שינויים

משאבים מתכלים אחרים הם מרבצים של מחצבים כמו עופרות מתכת בריכוז גבוה, מרבצי חול לבנייה, מרבצי מינרלים המשמשים לחקלאות ועוד.  

משאבים מתכלים אחרים הם מרבצים של מחצבים כמו עופרות מתכת בריכוז גבוה, מרבצי חול לבנייה, מרבצי מינרלים המשמשים לחקלאות ועוד.  

[[משאבים מתחדשים]] לעומת זאת, הם משאבים שהטבע מסוגל לחדש אותם בקצב גבוה יחסית , כמו מוצרי חקלאות, עץ כאשר הוא נלקח באופן מקיים, דייג מקיים ועוד.   

[[משאבים מתחדשים]] לעומת זאת, הם משאבים שהטבע מסוגל לחדש אותם בקצב גבוה יחסית, כמו מוצרי חקלאות, עץ כאשר הוא נלקח באופן מקיים, דייג מקיים ועוד.   

בעוד שניתן למחזור מתכות וכך להפוך אותן ל[[משאב מתחדש]], חלק מהמתכת הולכת לאיבוד. משאבים אחרים כמו מחצבים המשמשים לשם הכנת בטון, פלסטיק ותרכובות אחרות קשים בהרבה למחזור.  

בעוד שניתן למחזור מתכות וכך להפוך אותן ל[[משאב מתחדש]], חלק מהמתכת הולכת לאיבוד. משאבים אחרים כמו מחצבים המשמשים לשם הכנת בטון, פלסטיק ותרכובות אחרות קשים בהרבה למחזור.  

המרבצים של ריכוזי מינרלים ומתכת הנמצאים בסמוך לפני השטח, שניתן לכרות אותם באופן משתלם כלכלית על ידי בני אדם, הם לא משאב מתחדש במונחים של חיי בני-אדם. העופרות הנפוצות ביותר של מתכת נמצאות בכמויות גדולות, באופן שיהיה קשה לכלות אותן, עם זאת השאלה היא לא רק כמות המתכת שיש, אלא גם הריכוז של מלאים אלה והקושי להפיק אותם. למרות שעופרות מתכת הן באופן טכני מתכלות, בדומה לסלעים ולחול, לא סביר שבני האדם יכלו את ההספקה העולמית שלהם בעתיד הקרוב. במובן זה עופרות מתכת נחשבות כקיימות בכמות גבוהה בהרבה יחסית לדלקים מחצביים, אשר מוגבלים לאיזורים שבהם היתה בעבר הרחוק פעילות של יצורים חיים.  

המרבצים של ריכוזי מינרלים ומתכת הנמצאים בסמוך לפני השטח, שניתן לכרות אותם באופן משתלם כלכלית על ידי בני אדם, הם לא משאב מתחדש במונחים של חיי בני-אדם. העופרות הנפוצות ביותר של מתכת נמצאות בכמויות גדולות, באופן שיהיה קשה לכלות אותן, עם זאת השאלה היא לא רק כמות המתכת שיש, אלא גם הריכוז של מלאים אלה והקושי להפיק אותם. למרות שעופרות מתכת הן באופן טכני מתכלות, בדומה לסלעים ולחול, לא סביר שבני האדם יכלו את ההספקה העולמית שלהם בעתיד הקרוב. במובן זה עופרות מתכת נחשבות כקיימות בכמות גבוהה בהרבה יחסית לדלקים מחצביים, אשר מוגבלים לאיזורים שבהם היתה בעבר הרחוק פעילות של יצורים חיים.  

החשש העיקרי לגבי רוב המתכות והמינלרים הוא לא מפני הכילוי שלהן, אלא שהפקתם על ידי כרייה, תהפוך יותר ויותר יקרה ומסובכת מבחינה כלכלית ותגרום ליותר ויותר השפעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות (ראו הסבר בהמשך). [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

החשש העיקרי לגבי רוב המתכות והמינרלים הוא לא מפני הכילוי שלהן, אלא שהפקתם על ידי כרייה, תהפוך יותר ויותר יקרה ומסובכת מבחינה כלכלית ותגרום ליותר ויותר השפעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות (ראו הסבר בהמשך). [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

לפי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה ידועים היום יותר כ 5000 מינרלים שונים,[http://rruff.info/ima/] מתוכם כ 100 מוגדרים כנפוצים והיתר נדירים. מינרלים אלה מורכבים מיסודות שונים. מינרלים אלה מורכבים ממספר מצומצם של יסודות בהרכבים שונים. היסודות הנפוצים ביותר בקליפת כדור הארץ הם חמצן (46%) ו[[צורן]]  (סיליקון) (27%) , ולאחריהם [[אלומיניום]] (8%), [[ברזל]] (6%), סידן (5%), מגנזיום (2.9%) נתרן (2.3%), אשלגן (1.5%), טיטניום (0.6%), פחמן (0.18%), מימן (0.1%), מנגן(0.1%) ו[[זרחן]](0.1%). המתכות [[ניקל]], [[אבץ]] ו[[נחושת]] נדירות בקרום כדור הארץ פי 100 עד פי 200 יחסית לזרחן, והמתכת [[כסף]] נדירה פי 125,000 בקרום כדור הארץ יחסית לזרחן ו[[זהב]] נדיר בקרום פי 25 מכסף.[http://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_elements_in_Earth%27s_crust] ב[[אטמוספירה]] יש מאגרים גדולים של חנקן, חמצן ופחמן, בים יש כמויות גדולות של מימן, חמצן נתרן וכלור. רשימה זו עשויה לתת מושג לגבי נדירות משאבים שונים בכדור הארץ ומושג גם לגבי המחיר הכלכלי של משאבים, לדוגמה זהב וכסף יקרים יותר מאשר ברזל או זרחן. עם זאת ברזל זול בהרבה מאלומיניום, ושניהם יקרים יותר מיסודות כמו זרחן, סידן ואשלגן שמצטברים בתוך בעלי חיים ולכן נפוצים יותר בסביבה היומיומית. כמו כן פלטינה יקרה יותר מהזהב אף שהיא מצויה בכמות גדולה יותר בקרום כדור הארץ.  

לפי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה ידועים היום יותר כ-5000 מינרלים שונים,[http://rruff.info/ima/] מתוכם כ-100 מוגדרים כנפוצים והיתר נדירים. מינרלים אלה מורכבים מיסודות שונים. מינרלים אלה מורכבים ממספר מצומצם של יסודות בהרכבים שונים. היסודות הנפוצים ביותר בקליפת כדור הארץ הם חמצן (46%) ו[[צורן]]  (סיליקון) (27%), ולאחריהם [[אלומיניום]] (8%), [[ברזל]] (6%), סידן (5%), מגנזיום (2.9%) נתרן (2.3%), אשלגן (1.5%), טיטניום (0.6%), פחמן (0.18%), מימן (0.1%), מנגן(0.1%) ו[[זרחן]](0.1%). המתכות [[ניקל]], [[אבץ]] ו[[נחושת]] נדירות בקרום כדור הארץ פי 100 עד פי 200 יחסית לזרחן, והמתכת [[כסף]] נדירה פי 125,000 בקרום כדור הארץ יחסית לזרחן ו[[זהב]] נדיר בקרום פי 25 מכסף.[http://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_elements_in_Earth%27s_crust] ב[[אטמוספירה]] יש מאגרים גדולים של חנקן, חמצן ופחמן, בים יש כמויות גדולות של מימן, חמצן נתרן וכלור. רשימה זו עשויה לתת מושג לגבי נדירות משאבים שונים בכדור הארץ ומושג גם לגבי המחיר הכלכלי של משאבים, לדוגמה זהב וכסף יקרים יותר מאשר ברזל או זרחן. עם זאת ברזל זול בהרבה מאלומיניום, ושניהם יקרים יותר מיסודות כמו זרחן, סידן ואשלגן שמצטברים בתוך בעלי חיים ולכן נפוצים יותר בסביבה היומיומית. כמו כן פלטינה יקרה יותר מהזהב אף שהיא מצויה בכמות גדולה יותר בקרום כדור הארץ.  

ישנן מספר [[מתכות נדירות]] ויסודות נדירים, שקשה יותר לכרות אותם. במוצרים אלה מורגש בשנים האחרונות מחסור היות ויש להם ביקוש גבוה מצד [[תעשיית האלקטרוניקה]] ומצד שני הם מופקים רק על ידי מספר קטן של מדינות.  

ישנן מספר [[מתכות נדירות]] ויסודות נדירים, שקשה יותר לכרות אותם. במוצרים אלה מורגש בשנים האחרונות מחסור היות ויש להם ביקוש גבוה מצד [[תעשיית האלקטרוניקה]] ומצד שני הם מופקים רק על ידי מספר קטן של מדינות.  

השימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.  

השימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומיים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומיים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13%-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להיכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טרטוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאוחדות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גריעית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להיכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טרטוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאוחדות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גריעית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

חומרי גלם מתכלים הנכרים או נשאבים מבטן האדמה יכולים להתייקר מבחינה כלכלית, אנרגטית, סביבתית וחברתית זמן רב לפני שהם מגיעים לנקודה שבה הם אוזלים לגמרי. הדבר נובע מכך שהריכוז של החומרים אינו זהה בכל המאגרים, וכי מסיבות כלכליות יזמים מעדיפים לנצל ראשית את המאגרים העשירים ביותר ואת המאגרים הקלים ביותר לגישה. ככל שנמשכת ההפקה הולכים למאגרים שהם בעלי ריכוז משאב נמוך יותר, שיש בהם אחוזי פסולת או זיהום גבוהים יותר, ושהפקתם היא יקרה, מסוכנת ומזהמת יותר.

חומרי גלם מתכלים הנכרים או נשאבים מבטן האדמה יכולים להתייקר מבחינה כלכלית, אנרגטית, סביבתית וחברתית זמן רב לפני שהם מגיעים לנקודה שבה הם אוזלים לגמרי. הדבר נובע מכך שהריכוז של החומרים אינו זהה בכל המאגרים, וכי מסיבות כלכליות יזמים מעדיפים לנצל ראשית את המאגרים העשירים ביותר ואת המאגרים הקלים ביותר לגישה. ככל שנמשכת ההפקה הולכים למאגרים שהם בעלי ריכוז משאב נמוך יותר, שיש בהם אחוזי פסולת או זיהום גבוהים יותר, ושהפקתם היא יקרה, מסוכנת ומזהמת יותר.

עופרות מתכת ומינרלים עוברים [[תהליך ארוך טווח]] של דלדול ריכוז החומר המועיל בעופרה. מגמה זו תועדה על ידי הספר [[גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 ואומתה מחדש במאה ה-21. ריכוז המתכת בעופרה יורד מאז אמצע המאה ה-19 לגבי נחושת, [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.  פרוש הירידה באחוז העופרה הוא השקעה נדרשת גבוה יותר של אנרגיה, יצירת פסולת וזיהום בכמות רבה יותר , סיבוך טכני גבוה יותר ועלויות כלכליות גבוהות יותר. עליה כזו היא מעריכית מעבר לנקודת סף מסויימת [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

עופרות מתכת ומינרלים עוברים [[תהליך ארוך טווח]] של דלדול ריכוז החומר המועיל בעופרה. מגמה זו תועדה על ידי הספר [[גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 ואומתה מחדש במאה ה-21. ריכוז המתכת בעופרה יורד מאז אמצע המאה ה-19 לגבי נחושת, [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.  פרוש הירידה באחוז העופרה הוא השקעה נדרשת גבוה יותר של אנרגיה, יצירת פסולת וזיהום בכמות רבה יותר, סיבוך טכני גבוה יותר ועלויות כלכליות גבוהות יותר. עליה כזו היא מעריכית מעבר לנקודת סף מסויימת [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

מול מגמה זו קיימת גם מגמה אחרת והיא שכלולים טכנולוגיים שונים - הן בשיטות הכרייה והעיבוד, הן בייצור אנרגיה הדרושה לכרייה ולעיבוד והן בחסכון במשאבים נוספים. לדוגמה שימוש בתנורים יעילים יותר יכול לייעל את הפקת המתכת ושימוש בטורבינות גז להפקת חשמל ואנרגיה המשמשים בתהליכי כרייה וזיקוק הוא מזהם פחות יחסית לטורבינות פחם. דבר זה, כמו גם מעבר של מכרות ומפעלי זיקוק ממדינות העולם העשירות למדינות עניות יותר יכול להסביר מדוע ירידה באחוז העופרה לא בהכרח מתבטא מייד במחירי המתכות. כמו כן , חלק מהעלויות הכרוכות בכרייה ובהפקה - כמו זיהום מים וזיהום אוויר הן [[השפעות חיצוניות]] שהעלות שלהן היא נסתרת ואינה מגולמת בדרך כלל במחיר חומר הגלם.  

מול מגמה זו קיימת גם מגמה אחרת והיא שכלולים טכנולוגיים שונים - הן בשיטות הכרייה והעיבוד, הן בייצור אנרגיה הדרושה לכרייה ולעיבוד והן בחסכון במשאבים נוספים. לדוגמה שימוש בתנורים יעילים יותר יכול לייעל את הפקת המתכת ושימוש בטורבינות גז להפקת חשמל ואנרגיה המשמשים בתהליכי כרייה וזיקוק הוא מזהם פחות יחסית לטורבינות פחם. דבר זה, כמו גם מעבר של מכרות ומפעלי זיקוק ממדינות העולם העשירות למדינות עניות יותר יכול להסביר מדוע ירידה באחוז העופרה לא בהכרח מתבטא מיד במחירי המתכות. כמו כן, חלק מהעלויות הכרוכות בכרייה ובהפקה - כמו זיהום מים וזיהום אוויר הן [[השפעות חיצוניות]] שהעלות שלהן היא נסתרת ואינה מגולמת בדרך כלל במחיר חומר הגלם.  

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Non-renewable_resource משאב מתכלה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Non-renewable_resource משאב מתכלה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אידנקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי]

* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי]

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4171134,00.html חובות? באירופה מודאגים מבזבוז משאבי טבע] נציב איכות הסביבה באיחוד האירופי מזהיר מפני ייקור הסחורות, ynet, 05.01.12

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4171134,00.html חובות? באירופה מודאגים מבזבוז משאבי טבע] נציב איכות הסביבה באיחוד האירופי מזהיר מפני ייקור הסחורות, ynet, 05.01.12

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_elements_in_Earth%27s_crust מידת הנפוצות של יסודות בקליפת כדור הארץ]

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_elements_in_Earth%27s_crust מידת הנפוצות של יסודות בקליפת כדור הארץ]