שינויים

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת השמנה]], [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]], [[אומת המזון המהיר]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת השמנה]], [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]], [[אומת המזון המהיר]]}}

[[קובץ:Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg|ממוזער|300px|דגני בוקר המשווקים לילדים, הם בדרך כלל צבעוניים ומכילים כמות גדולה של סוכר]]

[[קובץ:Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg|ממוזער|300px|דגני בוקר המשווקים לילדים, הם בדרך כלל צבעוניים ומכילים כמות גדולה של סוכר]]

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כוללה רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כוללה רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>

הפרסומות משפיעות על צריכת המזון במגוון צורות (כתלות בגיל הילדים), החל מנדנוד להורים, עבור דרך בהשפעה על סל הקניות המשפחתי וכלה ב"חינוך" הילדים לסוג המזונות אותם הם צורכים כבני נוער וכמבוגרים.<ref name="shtern"/>

הפרסומות משפיעות על צריכת המזון במגוון צורות (כתלות בגיל הילדים), החל מנדנוד להורים, עבור דרך בהשפעה על סל הקניות המשפחתי וכלה ב"חינוך" הילדים לסוג המזונות אותם הם צורכים כבני נוער וכמבוגרים.<ref name="shtern"/>

====פרסומות כהתניה קלאסית====

====פרסומות כהתניה קלאסית====

בסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|פרסומת והאגו]] נטען כי פרסומות פועלות על בני אדם בצורה דומה לניסוי המפורסם של פבלוב והכלבים, בו נתגלתה התופעה הקרויה '''"התניה קלאסית"'''. פבלוב יצר קשר בין גירוי נייטרלי (כמו צלצול פעמון), לבין גירוי רפלקסיבי (כמו מזון). לאחר תקופה של הצמדת שתי הגירויים יחד, ייצורים חיים מתחילים להגיב לגירוי הנייטרלי, גם ללא הימצאותו של הגירוי הרפלקסיבי.  

בסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|פרסומת והאגו]] נטען כי פרסומות פועלות על בני אדם בצורה דומה לניסוי המפורסם של פבלוב והכלבים, בו נתגלתה התופעה הקרויה '''"התניה קלאסית"'''. פבלוב יצר קשר בין גירוי ניטרלי (כמו צלצול פעמון), לבין גירוי רפלקסיבי (כמו מזון). לאחר תקופה של הצמדת שתי הגירויים יחד, ייצורים חיים מתחילים להגיב לגירוי הניטרלי, גם ללא הימצאותו של הגירוי הרפלקסיבי.  

הטענה היא כי פרסומות רבות פועלות בצורה דומה. בשלב ראשון הפרסומאים מציפים אותנו בדימוי של אנשים מושכים מבחינה מינית יחד עם מוצר כלשהו - מכונית, סיגריות או קפה לדוגמה. המשיכה המינית היא הגירוי הרפלקסיבי במקרה זה והמוצר הוא הגירוי הנייטרלי יותר (שבהיותו נייטרלי זקוק לפרסום). בשלב זה אנו נחשפים לפרסומת שוב ושוב כדי ליצור התניה (בהתאם למנגנון הלמידה העצבי שבו למידה מתרחשת עקב גרוי חוזר).  

הטענה היא כי פרסומות רבות פועלות בצורה דומה. בשלב ראשון הפרסומאים מציפים אותנו בדימוי של אנשים מושכים מבחינה מינית יחד עם מוצר כלשהו - מכונית, סיגריות או קפה לדוגמה. המשיכה המינית היא הגירוי הרפלקסיבי במקרה זה והמוצר הוא הגירוי הניטרלי יותר (שבהיותו ניטרלי זקוק לפרסום). בשלב זה אנו נחשפים לפרסומת שוב ושוב כדי ליצור התניה (בהתאם למנגנון הלמידה העצבי שבו למידה מתרחשת עקב גירוי חוזר).  

בשלב השני, לאחר שלב ההתניה אנו מקשרים באופן אינסטינקטיבי בין התחושה שנבעה מהגירוי הרפלקסיבי, לבין הגירוי הנייטרלי יותר, גם ללא המצאות הגירוי הרפלקסיבי. כלומר, בדוגמה שניתנה, אנו מקשרים באופן בלתי מודע בין קפה לבין "אווירה רומנטית" או בעצם לגירוי מיני. בשלב זה מספיקה נוכחות המוצר עצמו או פרסום בחשיפה קטנה כדי לשמור על קיום ההתניה.  

בשלב השני, לאחר שלב ההתניה אנו מקשרים באופן אינסטינקטיבי בין התחושה שנבעה מהגירוי הרפלקסיבי, לבין הגירוי הניטרלי יותר, גם ללא המצאות הגירוי הרפלקסיבי. כלומר, בדוגמה שניתנה, אנו מקשרים באופן בלתי מודע בין קפה לבין "אווירה רומנטית" או בעצם לגירוי מיני. בשלב זה מספיקה נוכחות המוצר עצמו או פרסום בחשיפה קטנה כדי לשמור על קיום ההתניה.  

מפרסמים יכולים להשתמש בסוגים שונים של גירויים מלבד שימוש במין, לרוב בגירויים חיוביים. גירויים כאלה כוללים הרגשת חמימות, ביתיות, שייכות, אגרסיביות, הרגשת שחרור עקב צחוק וכו'. השאלה באיזה סוג גירוי לבחור תלויה במפה קוגניטיבית שקיימת אצל צרכנים רבים. לדוגמה לא סביר לפרסם חומרי ניקוי לבית באמצעות פניה למין.  

מפרסמים יכולים להשתמש בסוגים שונים של גירויים מלבד שימוש במין, לרוב בגירויים חיוביים. גירויים כאלה כוללים הרגשת חמימות, ביתיות, שייכות, אגרסיביות, הרגשת שחרור עקב צחוק וכו'. השאלה באיזה סוג גירוי לבחור תלויה במפה קוגניטיבית שקיימת אצל צרכנים רבים. לדוגמה לא סביר לפרסם חומרי ניקוי לבית באמצעות פניה למין.  

עסקים הגיעו למסקנה כי אנשים עשירים הם המטרה האטרקטיבית ביותר לשיווק. הטעמים והעדפות של המעמד העליון, וכן אורח החיים שלו, מחלחלים למטה והופכים להיות התקן עבור כלל הצרכנים. כך הדבר לגבי מכוניות, טלפונים סלולריים, תכשיטים, חופשות בחו"ל, ארוחות במסעדות ועוד. אלו שהם פחות עשירים יכולים לקנות דברים חדשים שיעידו עליהם שהם גם בעצם בעלי ערך ושייכים למסורת של צריכה ושפע.<ref>Miller, Eric. Attracting the Affluent. Naperville, Illinois: Financial Sourcebooks, 1990.</ref> צריכת מוצר יקר או חיקוי של מוצר כזה יכולה להיות נסיון לאותת אות (אמיתי או לא) של מצבו החברתי של הקונה.  

עסקים הגיעו למסקנה כי אנשים עשירים הם המטרה האטרקטיבית ביותר לשיווק. הטעמים והעדפות של המעמד העליון, וכן אורח החיים שלו, מחלחלים למטה והופכים להיות התקן עבור כלל הצרכנים. כך הדבר לגבי מכוניות, טלפונים סלולריים, תכשיטים, חופשות בחו"ל, ארוחות במסעדות ועוד. אלו שהם פחות עשירים יכולים לקנות דברים חדשים שיעידו עליהם שהם גם בעצם בעלי ערך ושייכים למסורת של צריכה ושפע.<ref>Miller, Eric. Attracting the Affluent. Naperville, Illinois: Financial Sourcebooks, 1990.</ref> צריכת מוצר יקר או חיקוי של מוצר כזה יכולה להיות נסיון לאותת אות (אמיתי או לא) של מצבו החברתי של הקונה.  

"לימוד תצפיתי" או לימוד התנהגותי, או Emulation  [https://en.wikipedia.org/wiki/Emulation_(observational_learning)] גם משחק כאן תפקיד. כמגמה כללית, צרכנים מנסים לחקות אנשים שנמצאים מעליהם בסולם החברתי. העניים שואפים לחקות את העשירים, והעשירים מנסים לחקות סלבריטאים ואייקונים אחרים (לדוגמה ספורטאים מפורסמים). לכן בעשורים האחרונים, וביתר שאת במאה ה-21, נפוץ "אימוץ" של מוצרי חברה מסויימת על ידי "פרזנטור" סלבריטי. הדבר מעיד על חשיבות גדלה של הצריכה שנובעת מהרצון לחקות אנשים מפורסמים יותר, או שנמצאים במעמד חברתי גבוה יותר. התנהגות צרכנית זו של חיקוי יכולה להתקיים אצל צרכנים שבמקביל תופסים את עצמם כ[[אינדיבדואליזם|אינדיבדואליסטים]].  

"לימוד תצפיתי" או לימוד התנהגותי, או Emulation  [https://en.wikipedia.org/wiki/Emulation_(observational_learning)] גם משחק כאן תפקיד. כמגמה כללית, צרכנים מנסים לחקות אנשים שנמצאים מעליהם בסולם החברתי. העניים שואפים לחקות את העשירים, והעשירים מנסים לחקות סלבריטאים ואייקונים אחרים (לדוגמה ספורטאים מפורסמים). לכן בעשורים האחרונים, וביתר שאת במאה ה-21, נפוץ "אימוץ" של מוצרי חברה מסויימת על ידי "פרזנטור" סלבריטי. הדבר מעיד על חשיבות גדלה של הצריכה שנובעת מהרצון לחקות אנשים מפורסמים יותר, או שנמצאים במעמד חברתי גבוה יותר. התנהגות צרכנית זו של חיקוי יכולה להתקיים אצל צרכנים שבמקביל תופסים את עצמם כ[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטים]].  

לימוד על ידי חיקוי יכול להתרחש לא רק על ידי סלבריטי המפרסם בגלוי מוצר, אלא גם על ידי כתבות "איכות חיים" המציגות את הצריכה של מוצרי יוקרה כדבר נורמטיבי ונפוץ על ידי גירוי חוזר. חופשה ארוכה באי אקזוטי, דיווח על מלון יוקרה, כתבות ומגזינים על בתי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד גורמים לכך שאורח חיים בזבזני ו/או הוצאות שמתאים להכנסות של מיליונרים הופך לדבר שיש לשאוף אליו.

לימוד על ידי חיקוי יכול להתרחש לא רק על ידי סלבריטי המפרסם בגלוי מוצר, אלא גם על ידי כתבות "איכות חיים" המציגות את הצריכה של מוצרי יוקרה כדבר נורמטיבי ונפוץ על ידי גירוי חוזר. חופשה ארוכה באי אקזוטי, דיווח על מלון יוקרה, כתבות ומגזינים על בתי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד גורמים לכך שאורח חיים בזבזני ו/או הוצאות שמתאים להכנסות של מיליונרים הופך לדבר שיש לשאוף אליו.

===השפעת תאגידים על התקשורת===

===השפעת תאגידים על התקשורת===

חברות רבות אמצעים נוקטות באמצעים כדי להשפיע על התקשורת להעביר מסרים חיוביים על החברות, על מותגים ספציפיים ועל ענפים שלמים, ולמנוע הפצה של מסרים שליליים. זאת בנסיון למנוע מגופים שונים כמו קבוצות צרכנים, [[ארגוני סביבה]], [[ארגוני עובדים]] ועוד להעלות טענות נגד התנהלות של [[תאגיד|תאגידים גדולים]], או נגד תעשייה שלמה, כדי ליצור אקלים ציבורי שאוהד את החברות ואת המותגים שלהם, וכדי ליצור דעה שלילית על מתחרים או כדי לחסום דעה שלילית כזו. היבט זה כולל :

חברות רבות אמצעים נוקטות באמצעים כדי להשפיע על התקשורת להעביר מסרים חיוביים על החברות, על מותגים ספציפיים ועל ענפים שלמים, ולמנוע הפצה של מסרים שליליים. זאת בניסיון למנוע מגופים שונים כמו קבוצות צרכנים, [[ארגוני סביבה]], [[ארגוני עובדים]] ועוד להעלות טענות נגד התנהלות של [[תאגיד|תאגידים גדולים]], או נגד תעשייה שלמה, כדי ליצור אקלים ציבורי שאוהד את החברות ואת המותגים שלהם, וכדי ליצור דעה שלילית על מתחרים או כדי לחסום דעה שלילית כזו. היבט זה כולל :

* [[יחסי ציבור]] - העברת ידיעות וכתבות מוכנות לכתבים בעיתונות ובתקשורת הדיגיטלית.  

* [[יחסי ציבור]] - העברת ידיעות וכתבות מוכנות לכתבים בעיתונות ובתקשורת הדיגיטלית.  

אסטרטגיה שלישית להגדלת הצריכה היא על ידי '''התיישנות מכוונת''' ייצור מוצרים רבים בצורה שיתקלקלו או יהיו בלתי שמישים לאחר זמן מה. על היצרן לתכנן את המוצרים כך שלא יתיישנו מהר מידי ממה שהצרכן מצפה ממנו. במוצרי חשמל ואלקטרוניקה רבים יש רכיבים שמיועדים להתקלקל לאחר זמן שעות ממוצע מסויים. כאשר הצרכן מגיע אל מעבדת תיקון נמסר לו שקשה להשיג חלקי חילוף, ושהדגם שיש לו כבר מיושן. מציעים לו לשדרג, בתמורה לסכום מסויים את המוצר שלו במוצר חדש. דוגמאות מוכרות להתיישנות מכוונת כוללת גם ריהוט של איקאה הבנוי מסוגי עץ זולים, התיישנות של מכוניות (בניגוד למכונית "חיפושית").

אסטרטגיה שלישית להגדלת הצריכה היא על ידי '''התיישנות מכוונת''' ייצור מוצרים רבים בצורה שיתקלקלו או יהיו בלתי שמישים לאחר זמן מה. על היצרן לתכנן את המוצרים כך שלא יתיישנו מהר מידי ממה שהצרכן מצפה ממנו. במוצרי חשמל ואלקטרוניקה רבים יש רכיבים שמיועדים להתקלקל לאחר זמן שעות ממוצע מסויים. כאשר הצרכן מגיע אל מעבדת תיקון נמסר לו שקשה להשיג חלקי חילוף, ושהדגם שיש לו כבר מיושן. מציעים לו לשדרג, בתמורה לסכום מסויים את המוצר שלו במוצר חדש. דוגמאות מוכרות להתיישנות מכוונת כוללת גם ריהוט של איקאה הבנוי מסוגי עץ זולים, התיישנות של מכוניות (בניגוד למכונית "חיפושית").

אסטרטגיה משלימה להתיישנות מכוונת היא '''התיישנות נתפסת'''. דבר זה בולט במיוחד בתחום של אופנה של ביגוד. המכנסיים משנה שעברה או מלפני 5 שנים עדיין מספקים תפקוד הולם כהגנה על הצניעות או לשם חימום הגוף, אבל הם יצאו מהאופנה ואיבדו את היכולת שלהם לספק סיגנל חברתי של שייכות, חדשנות או סקסיות. לשם כך יש להחליף ביגוד ונעליים מדי שנה. בחברות מסורתיות יותר היכן שביגוד יקר יותר, והתרבות הדתית או החברתית הכתיבה את אופי הלבוש, צורות הביגוד החזיקו מעמד עשרות או מאות שנים ללא שינוי מהותי. נסיונות לקבוע התיישנות נתפסת היו גם בתחום המכוניות בשנות ה-50 וה-60 בארצות הברית אבל בשל מחירן היקר דבר זה לא תפס. שילוב של התיישנות נתפסת ומתוכננת קיים בתחום הטלפונים הניידים וה"חכמים" כאשר אנשים משדרגים דגמי אייפון חדשים ללא שיש הבדלים ניכרים בין הדגמים.

אסטרטגיה משלימה להתיישנות מכוונת היא '''התיישנות נתפסת'''. דבר זה בולט במיוחד בתחום של אופנה של ביגוד. המכנסיים משנה שעברה או מלפני 5 שנים עדיין מספקים תפקוד הולם כהגנה על הצניעות או לשם חימום הגוף, אבל הם יצאו מהאופנה ואיבדו את היכולת שלהם לספק סיגנל חברתי של שייכות, חדשנות או סקסיות. לשם כך יש להחליף ביגוד ונעליים מדי שנה. בחברות מסורתיות יותר היכן שביגוד יקר יותר, והתרבות הדתית או החברתית הכתיבה את אופי הלבוש, צורות הביגוד החזיקו מעמד עשרות או מאות שנים ללא שינוי מהותי. ניסיונות לקבוע התיישנות נתפסת היו גם בתחום המכוניות בשנות ה-50 וה-60 בארצות הברית אבל בשל מחירן היקר דבר זה לא תפס. שילוב של התיישנות נתפסת ומתוכננת קיים בתחום הטלפונים הניידים וה"חכמים" כאשר אנשים משדרגים דגמי אייפון חדשים ללא שיש הבדלים ניכרים בין הדגמים.

===התמכרות, נעילה טכנולוגית ונעילה מוסדית===

===התמכרות, נעילה טכנולוגית ונעילה מוסדית===

במקרים רבים יש למוצרים אפקט של [[התמכרות]] - אם על ידי התמכרות פיזית או פסיכולוגית (לדוגמה טבק, אלכוהול) ואולי גם מזון משמין, ואם על ידי [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - יצירת סביבה פיזית או סביבה חברתית שבה צריכה של מוצרים מסוימים יוצרת סביבה חברתית או פיזית שבה אי צריכה של אותו מוצר תהיה לא נוחה - [[ביקוש מושרה]]. הימורים אינם גורמים להתמכרות פיזית אבל יש התמכרות נפשית להימורים - יש אנשים שנמשכים שוב ושוב להמר ללא שיש לכך הצדקה רציונלית ותוך שהם מעונינים להיגמל.  

במקרים רבים יש למוצרים אפקט של [[התמכרות]] - אם על ידי התמכרות פיזית או פסיכולוגית (לדוגמה טבק, אלכוהול) ואולי גם מזון משמין, ואם על ידי [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - יצירת סביבה פיזית או סביבה חברתית שבה צריכה של מוצרים מסוימים יוצרת סביבה חברתית או פיזית שבה אי צריכה של אותו מוצר תהיה לא נוחה - [[ביקוש מושרה]]. הימורים אינם גורמים להתמכרות פיזית אבל יש התמכרות נפשית להימורים - יש אנשים שנמשכים שוב ושוב להמר ללא שיש לכך הצדקה רציונלית ותוך שהם מעוניינים להיגמל.  

[[נעילה טכנולוגית]] היא יצירה או היווצרות של סביבה טכנולוגית או פיזית שבה קל להמשיך ולבחור באופציות מסויימות וקשה לבחור אופציות אחרות. נשק שנמכר חופשי גורר פחד מפני פשיעה ומעודד אנשים לקנות נשק חם בעצמם. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמקודמים בסביבה של שימוש ניכר ב[[מכוניות]] מקשים על השימוש ב[[תחבורת אופניים]] וב[[תחבורה ציבורית]] ומעודדים קניה של עוד רכבים, שגורמים עוד [[פקקי תנועה]], שמעודדים עוד פרבור ותכנון מוטה מכוניות. מזונות מסויימים יכולים לגרום מעגלי אושר-דיכאון (מטבוליזם של ערך גליקמי) וליצור דפוסי אכילה ודפוסי שינה שמעודדים צריכה נוספת של מזונות אלה. ככל שמזונות אלה נפוצים יותר קשה יותר ויקר יותר להשיג מזון בריא. התחום של [[כלכלת השמנה]] מודד כיצד חברות מעודדות דפוסי אכילה כאלה.

[[נעילה טכנולוגית]] היא יצירה או היווצרות של סביבה טכנולוגית או פיזית שבה קל להמשיך ולבחור באופציות מסויימות וקשה לבחור אופציות אחרות. נשק שנמכר חופשי גורר פחד מפני פשיעה ומעודד אנשים לקנות נשק חם בעצמם. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמקודמים בסביבה של שימוש ניכר ב[[מכוניות]] מקשים על השימוש ב[[תחבורת אופניים]] וב[[תחבורה ציבורית]] ומעודדים קניה של עוד רכבים, שגורמים עוד [[פקקי תנועה]], שמעודדים עוד פרבור ותכנון מוטה מכוניות. מזונות מסויימים יכולים לגרום מעגלי אושר-דיכאון (מטבוליזם של ערך גליקמי) וליצור דפוסי אכילה ודפוסי שינה שמעודדים צריכה נוספת של מזונות אלה. ככל שמזונות אלה נפוצים יותר קשה יותר ויקר יותר להשיג מזון בריא. התחום של [[כלכלת השמנה]] מודד כיצד חברות מעודדות דפוסי אכילה כאלה.

נעילה מוסדית דומה לנעילה טכנולוגית, אבל היא פועלת דרך מוסדות, נורמות והשפעות חברתיות ולאו דווקא דרך התמכרות פיזית, נפשית או דרך אילוצים פיזיים. לדוגמה בתחום [[מניעת עישון]] יש מעגל של נעילה מוסדית - נערים שבוחרים להתחיל לעשן מושפעים במיוחד מבני משפחה שמעשנים, ועוד יותר מכך מחברים ואו נערים מעט יותר בוגרים מהם. הללו מסתכלים ומחכים צעירים בוגרים מעשנים שהם כבר מכורים. כך לימוד דרך חיקוי משמש לגדל דור חדש של מכורים.  במקרים אחרים מנגנונים כמו אופנה, מקובלות חברתית, איתות חברתי ועוד משפיעים בצורה נרחבת על השאלה מה נכון לרכוש ובאיזה כמות - לדוגמה איך לקשט את החזית של הבית (במדשאה, ציורי קיר, גינה וכו') איזה בגדים ללבוש וכו'.  

נעילה מוסדית דומה לנעילה טכנולוגית, אבל היא פועלת דרך מוסדות, נורמות והשפעות חברתיות ולאו דווקא דרך התמכרות פיזית, נפשית או דרך אילוצים פיזיים. לדוגמה בתחום [[מניעת עישון]] יש מעגל של נעילה מוסדית - נערים שבוחרים להתחיל לעשן מושפעים במיוחד מבני משפחה שמעשנים, ועוד יותר מכך מחברים ואו נערים מעט יותר בוגרים מהם. הללו מסתכלים ומחכים צעירים בוגרים מעשנים שהם כבר מכורים. כך לימוד דרך חיקוי משמש לגדל דור חדש של מכורים.  במקרים אחרים מנגנונים כמו אופנה, מקובלות חברתית, איתות חברתי ועוד משפיעים בצורה נרחבת על השאלה מה נכון לרכוש ובאיזה כמות - לדוגמה איך לקשט את החזית של הבית (במדשאה, ציורי קיר, גינה וכו') איזה בגדים ללבוש וכו'.

==ערכים מרכזיים בתרבות הצריכה==

==ערכים מרכזיים בתרבות הצריכה==