שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 6 בתים ,  21:42, 5 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:  
זינגלס לא רצה להמשיך ללמוד באיטליה בגלל [[קפיטליזם של מקורבים]], [[שחיתות]] שהתפשטו באיטליה בכל רבדי החברה, גם באקדמיה - הוא נוכח לדעת שכדי לזכות בקידום עליך להתחנף אל המרצים הבכירים והוותיקים. הוא עבר ללמוד בארצות הברית.  
 
זינגלס לא רצה להמשיך ללמוד באיטליה בגלל [[קפיטליזם של מקורבים]], [[שחיתות]] שהתפשטו באיטליה בכל רבדי החברה, גם באקדמיה - הוא נוכח לדעת שכדי לזכות בקידום עליך להתחנף אל המרצים הבכירים והוותיקים. הוא עבר ללמוד בארצות הברית.  
   −
בשנת 1992 הוא סיים את הדוקטורט שלו ב[[כלכלה]] בMIT בארצות הברית. באותה שנה הוא הצטרף כחבר סגל ל[[אוניברסיטת שיקגו]], שם הוא מרצה בנושאי מימון ויזמות. הוא השתתף גם בוועדה בנושא [[שוק ההון|שוקי הון]] ו[[רגולציה]].  
+
בשנת 1992 הוא סיים את הדוקטורט שלו ב[[כלכלה]] ב-MIT בארצות הברית. באותה שנה הוא הצטרף כחבר סגל ל[[אוניברסיטת שיקגו]], שם הוא מרצה בנושאי מימון ויזמות. הוא השתתף גם בוועדה בנושא [[שוק ההון|שוקי הון]] ו[[רגולציה]].  
    
זינגלס עבר ל[[ארצות הברית]], מתוך מחשבה ששם ה[[קפיטליזם]] יהיה יותר "בריא" מבחינה שיש יותר תחרות חופשית ויותר תגמול של אנשים לפי כישורים ([[מריטוקרטיה]]) אבל התאכזב לגלות שגם ארצות הברית הופכת דומה יותר ויותר לאיטליה.  
 
זינגלס עבר ל[[ארצות הברית]], מתוך מחשבה ששם ה[[קפיטליזם]] יהיה יותר "בריא" מבחינה שיש יותר תחרות חופשית ויותר תגמול של אנשים לפי כישורים ([[מריטוקרטיה]]) אבל התאכזב לגלות שגם ארצות הברית הופכת דומה יותר ויותר לאיטליה.  
שורה 21: שורה 21:  
זינגלס מוצא קווי דמיון בין [[סוציאליזם|סוציאליזם של מקרובים]] לבין [[קפיטליזם של מקורבים]]. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים ואין חופש לתחרות. ב[[שוק מעורב]], כאשר עסקים משיגים [[מונופול|כוח שוק]] שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית ריכוזית - ולא לכלכלה חופשית. במערכת [[קפיטליזם של מקורבים]] העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון.
 
זינגלס מוצא קווי דמיון בין [[סוציאליזם|סוציאליזם של מקרובים]] לבין [[קפיטליזם של מקורבים]]. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים ואין חופש לתחרות. ב[[שוק מעורב]], כאשר עסקים משיגים [[מונופול|כוח שוק]] שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית ריכוזית - ולא לכלכלה חופשית. במערכת [[קפיטליזם של מקורבים]] העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון.
   −
זינגלס מתאר את ה[[מונופול]] העסקי הגדול הראשון, [[חברת הודו המזרחית]] (הבריטית), שהצליחה לקבל מהכתר הבריטי מונופול על המסחר הימי ופעלה מ-1600 במשך 233 שנה. הוא מצטט את הכלכלן הסקוטי [[אדם סמית]], שתיעב את החברה ומונופולים אחרים, וכתב בין השאר: ״הם הצליחו לעתים נדירות בלי פריווילגיות אקסקלוסיביות ונכשלו לעתים קרובות בלעדיהן. בלי פריווילגיות אקסקלוסיביות הם ניהלו את העסקים בצורה כושלת״.
+
זינגלס מתאר את ה[[מונופול]] העסקי הגדול הראשון, [[חברת הודו המזרחית]] (הבריטית), שהצליחה לקבל מהכתר הבריטי מונופול על המסחר הימי ופעלה מ-1600 במשך 233 שנה. הוא מצטט את הכלכלן הסקוטי [[אדם סמית]], שתיעב את החברה ומונופולים אחרים, וכתב בין השאר: ״הם הצליחו לעתים נדירות בלי פריבילגיות אקסקלוסיביות ונכשלו לעתים קרובות בלעדיהן. בלי פריבילגיות אקסקלוסיביות הם ניהלו את העסקים בצורה כושלת״.
    
השאלה מי הבעלים של העסק, הממשלה או יזם פרטי, אינה מהווה היבט חשוב במיוחד לפי זינגלס, אלה השאלה אם יש או אין תחרות אמיתית. "יעד הרווח כשלעצמו לא הופך את העסק הפרטי לטוב יותר מעסק ממשלתי. מונופול פרטי כמו חברת הודו המזרחית יכול להיות הרסני יותר ממונופול ממשלתי כאשר הוא לוכד כוח פוליטי. רוב ההיסטוריה של הקולוניאליזם האירופי רחוקה מלהיות יפה - אבל שני הפרקים העלובים ביותר שלה נכתבו על ידי מונופולים פרטיים... אם יש מקומות בעולם שהמלה 'עסקים' נשארה בהם מלה גסה עד עצם היום הזה, רוב האחריות נופלת על אותם מונופולים פרטיים״.  
 
השאלה מי הבעלים של העסק, הממשלה או יזם פרטי, אינה מהווה היבט חשוב במיוחד לפי זינגלס, אלה השאלה אם יש או אין תחרות אמיתית. "יעד הרווח כשלעצמו לא הופך את העסק הפרטי לטוב יותר מעסק ממשלתי. מונופול פרטי כמו חברת הודו המזרחית יכול להיות הרסני יותר ממונופול ממשלתי כאשר הוא לוכד כוח פוליטי. רוב ההיסטוריה של הקולוניאליזם האירופי רחוקה מלהיות יפה - אבל שני הפרקים העלובים ביותר שלה נכתבו על ידי מונופולים פרטיים... אם יש מקומות בעולם שהמלה 'עסקים' נשארה בהם מלה גסה עד עצם היום הזה, רוב האחריות נופלת על אותם מונופולים פרטיים״.  
   −
זינגלס חושב ש[[הגבלים עסקיים]] - מעורבות ממשלתית למניעת [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטל|קרטלים]] - היא קריטית. עמדה זו מנוגלת לדוגמה לעמדת כלכלנים כמו [[אלן גרינספן]] נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית לשעבר, שרואים בכל התערבות ממשלתית דבר מזיק. זינגלס מבקר את הגישה הזאת ומביא את דברי גרינספן שנאלץ להודות בטעותו לאחר [[המשבר הכלכלי בשנת 2008|המשבר של שנת 2008]].
+
זינגלס חושב ש[[הגבלים עסקיים]] - מעורבות ממשלתית למניעת [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטל|קרטלים]] - היא קריטית. עמדה זו מנוגדת לדוגמה לעמדת כלכלנים כמו [[אלן גרינספן]] נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית לשעבר, שרואים בכל התערבות ממשלתית דבר מזיק. זינגלס מבקר את הגישה הזאת ומביא את דברי גרינספן שנאלץ להודות בטעותו לאחר [[המשבר הכלכלי בשנת 2008|המשבר של שנת 2008]].
    
===תחרותיות במערכת הפיננסית גם במחיר יעילות כלכלית===
 
===תחרותיות במערכת הפיננסית גם במחיר יעילות כלכלית===
שורה 47: שורה 47:  
"תחרות היא מרכיב הקסם אשר גורם לקפיטליזם לעבוד עבור כולם. רוב התוצאות האלגנטיות שהכלכלנים מייחסים לשווקים החופשיים נשענות על ההנחה שהשווקים תחרותיים. אבל הכלכלנים לא ממוקדים מספיק ביעד של שמירת התחרות, כך שתתקיים לא רק בתאוריה אלא גם במציאות. הבעיה אינה היתרון הזמני שחברות משיגות באמצעות חדשנות, אלא היתרונות ארוכי הטווח שהן משיגות באמצעות הגודל והכוח הפוליטי שלהן. כאשר חברות פועלות בשווקים לא תחרותיים ומנהליהם לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד, אנחנו צריכים להפסיק לחשוב עליהן כעל חלק מכלכלה חופשית ולראות אותן כמות שהן: כלכלות קטנות בשליטה ותכנון מרכזי".
 
"תחרות היא מרכיב הקסם אשר גורם לקפיטליזם לעבוד עבור כולם. רוב התוצאות האלגנטיות שהכלכלנים מייחסים לשווקים החופשיים נשענות על ההנחה שהשווקים תחרותיים. אבל הכלכלנים לא ממוקדים מספיק ביעד של שמירת התחרות, כך שתתקיים לא רק בתאוריה אלא גם במציאות. הבעיה אינה היתרון הזמני שחברות משיגות באמצעות חדשנות, אלא היתרונות ארוכי הטווח שהן משיגות באמצעות הגודל והכוח הפוליטי שלהן. כאשר חברות פועלות בשווקים לא תחרותיים ומנהליהם לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד, אנחנו צריכים להפסיק לחשוב עליהן כעל חלק מכלכלה חופשית ולראות אותן כמות שהן: כלכלות קטנות בשליטה ותכנון מרכזי".
   −
הוא מביא את הניגוד בין האקדמיה באיטליה שנשלטת על ידי קשרים אישיים, לבין האקדמיה בארצות הברית שבה עדיין יש תחרותיות בין המוסדות האקדמים על דוקטורנטים מבריקים כדבר שמשפר את חופש הביטוי של הדוקטורניטים הצעירים מול המרצים הוותירים.  
+
הוא מביא את הניגוד בין האקדמיה באיטליה שנשלטת על ידי קשרים אישיים, לבין האקדמיה בארצות הברית שבה עדיין יש תחרותיות בין המוסדות האקדמיים על דוקטורנטים מבריקים כדבר שמשפר את חופש הביטוי של הדוקטורנטים הצעירים מול המרצים הוותיקים.  
    
לטענת זינגלס רוב הכלכלנים מוטים בדרך כלל לטובת האינטרסים של הכסף הגדול וקבוצות האינטרסים. גם כלכלנים שאינם רודפי בצע אלא רק רודפי כבוד ופרסום מוטים בדרך כלל לטובת העסקים הגדולים. זינגלס טוען שכלכלנים שיבקרו את שכר המנהלים המנופח ייאלצו לא רק לוותר על ג׳ובים ועבודות במגזר העסקי, אלא גם יסבלו מנחיתות ביכולת להתפרסם. מי שיבקר לדוגמה בנקים "[[כשל מוסרי|גדולים מכדי ליפול]]" ימצא שהוא לא מוזמן לכנסים שיש להם חסות מטעם הבנקים, והמאמרים שלו ידחו על ידי עורכים במגזינים חשובים שקשובים לפירמות הגדולות.  
 
לטענת זינגלס רוב הכלכלנים מוטים בדרך כלל לטובת האינטרסים של הכסף הגדול וקבוצות האינטרסים. גם כלכלנים שאינם רודפי בצע אלא רק רודפי כבוד ופרסום מוטים בדרך כלל לטובת העסקים הגדולים. זינגלס טוען שכלכלנים שיבקרו את שכר המנהלים המנופח ייאלצו לא רק לוותר על ג׳ובים ועבודות במגזר העסקי, אלא גם יסבלו מנחיתות ביכולת להתפרסם. מי שיבקר לדוגמה בנקים "[[כשל מוסרי|גדולים מכדי ליפול]]" ימצא שהוא לא מוזמן לכנסים שיש להם חסות מטעם הבנקים, והמאמרים שלו ידחו על ידי עורכים במגזינים חשובים שקשובים לפירמות הגדולות.  
שורה 53: שורה 53:  
גם אם הכלכלן יוותר על הכסף ועל הפרסום, עדיין קיימים תמריצים שידחפו אותו לכתיבה שלא מפריעה לעסקים הגדולים ולקבוצות האינטרס החזקות, משום שמאמרים שמחמיאים לעסקים אלה, מייצרים לו חברים רבים, ומאמרים ביקורתיים  מייצרים אויבים וחושפים את הכותב להטרדות ולעתים גם לתביעות משפטיות.  
 
גם אם הכלכלן יוותר על הכסף ועל הפרסום, עדיין קיימים תמריצים שידחפו אותו לכתיבה שלא מפריעה לעסקים הגדולים ולקבוצות האינטרס החזקות, משום שמאמרים שמחמיאים לעסקים אלה, מייצרים לו חברים רבים, ומאמרים ביקורתיים  מייצרים אויבים וחושפים את הכותב להטרדות ולעתים גם לתביעות משפטיות.  
   −
זינגלס מציע למקבלי ההחלטות להזהר ממומחים גם בגלל שהתמחות מקצועית מייצרת קונזצנוס מקצועי שיכול לשבש את  את שיקול הדעת שלהם. מומחים לאנרגיה אטומית שכל חייהם התמקצעו באנרגיה אטומית - ימליצו על אנרגיה אטומית. מומחים לבנקאות יהיו מוטים לטובת הבנקאות. למומחים למיסוי תמיד יהיו יותר הזדמנויות לייעץ ולקבל שכר מחברות ענק מאשר מרשויות המסים.  המומחים, לפי זינגלס, כולל הכלכלנים באקדמיה, לכודים במומחיות שלהם ובעולם של תמריצים שדוחפים אותם לשרת את הכסף והכוח נגד התחרות ונגד אינטרסים נוספים של הציבור.  
+
זינגלס מציע למקבלי ההחלטות להזהר ממומחים גם בגלל שהתמחות מקצועית מייצרת קונצנזוס מקצועי שיכול לשבש את  את שיקול הדעת שלהם. מומחים לאנרגיה אטומית שכל חייהם התמקצעו באנרגיה אטומית - ימליצו על אנרגיה אטומית. מומחים לבנקאות יהיו מוטים לטובת הבנקאות. למומחים למיסוי תמיד יהיו יותר הזדמנויות לייעץ ולקבל שכר מחברות ענק מאשר מרשויות המסים.  המומחים, לפי זינגלס, כולל הכלכלנים באקדמיה, לכודים במומחיות שלהם ובעולם של תמריצים שדוחפים אותם לשרת את הכסף והכוח נגד התחרות ונגד אינטרסים נוספים של הציבור.  
    
הפתרון לפי זינגלס, אינו להיפטר מהמומחים, אלא להבין את ההטיות שלהם וליצור מערכת איזונים ובלמים. הוא בוחר לצטט את שופט בית המשפט העליון האמריקאי לשעבר [[לואיס ברנדייס]]: ״במקום להחזיק עמדות עצמאיות, עורכי הדין הפכו עצמם למשרתים של החברות הגדולות וזנחו את המחויבות להשתמש בכוח שלהם כדי להגן על העם. אנחנו שומעים יותר מדי על עורכי הדין של התאגידים ופחות מדי על עורכי דין של האנשים״.  
 
הפתרון לפי זינגלס, אינו להיפטר מהמומחים, אלא להבין את ההטיות שלהם וליצור מערכת איזונים ובלמים. הוא בוחר לצטט את שופט בית המשפט העליון האמריקאי לשעבר [[לואיס ברנדייס]]: ״במקום להחזיק עמדות עצמאיות, עורכי הדין הפכו עצמם למשרתים של החברות הגדולות וזנחו את המחויבות להשתמש בכוח שלהם כדי להגן על העם. אנחנו שומעים יותר מדי על עורכי הדין של התאגידים ופחות מדי על עורכי דין של האנשים״.  
      
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 66: שורה 65:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luigi_Zingales לואיג'י זינגלס] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luigi_Zingales לואיג'י זינגלס] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2166075 מחבר התנ"ך הכלכלי של נתניהו רוצה להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים] אשר שכטר, 15.11.2013 , דה מרקר.  
+
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2166075 מחבר התנ"ך הכלכלי של נתניהו רוצה להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים] אשר שכטר, 15.11.2013, דה מרקר.  
 
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047 10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
 החדש שלו] גיא רולניק, 22.11.2013,  דה מארקר
 
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047 10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
 החדש שלו] גיא רולניק, 22.11.2013,  דה מארקר
* [http://www.themarker.com/tv/1.2275630 מפגש פסגה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין הכלכלן הנערץ עליו לואיג'י זינגלס בשיחה על תחרות, מריטוקרטיה ועתיד הקפיטליזם] , גיא רולניק, דה מרקר, 20.03.2014  
+
* [http://www.themarker.com/tv/1.2275630 מפגש פסגה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין הכלכלן הנערץ עליו לואיג'י זינגלס בשיחה על תחרות, מריטוקרטיה ועתיד הקפיטליזם], גיא רולניק, דה מרקר, 20.03.2014  
 
* [http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3704-74449,00.html לואיג'י זינגלס] באתר כלכליסט
 
* [http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3704-74449,00.html לואיג'י זינגלס] באתר כלכליסט
 
* [http://www1.bizportal.co.il/article/347767 פרופ' זינגלס: "קפיטליזם ללא פשיטות רגל, זה כמו דת ללא חטאים"] ראיון, ביזפורטל, 29/12/2012
 
* [http://www1.bizportal.co.il/article/347767 פרופ' זינגלס: "קפיטליזם ללא פשיטות רגל, זה כמו דת ללא חטאים"] ראיון, ביזפורטל, 29/12/2012

תפריט ניווט