שינויים

היבטים רבים של אי שוויון פוליטי (כמו אכיפת זכויות אדם), וכן של סוגים אחרים של אי שוויון - אי שוויון כלכלי וחברתי נובעים מהשאלה מי יכול להשפיע על תהליכי פוליטיים.  

היבטים רבים של אי שוויון פוליטי (כמו אכיפת זכויות אדם), וכן של סוגים אחרים של אי שוויון - אי שוויון כלכלי וחברתי נובעים מהשאלה מי יכול להשפיע על תהליכי פוליטיים.  

במשטרים דיקטטורים ההשפעה הפוליטית מוגבלת בדרך כלל לשליט עצמו וכן לקבוצה קטנה שנמצאת סביבו - אלו יכולים להיות שומרי המלך, חבורת שרים, עשירים, אצילים, בני משפחה, בני מקצוע מסויים ועוד. בחברות דמוקרטיות דבר זה מתקיים גם אבל במידה פחות קיצונית.

במשטרים דיקטטורים ההשפעה הפוליטית מוגבלת בדרך כלל לשליט עצמו וכן לקבוצה קטנה שנמצאת סביבו - אלו יכולים להיות שומרי המלך, חבורת שרים, עשירים, אצילים, בני משפחה, בני מקצוע מסויים , קאסטה ועוד. כמעט בכל המקרים חברי הקבוצה השלטת מנצלים את כוחם הפוליטי כדי להנות מרכוש רב וזכויות יתר כלכליות. היכולת להעניק פרוטקציה, סיוע של הממשלה בתקציב או לחוקק חוקים בעד או נגד מישהו מעניקה זכויות כלכליות רבות והופכת את ה[[שחיתות]] לדבר חוקי. במסגרת משטרים לא דמוקרטיים מנסים לבחון עד כמה השלטון הוא דיקטטורי או לא - כאשר בחלק מהמקרים אין שליט יחיד אלא שלטון של קבוצה קטנה או שליט יחיד שחלק מהסמכויות שלו מוגבלות על ידי אצולה או קבוצת כוח אחרת. דוגמה להבדלים הם בין אנגליה לצרפת. המלך הצרפתי היה שליט דיקטטורי "כל יכול" (לואי ה-14 נחשב לשליט כל יכול כזה), ולעומתו המלך האנגלי מאז אירועי המגנה-כרטא היה מוגבל בכוחו והיה תלוי בהיבטים רבים בתמיכה מצד אצילים. היבט זה תרם לכך שאנגליה עברה לדמוקטריה בתהליך מתמשך ו"חלק" שבו המלך והאצולה איבדו לאט את כוחם, ואילו בצרפת הדבר הגיע לידי מתח חברתי שהתשתנה בבת אחת ב[[המהפכה הצרפתית]]. הבחנה אחרת היא עד כמה השלטון טוטליטרי - כלומר עד כמה האזרחים מוגבלים על ידי השלטון בכלל תחומי החיים כגון תקשורת, חופש תנועה וכו' . שילטון יכול להיות לא דיקטטורי (לדוגמה חונטה צבאית) אבל טוטליטרי (לדוגמה עוצר לילי).

 

בחברות דמוקרטיות היבטים כאלה מתקיימים גם, אבל במידה פחות קיצונית. קבוצות כוח מסויימות נהנות מכוח פוליטי וכלכלי רב יותר לעומת שאר האוכלוסיה, ומשתמשות בכוח הפוליטי והכלכלי שלהן כדי לנסות להשאר בעמדת כוח. דרכים של קבוצות כוח לשמור על כוחן הפוליטי כוללות [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון-שלטון]], ארגוני עובדים חזקים, השפעות של ההון על התקשורת, השפעות של ההון על התרבות , על מערכת המשפט ועוד. ביזור סמכויות פוליטיות (כמו הפרדת רשויות לרשות מחוקקת, מבצעת ושופטת), הפרדה בין מערכת שיטור צבא ומשפט, והקמת [[רגולציה|רשויות רגולטוריות עצמיות]], [[שקיפות]], מיסי ירושה, חוקי [[הגבלים עסקיים]]] ועוד הן כולן נסיונות להקטין את ההשפעה של קבוצות ויחידים רבי עוצמה להנת מכוח פוליטי ריכוזי מידי שיכול לנבוע מעושר כלכלי או להתרגם לריכוזיות כלכלית על ידי הטבות שונות.

 

פערים בהשפעה הפוליטית יכולים להתקיים גם בין קבוצות רחבות יותר - לדוגמה לעשירים יש יותר השפעה פוליטית משאר הציבור, לבני מעמד ביניים ולמקצועות חופשיים (כמו רופאים, עורכי דין) יש השפעה גבוה יותר לעומת "מעמד הפועלים" או העניים. לגברים יש יותר השפעה פוליטית מנשים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר בכנסת, בממשלה ובבתי המשפט). ללבנים בארצות הברית יש יותר השפעה פוליטית משחורים. בישראל ליהודים השפעה פוליטית חזקה יותר לעומת ערבים (לדגומה ייצוג גבוה יותר מחלקם באוכלוסיה בכנסת). יש מקרים בהם ציבור חלש יותר מצליח להתאגד ולהנות מכוח פוליטי גבוה יותר לעומת מה שהיה לו בעבר. הדבר יכול להתרחש דווקא בקבוצות קטנות יותר עקב הכרות הדדית, ארגון חברתי [[קהילות|קהילתי]]. היבטים אלה יכולים להקטין את "אפקט הטמפיסט" שמקשה על קבוצות להתאחד במטרה לשמור על זכויותהן, כפי שהדבר המתואר בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]] [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]. כך לדוגמה יהודים בעולם, חרדים בישראל , חברי להט"ב יכו' יכולים להנות מהשפעה פוליטית מחוזקת דווקא משום שהם קבוצת מיעוט באוכלוסיה. ציבורים נוספים שנהנים מהיבט זה של ארגון הם [[ארגוני עובדים]].

==ראו גם==

==ראו גם==