שינויים

==היסטוריה==

==היסטוריה==

בתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1938, כחלק מהיערכותם לקראת מלחמה עתידית. הם מוקמו בחיפה , מקום המוצא של קו צינור הנפט עירק-חיפה, וסמוך לנמל חיפה. בתי הזיקוק מוקמו על גדות נחל קישון כדי לשאוב ממנו מים לקירור.  

בתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1938, כחלק מהיערכותם לקראת מלחמה עתידית. הם מוקמו בחיפה, מקום המוצא של קו צינור הנפט עירק-חיפה, וסמוך לנמל חיפה. בתי הזיקוק מוקמו על גדות נחל קישון כדי לשאוב ממנו מים לקירור.  

לשם הקמת בתי הזיקוק הוקמה חברת Consolidated Refineries Limited–CRL (מפעלי זיקוק מאוחדים). בבעלות משותפת של חברת הנפט האנגלו-אמריקנית וחברת הנפט האנגלו-סקסונית.

לשם הקמת בתי הזיקוק הוקמה חברת Consolidated Refineries Limited–CRL (מפעלי זיקוק מאוחדים). בבעלות משותפת של חברת הנפט האנגלו-אמריקנית וחברת הנפט האנגלו-סקסונית.

==מוצרים==

==מוצרים==

לפי טענת המפעלים הם מסוגלים לספק את כל תצורכת הנפט במדינת ישראל, כולל דלק למכוניות ולתעשיה. בנוסף  

לפי טענת המפעלים הם מסוגלים לספק את כל תצרוכת הנפט במדינת ישראל, כולל דלק למכוניות ולתעשיה. בנוסף  

מוצרי החברה מהווים את חומרי הגלם לתעשיות הדלק, הפלסטיקה, הגז, האספלט לסלילת כבישים ועוד.

מוצרי החברה מהווים את חומרי הגלם לתעשיות הדלק, הפלסטיקה, הגז, האספלט לסלילת כבישים ועוד.

ב-1 באוגוסט 2006 רכשה חברת [[פז]] את בתי הזיקוק באשדוד תמורת סכום של 3.5 מיליארד שקל.

ב-1 באוגוסט 2006 רכשה חברת [[פז]] את בתי הזיקוק באשדוד תמורת סכום של 3.5 מיליארד שקל.

בפברואר 2007 הופרטו בתי הזיקוק בחיפה בשני שלבים, בשלב הראשון נמכרו 44% מהמניות למשקיעים מוסדיים (קופות גמל, קרנות הון סיכון וקרנות פנסיה) ו-46% נמכרו ל[[חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]] שחברה ל [[משפחת פדרמן]] תמורת כ 702 מיליון דולר, ובשלב השני נמכרו שאר המניות במסגרת הנפקה בבורסה של תל אביב.

בפברואר 2007 הופרטו בתי הזיקוק בחיפה בשני שלבים, בשלב הראשון נמכרו 44% מהמניות למשקיעים מוסדיים (קופות גמל, קרנות הון סיכון וקרנות פנסיה) ו-46% נמכרו ל[[חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]] שחברה ל [[משפחת פדרמן]] תמורת כ-702 מיליון דולר, ובשלב השני נמכרו שאר המניות במסגרת הנפקה בבורסה של תל אביב.

===רווחים===

===רווחים===

בנובמבר 2004 הוגש נגד בתי הזיקוק לנפט ונגד [[כרמל אולפינים]] כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור, בבית המשפט השלום בחיפה, לשופט דניאל פיש. <ref name="tahel">[http://news.walla.co.il/?w=/3/1049929/ מרוויחות ומזהמות]  תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007 </ref>.  

בנובמבר 2004 הוגש נגד בתי הזיקוק לנפט ונגד [[כרמל אולפינים]] כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור, בבית המשפט השלום בחיפה, לשופט דניאל פיש. <ref name="tahel">[http://news.walla.co.il/?w=/3/1049929/ מרוויחות ומזהמות]  תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007 </ref>.  

ב-2007 בתי הזיקוק לנפט הודו באשמה ושילמו קנס של כ-4 מיליון ש"ח , הגבוה ביותר עד אז לחברה בגין עבירה על תקנות איכות סביבה. כמו כן הוסקו מסקנות אישיות כלפי מנכ"ל החברה, ובמסגרת עסקת הטיעון הוטל עליו לרצות מספר שעות לטובת תועלת הציבור. כרמל אולפינים זוכו מכל אשמה. [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-126926-00.html?tag=17-57-20]

ב-2007 בתי הזיקוק לנפט הודו באשמה ושילמו קנס של כ-4 מיליון ש"ח, הגבוה ביותר עד אז לחברה בגין עבירה על תקנות איכות סביבה. כמו כן הוסקו מסקנות אישיות כלפי מנכ"ל החברה, ובמסגרת עסקת הטיעון הוטל עליו לרצות מספר שעות לטובת תועלת הציבור. כרמל אולפינים זוכו מכל אשמה. [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-126926-00.html?tag=17-57-20]

השופט דניאל פיש מתח ביקורת על [[המשרד להגנת הסביבה]] ועל האופן בו הוא מפקח על אירועי [[זיהום אוויר]]. כמו כן, פסק הדין פורט את מהות האחריות לעבירות של חברות ומנהלים בתחום איכות הסביבה וזיהום האוויר. לפסיקתו של השופט דניאל פיש יש חשיבות, שכן הוא ידוע כמומחה בדיני איכות סביבה ואף חיבר ספר בנושא "דיני איכות הסביבה".  

השופט דניאל פיש מתח ביקורת על [[המשרד להגנת הסביבה]] ועל האופן בו הוא מפקח על אירועי [[זיהום אוויר]]. כמו כן, פסק הדין פורט את מהות האחריות לעבירות של חברות ומנהלים בתחום איכות הסביבה וזיהום האוויר. לפסיקתו של השופט דניאל פיש יש חשיבות, שכן הוא ידוע כמומחה בדיני איכות סביבה ואף חיבר ספר בנושא "דיני איכות הסביבה".  

===צווים אישיים והבטחות לעתיד===

===צווים אישיים והבטחות לעתיד===

ב-25.05.06 חתם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על צו אישי המחיל על בית הזיקוק בחיפה תקנות , שהמרד להגנת הסביבה טוען כי הן מחמירות ביותר על בסיס תקני ה- T.A.Luft הגרמני משנת 2002 (העדכני ביותר). עוד נטען כי תקן זה נבנה ונכתב, בהתייעצות מלאה עם איגוד ערים חיפה, בהתבסס על הוראות הדירקטיבה האירופית EC/96/61 המגדירה את הטכניקות הטובות ביותר BAT עבור מגזרי התעשיה השונים, ומכיל בתוכו את הטכנולוגיות המותאמות לבתי זיקוק. עוד טענו במשרד כי הצו האישי מחייב את בית הזיקוק לעמוד בתקנים תוך פרק זמן של 30 חודשים מיום פרסום הצו, קרי עד סוף 2008. לפי בז"ן הדבר יגרור השקעה של כחצי מיליארד שקלים שחלק נכבד ממנה הולך לטיפול בפליטות מוקדיות מארובות החברה.

ב-25.05.06 חתם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על צו אישי המחיל על בית הזיקוק בחיפה תקנות, שהמרד להגנת הסביבה טוען כי הן מחמירות ביותר על בסיס תקני ה- T.A.Luft הגרמני משנת 2002 (העדכני ביותר). עוד נטען כי תקן זה נבנה ונכתב, בהתייעצות מלאה עם איגוד ערים חיפה, בהתבסס על הוראות הדירקטיבה האירופית EC/96/61 המגדירה את הטכניקות הטובות ביותר BAT עבור מגזרי התעשיה השונים, ומכיל בתוכו את הטכנולוגיות המותאמות לבתי זיקוק. עוד טענו במשרד כי הצו האישי מחייב את בית הזיקוק לעמוד בתקנים תוך פרק זמן של 30 חודשים מיום פרסום הצו, קרי עד סוף 2008. לפי בז"ן הדבר יגרור השקעה של כחצי מיליארד שקלים שחלק נכבד ממנה הולך לטיפול בפליטות מוקדיות מארובות החברה.

עיקר השינויים בצו החדש שנחתם הם:

עיקר השינויים בצו החדש שנחתם הם:

קבוצת בז"ן, הממוקמת במפרץ חיפה, הינה תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות באזור. היא מייצרת מיגון של מוצרים לתעשייה, לתחבורה, לצריכה פרטית לחקלאות ולתשתיות. היא מייצרת מוצרי נפט, פולימרים, מוצרים ארומטיים, שמנים, ושעוות[http://www.orl.co.il/]. למידע נוסף ראה פיסקה "מוצרים" בערך זה. למרות זאת ישנם כאלה המעזים לשאול האם באמת צריך היום את קבוצת המפעלים הזאת והאם אפשר להסתדר בלעדיה. הטיעונים בעד ונגד מובאים בצורה יפה ומסודרת בכתבה[http://www.themarker.com/dynamo/1.2008459 מי צריך בית זיקוק בישראל?]. הטענה היא שבעיקרון ישראל מסוגלת להסתדר בלי בתי הזיקוק. אבל יש לזכור: בתי הזיקוק הוקמו כאן כי הבריטים העדיפו לזהם בישראל, במקום בסקוטלנד. אם יסגרו בתי הזיקוק כאן פרוש הדבר הוא שהזיהום יעבור למקום אחר. אומנם אפשר לומר שאם לשים את בתי הזיקוק במקום מרוחק יותר מריכוז אוכלוסייה, הנזק יהיה פחות חמור. אכן יש טענות שהמפעלים מסיבות שלהם רוצים לעבור היום למקום אחר-ראו תגובת שמואל גלבהרט בכתבה על הכנס נגד הזיהום במפרץ חיפה[http://www.phc.org.il/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%91-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5/ ערי המפרץ בתכנון לשנה החדשה: שיתוף פעולה להפחתת סיכונים].  

קבוצת בז"ן, הממוקמת במפרץ חיפה, הינה תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות באזור. היא מייצרת מיגון של מוצרים לתעשייה, לתחבורה, לצריכה פרטית לחקלאות ולתשתיות. היא מייצרת מוצרי נפט, פולימרים, מוצרים ארומטיים, שמנים, ושעוות[http://www.orl.co.il/]. למידע נוסף ראה פיסקה "מוצרים" בערך זה. למרות זאת ישנם כאלה המעזים לשאול האם באמת צריך היום את קבוצת המפעלים הזאת והאם אפשר להסתדר בלעדיה. הטיעונים בעד ונגד מובאים בצורה יפה ומסודרת בכתבה[http://www.themarker.com/dynamo/1.2008459 מי צריך בית זיקוק בישראל?]. הטענה היא שבעיקרון ישראל מסוגלת להסתדר בלי בתי הזיקוק. אבל יש לזכור: בתי הזיקוק הוקמו כאן כי הבריטים העדיפו לזהם בישראל, במקום בסקוטלנד. אם יסגרו בתי הזיקוק כאן פרוש הדבר הוא שהזיהום יעבור למקום אחר. אומנם אפשר לומר שאם לשים את בתי הזיקוק במקום מרוחק יותר מריכוז אוכלוסייה, הנזק יהיה פחות חמור. אכן יש טענות שהמפעלים מסיבות שלהם רוצים לעבור היום למקום אחר-ראו תגובת שמואל גלבהרט בכתבה על הכנס נגד הזיהום במפרץ חיפה[http://www.phc.org.il/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%91-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5/ ערי המפרץ בתכנון לשנה החדשה: שיתוף פעולה להפחתת סיכונים].  

אולם הדבר לא יפתור את הבעיה כי הזיהום נישא רחוק מאוד ובאמצעות מחזור המים ותהליכים ביולוגיים אחרים, מתפשט על פני האדמה. וזה בטוח לא יוכל לפתור את בעיית פליטת גזי החממה ההורסים את האקלים. לכן רבים חושבים שהתשובה היא צמצום שימוש בנפט בכלל. הצמצום יכול להתבצע ב 2 אופנים: מעבר לאנרגיות ירוקות יותר-ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, מים, שמש, אנרגיה גאותרמית, ביודיזל, אנרגיית גלים. האופן השני הוא שינוי באורח החיים: צמצום שימוש במוצרים חד פעמיים, מעבר לתחבורה ציבורית, עידוד תחבורת אופניים ואורח חיים פעיל. לדוגמה אם אדם ילך כל יום את כמות הקילומטרים המומלצת על ידי משרד הבריאות ניתן יהיה לצמצם את צריכת הנפט ב 30-40%. ואם לבלות מול המסך את כמות השעות המומלצת על ידי משרד הבריאות-עוד יותר(ראה [[אורח חיים יושבני]] [[נפט]]). חלק גדול מהנפט הולך לחומרי הדברה לדשן כימיים, ולכן, דרך נוספת היא להפסיק להשתמש בדשן כימי ולעבור לדשן אורגני (ראה [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני]]) ולעבור לשימוש במדבירים טבעיים במקום בחומרי הדברה כימיים[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA][http://www.meyzag.org.il/06/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/].

אולם הדבר לא יפתור את הבעיה כי הזיהום נישא רחוק מאוד ובאמצעות מחזור המים ותהליכים ביולוגיים אחרים, מתפשט על פני האדמה. וזה בטוח לא יוכל לפתור את בעיית פליטת גזי החממה ההורסים את האקלים. לכן רבים חושבים שהתשובה היא צמצום שימוש בנפט בכלל. הצמצום יכול להתבצע ב 2 אופנים: מעבר לאנרגיות ירוקות יותר-ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, מים, שמש, אנרגיה גאותרמית, ביודיזל, אנרגיית גלים. האופן השני הוא שינוי באורח החיים: צמצום שימוש במוצרים חד פעמיים, מעבר לתחבורה ציבורית, עידוד תחבורת אופניים ואורח חיים פעיל. לדוגמה אם אדם ילך כל יום את כמות הקילומטרים המומלצת על ידי משרד הבריאות ניתן יהיה לצמצם את צריכת הנפט ב 30-40%. ואם לבלות מול המסך את כמות השעות המומלצת על ידי משרד הבריאות עוד יותר (ראו [[אורח חיים יושבני]] [[נפט]]). חלק גדול מהנפט הולך לחומרי הדברה לדשן כימיים, ולכן, דרך נוספת היא להפסיק להשתמש בדשן כימי ולעבור לדשן אורגני (ראה [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני]]) ולעבור לשימוש במדבירים טבעיים במקום בחומרי הדברה כימיים[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA][http://www.meyzag.org.il/06/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/].

אבל, אם השאלה על נחיצותם של בתי הזיקוק עצמם, נידונה מעט מאוד, הרי הרבה יותר מחלוקות, ויכוחים וזעם, עוררה החלטת בתי הזיקוק להתרחב פי 3.3 ותוכניות שונות להרחבת התעשייה הפטרוכימית הקשורות להחלטה זו. ההחלטה אמורה להגביר את הזיהום במפרץ, אבל רבים סבורים שאיננה נחוצה לחלוטין. לא לכלכלה הישראלית-כי התקבלה בעיקר לצורכי ייצוא[http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=31&t=14254&p=30560#p30560] ולא לכלכלה העולמית-כי לפי דעתם של רבים, היא לא צריכה להסתמך על דלקים מזהמים כמו נפט [http://www.greenpeace.org/israel/he/campaigns/climate-change/] [http://www.tashtiot.co.il/2010/05/09/%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%99/].

אבל, אם השאלה על נחיצותם של בתי הזיקוק עצמם, נידונה מעט מאוד, הרי הרבה יותר מחלוקות, ויכוחים וזעם, עוררה החלטת בתי הזיקוק להתרחב פי 3.3 ותוכניות שונות להרחבת התעשייה הפטרוכימית הקשורות להחלטה זו. ההחלטה אמורה להגביר את הזיהום במפרץ, אבל רבים סבורים שאיננה נחוצה לחלוטין. לא לכלכלה הישראלית-כי התקבלה בעיקר לצורכי ייצוא[http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=31&t=14254&p=30560#p30560] ולא לכלכלה העולמית-כי לפי דעתם של רבים, היא לא צריכה להסתמך על דלקים מזהמים כמו נפט [http://www.greenpeace.org/israel/he/campaigns/climate-change/] [http://www.tashtiot.co.il/2010/05/09/%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%99/].

==קשרי הון שלטון==

==קשרי הון שלטון==

קבוצת [[האחים עופר]], [[חברת פרמידה|חברת הפרמידה]] ששולטת בחברת בתי הזיקוק, נחשבת לבעלת קשרים ענפים בממשלה ובצמתים נוספים בקרב מקבלי החלטות בישראל. מספר פקידים בכירים, שרים וחברי כנסת לשעבר עובדים בחברה.  

קבוצת [[האחים עופר]], [[חברת פירמידה|חברת הפירמידה]] ששולטת בחברת בתי הזיקוק, נחשבת לבעלת קשרים ענפים בממשלה ובצמתים נוספים בקרב מקבלי החלטות בישראל. מספר פקידים בכירים, שרים וחברי כנסת לשעבר עובדים בחברה.  

הפוליטיקאים לשעבר כוללים את בייגה שוחט מי שהיה שר האוצר, שר התשתיות וחבר כנסת; אלי גולדשמיט מי שהיה יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר; רענן כהן מי שהיה  ח"כ ושר העבודה והרווחה. מבין הפקידות הבכירה, החברה לישראל מעסיקה את ניר גלעד, מי שהיה החשב הכללי של האוצר ומי שהיה מעורב ב"עסקת השקשקושה" ומונה למנכ"ל החברה; אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004; רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה. נחמה רונן - מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט; עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאוור סמיקונדקטור". חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, ויום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום. עורכי דין בכירים שמייצגים את החברה לישראל כוללים את: עו"ד רם כספי, שייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים"; ואת  עו"ד משה שחל - מי שהיה שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, ויו"ר מפלגת העבודה.

הפוליטיקאים לשעבר כוללים את בייגה שוחט מי שהיה שר האוצר, שר התשתיות וחבר כנסת; אלי גולדשמיט מי שהיה יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר; רענן כהן מי שהיה  ח"כ ושר העבודה והרווחה. מבין הפקידות הבכירה, החברה לישראל מעסיקה את ניר גלעד, מי שהיה החשב הכללי של האוצר ומי שהיה מעורב ב"עסקת השקשוקה" ומונה למנכ"ל החברה; אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004; רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה. נחמה רונן - מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט; עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאוור סמיקונדקטור". חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, ויום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום. עורכי דין בכירים שמייצגים את החברה לישראל כוללים את: עו"ד רם כספי, שייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים"; ואת  עו"ד משה שחל - מי שהיה שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, ויו"ר מפלגת העבודה.

בשנת 2015 פורסם כי במשטרה בודקים חשד לניגוד עניינים באיגוד ערים סביבה חיפה הנוגע לבתי הזיקוק. החשד נוגע לסגנית מנכ"ל האיגוד, שמפקחת על בתי הזיקוק ומייצגת את האיגוד בועדה הנוגעת בעתיד בז״ן בחיפה. באופן חשוד בזמן כהונתה זכה בעלה של סגנית המנכ"ל במכרזים בעשרות מיליוני שקלים בבז״ן. [http://snip.ly/2AHI#http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1164058]

בשנת 2015 פורסם כי במשטרה בודקים חשד לניגוד עניינים באיגוד ערים סביבה חיפה הנוגע לבתי הזיקוק. החשד נוגע לסגנית מנכ"ל האיגוד, שמפקחת על בתי הזיקוק ומייצגת את האיגוד בוועדה הנוגעת בעתיד בז״ן בחיפה. באופן חשוד בזמן כהונתה זכה בעלה של סגנית המנכ"ל במכרזים בעשרות מיליוני שקלים בבז״ן. [http://snip.ly/2AHI#http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1164058]

==ראו גם==

==ראו גם==