שורה 10: |
שורה 10: |
| כלכלה אקולוגית סבורה ש'''הכלכלה''' היא מערכת פתוחה: היא חלק מתת מערכת גדולה ממנה – מערכת כדור הארץ אשר נעים מתוכה ואליה גם חומר וגם אנרגיה. חשוב לציין ש'''מערכת כדור הארץ''' עצמה הינה מערכת חצי-סגורה, (כמות החומר קבועה כמעט, אנרגיה נכנסת בצורת אור , ואנרגיה נפלטת בצורת קרינת חום) אינה גדלה וסופית. | | כלכלה אקולוגית סבורה ש'''הכלכלה''' היא מערכת פתוחה: היא חלק מתת מערכת גדולה ממנה – מערכת כדור הארץ אשר נעים מתוכה ואליה גם חומר וגם אנרגיה. חשוב לציין ש'''מערכת כדור הארץ''' עצמה הינה מערכת חצי-סגורה, (כמות החומר קבועה כמעט, אנרגיה נכנסת בצורת אור , ואנרגיה נפלטת בצורת קרינת חום) אינה גדלה וסופית. |
| | | |
− | נכון לעכשיו המערכת המאקרו כלכלית של חיינו סבה סביב הקצאה והפצה יעילה של משאבים, בעוד שהכלכלה האקולוגית ממוקדת בהיבטים מאקרו כלכליים רחבים ומעמיקים יותר כגון הנחת היסוד שיש סוף ליכולת הצמיחה הכלכלית ושיש קצה ליכולת זאת. | + | נכון לעכשיו המערכת המקרו כלכלית של חיינו סבה סביב הקצאה והפצה יעילה של משאבים, בעוד שהכלכלה האקולוגית ממוקדת בהיבטים מקרו כלכליים רחבים ומעמיקים יותר כגון הנחת היסוד שיש סוף ליכולת הצמיחה הכלכלית ושיש קצה ליכולת זאת. |
| | | |
| בכדי להתחקות אחר הנחה זו עלינו להתמקד בנושא הקצאה חלוקת משאבים, בין מעמדות שונים ובין דורות שונים – נוכחיים ועתידיים. במיוחד לאור הקושי לחלוקה מחודשת של ההון באופן יותר שוויוני בעידן הנוכחי מעיד עשרות מונים על קושי עתידי לאור התדלדלות המשאבים הצפויה להתרחש ביחס לקצב צריכת המשאבים הנוכחית אשר אינה לוקחת בחשבון את צרכי הדורות הבאים. | | בכדי להתחקות אחר הנחה זו עלינו להתמקד בנושא הקצאה חלוקת משאבים, בין מעמדות שונים ובין דורות שונים – נוכחיים ועתידיים. במיוחד לאור הקושי לחלוקה מחודשת של ההון באופן יותר שוויוני בעידן הנוכחי מעיד עשרות מונים על קושי עתידי לאור התדלדלות המשאבים הצפויה להתרחש ביחס לקצב צריכת המשאבים הנוכחית אשר אינה לוקחת בחשבון את צרכי הדורות הבאים. |
שורה 16: |
שורה 16: |
| [[Image:Non-economic-growth.gif|left|thumb|300px|תועלת שולית ונזק שולי בעקבות עליה בתוצר. הנזק השולי בעליית התוצר מגיע לאינסוף.]] | | [[Image:Non-economic-growth.gif|left|thumb|300px|תועלת שולית ונזק שולי בעקבות עליה בתוצר. הנזק השולי בעליית התוצר מגיע לאינסוף.]] |
| | | |
− | | + | כלכלה אקולוגית אינה זונחת את חשיבותה של יעילות '''הקצאת המשאבים''' אך סבורה שיש לתת מידה רבה של חשיבות להיקף ומידת '''הפצת המשאבים'''. |
− | כלכלה אקולוגית אינה זונחת את חשיבותה של יעלות '''הקצאת המשאבים''' אך סבורה שיש לתת מידה רבה של חשיבות להיקף ומידת '''הפצת המשאבים'''. | |
| | | |
| למול הכלכלה אקולוגית עומד אותה משוואה המעסיקה את הכלכלה הנאו-קלאסית – עלות לעומת תועלת, בשאלה האם צמיחה נוספת משתלמת או מצדיקה את המחיר הגלום בהתפתחות זו. | | למול הכלכלה אקולוגית עומד אותה משוואה המעסיקה את הכלכלה הנאו-קלאסית – עלות לעומת תועלת, בשאלה האם צמיחה נוספת משתלמת או מצדיקה את המחיר הגלום בהתפתחות זו. |
| | | |
− | כיוון שכמות החומר והאנרגיה בכדור הארץ סופיים והכלכלה יכולה להתרחב עד גבול מסוים ביחס למשאבים העומדים לרשותה,ומתוך נקודת המבט שלצמיחה ישנו מחיר ואנו איננו חיים בריק אלה ישנה מעטפת חיים התומכת בנו, צמיחה מעבר לסף מסוים לא תשתלם לעומת העלות ומעשה אף תהווה צמיחה כלכלית שלילית. | + | כיוון שכמות החומר והאנרגיה בכדור הארץ סופיים והכלכלה יכולה להתרחב עד גבול מסוים ביחס למשאבים העומדים לרשותה,ומתוך נקודת המבט שלצמיחה ישנו מחיר ואנו איננו חיים בריק אלה ישנה מעטפת חיים התומכת בנו, צמיחה מעבר לסף מסוים לא תשתלם לעומת העלות ולמעשה אף תהווה צמיחה כלכלית שלילית. |
| | | |
| אותה עלות נוספת קרויה עלות שולית– Marginal Costs (MC) ומנגד עומדת התועלת השולית (MB)Marginal Benefits כאשר ישנו שיווין בין MB=MC זוהי למעשה גבול נקודת היעילות בין העלות לתועלת, כל עלות נוספת תגרום למעשה להפסד. | | אותה עלות נוספת קרויה עלות שולית– Marginal Costs (MC) ומנגד עומדת התועלת השולית (MB)Marginal Benefits כאשר ישנו שיווין בין MB=MC זוהי למעשה גבול נקודת היעילות בין העלות לתועלת, כל עלות נוספת תגרום למעשה להפסד. |
| | | |
− | בהתייחס לתפיסה נאו-קלאסית של מאקרו- כלכלה המצב הרצוי הוא '''"צמיחה כלכלית לנצח"''', אם איזה שהוא משאב אוזל אין הדבר מונע מהצמיחה עדיין להתרחש לנצח וזאת משום ש'''פיתוח טכנולוגי''' יכול לעקוף את הקושי כגון הון הטבעי ולהמשיך ולהתקיים ע"י תחליף - הון מעשה ידי אדם. | + | בהתייחס לתפיסה נאו-קלאסית של מקרו- כלכלה המצב הרצוי הוא '''"צמיחה כלכלית לנצח"''', אם איזה שהוא משאב אוזל אין הדבר מונע מהצמיחה עדיין להתרחש לנצח וזאת משום ש'''פיתוח טכנולוגי''' יכול לעקוף את הקושי כגון הון הטבעי ולהמשיך ולהתקיים ע"י תחליף - הון מעשה ידי אדם. |
| | | |
| על פי תפישה זו הטבע הוא לא יותר מספק שאנו מנצלים את שרותיו, המניעה מהתפתחות וצמיחה הינה רק מידת הפיתוח הטכנולוגי, אם נפתח טכנולוגיה חדשה לא תהיה גבול לצמיחה, '''המשוואה של עלות תועלת – פשוט מתבטלת.''' | | על פי תפישה זו הטבע הוא לא יותר מספק שאנו מנצלים את שרותיו, המניעה מהתפתחות וצמיחה הינה רק מידת הפיתוח הטכנולוגי, אם נפתח טכנולוגיה חדשה לא תהיה גבול לצמיחה, '''המשוואה של עלות תועלת – פשוט מתבטלת.''' |
שורה 32: |
שורה 31: |
| [[Image:Ecosystemassubsystemofeconomy.GIF|left|thumb|300px|הסביבה כתת מערכת של הכלכלה.]] | | [[Image:Ecosystemassubsystemofeconomy.GIF|left|thumb|300px|הסביבה כתת מערכת של הכלכלה.]] |
| | | |
− | ההבנה שגודל כדור הארץ המאכלס אותנו הוא סופי, צמיחה מתמדת והולכת של הכלכלה תוביל לבסוף למצב של "עולם מלא" - "full world economy " בה העולם יכיל את מירב קיבולתו בשרות כלכלי לאדם . | + | ההבנה שגודל כדור הארץ המאכלס אותנו הוא סופי, צמיחה מתמדת והולכת של הכלכלה תוביל לבסוף למצב של "עולם מלא" - "full world economy " בה העולם יכיל את מירב קיבולתו בשרות כלכלי לאדם. |
| | | |
− | ככל שצמיחה כלכלית נעה מ- "עולם ריק" - "empty world economy" העושר מהתוצרת הכלכלית גדל והופך "עולם מלא" בעוד שעושר האקולוגי הולך ופוחת , למשל כאשר אנו כורתים עצים להכין מהם שולחנות אנו מוסיפים לשירות הכלכלי אך בו בעת אנו גורעים מן השרות האקולוגי אותו יכול העץ לספק – ביצוע פוטו סינתזה - מתן חמצן, מניעת סחף אדמה, יצירת בית גידול עבור החי וצומח. | + | ככל שצמיחה כלכלית נעה מ- "עולם ריק" - "empty world economy" העושר מהתוצרת הכלכלית גדל והופך "עולם מלא" בעוד שעושר האקולוגי הולך ופוחת, למשל כאשר אנו כורתים עצים להכין מהם שולחנות אנו מוסיפים לשירות הכלכלי אך בו בעת אנו גורעים מן השרות האקולוגי אותו יכול העץ לספק – ביצוע פוטוסינתזה - מתן חמצן, מניעת סחף אדמה, יצירת בית גידול עבור החי וצומח. |
| התוצר הסופי של השימוש באותם משאבים בסופו של תהליך כלכלי יהיו התכלות חומר הגלם והפיכתו לפסולת ולפליטת אנרגיה. | | התוצר הסופי של השימוש באותם משאבים בסופו של תהליך כלכלי יהיו התכלות חומר הגלם והפיכתו לפסולת ולפליטת אנרגיה. |
− | ככל שהכלכלה גדלה ההון הטבעי (אדמה,מינראלים, מים, יצורים חיים, דלק מחצבי) יהפוך להון אנושי וכן שירותים רבים יותר, הדבר יגרום להפחתת ההון הטבעי שמן הנותר יהיה ניתן להפיק פחות הון אנושי ושירותים. | + | ככל שהכלכלה גדלה ההון הטבעי (אדמה, מינרלים, מים, יצורים חיים, דלק מחצבי) יהפוך להון אנושי וכן שירותים רבים יותר, הדבר יגרום להפחתת ההון הטבעי שמן הנותר יהיה ניתן להפיק פחות הון אנושי ושירותים. |
| | | |
| [[Image:Empty_world.GIF|thumb|center|608px|עולם ריק]] | | [[Image:Empty_world.GIF|thumb|center|608px|עולם ריק]] |