שורה 79: |
שורה 79: |
| [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] של שנת 2005 העריכה כי שינויים ב[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] עקב פעילויות אנושיות היו מהירים יותר ב-50 השנים האחרונות בהשוואה לכל תקופה אחרת ב[[בני אדם|היסטוריה של האנושות]], דבר שמעלה את הסיכון ל[[מעבר סף|שינויים פתאומיים]] ו[[תהליך בלתי הפיך|בלתי-הפיכים]] ב[[מערכות אקולוגיות]]. הגורמים העיקריים לאובדן חמור של מגוון מינים זה ואשר מובילים לשינויים ב[[שירותי המערכת האקולוגית]] הם יציבים, או שאין ראיה שהם נחלשים או שהם מתגברים.<ref name="Stockholm Resilience Centre 2009"/> לפי המחברים, ניתן להאט קצב גבוה כזה של פגיעה במערכות אקולוגיות ובהכחדת מינים על ידי פרוייקטים לשיפור [[בתי גידול]] ועל ידי שיפור החיבוריות בין מערכות אקולוגיות, תוך שמירה על [[פריון חקלאי]] גבוה שהאנושות צריכה. מבוצע מחקר נוסף כדי לקבוע האם גבול המבוסס על קצב ההכחדה הוא מספיק, וכדי לשפר את הזמינות של מידע אמין כמשתנה בקרה על גבול זה.<ref name="Stockholm Resilience Centre 2009"/> | | [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] של שנת 2005 העריכה כי שינויים ב[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] עקב פעילויות אנושיות היו מהירים יותר ב-50 השנים האחרונות בהשוואה לכל תקופה אחרת ב[[בני אדם|היסטוריה של האנושות]], דבר שמעלה את הסיכון ל[[מעבר סף|שינויים פתאומיים]] ו[[תהליך בלתי הפיך|בלתי-הפיכים]] ב[[מערכות אקולוגיות]]. הגורמים העיקריים לאובדן חמור של מגוון מינים זה ואשר מובילים לשינויים ב[[שירותי המערכת האקולוגית]] הם יציבים, או שאין ראיה שהם נחלשים או שהם מתגברים.<ref name="Stockholm Resilience Centre 2009"/> לפי המחברים, ניתן להאט קצב גבוה כזה של פגיעה במערכות אקולוגיות ובהכחדת מינים על ידי פרוייקטים לשיפור [[בתי גידול]] ועל ידי שיפור החיבוריות בין מערכות אקולוגיות, תוך שמירה על [[פריון חקלאי]] גבוה שהאנושות צריכה. מבוצע מחקר נוסף כדי לקבוע האם גבול המבוסס על קצב ההכחדה הוא מספיק, וכדי לשפר את הזמינות של מידע אמין כמשתנה בקרה על גבול זה.<ref name="Stockholm Resilience Centre 2009"/> |
| | | |
− | לפי הביולוג Cristián Samper, גבול שמתאר את ההסתברות של משפחות מינים להכחד עם הזמן יתאר בצורה טובה יותר את ההשלכות האפשריות שלנו על החיים בכדור הארץ. | + | לפי הביולוג Cristián Samper, גבול שמתאר את ההסתברות של משפחות מינים להיכחד עם הזמן יתאר בצורה טובה יותר את ההשלכות האפשריות שלנו על החיים בכדור הארץ. |
| | | |
| ===הפרעה למחזור הזרחן והחנקן העולמיים=== | | ===הפרעה למחזור הזרחן והחנקן העולמיים=== |
| הפרעות אנושיות למחזור החנקן ולזרימות הזרחן בקנה מידה מקומי עד איזורי הובילו לשינויים פתאומיים ב[[מערכות אקולוגיות]] של אגמים(Carpenter 2005) וימים. לדוגמה [[אנוקסיה]] בים הבלטי(Zillén et al. 2008). | | הפרעות אנושיות למחזור החנקן ולזרימות הזרחן בקנה מידה מקומי עד איזורי הובילו לשינויים פתאומיים ב[[מערכות אקולוגיות]] של אגמים(Carpenter 2005) וימים. לדוגמה [[אנוקסיה]] בים הבלטי(Zillén et al. 2008). |
| | | |
− | [[אאוטריפיקציה]] (Eutrophication) היא תהליך בו נוצר מחסור בחמצן בגוף מים עקב התרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים. היא יכולה להיגרם על ידי זרמים של זרחן וחנקן שנכנסים לגופי מים, ואלו יכולים להזיז מערכות אקולוגיות ימיות מעבר לסף תגובה, ולגרום לשינוי פתאומי ולא לינארי. מערכת כזו יכולה לעבור ממים נקיים וצלולים למים עכורים. השינויים בין [[מצב יציב|מצבים יציבים]] אלה תלויים בקשרים מורכבים בין זרמים של חנקן וזרחן וברקע הביוכימי של המערכת. הדרדרות של מערכות אקולוגיות שנגרמת על ידי גורמים אושיים (לדוגמה[[דייג יתר]], [[הרס קרקע]]) ועליה בזרמים של חנקן וזרחן בסקאלות אזוריות עד לרמה העולמית עלולה לגרום שינוי לא לינארי בלתי רצוי במערכות יבשתיות, מערכות מים מתוקים ומערכות מי ים. בו זמנית הם יכולים לתפקד כפקטור איטי שמשפיע על שינויי אקלים מעשה ידי אדם ברמה העולמית. | + | [[אאוטריפיקציה]] (Eutrophication) היא תהליך בו נוצר מחסור בחמצן בגוף מים עקב התרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים. היא יכולה להיגרם על ידי זרמים של זרחן וחנקן שנכנסים לגופי מים, ואלו יכולים להזיז מערכות אקולוגיות ימיות מעבר לסף תגובה, ולגרום לשינוי פתאומי ולא לינארי. מערכת כזו יכולה לעבור ממים נקיים וצלולים למים עכורים. השינויים בין [[מצב יציב|מצבים יציבים]] אלה תלויים בקשרים מורכבים בין זרמים של חנקן וזרחן וברקע הביוכימי של המערכת. הידרדרות של מערכות אקולוגיות שנגרמת על ידי גורמים אושיים (לדוגמה[[דייג יתר]], [[הרס קרקע]]) ועליה בזרמים של חנקן וזרחן בסקאלות אזוריות עד לרמה העולמית עלולה לגרום שינוי לא לינארי בלתי רצוי במערכות יבשתיות, מערכות מים מתוקים ומערכות מי ים. בו זמנית הם יכולים לתפקד כפקטור איטי שמשפיע על שינויי אקלים מעשה ידי אדם ברמה העולמית. |
| | | |
| המחברים לא יכולים לפסול את האפשרות שמחזורי החנקן והזרחן יהיו גבולות פלנטריים נפרדים בזכות עצמם. שניהם משפיעים, בדרכים מורכבות ובלתי לינאריות על מערכות אקולוגיות שמספקות תפקוד תומכי חיים לאדם ברמות האיזוריות, ולשינהם יש השפעות פלנטריות מצטברות ברמה הפלנטרית. דבר שהופך אותם למרכיב מפתח של Anthropocene. הזיסה להשאיר אותם כגבול אחד במאמר זה נובעת בעיקר מקשרי הגומלים הקרובים בין זרחן וחנקן כגורמי הזנה ביולוגים מרכזיים שגורמים לשינויים פתאומיים תת מערכות של כדור הארץ. | | המחברים לא יכולים לפסול את האפשרות שמחזורי החנקן והזרחן יהיו גבולות פלנטריים נפרדים בזכות עצמם. שניהם משפיעים, בדרכים מורכבות ובלתי לינאריות על מערכות אקולוגיות שמספקות תפקוד תומכי חיים לאדם ברמות האיזוריות, ולשינהם יש השפעות פלנטריות מצטברות ברמה הפלנטרית. דבר שהופך אותם למרכיב מפתח של Anthropocene. הזיסה להשאיר אותם כגבול אחד במאמר זה נובעת בעיקר מקשרי הגומלים הקרובים בין זרחן וחנקן כגורמי הזנה ביולוגים מרכזיים שגורמים לשינויים פתאומיים תת מערכות של כדור הארץ. |
| | | |
− | ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקולות N2 לצורות ריאקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספרי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול המחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים. | + | ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקולות N2 לצורות ריאקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספרי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול מהחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים. |
| | | |
| ===שימושי קרקע=== | | ===שימושי קרקע=== |