוכימי במוח (רמות נמוכות של סרוטונין, נוראדרנלין ולפעמים דופמין שחל בעיקר כלל אצל חולי פרקינסון), וחוסר איזון הורמונלי (ב[[בלוטת יותרת הכליה]]\[[בלוטת התריס]]), מקרים בהם [[טיפול הורמונלי]] יכול לעזור.

בנוסף לגורמים בעלי אוריינטציה פסיכולוגית, דיכאון יכול להיגרם גם כתוצאה מסיבות פיזיולוגיות. ביניהן נמנה מחסור בוויטמינים (כגון [[ויטמין B6]] ו-[[ויטמין B12]]), חוסר איזון ביוכימי במוח (רמות נמוכות של סרוטונין, נוראדרנלין ולפעמים דופמין שחל בעיקר כלל אצל חולי פרקינסון), וחוסר איזון הורמונלי (ב[[בלוטת יותרת הכליה]]\[[בלוטת התריס]]), מקרים בהם [[טיפול הורמונלי]] יכול לעזור.

דיכאון הוא לעתים קרובות סימפטום נלווה ל[[פיברומיאלגיה]] ול[[תסמונת התשישות הכרונית]] כמו גם ל[[סרטן]]. הסיכון לדיכאון קליני גדל בעקבות בעיות ניורלוגיות כמו שבץ, [[מחלת פרקינסון]], או [[טרשת נפוצה]], ובמהלך השנה הראשונה לאחר הלידה. הדיכאון נפוץ יותר גם לאחר מחלת לב-וכלי דם, ומקושר יותר לאירועים חמורים מאשר קלים.<ref name="levinson2012"/>

דיכאון הוא לעתים קרובות סימפטום נלווה ל[[פיברומיאלגיה]] ול[[תסמונת התשישות הכרונית]] כמו גם ל[[סרטן]]. הסיכון לדיכאון קליני גדל בעקבות בעיות נוירולוגיות כמו שבץ, [[מחלת פרקינסון]], או [[טרשת נפוצה]], ובמהלך השנה הראשונה לאחר הלידה. הדיכאון נפוץ יותר גם לאחר מחלת לב-וכלי דם, ומקושר יותר לאירועים חמורים מאשר קלים.<ref name="levinson2012"/>

הקשר בין דיכאון וחרדה לבין מחלות כרוניות וכאבים הוא דו כיווני (שכן דיכון עלול גם לעודד חלק מהמחלות). תחלואה גופנית ממושכת ובפרט כאבים ממושכים ומחלות לב, קשורה בעליה בהסתברות לנוכחות הפרעות נפשיות. דבר זה נתגלה בכל מדינות סקר בריאות הנפש בעולם (The World Mental Health Survey Initiative). אם מנטרלים היבטים של גיל ומין, דלקת פרקים מעלה את הסיכוי להתפתחות דיכאון מג'ורי בשנה האחרונה פי 1.8, מחלות לב מעלות את הסיכוי להתפתחות דיכאון מג'ורי בשנה האחרונה פי 2,  כאבי גב וצוואר מגידילים את הסיכוי פי 2.3,  כאבי ראש מגדילים את הסיכוי פי 2.7 .  גם אסטמה יכולה להעלות את הסיכוי לדיכאון ובמידה מסויימת גם סוכרת והשמנה. <ref name="levinson2012"/>

הקשר בין דיכאון וחרדה לבין מחלות כרוניות וכאבים הוא דו כיווני (שכן דיכאון עלול גם לעודד חלק מהמחלות). תחלואה גופנית ממושכת ובפרט כאבים ממושכים ומחלות לב, קשורה בעליה בהסתברות לנוכחות הפרעות נפשיות. דבר זה נתגלה בכל מדינות סקר בריאות הנפש בעולם (The World Mental Health Survey Initiative). אם מנטרלים היבטים של גיל ומין, דלקת פרקים מעלה את הסיכוי להתפתחות דיכאון מג'ורי בשנה האחרונה פי 1.8, מחלות לב מעלות את הסיכוי להתפתחות דיכאון מג'ורי בשנה האחרונה פי 2,  כאבי גב וצוואר מגדילים את הסיכוי פי 2.3,  כאבי ראש מגדילים את הסיכוי פי 2.7.  גם אסתמה יכולה להעלות את הסיכוי לדיכאון ובמידה מסויימת גם סוכרת והשמנה. <ref name="levinson2012"/>

הפרעות דכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית הן היוצא מהכלל. בכל המדינות בסקר בריאות הנפש העולמי, הפרעות דכאון או חרדה אשר מלוות בכאבים ו/או בתחלואה גופנית היו שכיחות הרבה יותר מהפרעות דכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית. ביחס של שני שליש לשליש לפחות.<ref name="levinson2012"/>

הפרעות דכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית הן היוצא מהכלל. בכל המדינות בסקר בריאות הנפש העולמי, הפרעות דכאון או חרדה אשר מלוות בכאבים ו/או בתחלואה גופנית היו שכיחות הרבה יותר מהפרעות דכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית. ביחס של שני שליש לשליש לפחות.<ref name="levinson2012"/>

הקשר בין דיכאון לבין תחלואה הוא דו כיווני. תחלואה וכאבים תורמים לדיכאון, וככל הנראה דיכאון תורם לתחלואה.  

הקשר בין דיכאון לבין תחלואה הוא דו כיווני. תחלואה וכאבים תורמים לדיכאון, וככל הנראה דיכאון תורם לתחלואה.  

שיעור המדווחים בישראל על תחלואה גופנית ממושכת כלשהיא בקרב הסובלים מהפרעות דכאון או חרדה היה %66. להשוואה, בקרב מי שלא סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה  דיווח רק 46% בקרב אלה מי סבלו מהפרעות דכאון או חרדה. תחלואה גופנית ממושכת כוללת - מחלות לב (התקף לב, שבץ או מחלת לב, לחץ דם גבוה),מחלות נשימה (אסטמה,COPD אמפזימה שחפת, או מחלת ריאות אחרת) , סכרת, מחלת כליות, סרטן, מחלות מאורולוגיות, מחלה בבלוטת התריס,כאבים ממושכים (כאבי פרקים, כאבי צוואר-גב, כאבי ראש או כאבים כרונים אחרים). תחלואה נפשית מעלה את השכיחות של כאבים ממושכים ומחלות לב. <ref name="levinson2012"/>

שיעור המדווחים בישראל על תחלואה גופנית ממושכת כלשהי בקרב הסובלים מהפרעות דכאון או חרדה היה 66%. להשוואה, בקרב מי שלא סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה  דיווח רק 46% בקרב אלה מי סבלו מהפרעות דכאון או חרדה. תחלואה גופנית ממושכת כוללת - מחלות לב (התקף לב, שבץ או מחלת לב, לחץ דם גבוה),מחלות נשימה (אסטמה,COPD אמפזימה שחפת, או מחלת ריאות אחרת), סכרת, מחלת כליות, סרטן, מחלות מאורולוגיות, מחלה בבלוטת התריס,כאבים ממושכים (כאבי פרקים, כאבי צוואר-גב, כאבי ראש או כאבים כרונים אחרים). תחלואה נפשית מעלה את השכיחות של כאבים ממושכים ומחלות לב. <ref name="levinson2012"/>

===תחלואה בהפרעות נפשיות אחרות===

===תחלואה בהפרעות נפשיות אחרות===

בסקר הנפשי העולמי נמצא כי יש דיכאון מעלה את הסיכוי להפרעות נפשיות אחרות. הפרעת דכאון מעלה את הסיכוי להפרעות כמו פוסט טראומה פי 25 ולהפרעה נפשית כלשהיא אחרת פי 10. נמצא חיזוק מסויים גם ל[[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]], וגידול בהפרעות חרדה כלשהי והפרעות חרדה מוכללת פי 14. בישראל, כ-30% מהסובלים מהפרעות דכאון סובלים גם מהפרעות נפשיות אחרות (בעיקר הפרעות חרדה)<ref name="levinson2012"/>   

בסקר הנפשי העולמי נמצא כי יש דיכאון מעלה את הסיכוי להפרעות נפשיות אחרות. הפרעת דכאון מעלה את הסיכוי להפרעות כמו פוסט טראומה פי 25 ולהפרעה נפשית כלשהי אחרת פי 10. נמצא חיזוק מסויים גם ל[[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]], וגידול בהפרעות חרדה כלשהי והפרעות חרדה מוכללת פי 14. בישראל, כ-30% מהסובלים מהפרעות דכאון סובלים גם מהפרעות נפשיות אחרות (בעיקר הפרעות חרדה)<ref name="levinson2012"/>   

===נכות ומוגבלות===

===נכות ומוגבלות===

הדיכאון הקליני מהווה גורם ראשוני ל[[נכות]] בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], התחזית היא שעד שנת [[2020]] הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי [[מחלת לב|מחלות הלב]] <ref>Murray, C.J.L., Lopez, A.D. (1997). "Alternative projections of mortality and disability by cause 1990-2020: Global Burden of Disease Study". Lancet 349: 1498�1504.</ref>. לנכות יש השפעות כלכליות בריאותות וחברתיות רבות כגון קשיי תעסוקה, הגברת ה[[עוני]], הגברת תחלואה ב[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ועוד.  

הדיכאון הקליני מהווה גורם ראשוני ל[[נכות]] בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], התחזית היא שעד שנת [[2020]] הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי [[מחלת לב|מחלות הלב]] <ref>Murray, C.J.L., Lopez, A.D. (1997). "Alternative projections of mortality and disability by cause 1990-2020: Global Burden of Disease Study". Lancet 349: 1498�1504.</ref>. לנכות יש השפעות כלכליות בריאותות וחברתיות רבות כגון קשיי תעסוקה, הגברת ה[[עוני]], הגברת תחלואה ב[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ועוד.  

הפרעות דכאון או חרדה גורמות למוגבלות בעיקר בתחומים של יחסים חברתיים ויחסים בין אישיים ובמידה פחותה בתחומים כמו עבודה, ועובדות בבית. לדוגמה מעל 25% מבין אלו שיש להם בעית דיכאון או חרדה גבוה, דיווחו על בעיות ביחסים האישיים והחברתיים, זאת לעומת 10-13% מבין אלו שיש להם הפרעה גופנית חמורה. בתחומים של עבודות הבית או עבודה מחוץ לבית, אחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות נפשיות דומה לאחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות גופניות - ברמות בינונית או חמורות של הפרעה מדובר על כ-20% המוודחים על מגבלות בעבודות בבית ובעבודה.<ref name="levinson2012"/>

הפרעות דכאון או חרדה גורמות למוגבלות בעיקר בתחומים של יחסים חברתיים ויחסים בין אישיים ובמידה פחותה בתחומים כמו עבודה, ועובדות בבית. לדוגמה מעל 25% מבין אלו שיש להם בעית דיכאון או חרדה גבוה, דיווחו על בעיות ביחסים האישיים והחברתיים, זאת לעומת 10-13% מבין אלו שיש להם הפרעה גופנית חמורה. בתחומים של עבודות הבית או עבודה מחוץ לבית, אחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות נפשיות דומה לאחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות גופניות - ברמות בינונית או חמורות של הפרעה מדובר על כ-20% המדווחים על מגבלות בעבודות בבית ובעבודה.<ref name="levinson2012"/>

===אובדן ימי עבודה===

===אובדן ימי עבודה===

===נטל התחלואה===

===נטל התחלואה===

לפי פרסום של מכון טאוב משנת 2014, אף כי דיכאון לא נחשב כגורם מוות מהותי, יש לו השפעה עצומה על [[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] של החברה בישראל, כלומר על כמות השנים שבהם אנשים חווים סבל. לפי המחקר, דיכאון הוא הסיבה השלישית בחשיבותה לנטל התחלואה (לאחר בעיות גב ו[[מחלת לב כלילית) והוא גורם 4.8% מנטל התחלואה בישראל- גורם מהותי יותר לנטל התחלואה לעומת [[סוכרת]], [[סרטן ריאה]] או [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]]. באופן כללי מחלות נפשיות משפיעות בצורה חזקה על נטל התחלואה ביחס למשקל שלהן בנושא תמותה בלבד. ההשפעה על נטל התחלואה של מחלות נפשיות חזקה יותר בגילאים צעירים יותר. הן מהוות 24-30% מנטל התחלואה בגילאים 10-39 ומהוות 20% -13% מנטל התחלואה בגילאים 40-54%.<ref name="taub2014">דב צ'רניחובסקי, ליאורה בוורס, [http://taubcenter.org.il/he/%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99/ מצב הבריאות ותקצוב המערכת בישראל בראי שיטת ה-DALYS] מרכז טאוב, 17.12.2014</ref>

לפי פרסום של מכון טאוב משנת 2014, אף כי דיכאון לא נחשב כגורם מוות מהותי, יש לו השפעה עצומה על [[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] של החברה בישראל, כלומר על כמות השנים שבהם אנשים חווים סבל. לפי המחקר, דיכאון הוא הסיבה השלישית בחשיבותה לנטל התחלואה (לאחר בעיות גב ו[[מחלת לב כלילית) והוא גורם 4.8% מנטל התחלואה בישראל- גורם מהותי יותר לנטל התחלואה לעומת [[סוכרת]], [[סרטן ריאה]] או [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]]. באופן כללי מחלות נפשיות משפיעות בצורה חזקה על נטל התחלואה ביחס למשקל שלהן בנושא תמותה בלבד. ההשפעה על נטל התחלואה של מחלות נפשיות חזקה יותר בגילאים צעירים יותר. הן מהוות 24%-30% מנטל התחלואה בגילאים 10-39 ומהוות 20%-13% מנטל התחלואה בגילאים 40-54.<ref name="taub2014">דב צ'רניחובסקי, ליאורה בוורס, [http://taubcenter.org.il/he/%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99/ מצב הבריאות ותקצוב המערכת בישראל בראי שיטת ה-DALYS] מרכז טאוב, 17.12.2014</ref>

===אובדנות===

===אובדנות===

כ-60% מניסיונות ה[[התאבדות]] נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם.

כ-60% מניסיונות ה[[התאבדות]] נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם.

יש גופים וארגונים שונים שיכולים לספק שירותי טיפול או להפנות לטיפולים כאלה:<ref name="allaboutdepression2"/>

יש גופים וארגונים שונים שיכולים לספק שירותי טיפול או להפנות לטיפולים כאלה:<ref name="allaboutdepression2"/>

* רופאי משפחה ורופאים כלליים.  

* רופאי משפחה ורופאים כלליים.  

* אנשים במקצועות רפואת הנפש - פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאלים, יוצעים פסיכולוגיים.  

* אנשים במקצועות רפואת הנפש - פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, יועצים פסיכולוגיים.  

* מרכזי בריאות נפש קהילתיים.  

* מרכזי בריאות נפש קהילתיים.  

* בתי חולים פסיכיאטרים.  

* בתי חולים פסיכיאטרים.  

הפרעות דיכאון גורמות להרגשה של תשישות נפשית, העדר ערך-עצמי, חוסר-תקווה והרגשה שלא ניתן לקבל סיוע. מחשבות ורגשות שליליות כאלה גורמים לאנשים להרגיש שעליהם לוותר. חשוב להבין שנקודות מבט אלה הם חלק מהדיכאון ובדרך כלל לא משקפות בצורה מדוייקת את המצב. מחשבות שליליות נוטות להעלם כאשר הטיפול מתחיל להשפיע. מי שלוקה בדיכאון יכול לנסות לסייע לעצמו על ידי:<ref name="allaboutdepression2"/>

הפרעות דיכאון גורמות להרגשה של תשישות נפשית, העדר ערך-עצמי, חוסר-תקווה והרגשה שלא ניתן לקבל סיוע. מחשבות ורגשות שליליות כאלה גורמים לאנשים להרגיש שעליהם לוותר. חשוב להבין שנקודות מבט אלה הם חלק מהדיכאון ובדרך כלל לא משקפות בצורה מדוייקת את המצב. מחשבות שליליות נוטות להעלם כאשר הטיפול מתחיל להשפיע. מי שלוקה בדיכאון יכול לנסות לסייע לעצמו על ידי:<ref name="allaboutdepression2"/>

* הצבה של יעדים ריאלים ולקיחת אחריות הגיונית.  

* הצבה של יעדים ריאליים ולקיחת אחריות הגיונית.  

* שבירת משימות גדולות למשימות קטנות יותר, והצבת תעדופים על מה לעשות ומה לוותר.  

* שבירת משימות גדולות למשימות קטנות יותר, והצבת תעדופים על מה לעשות ומה לוותר.  

* לנסות להיות בחברת אנשים אחרים ולבטוח במישהו, זה בדרך כלל עדיף מאשר להיות לבד.  

* לנסות להיות בחברת אנשים אחרים ולבטוח במישהו, זה בדרך כלל עדיף מאשר להיות לבד.  

* להשתתף באירועים שמסייעים לו להרגיש טוב יותר.  

* להשתתף באירועים שמסייעים לו להרגיש טוב יותר.  

* ביצוע של [[פעילות גופנית]] מתונה, הליכה לסרט, לצפות במשחק, או השתתפחות בפעילות חברתית, דתית או קהילתית אחרת יכולה לסייע.  

* ביצוע של [[פעילות גופנית]] מתונה, הליכה לסרט, לצפות במשחק, או השתתפות בפעילות חברתית, דתית או קהילתית אחרת יכולה לסייע.  

* יש לצפות כי השיפור במצב הרוח יתרחש בהדרגה, לא באופן מיידי. לעיתים נדירות אנשים יוצאים מהדיכון באופן מהיר, בדרך כלל מדובר בשינוי קטן לטובה מיום ליום.  

* יש לצפות כי השיפור במצב הרוח יתרחש בהדרגה, לא באופן מיידי. לעיתים נדירות אנשים יוצאים מהדיכאון באופן מהיר, בדרך כלל מדובר בשינוי קטן לטובה מיום ליום.  

* כדאי לנסות לדחות החלטות חשובות עד לאחר שהדיכאון נחלש. לפני שמקבלים החלטות חשובות בחיים - שינוי בעבודה, נישואין או גירושים, כדאי לדבר על כך עם אנשים אחרים שמכירים אותך היטב ויש להם ראיה אובייקטיבית יותר של המציאות.  

* כדאי לנסות לדחות החלטות חשובות עד לאחר שהדיכאון נחלש. לפני שמקבלים החלטות חשובות בחיים - שינוי בעבודה, נישואין או גירושים, כדאי לדבר על כך עם אנשים אחרים שמכירים אותך היטב ויש להם ראיה אובייקטיבית יותר של המציאות.  

* כדאי לתת למשפחה ולחברים לסייע.  

* כדאי לתת למשפחה ולחברים לסייע.