שינויים

אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו).  

אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו).  

===אור שמש ואוויר צח הם פתרון טוב לרקבון===

===אור שמש ואוויר צח הם פתרון טוב לריקבון===

ההיסטוריה של הכלכלה מתארת את מאבקי הכוח בין קבוצות חברתיות שונות. במאה ה-17 הכוח היה נתון בידי הכנסיה והאצילים בעלי האדמות, מספר תהליכים הביאו לעליית כוחם של הבורגנים (העירונים) 'בעלי המכונות'. כמו כל מעמד שמנסה להצדיק את כוחו (לדוגמא: מלכי מצריים, כמרים קתולים) גם כאן טופחה תאוריה חברתית מתאימה: הכלכלה.  

ההיסטוריה של הכלכלה מתארת את מאבקי הכוח בין קבוצות חברתיות שונות. במאה ה-17 הכוח היה נתון בידי הכנסיה והאצילים בעלי האדמות, מספר תהליכים הביאו לעליית כוחם של הבורגנים (העירונים) 'בעלי המכונות'. כמו כל מעמד שמנסה להצדיק את כוחו (לדוגמא: מלכי מצריים, כמרים קתולים) גם כאן טופחה תאוריה חברתית מתאימה: הכלכלה.  

** בתרבות : דתות -> פילוסופיה (במערב), אידאולוגיות (קפיטליזם, נאציזם, פאשיזם, סוציאליזם, ליברליזם), נסיון לביסוס על השכלה ומדע.  

** בתרבות : דתות -> פילוסופיה (במערב), אידאולוגיות (קפיטליזם, נאציזם, פאשיזם, סוציאליזם, ליברליזם), נסיון לביסוס על השכלה ומדע.  

** בהפצה של ידע ומידע - ממצב בו המשכילים הם רק מעמד מסויים של כמרים, מעמד (הודו), או אצילים, אחוז גדל של אנשים שיודע קרוא וכתוב. דפוס, עיתונים, רדיו, טלפון, טלוויזיה, אינטרנט, טלפון נייד. פריחה של בתי ספר, ספרים, אוניברסיטאות, מחקר, וכו'.   

** בהפצה של ידע ומידע - ממצב בו המשכילים הם רק מעמד מסויים של כמרים, מעמד (הודו), או אצילים, אחוז גדל של אנשים שיודע קרוא וכתוב. דפוס, עיתונים, רדיו, טלפון, טלוויזיה, אינטרנט, טלפון נייד. פריחה של בתי ספר, ספרים, אוניברסיטאות, מחקר, וכו'.   

** בכלכלה: את מקום ההשפעה של מלכים, פאודלים, כמרים (מוסדות תרבות ופוליטיקה), ובמקום הסדרים '''קהילתיים''' או מבוססי מעמד (ע"פ יוחסין, גזע, דת, גילדות וכו'), תופסים הסדרי שוק "אנונימיים" כמו כסף, שוק, בורסות, בנקים, וגם הסדרים היררכיים כמו מעסיקים, תאגידים, בנקים.

** בכלכלה: את מקום ההשפעה של מלכים, פאודלים, כמרים (מוסדות תרבות ופוליטיקה), ובמקום הסדרים '''קהילתיים''' או מבוססי מעמד (על פי יוחסין, גזע, דת, גילדות וכו'), תופסים הסדרי שוק "אנונימיים" כמו כסף, שוק, בורסות, בנקים, וגם הסדרים היררכיים כמו מעסיקים, תאגידים, בנקים.

* התגבשות מדינות הלאום.  

* התגבשות מדינות הלאום.  

* מרוץ חימוש  הפיכת המלחמות לטוטאליות (כל העם צבא) וקטלניות (פצצות אטום).  

* מרוץ חימוש  הפיכת המלחמות לטוטאליות (כל העם צבא) וקטלניות (פצצות אטום).  

* טביעת רגל אדירה מבחינת שימוש במשאבים ושימוש באנרגיה. גידול בצריכה ובייצור פר נפש.  

* טביעת רגל אדירה מבחינת שימוש במשאבים ושימוש באנרגיה. גידול בצריכה ובייצור פר נפש.  

* במקביל להתפתחות הטכנולוגית "הפיתוח החברתי" "מזדנב" מאחור - תופעות צד של הטכנולוגיה, או תופעות של ניצול הכוח לעיצוב טכנולוגיה מזיקה, לא מטופלות, או נופלות על החלשים לצורך חיזוק החזקים.  

* במקביל להתפתחות הטכנולוגית "הפיתוח החברתי" "מזדנב" מאחור - תופעות צד של הטכנולוגיה, או תופעות של ניצול הכוח לעיצוב טכנולוגיה מזיקה, לא מטופלות, או נופלות על החלשים לצורך חיזוק החזקים.  

* שינויים בהכנסות היחסיות והמוחלטות. מוחלטות - הצריכה של מוצרים ושרותים. היחסיות - שינויים בהכנסות של אנשים שונים בתוך אותה חברה, ובין חברות שונות.

* שינויים בהכנסות היחסיות והמוחלטות. מוחלטות - הצריכה של מוצרים ושירותים. היחסיות - שינויים בהכנסות של אנשים שונים בתוך אותה חברה, ובין חברות שונות.

==צמיחת הקפיטליזם והתפשטותו==

==צמיחת הקפיטליזם והתפשטותו==

אנגליה היא מעצמת מסחר בימים, ולכן מתפתחת בה גם תעשייה שמרכזת חומרי גלם ומנפיקה מוצרים מורכבים ושלמים יותר, כך שמי שמייצא באנגליה נהנה ממעמד טוב. לעומת זאת יש יבוא של סחורות חקלאיות רבות מהעולם החדש ומאפריקה הקולוניאלית, כך שמצב האיכרים מורע והולך (במיוחד לאחד מגפת תפוחי האדמה ב 1845) - חלק מהם מנסה את מזלו ב"עולם החדש", אחרים עוברים לערים (דיקנס).   

אנגליה היא מעצמת מסחר בימים, ולכן מתפתחת בה גם תעשייה שמרכזת חומרי גלם ומנפיקה מוצרים מורכבים ושלמים יותר, כך שמי שמייצא באנגליה נהנה ממעמד טוב. לעומת זאת יש יבוא של סחורות חקלאיות רבות מהעולם החדש ומאפריקה הקולוניאלית, כך שמצב האיכרים מורע והולך (במיוחד לאחד מגפת תפוחי האדמה ב 1845) - חלק מהם מנסה את מזלו ב"עולם החדש", אחרים עוברים לערים (דיקנס).   

הפועלים הללו עוברים "חינוך מחדש" בבתי החרושת של המאה ה-19. האבטלה הגבוהה, העוני המחפיר משחקים לידי הקפיטליסטים שיש להם ידיים עובדות ובזול. ומצד שני, יש גם למי למכור - קודם לאצילים הישנים, אחר כך למתעשרים עקב התפשטות הקפיטליזם אל המושבות, ולבסוף גם לפועלים עצמם. אי השוויון והעוני של הפועלים יוצרים מרמור חזק, ונותנים גב חזק לעליית אידאולוגיות המחאה האוטפיות השונות - האנרכיזם, הסוציאליזם המרקסיסטי, הסוציאל-דמוקרטיה, ולאחר מכן גם לפאשיזם ונאציזם.  

הפועלים הללו עוברים "חינוך מחדש" בבתי החרושת של המאה ה-19. האבטלה הגבוהה, העוני המחפיר משחקים לידי הקפיטליסטים שיש להם ידיים עובדות ובזול. ומצד שני, יש גם למי למכור - קודם לאצילים הישנים, אחר כך למתעשרים עקב התפשטות הקפיטליזם אל המושבות, ולבסוף גם לפועלים עצמם. אי השוויון והעוני של הפועלים יוצרים מרמור חזק, ונותנים גב חזק לעליית אידאולוגיות המחאה האוטופיות השונות - האנרכיזם, הסוציאליזם המרקסיסטי, הסוציאל-דמוקרטיה, ולאחר מכן גם לפאשיזם ונאציזם.  

תהליך המרמור (ואולי גם עליית ברית המועצות) גורם לערעור הסדר החדש של האליטה הקפיטליסטית. הוא דוחף לכיוון של סוציאל-דמוקרטיה, זכויות הצבעה לכלל האזרחים הגברים (לא רק למי שיש לו קרקע - אצילים, או רכוש = קפיטליסטים), ולאחר מכן לכלל האזרחיות. רעיונות של "צדק", "שוויון", "דמוקרטיה" הופכים להיות "מילים טובות" (בנוסף למילים אחרות - יעילות, צמיחה, תועלת).

תהליך המרמור (ואולי גם עליית ברית המועצות) גורם לערעור הסדר החדש של האליטה הקפיטליסטית. הוא דוחף לכיוון של סוציאל-דמוקרטיה, זכויות הצבעה לכלל האזרחים הגברים (לא רק למי שיש לו קרקע - אצילים, או רכוש = קפיטליסטים), ולאחר מכן לכלל האזרחיות. רעיונות של "צדק", "שוויון", "דמוקרטיה" הופכים להיות "מילים טובות" (בנוסף למילים אחרות - יעילות, צמיחה, תועלת).

מה שברור הוא שמרגע שהקפיטליזם מתחיל, הוא מתפשט במהירות גבוהה למדי מבריטניה, לאירופה, ולמושבות השונות של מתיישבים אירופאים. הסיבה להתפשטות היא שהקפיטליזם הצעיר (הרבה חברות קטנות) מאוד "יעיל" בייצור ומי שמייצר בשיטות אחרות (עתיקות יותר) נאלץ למכור במחיר גבוה יותר. נוצר מצב של "אם אינך יכול להכות אותם, הצטרף אליהם". קהילות ושיטות ייצור אחרות גרמו למחירים גבוהים יותר - ומשום כך נדחקו הצידה על ידי הקפיטליזם.   

מה שברור הוא שמרגע שהקפיטליזם מתחיל, הוא מתפשט במהירות גבוהה למדי מבריטניה, לאירופה, ולמושבות השונות של מתיישבים אירופאים. הסיבה להתפשטות היא שהקפיטליזם הצעיר (הרבה חברות קטנות) מאוד "יעיל" בייצור ומי שמייצר בשיטות אחרות (עתיקות יותר) נאלץ למכור במחיר גבוה יותר. נוצר מצב של "אם אינך יכול להכות אותם, הצטרף אליהם". קהילות ושיטות ייצור אחרות גרמו למחירים גבוהים יותר - ומשום כך נדחקו הצידה על ידי הקפיטליזם.   

כדי שתהליך חברתי יתפשט ו/או יתחזק הוא לא חייב להיות "טוב לכולם". אנחנו לא נמצאים במצב בו לכל אחד יש קול שווה, וכולם מחליטים באופן שיווני על הכל (ראו דמוקרטיה ישירה). כדי שאותו דבר יתפשט הכוח שניתן בידי התומכים בו (הכוח של כל אחד מהם כפול מספר האנשים האלו), צריך להיות גדול יותר מהכוח שניתן בידי אלו שמתנגדים לאותו תהליך. מה גם שבדרך כלל קבוצה קטנה ומגובשת בעלת כוח גדול, יכולה להביס קבוצות גדולות ממנה בהרבה, שלכל אחד מחבריהן יש כוח חלש.  

כדי שתהליך חברתי יתפשט ו/או יתחזק הוא לא חייב להיות "טוב לכולם". אנחנו לא נמצאים במצב בו לכל אחד יש קול שווה, וכולם מחליטים באופן שוויוני על הכל (ראו דמוקרטיה ישירה). כדי שאותו דבר יתפשט הכוח שניתן בידי התומכים בו (הכוח של כל אחד מהם כפול מספר האנשים האלו), צריך להיות גדול יותר מהכוח שניתן בידי אלו שמתנגדים לאותו תהליך. מה גם שבדרך כלל קבוצה קטנה ומגובשת בעלת כוח גדול, יכולה להביס קבוצות גדולות ממנה בהרבה, שלכל אחד מחבריהן יש כוח חלש.  

הקפיטליסטים (בעלי המכונות ולאחר מכן המפעלים), הסוחרים והאצולה היו אויבים, הן ברמה האישית והן ברמה המעמדית. קפיטליסטים התחרו ביניהם על מחירים זולים, הם רצו מחיר זול של אדמה, מזון, אנרגיה וחומרי גלם. אבל, לכלל המעמדות הגבוהים היה אינטרס נגד הפועלים בשכר. כולם רצו שכר זול ועוד יותר מזה '''צייתנות'''.  הקפיטליסטים נלחמו גם במעמד האצולה, "הטפיל" על העבודה היצרנית של הפועלים ושל המכונות. די מהר הקפיטליסטים ירשו את מעמד האצולה בכבעלי אדמות, מה שהופך את חלק מהם (לפי דיוויד ריקרדו, המנסח של התאוריה הקלאסית), להיות "טפילים".

הקפיטליסטים (בעלי המכונות ולאחר מכן המפעלים), הסוחרים והאצולה היו אויבים, הן ברמה האישית והן ברמה המעמדית. קפיטליסטים התחרו ביניהם על מחירים זולים, הם רצו מחיר זול של אדמה, מזון, אנרגיה וחומרי גלם. אבל, לכלל המעמדות הגבוהים היה אינטרס נגד הפועלים בשכר. כולם רצו שכר זול ועוד יותר מזה '''צייתנות'''.  הקפיטליסטים נלחמו גם במעמד האצולה, "הטפיל" על העבודה היצרנית של הפועלים ושל המכונות. די מהר הקפיטליסטים ירשו את מעמד האצולה בכבעלי אדמות, מה שהופך את חלק מהם (לפי דיוויד ריקרדו, המנסח של התאוריה הקלאסית), להיות "טפילים".