שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''משאב מתכלה''' (non-renewable resource) הוא [[משאב טבעי]] שלא ניתן לגדל או לייצר אותו, ושדפוסי הצריכה הם בהיקף שאינו [[קיימות|בן קיימא]]. כאשר צורכים משאב מתכלה, הוא מתפרק לחומרים אחרים, והכמות שלו אשר תהיה זמינה בעתיד יורדת.  

'''משאב מתכלה''' (Non-renewable resource) הוא [[משאב טבעי]] שלא ניתן לגדל או לייצר אותו, ושדפוסי הצריכה הם בהיקף שאינו [[קיימות|בן קיימא]]. כאשר צורכים משאב מתכלה, הוא מתפרק לחומרים אחרים, והכמות שלו אשר תהיה זמינה בעתיד יורדת.  

משאבים מתכלים נמצאים בדרך כלל בכמות סופית, וקצב הצריכה שלהם על ידי האנושות גדול בהרבה מאשר הקצב שבו הטבע מסוגל לייצר אותם.  

משאבים מתכלים נמצאים בדרך כלל בכמות סופית, וקצב הצריכה שלהם על ידי האנושות גדול בהרבה מאשר הקצב שבו הטבע מסוגל לייצר אותם.  

===דלקים מחצביים===

===דלקים מחצביים===

[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] (כמו גם [[פצלי גז]], [[פצלי נפט]] ו[[פצלי שמן]]) מתהווים בטבע במשך אלפי שנים במעבה האדמה, ולא ניתן לייצר אותם בקצב של הצריכה הנוכחית. בסופו של דבר מאגרי מחצבים אלה צפויים להגמר, ועוד לפני כן, המחיר של ההפקה שלהם ילך ויגדל והפקתם תפסק. האנושות תצטרך לנסות להסתדר בלי משאבים אלה ולחפש מקורות אנרגיה אחרים, שיכולים להיות אנרגיה גרעינית (אשר גם היא מתכלה) או סוגים של [[אנרגיה מתחדשת]] .  

[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] (כמו גם [[פצלי גז]], [[פצלי נפט]] ו[[פצלי שמן]]) מתהווים בטבע במשך אלפי שנים במעבה האדמה, ולא ניתן לייצר אותם בקצב של הצריכה הנוכחית. בסופו של דבר מאגרי מחצבים אלה צפויים ליהגמר, ועוד לפני כן, המחיר של ההפקה שלהם ילך ויגדל והפקתם תפסק. האנושות תצטרך לנסות להסתדר בלי משאבים אלה ולחפש מקורות אנרגיה אחרים, שיכולים להיות אנרגיה גרעינית (אשר גם היא מתכלה) או סוגים של [[אנרגיה מתחדשת]] .  

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחצבי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחצבי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומיים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13%-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומיים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13%-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להיכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טרטוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאוחדות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גריעית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להיכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טרטוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאוחדות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו-0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גרעינית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לוויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==

==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==