שינויים

* מחקר - [[פסיכולוגיה שיווקית]], [[מחקרי שוק]]

* מחקר - [[פסיכולוגיה שיווקית]], [[מחקרי שוק]]

* פרסום בבתי ספר, פרסום לילדים, מתנות לילדים במסעדות ל[[מזון מהיר]].  

* פרסום בבתי ספר, פרסום לילדים, מתנות לילדים במסעדות ל[[מזון מהיר]].  

* פרסום סמוי ו[[תוכן שיווקי|תכנים שיווקים]] בתוכניות טלוויזיה, בסרטי קולנוע, DVD לילדים ועוד . זה גם עוזר לתאגיד וגם מסייע לממן את התוכניות עצמן.   

* פרסום סמוי ו[[תוכן שיווקי|תכנים שיווקים]] בתוכניות טלוויזיה, בסרטי קולנוע, DVD לילדים ועוד. זה גם עוזר לתאגיד וגם מסייע לממן את התוכניות עצמן.   

;הקיפי השקעות בפרסום:

;היקפי השקעות בפרסום:

בשנת 1983, פירמות השקיעו כ-100 מיליון דולר בפרסומות המיועדות לילדים אמריקאים. עד שנת 2010 היקף ההשקעה בפרסום עלה ל-17 מיליון. <ref name="lin2010">Susan Linn,[http://blogs.worldwatch.org/transformingcultures/wp-content/uploads/2010/12/Commercialism-in-Childrens-Lives-Linn.pdf Commercialism in Children’s Lives], STATE OF THE WORLD 2010 [[World Watch Institute]]</ref> גידול של יותר מפי -100 בתוך 17 שנה.  

בשנת 1983, פירמות השקיעו כ-100 מיליון דולר בפרסומות המיועדות לילדים אמריקאים. עד שנת 2010 היקף ההשקעה בפרסום עלה ל-17 מיליון. <ref name="lin2010">Susan Linn,[http://blogs.worldwatch.org/transformingcultures/wp-content/uploads/2010/12/Commercialism-in-Childrens-Lives-Linn.pdf Commercialism in Children’s Lives], STATE OF THE WORLD 2010 [[World Watch Institute]]</ref> גידול של יותר מפי -100 בתוך 17 שנה.  

====פרסום מוצרי מזון והקניית הרגלי אכילה====

====פרסום מוצרי מזון והקניית הרגלי אכילה====

מפרסמים יכולים להשתמש בסוגים שונים של גירויים מלבד שימוש במין, לרוב בגירויים חיוביים. גירויים כאלה כוללים הרגשת חמימות, ביתיות, שייכות, אגרסיביות, הרגשת שחרור עקב צחוק וכו'. השאלה באיזה סוג גירוי לבחור תלויה במפה קוגניטיבית שקיימת אצל צרכנים רבים. לדוגמה לא סביר לפרסם חומרי ניקוי לבית באמצעות פניה למין.  

מפרסמים יכולים להשתמש בסוגים שונים של גירויים מלבד שימוש במין, לרוב בגירויים חיוביים. גירויים כאלה כוללים הרגשת חמימות, ביתיות, שייכות, אגרסיביות, הרגשת שחרור עקב צחוק וכו'. השאלה באיזה סוג גירוי לבחור תלויה במפה קוגניטיבית שקיימת אצל צרכנים רבים. לדוגמה לא סביר לפרסם חומרי ניקוי לבית באמצעות פניה למין.  

למוצרים שונים מתאימים גירויים רפלקסיביים אחרים, בהתאם למפה הקוגניטיבית הקיימת במוח לגבי מוצרים אלה. קיימות שיטות של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לנסות ולמפות את המפה הקוגניטיבית של צרכנים, כדי לנסות להגביר את הקישור החזק ביותר למוצר. לדוגמה מכונית מקושרות לרעיונות של חופש ושל שחרור, כוח או סטטוס חברתי, ולעומת זאת גבינת קוטג' מקושרת יותר לנושא של חמימות ביתית או שייכות משפחתית. מעבר למוצר עצמו, מותגים שונים הפונים לקהלים שונים רוצים להגדיש תכונות שונות של המוצרים ועל ידי כך לקשור את המותג שלהם לתכונות אופי או לגיוריים רפלקסיביים שונים. כך, בעוד שמותג אחד של ביגוד ידגיש את הסקסיות, אחר ידגיש את הגירוי של אגרסיביות או חופש ושלישי ידגיש אתה הגירוי המיני העקיף הכרוך בסטטוס חברתי גבוה.

למוצרים שונים מתאימים גירויים רפלקסיביים אחרים, בהתאם למפה הקוגניטיבית הקיימת במוח לגבי מוצרים אלה. קיימות שיטות של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לנסות ולמפות את המפה הקוגניטיבית של צרכנים, כדי לנסות להגביר את הקישור החזק ביותר למוצר. לדוגמה מכונית מקושרות לרעיונות של חופש ושל שחרור, כוח או סטטוס חברתי, ולעומת זאת גבינת קוטג' מקושרת יותר לנושא של חמימות ביתית או שייכות משפחתית. מעבר למוצר עצמו, מותגים שונים הפונים לקהלים שונים רוצים להגדיש תכונות שונות של המוצרים ועל ידי כך לקשור את המותג שלהם לתכונות אופי או לגירויים רפלקסיביים שונים. כך, בעוד שמותג אחד של ביגוד ידגיש את הסקסיות, אחר ידגיש את הגירוי של אגרסיביות או חופש ושלישי ידגיש אתה הגירוי המיני העקיף הכרוך בסטטוס חברתי גבוה.

====שיווק באמצעות חיקוי עשירים ומפורסמים====

====שיווק באמצעות חיקוי עשירים ומפורסמים====

עסקים הגיעו למסקנה כי אנשים עשירים הם המטרה האטרקטיבית ביותר לשיווק. הטעמים והעדפות של המעמד העליון, וכן אורח החיים שלו, מחלחלים למטה והופכים להיות התקן עבור כלל הצרכנים. כך הדבר לגבי מכוניות, פלפונים, תכשיטים, חופשות בחו"ל, ארוחות במסעדות ועוד. אלו שהם פחות עשירים יכולים לקנות דברים חדשים שיעידו עליהם שהם גם בעצם בעלי ערך ושייכים למסורת של צריכה ושפע.<ref>Miller, Eric. Attracting the Affluent. Naperville, Illinois: Financial Sourcebooks, 1990.</ref> צריכת מוצר יקר או חיקוי של מוצר כזה יכולה להיות נסיון לאותת אות (אמיתי או לא) של מצבו החברתי של הקונה.  

עסקים הגיעו למסקנה כי אנשים עשירים הם המטרה האטרקטיבית ביותר לשיווק. הטעמים והעדפות של המעמד העליון, וכן אורח החיים שלו, מחלחלים למטה והופכים להיות התקן עבור כלל הצרכנים. כך הדבר לגבי מכוניות, טלפונים סלולריים, תכשיטים, חופשות בחו"ל, ארוחות במסעדות ועוד. אלו שהם פחות עשירים יכולים לקנות דברים חדשים שיעידו עליהם שהם גם בעצם בעלי ערך ושייכים למסורת של צריכה ושפע.<ref>Miller, Eric. Attracting the Affluent. Naperville, Illinois: Financial Sourcebooks, 1990.</ref> צריכת מוצר יקר או חיקוי של מוצר כזה יכולה להיות נסיון לאותת אות (אמיתי או לא) של מצבו החברתי של הקונה.  

"לימוד תצפיתי" או לימוד התנהגותי, או Emulation  [https://en.wikipedia.org/wiki/Emulation_(observational_learning)] גם משחק כאן תפקיד. כמגמה כללית, צרכנים מנסים לחקות אנשים שנמצאים מעליהם בסולם החברתי. העניים שואפים לחקות את העשירים, והעשירים מנסים לחקות סלבריטאים ואייקונים אחרים (לדוגמה ספורטאים מפורסמים). לכן בעשורים האחרונים, וביתר שאת במאה ה-21, נפוץ "אימוץ" של מוצרי חברה מסויימת על ידי "פרזנטור" סליבראטי. הדבר מעיד על חשיבות גדלה של הצריכה שנובעת מהרצון לחקות אנשים מפורסמים יותר, או שנמצאים במעמד חברתי גבוה יותר. התנהגות צרכנית זו של חיקוי יכולה להתקיים אצל צרכנים שבמקביל תופסים את עצמם כ[[אינדיבדואליזם|אינדיבדואליסטים]].  

"לימוד תצפיתי" או לימוד התנהגותי, או Emulation  [https://en.wikipedia.org/wiki/Emulation_(observational_learning)] גם משחק כאן תפקיד. כמגמה כללית, צרכנים מנסים לחקות אנשים שנמצאים מעליהם בסולם החברתי. העניים שואפים לחקות את העשירים, והעשירים מנסים לחקות סלבריטאים ואייקונים אחרים (לדוגמה ספורטאים מפורסמים). לכן בעשורים האחרונים, וביתר שאת במאה ה-21, נפוץ "אימוץ" של מוצרי חברה מסויימת על ידי "פרזנטור" סלבריטי. הדבר מעיד על חשיבות גדלה של הצריכה שנובעת מהרצון לחקות אנשים מפורסמים יותר, או שנמצאים במעמד חברתי גבוה יותר. התנהגות צרכנית זו של חיקוי יכולה להתקיים אצל צרכנים שבמקביל תופסים את עצמם כ[[אינדיבדואליזם|אינדיבדואליסטים]].  

לימוד על ידי חיקוי יכול להתרחש לא רק על ידי סילבריאטי המפרסם בגלוי מוצר, אלא גם על ידי כתבות "איכות חיים" המציגות את הצריכה של מוצרי יוקרה כדבר נורמטיבי ונפוץ על ידי גירוי חוזר. חופשה ארוכה באי אקזוטי, דיווח על מלון יוקרה, כתבות ומגזינים על בתי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד גורמים לכך שאורח חיים בזבזני ו/או הוצאות שמתאים להכנסות של מיליונרים הופך לדבר שיש לשאוף אליו.

לימוד על ידי חיקוי יכול להתרחש לא רק על ידי סלבריטי המפרסם בגלוי מוצר, אלא גם על ידי כתבות "איכות חיים" המציגות את הצריכה של מוצרי יוקרה כדבר נורמטיבי ונפוץ על ידי גירוי חוזר. חופשה ארוכה באי אקזוטי, דיווח על מלון יוקרה, כתבות ומגזינים על בתי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד גורמים לכך שאורח חיים בזבזני ו/או הוצאות שמתאים להכנסות של מיליונרים הופך לדבר שיש לשאוף אליו.

====שינוי הדימוי האישי====

====שינוי הדימוי האישי====

אם בעבר פרסום דיבר על תכונות שונות של המוצר - לדוגמה "בירה קרה וטעימה", חלק חשוב בפרסום כיום אינו עוסק במתן מידע על המוצר או טענה של תכונות שיש למוצר אלא בסיוע לאנשים לספר לעצמם סיפור מסויים על חייהם ועל עצמם. ליצור תחושת שייכות למשהו גדול מהם, לעודד אותם לחשוב שיש להם בעיה שהם צריכים לפתור וכו', כלומר ראשית הפרסום נועד להשפיע על התפיסה העצמית שלנו, בדרך כלל על ידי התחברות לדימוי שכבר קרוב למה שיש לנו ושינוי קטן של הדימוי הזה בכיוון מסויים. לאחר שמבססים את הדימוי העצמי הנכון, קל הרבה יותר לשכנע שיש צורך במוצר מסויים או בשורה של פתרונות ומוצרים.  

אם בעבר פרסום דיבר על תכונות שונות של המוצר - לדוגמה "בירה קרה וטעימה", חלק חשוב בפרסום כיום אינו עוסק במתן מידע על המוצר או טענה של תכונות שיש למוצר אלא בסיוע לאנשים לספר לעצמם סיפור מסויים על חייהם ועל עצמם. ליצור תחושת שייכות למשהו גדול מהם, לעודד אותם לחשוב שיש להם בעיה שהם צריכים לפתור וכו', כלומר ראשית הפרסום נועד להשפיע על התפיסה העצמית שלנו, בדרך כלל על ידי התחברות לדימוי שכבר קרוב למה שיש לנו ושינוי קטן של הדימוי הזה בכיוון מסויים. לאחר שמבססים את הדימוי העצמי הנכון, קל הרבה יותר לשכנע שיש צורך במוצר מסויים או בשורה של פתרונות ומוצרים.  

[[רומנטיקה]] - לפי התפיסה הרומנטית ככל שאנחנו חווים יותר חוויות, כך גדלה היכולת שלנו להכיר את עצמנו. לפי הרומנטיקה, עלינו להתנסות בהרבה מערכות יחסים, לבקר בהרבה מדינות, להכיר הרבה סוגי מוזיקה, לעסוק בסוגי ספורט שונים, לטעום סוגי אוכל שונים וכו'.  

[[רומנטיקה]] - לפי התפיסה הרומנטית ככל שאנחנו חווים יותר חוויות, כך גדלה היכולת שלנו להכיר את עצמנו. לפי הרומנטיקה, עלינו להתנסות בהרבה מערכות יחסים, לבקר בהרבה מדינות, להכיר הרבה סוגי מוזיקה, לעסוק בסוגי ספורט שונים, לטעום סוגי אוכל שונים וכו'.  

תרבות הצריכה מעודדת רומנטיקה בכלל ורומנטיקה שבאה לידי ביטוי בצריכה בפרט. כך לדוגמה , בעוד שבעבר מסע נחשב לחוויה לא נעימה במיוחד ושהות במדינה זרה נחשבה סוג של עונש או גלות. כיום נסיעות לטיולים נחשבות חוויה חיובית. תרבות הצריכה מעודדת סוג מסויים של רומנטיקה שבו החווית מסופקות על ידי צריכת מוצרים ושירותים ופחות מ[[העצמה]] אישית ופיתוח יכולות חדשות.  

תרבות הצריכה מעודדת רומנטיקה בכלל ורומנטיקה שבאה לידי ביטוי בצריכה בפרט. כך לדוגמה, בעוד שבעבר מסע נחשב לחוויה לא נעימה במיוחד ושהות במדינה זרה נחשבה סוג של עונש או גלות. כיום נסיעות לטיולים נחשבות חוויה חיובית. תרבות הצריכה מעודדת סוג מסויים של רומנטיקה שבו החווית מסופקות על ידי צריכת מוצרים ושירותים ופחות מ[[העצמה]] אישית ופיתוח יכולות חדשות.  

===ערכים נוספים===

===ערכים נוספים===

אחת ההשלכות של תרבות הצריכה היא בהשפעה על שיקולים הנוגעים למתח בין של קריירה לבין משפחה. בין היתר על ידי הרעיון של "מימוש עצמי" דרך עבודה, על חשבון הולדת ילדים וטיפול בהם. השפעה ברורה הקיימת בכל העולם היא דחיית גיל הנישואין בגלל הצורך ב[[התמחות כלכלית]] ושנות לימודים ארוכות יותר הנדרשות לפני אפשרות להשיג משרה הדורשת השכלה כגון רפואה, הנדסה, אדריכלות ועוד. עם השנים יש דרישה גבוה יותר לבוגרי אוניברסיטה כתנאי מקדים ולכן אפילו תואר ראשון אינו מספיק בחלק מהמשרות. הדבר הזה בא לידי ביטוי בדחיית גיל הנישואין. בחברה חקלאית ולפני כמה מאות שנים אנשים היו מתחתנים סביב גיל 14. התארכות שנות הלימודים וחקיקה הנוגעת להעסקת ילדים הובילה לכך שבמדינות רבות לא חוקי להתחתן לפני גיל 18. גיל הנישואין בשנות ה- 1950 עמד לרוב על גיל ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה תואר ראשון הפך להיות דבר יותר ויותר מקובל כתנאי לעבודה עם מיומנות ושנות התמחות בתחומים שונים התפתחו. בקרב אוכלוסיות משכילות חתונה נדחית לגיל 30.  

אחת ההשלכות של תרבות הצריכה היא בהשפעה על שיקולים הנוגעים למתח בין של קריירה לבין משפחה. בין היתר על ידי הרעיון של "מימוש עצמי" דרך עבודה, על חשבון הולדת ילדים וטיפול בהם. השפעה ברורה הקיימת בכל העולם היא דחיית גיל הנישואין בגלל הצורך ב[[התמחות כלכלית]] ושנות לימודים ארוכות יותר הנדרשות לפני אפשרות להשיג משרה הדורשת השכלה כגון רפואה, הנדסה, אדריכלות ועוד. עם השנים יש דרישה גבוה יותר לבוגרי אוניברסיטה כתנאי מקדים ולכן אפילו תואר ראשון אינו מספיק בחלק מהמשרות. הדבר הזה בא לידי ביטוי בדחיית גיל הנישואין. בחברה חקלאית ולפני כמה מאות שנים אנשים היו מתחתנים סביב גיל 14. התארכות שנות הלימודים וחקיקה הנוגעת להעסקת ילדים הובילה לכך שבמדינות רבות לא חוקי להתחתן לפני גיל 18. גיל הנישואין בשנות ה- 1950 עמד לרוב על גיל ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה תואר ראשון הפך להיות דבר יותר ויותר מקובל כתנאי לעבודה עם מיומנות ושנות התמחות בתחומים שונים התפתחו. בקרב אוכלוסיות משכילות חתונה נדחית לגיל 30.  

בקרב חברות רבות - בעיקר באירופה, צפון אמריקה, יפן ורוסיה, הפכה התמקדות גדלה בצריכה ובעבודה לאורח חיים משל עצמו כך שאנשים רבים יותר בוחרים שלא להוליד ילדים כלל. גם כאשר אנשים מולידים ילדים , קושי כלכלי לגדל אותם (עקב הגדלת החשיבות של התמחות כלכלית ושנות לימוד ארוכות יותר כמו גם גורמים אחרים כמו ייקור הדיור עקב גידול אוכלוסין וסיבות נוספות) הם מולידים בממוצע פחות ילדים לאורך החיים. דבר זה נקרא [[מעבר דמוגרפי]] והוא מתרחש הן בקרב מדינות עשירות והן בקרב מדינות עניות.  

בקרב חברות רבות - בעיקר באירופה, צפון אמריקה, יפן ורוסיה, הפכה התמקדות גדלה בצריכה ובעבודה לאורח חיים משל עצמו כך שאנשים רבים יותר בוחרים שלא להוליד ילדים כלל. גם כאשר אנשים מולידים ילדים, קושי כלכלי לגדל אותם (עקב הגדלת החשיבות של התמחות כלכלית ושנות לימוד ארוכות יותר כמו גם גורמים אחרים כמו ייקור הדיור עקב גידול אוכלוסין וסיבות נוספות) הם מולידים בממוצע פחות ילדים לאורך החיים. דבר זה נקרא [[מעבר דמוגרפי]] והוא מתרחש הן בקרב מדינות עשירות והן בקרב מדינות עניות.  

בחברה המודרנית הורים רואים פחות ופחות את ילדיהם. ב-50 השנים האחרונות יש מגמה כללית שבה גברים בממוצע עובדים מעט פחות (בעיקר גברים מבוגרים לפני גיל הפרישה) ואילו הנשים בממוצע עובדות הרבה יותר בשוק העבודה - כך שבתא משפחתי עם שני הורים התוצאה הכללית היא שההורים נמצאים הרבה פחות זמן בבית, ויש להם פחות זמן להשקיע בקשר שלהם עם הילדים.  

בחברה המודרנית הורים רואים פחות ופחות את ילדיהם. ב-50 השנים האחרונות יש מגמה כללית שבה גברים בממוצע עובדים מעט פחות (בעיקר גברים מבוגרים לפני גיל הפרישה) ואילו הנשים בממוצע עובדות הרבה יותר בשוק העבודה - כך שבתא משפחתי עם שני הורים התוצאה הכללית היא שההורים נמצאים הרבה פחות זמן בבית, ויש להם פחות זמן להשקיע בקשר שלהם עם הילדים.  

===השפעות כלכליות של תרבות הצריכה ===

===השפעות כלכליות של תרבות הצריכה ===

* עידוד אנשים לבזבז כסף תורם פשיטת רגל והקטנת החסכון. החל מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, החסכון בארצות הברית הלך וירד בהתמדה. קיימות השפעות רבות של חסכון נמוך. ([[פנסיה]] לדוגמה)

* עידוד אנשים לבזבז כסף תורם פשיטת רגל והקטנת החסכון. החל מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, החסכון בארצות הברית הלך וירד בהתמדה. קיימות השפעות רבות של חסכון נמוך. ([[פנסיה]] לדוגמה)

* עידוד של צריכה נחשב כ"מנוע" של כלכלה-מוטת צמיחה. הדבר נתמך על ידי כלכלנים בטענה שהדבר תורם ל[[צמיחה כלכלית]] וחיוני לשמירה על המשרות ועל הרווחה החברתית.  

* עידוד של צריכה נחשב כ"מנוע" של כלכלה מוטת צמיחה. הדבר נתמך על ידי כלכלנים בטענה שהדבר תורם ל[[צמיחה כלכלית]] וחיוני לשמירה על המשרות ועל הרווחה החברתית.  

* הדגש על מוצרים כספקים של סטטוס חברתי מחזק את ההיבט של [[משחק סכום אפס]] של שוק, ומחליש את ההיבט של רווחה שאינה תלויה בצריכה של אחרים.  

* הדגש על מוצרים כספקים של סטטוס חברתי מחזק את ההיבט של [[משחק סכום אפס]] של שוק, ומחליש את ההיבט של רווחה שאינה תלויה בצריכה של אחרים.  

* עידוד של [[תאגידים]] ו[[מונופולים]] בגלל עידוד לקניית מותגים

* עידוד של [[תאגידים]] ו[[מונופולים]] בגלל עידוד לקניית מותגים

ביקורת על תרבות הצריכה באה גם מהימין השמרני בארצות הברית לדוגמה מחוגים הקרובים לקוויקרים - הן בגלל הנטיה של תרבות הצריכה לעודד חיי עושר ובזבוז, והן בגלל הנטיה לעודד התנהגות אגואיסטית.  

ביקורת על תרבות הצריכה באה גם מהימין השמרני בארצות הברית לדוגמה מחוגים הקרובים לקוויקרים - הן בגלל הנטיה של תרבות הצריכה לעודד חיי עושר ובזבוז, והן בגלל הנטיה לעודד התנהגות אגואיסטית.  

החל משנות ה-90 החל גל חדש של ביקורת על תרבות הצריכה , שקשר אותה גם לתהליכים של התחזקות כוחם של [[תאגידים]] בכלל ו[[תאגידים רב לאומיים]] בפרט ולתהליכי של [[גלובליזציה]]. בגל זה יש גם יותר הקשר לנושאי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן נבדקו השפעות פסיכולוגיות הן של הדרכים שבהן פועלת תרבות הצריכה והן של חלופות לה. כותבות בהקשרים של תרבות הצריכה כוללות את [[נעמי קליין]], [[אווה אילוז]], ו[[ג'ולייט שחור]], וכותבים כמו [[קאלה לאסן]], [[דייוויד קורטן]].  

החל משנות ה-90 החל גל חדש של ביקורת על תרבות הצריכה, שקשר אותה גם לתהליכים של התחזקות כוחם של [[תאגידים]] בכלל ו[[תאגידים רב לאומיים]] בפרט ולתהליכי של [[גלובליזציה]]. בגל זה יש גם יותר הקשר לנושאי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן נבדקו השפעות פסיכולוגיות הן של הדרכים שבהן פועלת תרבות הצריכה והן של חלופות לה. כותבות בהקשרים של תרבות הצריכה כוללות את [[נעמי קליין]], [[אווה אילוז]], ו[[ג'ולייט שחור]], וכותבים כמו [[קאלה לאסן]], [[דייוויד קורטן]].  

ארגונים שקמו להתנגד לתרבות הצריכה כוללים את [[אדבסטרס]]- ארגון קנדי שהתמקד בתחום המדיה ויצירת דימויים מנוגדים לתרבות הצריכה והסברים אודות שיטות הפעולה שלה. ארגון אחר הוא ה[[החלום האמריקאי החדש]] שממוקד יותר במתן פתרונות למשפחות ולקהילות שרוצות לצאת מתרבות הצריכה, ולשם עידוד [[פשטות מרצון]] ופתרונות דומים. סוג אחר של חלופות לתרבות הצריכה הוא התמקדות במישור הנפשי והתרבותי בנסיון לספק חלופות לדוגמה היבטים של [[כלכלה בודהיסטית]] או [[רוחניות חילונית]].

ארגונים שקמו להתנגד לתרבות הצריכה כוללים את [[אדבסטרס]]- ארגון קנדי שהתמקד בתחום המדיה ויצירת דימויים מנוגדים לתרבות הצריכה והסברים אודות שיטות הפעולה שלה. ארגון אחר הוא ה[[החלום האמריקאי החדש]] שממוקד יותר במתן פתרונות למשפחות ולקהילות שרוצות לצאת מתרבות הצריכה, ולשם עידוד [[פשטות מרצון]] ופתרונות דומים. סוג אחר של חלופות לתרבות הצריכה הוא התמקדות במישור הנפשי והתרבותי בנסיון לספק חלופות לדוגמה היבטים של [[כלכלה בודהיסטית]] או [[רוחניות חילונית]].

* {{מסמך|Her2him.doc| עזר - בועה - "הי אתה"}}

* {{מסמך|Her2him.doc| עזר - בועה - "הי אתה"}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2324051# כך משכנעים אותנו לקנות זבל שאיננו צריכים עם מילים חסרות משמעות] דה מרקר, 18.5.2014

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2324051# כך משכנעים אותנו לקנות זבל שאיננו צריכים עם מילים חסרות משמעות] דה מרקר, 18.5.2014

* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39042 עשרה בתי קברות לחפצים] we-share, 09.09.2014

* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39042 עשרה בתי קברות לחפצים] we-share, 09.09.2014

{{תרבות הצריכה}}

{{תרבות הצריכה}}