שינויים

* קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר [[הון חברתי]] ו/או [[הון טבעי]].

* קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר [[הון חברתי]] ו/או [[הון טבעי]].

* [[אינפלציה]] -  כאשר כמות ה[[כסף]] גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים ביניהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקיינסיאני נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת.

* [[אינפלציה]] -  כאשר כמות ה[[כסף]] גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים ביניהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקיינסיאני נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת.

* [[אבטלה טכנולוגית]] - נוצרת כאשר בפלח תעשייתי מסויים עובדים רבים הופכים להיות מיותרים עקב [[שינוי טכנולוגי]] של [[תעוש]] שמייצר אוטומטציה של תחום שבעבר דרש [[הון אנושי]] - דוגמאות כוללות דחיקתם של האורגים על ידי מכונות אריגה במאה ה-18, החלפת איכרים ופועלים חקלאיים על ידי מיכון חקלאי, החלפת מרכזיות טלפוניה במרכזיות אוטומטיות, החלפת עובדים בפסי ייצור במכונות וברובוטים, החלפת כורים במכונות כרייה, החלפת עובדי מטבח ומלצריות בעובדים לא מיומנים ובמכונות במסעדות [[מזון מהיר]], סגירת חנויות קמעוניות לטובת קניות באינטרנט, כיום מדובר על אפשרות של גל נוסף של אבטלה טכנולוגית כאשר רובוטים משוכללים יותר וזולים יותר וכן ומחשבים לומדים יחליפו אנשים במקצועות רבים שקיימים כיום לדוגמה החלפת נהגים מקצועיים של מוניות ואטובוסים על ידי מכונית ללא נהג, החלפת טייסים ברובוטים. כלכלנים חלוקים בדעתם ביחס לאבטלה טכנולוגית, יש הטוענים כי אין בעיה אמיתית שכן כל מקצוע שנעלם עקב תעוש מוזיל את המוצרים והשירותים דבר שמעודד עוד קניות בענפים אחרים ופיתוח של משרות חדשות בענפים אלה או בענפים אחרים. אחרים מצביעים על כך שיכולים לעבור לפעמים מספר עשורים בין העלמות משרות להופעתן, שהמשרות החדשות פתוחות בעיקר כלפי הצעירים וכן שככל שיש יותר תעוש כך חשוב יותר חלקו של ההון בייצור ולכן סביר שהוא יקח נתח גדול יותר מההכנסות - כך שלא בטוח שתמיד הביקושים למשרות יגדלו בקצב מספק.  

* [[אבטלה טכנולוגית]] - נוצרת כאשר בפלח תעשייתי מסויים עובדים רבים הופכים להיות מיותרים עקב [[שינוי טכנולוגי]] של [[תעוש]] שמייצר אוטומטציה של תחום שבעבר דרש [[הון אנושי]] - דוגמאות כוללות דחיקתם של האורגים על ידי מכונות אריגה במאה ה-18, החלפת איכרים ופועלים חקלאיים על ידי מיכון חקלאי, החלפת מרכזיות טלפוניה במרכזיות אוטומטיות, החלפת עובדים בפסי ייצור במכונות וברובוטים, החלפת כורים במכונות כרייה, החלפת עובדי מטבח ומלצריות בעובדים לא מיומנים ובמכונות במסעדות [[מזון מהיר]], סגירת חנויות קמעוניות לטובת קניות באינטרנט, כיום מדובר על אפשרות של גל נוסף של אבטלה טכנולוגית כאשר רובוטים משוכללים יותר וזולים יותר וכן ומחשבים לומדים יחליפו אנשים במקצועות רבים שקיימים כיום לדוגמה החלפת נהגים מקצועיים של מוניות ואוטובוסים על ידי מכונית ללא נהג, החלפת טייסים ברובוטים. כלכלנים חלוקים בדעתם ביחס לאבטלה טכנולוגית, יש הטוענים כי אין בעיה אמיתית שכן כל מקצוע שנעלם עקב תעוש מוזיל את המוצרים והשירותים דבר שמעודד עוד קניות בענפים אחרים ופיתוח של משרות חדשות בענפים אלה או בענפים אחרים. אחרים מצביעים על כך שיכולים לעבור לפעמים מספר עשורים בין העלמות משרות להופעתן, שהמשרות החדשות פתוחות בעיקר כלפי הצעירים וכן שככל שיש יותר תעוש כך חשוב יותר חלקו של ההון בייצור ולכן סביר שהוא יקח נתח גדול יותר מההכנסות - כך שלא בטוח שתמיד הביקושים למשרות יגדלו בקצב מספק.  

* אבטלת משאבים - כלכלה המבוססת בעיקר על כריית [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] כרוכה לעיתים קרובות ב[[קללת המשאבים]] ואו  [[המחלה ההולנדית]] אשר יכולים להקשות על פיתוח ענפים אחרים במשק, עקב שילוב של [[שחיתות]], ייסוף המטבע המקומי, ממשל לא יעיל ששומר על כוחו תודות ל"כסף קל" וחוסר עניין של השלטון והאליטות בפיתוח [[הון אנושי]] עקב הסתמכות על כריית המשאבים. תכופות במדינות אלה יש מנגנון ממשלתי מנופח המייצר משרות מלאכותיות או סבסוד של האוכלוסיה בצורות שונות על ידי השלטון (לדוגמה סבסוד הדלק והמזון) כאשר יש ירידה במחיר המשאב בעולם או עקב דלדול המשאב המקומי, היכולת של השלטון להמשיך את הסבסוד ולקלוט עוד עובדים יורדת ונוצרת בעיית אבטלה ומרמור חברתי. תהליכים כאלה התרחשו לדוגמה ב[[סוריה]] ערב [[מלחמת האזרחים בסוריה]] וב[[מצרים]]. ראו פרטים נוספים גם ב[[השפעות כלכליות וחברתיות של נפט]].  

* אבטלת משאבים - כלכלה המבוססת בעיקר על כריית [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] כרוכה לעיתים קרובות ב[[קללת המשאבים]] ואו  [[המחלה ההולנדית]] אשר יכולים להקשות על פיתוח ענפים אחרים במשק, עקב שילוב של [[שחיתות]], ייסוף המטבע המקומי, ממשל לא יעיל ששומר על כוחו תודות ל"כסף קל" וחוסר עניין של השלטון והאליטות בפיתוח [[הון אנושי]] עקב הסתמכות על כריית המשאבים. תכופות במדינות אלה יש מנגנון ממשלתי מנופח המייצר משרות מלאכותיות או סבסוד של האוכלוסיה בצורות שונות על ידי השלטון (לדוגמה סבסוד הדלק והמזון) כאשר יש ירידה במחיר המשאב בעולם או עקב דלדול המשאב המקומי, היכולת של השלטון להמשיך את הסבסוד ולקלוט עוד עובדים יורדת ונוצרת בעיית אבטלה ומרמור חברתי. תהליכים כאלה התרחשו לדוגמה ב[[סוריה]] ערב [[מלחמת האזרחים בסוריה]] וב[[מצרים]]. ראו פרטים נוספים גם ב[[השפעות כלכליות וחברתיות של נפט]].  

* [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] חוששים כי [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[משאבים מתכלים|דידלול משאבים מתכלים]] ובמיוחד [[שיא תפוקת הנפט]] ושיאי אנרגיה נוספים ([[שיא תפוקת הפחם]]) או לחלופין הרס של [[שירותי המערכת האקולוגית]] יגרמו לייקור סחורות ושירותים שונים דבר שיפגע בצמיחה הכלכלית ויגרום למיתון ובעקבותיו אבטלה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מציין בספר [[לטובת הכלל]] כי למרות המאבקים בינהם, הן לעובדים והן לתעשיינים יש אינטרס משותף ב[[מזון|מזון זול]], ב[[אקסרגיה|אנרגיה זולה]] ובמשאבים טבע אחרים זולים שמאפשרים תשומות זולות לתעשיינים מחד ומורידים את יוקר המחייה לעובדים מאידך. עם זאת שפע של מזון זול ושל משאבים אחרים תלוי בתהליכים טבעיים ולא רק בכמות [[הון תעשייתי]] או [[טכנולוגיה]] - דבר זה הוביל לפיתוח של מושג כמו [[הון טבעי]] - כלכלנים אקולוגיים וכלכלנים ביופיזיים חלוקים עם רוב הכלכלנים האחרים לגבי החשיבות של משאבי טבע ושל שירותי המערכת האקולוגית למערכת הכלכלית ובאשר ליכולת של המערכת הזאת להחליף את המשאבים והשירותים והמחיר שדבר זה יגבה ממנה. בין היתר כלכלנים אקולוגיים טוענים כי משבר משאבים או משבר אקולוגי ידרוש זמן כדי להתמודד איתו וכן מצביעים על כך שמשברים בעבר לא תמיד מוליכים למציאת פתרונות אלא עלולים להוביל למשבר חברתי וכלכלי הולך ומעמיק שבו יש קשיים לא רק בגלל מחסור במשאבי טבע אלא גם בגלל פגיעה ב[[הון אנושי]] וב[[הון חברתי]] (ראו לדוגמה [[התמוטטות]]).  

* [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] חוששים כי [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[משאבים מתכלים|דילדול משאבים מתכלים]] ובמיוחד [[שיא תפוקת הנפט]] ושיאי אנרגיה נוספים ([[שיא תפוקת הפחם]]) או לחלופין הרס של [[שירותי המערכת האקולוגית]] יגרמו לייקור סחורות ושירותים שונים דבר שיפגע בצמיחה הכלכלית ויגרום למיתון ובעקבותיו אבטלה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מציין בספר [[לטובת הכלל]] כי למרות המאבקים ביניהם, הן לעובדים והן לתעשיינים יש אינטרס משותף ב[[מזון|מזון זול]], ב[[אקסרגיה|אנרגיה זולה]] ובמשאבים טבע אחרים זולים שמאפשרים תשומות זולות לתעשיינים מחד ומורידים את יוקר המחייה לעובדים מאידך. עם זאת שפע של מזון זול ושל משאבים אחרים תלוי בתהליכים טבעיים ולא רק בכמות [[הון תעשייתי]] או [[טכנולוגיה]] - דבר זה הוביל לפיתוח של מושג כמו [[הון טבעי]] - כלכלנים אקולוגיים וכלכלנים ביופיזיים חלוקים עם רוב הכלכלנים האחרים לגבי החשיבות של משאבי טבע ושל שירותי המערכת האקולוגית למערכת הכלכלית ובאשר ליכולת של המערכת הזאת להחליף את המשאבים והשירותים והמחיר שדבר זה יגבה ממנה. בין היתר כלכלנים אקולוגיים טוענים כי משבר משאבים או משבר אקולוגי ידרוש זמן כדי להתמודד איתו וכן מצביעים על כך שמשברים בעבר לא תמיד מוליכים למציאת פתרונות אלא עלולים להוביל למשבר חברתי וכלכלי הולך ומעמיק שבו יש קשיים לא רק בגלל מחסור במשאבי טבע אלא גם בגלל פגיעה ב[[הון אנושי]] וב[[הון חברתי]] (ראו לדוגמה [[התמוטטות]]).  

יש תנאים חברתיים שונים היכולים להשפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, אם כי דבר זה לא חייב לבוא לידי ביטוי בשיעור האבטלה, לדוגמה [[רפואה מונעת]] (לדוגמה הקטנת [[תאונות הדרכים]]) יכולה להקטין את שיעור ה[[נכות]] ואת שיעור התחלואה במחלות כרוניות ובאובדן ימי עבודה עקב מחלות לא-כרוניות. דבר זה לא ישפיע על שיעור האבטלה אבל כן ישפיע על שיעור ההשתפות בשוק העבודה. [[תחבורה ציבורית]] יכולה לשפר את ניידות העובדים ובכך להגדיל את היכולת שלהם להגיע למקומות עבודה מתאימים וכן למוסדות הכשרה שונים. הסרת פערים בחינוך, [[אי שוויון תחבורתי|בתחבורה]], או ב[[אי שוויון בבריאות|בבריאות]] וכן הסרת פערים בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה (עקב הפליה) יכולה לשפר את ה[[מריטוקרטיה]] - תגמול בשוק העבודה לכשרון - ובכך לשפר את ה[[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] ואף אולי לשפר את שיעור התעסוקה (שכן פריון עבודה גבוה יותר יכול לשפר את רווחיות הפירמות ולעודד שכירת עובדים נוספים). כלכלנים מתייחסים להיבט של [[ניידות חברתית]] כמדד למריטוקרטיה - כאשר הניידות החברתית נמוכה ילדים ממשפחות עשירות זוכים ליתרון בקבלה לעבודה, בקידום ובשכר ויש תחלופה נמוכה בין עשירונים שונים - הדבר מצביע על קושי של אנשים מוכשרים אך עניים להתקדם מבחינה כלכלית ולכן מצביע על מריטורקטיה נמוכה יותר.  

יש תנאים חברתיים שונים היכולים להשפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, אם כי דבר זה לא חייב לבוא לידי ביטוי בשיעור האבטלה, לדוגמה [[רפואה מונעת]] (לדוגמה הקטנת [[תאונות הדרכים]]) יכולה להקטין את שיעור ה[[נכות]] ואת שיעור התחלואה במחלות כרוניות ובאובדן ימי עבודה עקב מחלות לא-כרוניות. דבר זה לא ישפיע על שיעור האבטלה אבל כן ישפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. [[תחבורה ציבורית]] יכולה לשפר את ניידות העובדים ובכך להגדיל את היכולת שלהם להגיע למקומות עבודה מתאימים וכן למוסדות הכשרה שונים. הסרת פערים בחינוך, [[אי שוויון תחבורתי|בתחבורה]], או ב[[אי שוויון בבריאות|בבריאות]] וכן הסרת פערים בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה (עקב הפליה) יכולה לשפר את ה[[מריטוקרטיה]] - תגמול בשוק העבודה לכשרון - ובכך לשפר את ה[[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] ואף אולי לשפר את שיעור התעסוקה (שכן פריון עבודה גבוה יותר יכול לשפר את רווחיות הפירמות ולעודד שכירת עובדים נוספים). כלכלנים מתייחסים להיבט של [[ניידות חברתית]] כמדד למריטוקרטיה - כאשר הניידות החברתית נמוכה ילדים ממשפחות עשירות זוכים ליתרון בקבלה לעבודה, בקידום ובשכר ויש תחלופה נמוכה בין עשירונים שונים - הדבר מצביע על קושי של אנשים מוכשרים אך עניים להתקדם מבחינה כלכלית ולכן מצביע על מריטורקטיה נמוכה יותר.  

==השפעות של אבטלה==

==השפעות של אבטלה==

* מבחינה נפשית וגופנית אבטלה כרונית עלולה לגרום ל[[מתח]], ל[[דכאון]], לתדמית עצמית נמוכה, לפגיעה במערכת החיסונית ולגרור תחלואה ותמותה מוגברת.  

* מבחינה נפשית וגופנית אבטלה כרונית עלולה לגרום ל[[מתח]], ל[[דכאון]], לתדמית עצמית נמוכה, לפגיעה במערכת החיסונית ולגרור תחלואה ותמותה מוגברת.  

* אבטלה עלולה להגביר מצב של [[מיתון כלכלי]] - שכן הפיטורים של אנשים גורמים לירידה בנכונות שלהם לקנות וכתוצאה מכך נפגעים הקפי הקניות והרווחים של פירמות נוספות. דבר זה הוא דוגמה ל[[לולאות משוב]] מחזקת. ראו הרחבה ב[[מחזור עסקים]].  

* אבטלה עלולה להגביר מצב של [[מיתון כלכלי]] - שכן הפיטורים של אנשים גורמים לירידה בנכונות שלהם לקנות וכתוצאה מכך נפגעים היקפי הקניות והרווחים של פירמות נוספות. דבר זה הוא דוגמה ל[[לולאות משוב]] מחזקת. ראו הרחבה ב[[מחזור עסקים]].  

* אבטלה גורמת לכך שעובדים שעדיין עובדים מוותרים על תנאים, מורידים את דרישות השכר שלהם ומוכנים להשקיע מאמץ רב יותר בעבודה. כתוצאה מכך הרווחיות של עסק מסויים יכולה לעלות, ובאופן כללי עסקים יכולים להנות משפע של עובדים במחיר מוזל. דבר זה עשוי להיות מנוע של [[צמיחה כלכלית]] ולכן לתפקד כ[[לולאת משוב]] מחלישה.   

* אבטלה גורמת לכך שעובדים שעדיין עובדים מוותרים על תנאים, מורידים את דרישות השכר שלהם ומוכנים להשקיע מאמץ רב יותר בעבודה. כתוצאה מכך הרווחיות של עסק מסויים יכולה לעלות, ובאופן כללי עסקים יכולים להנות משפע של עובדים במחיר מוזל. דבר זה עשוי להיות מנוע של [[צמיחה כלכלית]] ולכן לתפקד כ[[לולאת משוב]] מחלישה.   

* אבטלה מגבירה את המוטיבציה לעבודה וכן לרכישת השכלה או כישורים שיש להם דרישה בשוק העבודה, ולכן היא יכולה להגביר ביקוש והשקעה ב[[הון אנושי]].  

* אבטלה מגבירה את המוטיבציה לעבודה וכן לרכישת השכלה או כישורים שיש להם דרישה בשוק העבודה, ולכן היא יכולה להגביר ביקוש והשקעה ב[[הון אנושי]].  

* אבטלה גבוהה, במיוחד כזו שבה מעורבים מהגרים ופליטים מעוררת תכופות עליה של פוליטיקאים ומפלגות שמסיתים נגד המהגרים, קוראים לגרש אותם, להפלות אותם בקבלה לעבודה ולפעמים אף מקדמים אידאולוגיה גזענית או פאשיסטית. דוגמאות לכך כוללות את עליית מוסוליני באיטליה הפשיסטית, עליית היטלר בגרמניה, התחזקות הימין הקיצוני באירופה בימנו, ועלייתו של המועמד הרפובליקאי [[דונלאד טראמפ]] בארצות הברית. תכופות דבר זה מייצר מתח בין [[ימין כלכלי]] לשמאל כלכלי [[הומניזם|הומניסטי]], וכן בתוך הימין הכלכלי בין [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליברטרים]] ו[[קפיטליסטים]] הדוגלים בהגירה חופשית (לפחות בתאוריה) לבין מפלגות שמרניות שתומכות בהגנה על בסיס לאום ואו גזע על העובדים. לעיתים חוקי עבודה שמפלים לרעה [[מהגרי עבודה]] עלולים להשיג תוצאה הפוכה שכן המהגרים הופכים נואשים יותר ומוכנים לעבוד בכל עבודה, בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך, דבר שמגדיל את הביקוש שלהם בקרב מעסיקים.  

* אבטלה גבוהה, במיוחד כזו שבה מעורבים מהגרים ופליטים מעוררת תכופות עליה של פוליטיקאים ומפלגות שמסיתים נגד המהגרים, קוראים לגרש אותם, להפלות אותם בקבלה לעבודה ולפעמים אף מקדמים אידאולוגיה גזענית או פאשיסטית. דוגמאות לכך כוללות את עליית מוסוליני באיטליה הפשיסטית, עליית היטלר בגרמניה, התחזקות הימין הקיצוני באירופה בימנו, ועלייתו של המועמד הרפובליקאי [[דונלאד טראמפ]] בארצות הברית. תכופות דבר זה מייצר מתח בין [[ימין כלכלי]] לשמאל כלכלי [[הומניזם|הומניסטי]], וכן בתוך הימין הכלכלי בין [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליברטרים]] ו[[קפיטליסטים]] הדוגלים בהגירה חופשית (לפחות בתאוריה) לבין מפלגות שמרניות שתומכות בהגנה על בסיס לאום ואו גזע על העובדים. לעיתים חוקי עבודה שמפלים לרעה [[מהגרי עבודה]] עלולים להשיג תוצאה הפוכה שכן המהגרים הופכים נואשים יותר ומוכנים לעבוד בכל עבודה, בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך, דבר שמגדיל את הביקוש שלהם בקרב מעסיקים.  

==מאמרים בנושא==

==לקריאה נוספת==

* Judith M. McNeilla, Jeremy B. Williamsb, The employment effects of sustainable development policies, [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]] 64-1, 2007, 216 – 223

* Judith M. McNeilla, Jeremy B. Williamsb, The employment effects of sustainable development policies, [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]] 64-1, 2007, 216 – 223

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[אבטלה טכנולוגית]]

* [[אבטלה טכנולוגית]]

* [[מחזור עסקים]]

* [[מחזור עסקים]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Unemployment אבטלה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Unemployment אבטלה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/career/1.1820887 שיעור האבטלה האמיתי של ישראל] מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 10.09.2012

* [http://www.themarker.com/career/1.1820887 שיעור האבטלה האמיתי של ישראל] מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 10.09.2012

 

[[קטגוריה:אבטלה|*]]

[[קטגוריה:אבטלה|*]]

[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]

[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]