שינויים

==המודל של האדם הכלכלי==

==המודל של האדם הכלכלי==

המונח "הומו אקונומיס" משמש כמודל או כקירוב למין האנושי במודלים כלכליים רבים. האדם הכלכלי שואף להגדיל את התועלת או הרווחה שלו בהנתן [[מידע]] על הזדמנויות ומגבלות, הן טבעיות והן מעשה ידי אדם, על היכולות שלו להשיג מטרות. ההנחה במודל היא כי המטרות נקבעו מראש. גישה זו נוסחה באופן פורמלי במספר מודלים במדעי החברה, בעיקר בכלכלה.  

המונח "הומו אקונומיסט" משמש כמודל או כקירוב למין האנושי במודלים כלכליים רבים. האדם הכלכלי שואף להגדיל את התועלת או הרווחה שלו בהנתן [[מידע]] על הזדמנויות ומגבלות, הן טבעיות והן מעשה ידי אדם, על היכולות שלו להשיג מטרות. ההנחה במודל היא כי המטרות נקבעו מראש. גישה זו נוסחה באופן פורמלי במספר מודלים במדעי החברה, בעיקר בכלכלה.  

האדם הכלכלי נתפס כ"רציונלי" במובן שהרווחה שלו מוגדרת על ידי [[פונקציית תועלת]] נתונה (utility function) וכי הוא מבצע אופטימיזציה של פונקציית התועלת הנתונה על ידי הזדמנויות אותן הוא תופס. באופן זה, הפרט מנסה להשיג מטרות ספציפיות ומוגדרות מראש בעלות נמוכה ככל האפשר.  

האדם הכלכלי נתפס כ"רציונלי" במובן שהרווחה שלו מוגדרת על ידי [[פונקציית תועלת]] נתונה (utility function) וכי הוא מבצע אופטימיזציה של פונקציית התועלת הנתונה על ידי הזדמנויות אותן הוא תופס. באופן זה, הפרט מנסה להשיג מטרות ספציפיות ומוגדרות מראש בעלות נמוכה ככל האפשר.  

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים ל[[כלכלה]] כמו [[זכויות קניין]], אכיפת [[חוזים]] או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הנסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של אמון לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי [[פארטה דאסגופטה]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות רציונליות כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים ל[[כלכלה]] כמו [[זכויות קניין]], אכיפת [[חוזים]] או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הנסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של אמון לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי [[פארטה דאסגופטה]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות רציונליות כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

המודל של האדם הכלכלי הותקף לא רק על בסיס בעיות לוגיות שבו, אלא גם על בסיס ראיות אמפיריות והשוואה בין תרבויות. [[אנתורפולוגים כלכליים]] כמו Marshall Sahlins, Karl Polanyi, Marcel Mauss או Maurice Godelier הדגימו כי בחברות מסורתיות, החלטות שאנשים מקבלים ביחס לייצור ולמסחר במוצרים עוקבת אחר דפוסים של [[הדדיות]], אשר סוטים בצורה חדה מההנחות בבסיס המודל של "האדם הכלכלי". מערכות אלה קרויות [[כלכלת מתנות]] במקום [[כלכלת שוק]]. ביקורות על המודל של האדם הכלכלי שבאות מתוך נקודת מבט של מוסר, מתייחסות בדרך כלל למודל זה כאל הדדיות של קרובים ששימרה מודלים כלכליים וחברתיים בחברות מסורתיות.  

המודל של האדם הכלכלי הותקף לא רק על בסיס בעיות לוגיות שבו, אלא גם על בסיס ראיות אמפיריות והשוואה בין תרבויות. [[אנתרופולוגים כלכליים]] כמו Marshall Sahlins, Karl Polanyi, Marcel Mauss או Maurice Godelier הדגימו כי בחברות מסורתיות, החלטות שאנשים מקבלים ביחס לייצור ולמסחר במוצרים עוקבת אחר דפוסים של [[הדדיות]], אשר סוטים בצורה חדה מההנחות בבסיס המודל של "האדם הכלכלי". מערכות אלה קרויות [[כלכלת מתנות]] במקום [[כלכלת שוק]]. ביקורות על המודל של האדם הכלכלי שבאות מתוך נקודת מבט של מוסר, מתייחסות בדרך כלל למודל זה כאל הדדיות של קרובים ששימרה מודלים כלכליים וחברתיים בחברות מסורתיות.  

הכלכלנים [[תורסטין וובלן]], [[ג'ון מיינרד קיינס]], [[הרברט סימון]] וכלכלנים רבים מ[[האסכולה האוסטרית]] ביקרו את הרעיון של האדם הכלכלי על סמך הרעיון שלאדם זה יש ידע רב ב[[מקרו כלכלה]] ויכולות חיזוי כלכליות גבוהות, כאשר הוא מבצע את ההחלטות הכלכליות שלו. הם מדגישים את ההיבטים של אי-וודאות ושל [[רציונליות חסומה]] בקבלת החלטות כלכליות, במקום להסתמך על אדם רציונלי שיש לו [[מידע מלא]] של כל ההשלכות של מעשיו הכלכליים. הם טוענים כי לעולם לא מתקיים מצב של מידע מושלם על העולם, דבר שאומר שכל פעילות כלכלית כרוכה בסיכון.  

הכלכלנים [[תורסטין וובלן]], [[ג'ון מיינרד קיינס]], [[הרברט סימון]] וכלכלנים רבים מ[[האסכולה האוסטרית]] ביקרו את הרעיון של האדם הכלכלי על סמך הרעיון שלאדם זה יש ידע רב ב[[מקרו כלכלה]] ויכולות חיזוי כלכליות גבוהות, כאשר הוא מבצע את ההחלטות הכלכליות שלו. הם מדגישים את ההיבטים של אי-וודאות ושל [[רציונליות חסומה]] בקבלת החלטות כלכליות, במקום להסתמך על אדם רציונלי שיש לו [[מידע מלא]] של כל ההשלכות של מעשיו הכלכליים. הם טוענים כי לעולם לא מתקיים מצב של מידע מושלם על העולם, דבר שאומר שכל פעילות כלכלית כרוכה בסיכון.