שינויים

===אור שמש ואוויר צח הם פתרון טוב לרקבון===

===אור שמש ואוויר צח הם פתרון טוב לרקבון===

ההיסטוריה של הכלכלה מתארת את מאבקי הכוח בין קבוצות חברתיות שונות. במאה ה-17 הכוח היה נתון בידי הכנסיה והאצלים בעלי האדמות, מספר תהליכים הביאו לעליית כוחם של הבורגנים (העירונים) 'בעלי המכונות'. כמו כל מעמד שמנסה להצדיק את כוחו (לדוגמא: מלכי מצריים, כמרים קתולים) גם כאן טופחה תאוריה חברתית מתאימה: הכלכלה.  

ההיסטוריה של הכלכלה מתארת את מאבקי הכוח בין קבוצות חברתיות שונות. במאה ה-17 הכוח היה נתון בידי הכנסיה והאצילים בעלי האדמות, מספר תהליכים הביאו לעליית כוחם של הבורגנים (העירונים) 'בעלי המכונות'. כמו כל מעמד שמנסה להצדיק את כוחו (לדוגמא: מלכי מצריים, כמרים קתולים) גם כאן טופחה תאוריה חברתית מתאימה: הכלכלה.  

מאז ועד היום הדומיננטיות של בעלי ההון נתונה להתקפות מצד גורמים שונים. לעיתים התאוריה הכלכלית קרסה תחת המתקפה, אך בכל פעם היא קמה בלבוש חדש, מחוזקת מתמיד, והמשיכה להצדיק את כוחם ההולך וגובר של בעלי ההון.

מאז ועד היום הדומיננטיות של בעלי ההון נתונה להתקפות מצד גורמים שונים. לעיתים התאוריה הכלכלית קרסה תחת המתקפה, אך בכל פעם היא קמה בלבוש חדש, מחוזקת מתמיד, והמשיכה להצדיק את כוחם ההולך וגובר של בעלי ההון.

* תורת הערך של העבודה - נקברה לאחר שמארקס ניצל אותן לניגוח פוליטי.  

* תורת הערך של העבודה - נקברה לאחר שמארקס ניצל אותן לניגוח פוליטי.  

* התאוריה של קיינס - לא נלמדת היום.  

* התאוריה של קיינס - לא נלמדת היום.  

* הוויכוח של קיימבירג' על ההון. צד אחד יצא "מנצח", הצד השני "הובס" אבל לאחר מכן טען שהוא לא הובן, וכי יש להשתמש בהנחות מסובכות יותר. הוויכוח כולו נקבר, והצד הנאו-קלאסי ממשיך להסביר את הדברים כאילו לא קרה דבר.  

* הוויכוח של קיימבריג' על ההון. צד אחד יצא "מנצח", הצד השני "הובס" אבל לאחר מכן טען שהוא לא הובן, וכי יש להשתמש בהנחות מסובכות יותר. הוויכוח כולו נקבר, והצד הנאו-קלאסי ממשיך להסביר את הדברים כאילו לא קרה דבר.  

הקבירה הזאת של הידע ושל הדעות מקשה על מי שרוצה להבין מה קורה בכלכלה, ומה הן החלופות שיש לנו לתאוריה השלטת.  

הקבירה הזאת של הידע ושל הדעות מקשה על מי שרוצה להבין מה קורה בכלכלה, ומה הן החלופות שיש לנו לתאוריה השלטת.  

התאוריה הנאו קלאסית היא סטטית בזמן (כמו תמונה קפואה). היא מתארת שיווי משקל בשוק הסחורות או בשוק העבודה. וזהו. תאוריות אחרות (מימין ומשמאל) מנסות להצביע על האופן הדינמי ו/או ההיסטורי של הקפיטליזם. חלק מזה ננסה לעשות בשעור הזה.

התאוריה הנאו קלאסית היא סטטית בזמן (כמו תמונה קפואה). היא מתארת שיווי משקל בשוק הסחורות או בשוק העבודה. וזהו. תאוריות אחרות (מימין ומשמאל) מנסות להצביע על האופן הדינמי ו/או ההיסטורי של הקפיטליזם. חלק מזה ננסה לעשות בשעור הזה.

הכלכלה, ועוד יותר ההתפתחות של הכלכלה, החברה, הפוליטיקה הם דברים "היסטוריים", '''תהליכים''', בניגוד למצב סטטי. אנחנו כל הזמן מוקפים בתאור כמו סטטי של המציאות - זה "החדשות". אבל מה עם ה"ישנות" , מה הם התהליכים המתרחשים בחברה? הם הרי לא מוכרים עיתונים, אבל הבנה של תהליכים שונים היא הכרחית כדי להבין מה באמת מתרחש, ואיך העתיד עשוי להראות.

הכלכלה, ועוד יותר ההתפתחות של הכלכלה, החברה, הפוליטיקה הם דברים "היסטוריים", '''תהליכים''', בניגוד למצב סטטי. אנחנו כל הזמן מוקפים בתאור כמו סטטי של המציאות - זה "החדשות". אבל מה עם ה"ישנות", מה הם התהליכים המתרחשים בחברה? הם הרי לא מוכרים עיתונים, אבל הבנה של תהליכים שונים היא הכרחית כדי להבין מה באמת מתרחש, ואיך העתיד עשוי להראות.

===לסיכום===

===לסיכום===

===תהליכים ארוכי טווח===

===תהליכים ארוכי טווח===

* גידול באוכלוסייה האנושית - מזה כמה מילוני שנים המין האנושי גדל. במאות השנים האחרונות חל גידול עצום בגידול עצמו, והוא הפך להיות '''גידול מעריכי''. המין האנושי הכפיל את עצמו כל 25-30 שנה! למרבה המזל יש האטה בקצב הגידול. מאז 1989 , הגידול נמשך אבל קצת הגידול מואט.  

* גידול באוכלוסייה האנושית - מזה כמה מילוני שנים המין האנושי גדל. במאות השנים האחרונות חל גידול עצום בגידול עצמו, והוא הפך להיות '''גידול מעריכי''. המין האנושי הכפיל את עצמו כל 25-30 שנה! למרבה המזל יש האטה בקצב הגידול. מאז 1989, הגידול נמשך אבל קצת הגידול מואט.  

* שינויים בטכנולוגיה (יש האומרים השתכללות, אבל גם איבדנו טכנולוגיות). צמיחת המדע והידע (ואובדן של ידע ישן).  

* שינויים בטכנולוגיה (יש האומרים השתכללות, אבל גם איבדנו טכנולוגיות). צמיחת המדע והידע (ואובדן של ידע ישן).  

* ציידים לקטים הגרים בשבטים -> (10000 שנה) חקלאים הגרים בכפרים -> עירוניים העוסקים במסחר , תעשיה ושרותים. עיור.  

* ציידים לקטים הגרים בשבטים -> (10000 שנה) חקלאים הגרים בכפרים -> עירוניים העוסקים במסחר, תעשיה ושרותים. עיור.  

* "טביעת רגל אקולוגית" גדלה - אדם ממוצע משתמש ביותר משאבים, זורק לסביבה יותר פסולת. האנושות משתמשת בחלק גדל והולך מסך פחמן ההטמעה.

* "טביעת רגל אקולוגית" גדלה - אדם ממוצע משתמש ביותר משאבים, זורק לסביבה יותר פסולת. האנושות משתמשת בחלק גדל והולך מסך פחמן ההטמעה.

* גלובליזציה של המסחר - ממסחר בין שבטים, למסחר לאורך נהרות, מסחר בין ערים, ולבסוף מסחר בין אומות, ייצור כלל עולמי. קביעת סטנדרטים של ביצעו עסקאות (לדוגמא משקל אחיד), הורדת העליות הקשורות במסחר (חיזוי מזג אוויר, ניווט כלל עולמי, שרותי תחבורה, הורדת מכסים של שודדים ומדינות).  

* גלובליזציה של המסחר - ממסחר בין שבטים, למסחר לאורך נהרות, מסחר בין ערים, ולבסוף מסחר בין אומות, ייצור כלל עולמי. קביעת סטנדרטים של ביצעו עסקאות (לדוגמא משקל אחיד), הורדת העליות הקשורות במסחר (חיזוי מזג אוויר, ניווט כלל עולמי, שרותי תחבורה, הורדת מכסים של שודדים ומדינות).  

* גדילת המסגרות הפוליטיות - שבט -> כפר -> עיר-מדינה -> דת-לאום -> גושי שפה ותרבות -> מדינות לאום -> גושים כלכלים תרבותיים (ארצות הברית, אירופה -> פוליטיקה עולמית. במקביל התפתחות של תקשורת על פני מדיומים וחבלי ארץ שונים.  

* גדילת המסגרות הפוליטיות - שבט -> כפר -> עיר-מדינה -> דת-לאום -> גושי שפה ותרבות -> מדינות לאום -> גושים כלכלים תרבותיים (ארצות הברית, אירופה -> פוליטיקה עולמית. במקביל התפתחות של תקשורת על פני מדיומים וחבלי ארץ שונים.  

כל התהליכים האלו נמשכו זמן רב מאוד, הרבה לפני הקפיטליזם. מה שהשתנה הוא שהקפיטליזם ככל הנראה האיץ מאוד את התהליכים, עד כדי הבאתם לצורה פתלוגית (לפני שניתן יהיה להאט ולשנות כיוון). לדוגמא, בצפון אמריקה השמנה היא גורם למחלות. השפע החומרי לאו דווקא גרר אושר או הרמוניה. שינוי הטבע בידי האדם היה תמיד (כל חיה משנה את הסביבה הטבעית שלה), אבל שינוי גדול מידי עלול לגרום לשואה אקולוגית, ולהרס הציביליזציה, אם לא להשמדה מוחלטת של האנושות ושל עוד מינים רבים (מלחמה אטומית לדוגמא).

כל התהליכים האלו נמשכו זמן רב מאוד, הרבה לפני הקפיטליזם. מה שהשתנה הוא שהקפיטליזם ככל הנראה האיץ מאוד את התהליכים, עד כדי הבאתם לצורה פתולוגית (לפני שניתן יהיה להאט ולשנות כיוון). לדוגמא, בצפון אמריקה השמנה היא גורם למחלות. השפע החומרי לאו דווקא גרר אושר או הרמוניה. שינוי הטבע בידי האדם היה תמיד (כל חיה משנה את הסביבה הטבעית שלה), אבל שינוי גדול מידי עלול לגרום לשואה אקולוגית, ולהרס הציביליזציה, אם לא להשמדה מוחלטת של האנושות ושל עוד מינים רבים (מלחמה אטומית לדוגמא).

===תהליכים קצרי טווח (מאות שנים או עשרות שנים)===

===תהליכים קצרי טווח (מאות שנים או עשרות שנים)===

* שבירת ההסדרים החברתיים הישנים, או המוסדות החברתיים, שקבעו את "חוקי המשחק":  

* שבירת ההסדרים החברתיים הישנים, או המוסדות החברתיים, שקבעו את "חוקי המשחק":  

** בפוליטיקה : מלוכה ואצולה -> דמוקרטיה (שלטון נציגים), או דיקטטורה צבאית.  

** בפוליטיקה : מלוכה ואצולה -> דמוקרטיה (שלטון נציגים), או דיקטטורה צבאית.  

** בתרבות : דתות -> פילוסופיה (במערב), אידאולוגויות (קפיטליזם, נאציזם, פאשיזם, סוציאליזם, ליברליזם), נסיון לביסוס על השכלה ומדע.  

** בתרבות : דתות -> פילוסופיה (במערב), אידאולוגיות (קפיטליזם, נאציזם, פאשיזם, סוציאליזם, ליברליזם), נסיון לביסוס על השכלה ומדע.  

** בהפצה של ידע ומידע - ממצב בו המשיכלים הם רק מעמד מסויים של כמרים , מעמד (הודו), או אצילים, אחוז גדל של אנשים שיודע קרוא וכתוב. דפוס , עיתונים, רדיו, טלפון, טלוויזיה, אינטרנט, טלפון נייד. פריחה של בתי ספר, ספרים, אוניברסיטאות, מחקר, וכו'.   

** בהפצה של ידע ומידע - ממצב בו המשכילים הם רק מעמד מסויים של כמרים, מעמד (הודו), או אצילים, אחוז גדל של אנשים שיודע קרוא וכתוב. דפוס, עיתונים, רדיו, טלפון, טלוויזיה, אינטרנט, טלפון נייד. פריחה של בתי ספר, ספרים, אוניברסיטאות, מחקר, וכו'.   

** בכלכלה: את מקום ההשפעה של מלכים, פאודלים, כמרים (מוסדות תרבות ופוליטיקה), ובמקום הסדרים '''קהילתיים''' או מבוססי מעמד (ע"פ יוחסין, גזע, דת, גילדות וכו'), תופסים הסדרי שוק "אנונימיים" כמו כסף, שוק, בורסות, בנקים, וגם הסדרים הררכים כמו מעסיקים, תאגידים, בנקים.

** בכלכלה: את מקום ההשפעה של מלכים, פאודלים, כמרים (מוסדות תרבות ופוליטיקה), ובמקום הסדרים '''קהילתיים''' או מבוססי מעמד (ע"פ יוחסין, גזע, דת, גילדות וכו'), תופסים הסדרי שוק "אנונימיים" כמו כסף, שוק, בורסות, בנקים, וגם הסדרים היררכיים כמו מעסיקים, תאגידים, בנקים.

* התגבשות מדינות הלאום.  

* התגבשות מדינות הלאום.  

* מרוץ חימוש  הפיכת המלחמות לטוטאליות (כל העם צבא) וקטלניות (פצצות אטום).  

* מרוץ חימוש  הפיכת המלחמות לטוטאליות (כל העם צבא) וקטלניות (פצצות אטום).  

'''כלכלה פאודלית''' - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה.   

'''כלכלה פאודלית''' - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה.   

'''כלכלה מרקנטליסטית''' - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקטנליסיטם ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי.  

'''כלכלה מרקנטליסטית''' - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקנטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקנטליסטים ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי.  

אירופה מסוכסכת מאוד. כולם נלחמים בכולם. הפרוטסטנים בקתולים. הכמרים והאצולה נגד האיכרים והפועלים הפשוטים. המדינות השונות זו בזו.  

אירופה מסוכסכת מאוד. כולם נלחמים בכולם. הפרוטסטנטים בקתולים. הכמרים והאצולה נגד האיכרים והפועלים הפשוטים. המדינות השונות זו בזו.  

===הספר של אדם סמית===

===הספר של אדם סמית===

הפועלים הללו עוברים "חינוך מחדש" בבתי החרושת של המאה ה-19. האבטלה הגבוהה, העוני המחפיר משחקים לידי הקפיטליסטים שיש להם ידיים עובדות ובזול. ומצד שני, יש גם למי למכור - קודם לאצילים הישנים, אחר כך למתעשרים עקב התפשטות הקפיטליזם אל המושבות, ולבסוף גם לפועלים עצמם. אי השוויון והעוני של הפועלים יוצרים מרמור חזק, ונותנים גב חזק לעליית אידאולוגיות המחאה האוטפיות השונות - האנרכיזם, הסוציאליזם המרקסיסטי, הסוציאל-דמוקרטיה, ולאחר מכן גם לפאשיזם ונאציזם.  

הפועלים הללו עוברים "חינוך מחדש" בבתי החרושת של המאה ה-19. האבטלה הגבוהה, העוני המחפיר משחקים לידי הקפיטליסטים שיש להם ידיים עובדות ובזול. ומצד שני, יש גם למי למכור - קודם לאצילים הישנים, אחר כך למתעשרים עקב התפשטות הקפיטליזם אל המושבות, ולבסוף גם לפועלים עצמם. אי השוויון והעוני של הפועלים יוצרים מרמור חזק, ונותנים גב חזק לעליית אידאולוגיות המחאה האוטפיות השונות - האנרכיזם, הסוציאליזם המרקסיסטי, הסוציאל-דמוקרטיה, ולאחר מכן גם לפאשיזם ונאציזם.  

תהליך המרמור (ואולי גם עליית ברית המועצת) גורם לערעור הסדר החדש של האליטה הקפיטליסטית. הוא דוחף לכיוון של סוציאל-דמוקרטיה, זכויות הצבעה לכלל האזרחים הגברים (לא רק למי שיש לו קרקע - אצילים, או רכוש = קפיטליסטים), ולאחר מכן לכלל האזרחיות. רעיונות של "צדק", "שוויון", "דמוקרטיה" הופכים להיות "מילים טובות" (בנוסף למילים אחרות - יעילות, צמיחה, תועלת).

תהליך המרמור (ואולי גם עליית ברית המועצות) גורם לערעור הסדר החדש של האליטה הקפיטליסטית. הוא דוחף לכיוון של סוציאל-דמוקרטיה, זכויות הצבעה לכלל האזרחים הגברים (לא רק למי שיש לו קרקע - אצילים, או רכוש = קפיטליסטים), ולאחר מכן לכלל האזרחיות. רעיונות של "צדק", "שוויון", "דמוקרטיה" הופכים להיות "מילים טובות" (בנוסף למילים אחרות - יעילות, צמיחה, תועלת).

=== מנוע הקיטור - שימוש בדלק מחצבי===

=== מנוע הקיטור - שימוש בדלק מחצבי===

# '''ייצור המוני''' ללא אנרגיה זמינה, ופלדה קשה לייצר באמצעות מכונות ובית חרושת. הייצור ההמוני החשוב ביותר בתחילה הוא של כריית פחם (השגת עוד אנרגיה), ושל ברזל ולאחר מכן פלדה.

# '''ייצור המוני''' ללא אנרגיה זמינה, ופלדה קשה לייצר באמצעות מכונות ובית חרושת. הייצור ההמוני החשוב ביותר בתחילה הוא של כריית פחם (השגת עוד אנרגיה), ושל ברזל ולאחר מכן פלדה.

# פיתוח של '''עוצמה צבאית''' מרשימה (שבהמשך משתמשת בעוד אנרגיה לייצור דינמיט, מטוסים וכו), וגם כאן יש דרישה לפלדה לתותחים ולרובים.  

# פיתוח של '''עוצמה צבאית''' מרשימה (שבהמשך משתמשת בעוד אנרגיה לייצור דינמיט, מטוסים וכו), וגם כאן יש דרישה לפלדה לתותחים ולרובים.  

# רשת של '''תחבורה''' של רכבות, ושל אוניות ברזל המונעות בקיטור - להאנת סחורות, מזון, מזון לצבאות, וצבאות. התחבורה הזולה מאפשרת הורדת עלויות של מזון מיובא לפועלים, חומרי גלם למפעלים, ומבטיחה רשת הפצה אנפה של המוצרים המוגמרים.

# רשת של '''תחבורה''' של רכבות, ושל אוניות ברזל המונעות בקיטור - להנעת סחורות, מזון, מזון לצבאות, וצבאות. התחבורה הזולה מאפשרת הורדת עלויות של מזון מיובא לפועלים, חומרי גלם למפעלים, ומבטיחה רשת הפצה אנפה של המוצרים המוגמרים.

===צמיחת מעמד הסוחרים===

===צמיחת מעמד הסוחרים===

# היתה '''תחרות''' עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.

# היתה '''תחרות''' עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.

#ההתפתחויות הטכנולוגיות (הקשת הארוכה, התותח, הרובה) גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב '''בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאית''' - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב, הצבאות הפכו גדולים, בעלי אימון קצר, אך יקרים לתחזוקה.  

#ההתפתחויות הטכנולוגיות (הקשת הארוכה, התותח, הרובה) גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב '''בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאית''' - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב, הצבאות הפכו גדולים, בעלי אימון קצר, אך יקרים לתחזוקה.  

# ההסדרים החברתיים באירופה , בומיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה, או על העלאת מיסים. דברים אלו הובילו לעליית האצולה (מול המלך), ואחר כך לעליית הסוחרים-  המעמד הקפיטליסטי (מול האצולה), כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.  

# ההסדרים החברתיים באירופה, ובמיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה, או על העלאת מיסים. דברים אלו הובילו לעליית האצולה (מול המלך), ואחר כך לעליית הסוחרים-  המעמד הקפיטליסטי (מול האצולה), כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.  

# המעמר ה"ישן" האצולה מאבדת את כוחה עקב ה'''אינפלציה'''. זו נגרמה על ידי יבוא מתכת הכסף על ידי ספרד מדרום אמריקה. ההסדרים הישנים נשענו על יחס קבוע של סחורות ועל ערכו הקבוע כביכול של הזהב והכסף. האצילים והמלכים צריכים כסף לממן את הצבאות, אבל חלק גדל מהכלכלה עובר לסוחרים בעיר שרוצים עצמאות, חופש, ומיסים נמוכים (נשמע מוכר?).  

# המעמד ה"ישן" האצולה מאבדת את כוחה עקב ה'''אינפלציה'''. זו נגרמה על ידי יבוא מתכת הכסף על ידי ספרד מדרום אמריקה. ההסדרים הישנים נשענו על יחס קבוע של סחורות ועל ערכו הקבוע כביכול של הזהב והכסף. האצילים והמלכים צריכים כסף לממן את הצבאות, אבל חלק גדל מהכלכלה עובר לסוחרים בעיר שרוצים עצמאות, חופש, ומיסים נמוכים (נשמע מוכר?).  

כלומר התחרות הצבאית- מדינית- כלכלית- דמוגרפית בין המדינות היא זו שדחפה לכיוון הקפיטליזם, ואילו הסדרים פנים חברתיים (בעיקר בבריטניה) גרמו לעלייתו של סדר זה דווקא.   

כלומר התחרות הצבאית- מדינית- כלכלית- דמוגרפית בין המדינות היא זו שדחפה לכיוון הקפיטליזם, ואילו הסדרים פנים חברתיים (בעיקר בבריטניה) גרמו לעלייתו של סדר זה דווקא.   

הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו הפרוטסטנטים קידמו את הקפיטליזם וניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תעונות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.

הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו הפרוטסטנטים קידמו את הקפיטליזם וניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסטנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסטנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תענוגות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.

===התפשטות הקפיטליזם===

===התפשטות הקפיטליזם===

כדי שתהליך חברתי יתפשט ו/או יתחזק הוא לא חייב להיות "טוב לכולם". אנחנו לא נמצאים במצב בו לכל אחד יש קול שווה, וכולם מחליטים באופן שיווני על הכל (ראו דמוקרטיה ישירה). כדי שאותו דבר יתפשט הכוח שניתן בידי התומכים בו (הכוח של כל אחד מהם כפול מספר האנשים האלו), צריך להיות גדול יותר מהכוח שניתן בידי אלו שמתנגדים לאותו תהליך. מה גם שבדרך כלל קבוצה קטנה ומגובשת בעלת כוח גדול, יכולה להביס קבוצות גדולות ממנה בהרבה, שלכל אחד מחבריהן יש כוח חלש.  

כדי שתהליך חברתי יתפשט ו/או יתחזק הוא לא חייב להיות "טוב לכולם". אנחנו לא נמצאים במצב בו לכל אחד יש קול שווה, וכולם מחליטים באופן שיווני על הכל (ראו דמוקרטיה ישירה). כדי שאותו דבר יתפשט הכוח שניתן בידי התומכים בו (הכוח של כל אחד מהם כפול מספר האנשים האלו), צריך להיות גדול יותר מהכוח שניתן בידי אלו שמתנגדים לאותו תהליך. מה גם שבדרך כלל קבוצה קטנה ומגובשת בעלת כוח גדול, יכולה להביס קבוצות גדולות ממנה בהרבה, שלכל אחד מחבריהן יש כוח חלש.  

הקפיטליסטים (בעלי המכונות ולאחר מכן המפעלים), הסוחרים והאצולה היו אויבים, הן ברמה האישית והן ברמה המעמדית. קפיטליסטים התחרו ביניהם על מחירים זולים, הם רצו מחיר זול של אדמה, מזון, אנרגיה וחומרי גלם. אבל, לכלל המעמדות הגבוהים היה אינטרס נגד הפועלים בשכר. כולם רצו שכר זול ועוד יותר מזה '''צייתנות'''.  הקפיטליסטים נלחמו גם במעמד האצולה, "הטפיל" על העבודה היצרנית של הפועלים ושל המכונות. די מהר הקפיטליסטים ירשו את מעמד האצולה בכבעלי אדמות , מה שהופך את חלק מהם (לפי דיוויד ריקדו , המנסח של התאוריה הקלאסית), להיות "טפילים".

הקפיטליסטים (בעלי המכונות ולאחר מכן המפעלים), הסוחרים והאצולה היו אויבים, הן ברמה האישית והן ברמה המעמדית. קפיטליסטים התחרו ביניהם על מחירים זולים, הם רצו מחיר זול של אדמה, מזון, אנרגיה וחומרי גלם. אבל, לכלל המעמדות הגבוהים היה אינטרס נגד הפועלים בשכר. כולם רצו שכר זול ועוד יותר מזה '''צייתנות'''.  הקפיטליסטים נלחמו גם במעמד האצולה, "הטפיל" על העבודה היצרנית של הפועלים ושל המכונות. די מהר הקפיטליסטים ירשו את מעמד האצולה בכבעלי אדמות, מה שהופך את חלק מהם (לפי דיוויד ריקרדו, המנסח של התאוריה הקלאסית), להיות "טפילים".

===קפיטליזם ואלימות===

===קפיטליזם ואלימות===

נקודה חשובה אחרת היא שהתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.

נקודה חשובה אחרת היא שהתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.

עוד דרך שבה התפשט הקפיטזלם הוא שימוש במלוה כוחה ואלימותה של המשטר הישן והמלוכני נגד כוחות שניסו למחות נגד הקפיטליזם, (ונגד המשטר המלוכני)  או ליצור אלטרניבות בתוך "החברה האירופאית" (ולאחר מכן הדמוקרטית). דפוס זה חזר על עצמו שוב ושוב (גם במאה ה 21) דוגמאות:  

עוד דרך שבה התפשט הקפיטליזם הוא שימוש במלווה כוחה ואלימותה של המשטר הישן והמלוכני נגד כוחות שניסו למחות נגד הקפיטליזם, (ונגד המשטר המלוכני)  או ליצור אלטרנטיבות בתוך "החברה האירופאית" (ולאחר מכן הדמוקרטית). דפוס זה חזר על עצמו שוב ושוב (גם במאה ה 21) דוגמאות:  

* שיסוי של כוחות הצבא האנגלים נגד הלודים באנגליה.  

* שיסוי של כוחות הצבא האנגלים נגד הלודים באנגליה.  

* הרידפות של חתרנים סוציליסטים ואנרכיסטיים על ידי המשטרים המלכונים.  

* הרדיפות של חתרנים סוציאליסטים ואנרכיסטיים על ידי המשטרים המלוכנים.  

* ההתנגשיות האלימות בין הצבא, המשטרה, ומשטרות פריטיות לבין פועלים בארצות הברית של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.  

* ההתנגשויות האלימות בין הצבא, המשטרה, ומשטרות פיראטיות לבין פועלים בארצות הברית של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.  

* הפלישה של מדינות המערב לרוסיה לאחר המהפכה הבולשוויקית.  

* הפלישה של מדינות המערב לרוסיה לאחר המהפכה הבולשוויקית.  

* לאחר כשלון פלישה זו, מימון של הכוחות הצארים.  

* לאחר כשלון פלישה זו, מימון של הכוחות הצארים.  

* המימון של היטלר על ידי קפיטסליטים שחששו מהתחזקות הקומוניסטים בגרמניה.   

* המימון של היטלר על ידי קפיטליסטים שחששו מהתחזקות הקומוניסטים בגרמניה.   

* העלמת עין של בריטניה וצרפת מהתערבות כוחות חיל האוויר הנאצי במלחמת האזרחים בספרד.  

* העלמת עין של בריטניה וצרפת מהתערבות כוחות חיל האוויר הנאצי במלחמת האזרחים בספרד.  

* ארגון רצח ונסיון לרצח של ראשי ממשלות שנבחרו בבחירות דמוקרטיות, ושנחשדו בנטיה קומוניסטית - איינדה בצ'ילה, ומריוס בקפריסין.

* ארגון רצח ונסיון לרצח של ראשי ממשלות שנבחרו בבחירות דמוקרטיות, ושנחשדו בנטיה קומוניסטית - איינדה בצ'ילה, ומריוס בקפריסין.