שינויים

==דחיית המודל של ערך התועלת==

==דחיית המודל של ערך התועלת==

בסיס תורת התועלתנות , נוסח בראשונה על ידי [[ג'רמי בנתהם]]. בבסיס תורה זו קיימת ההנחה שמה שגורם לבני האדם לפעול הוא שהם רוצים להימנע מכאב ולחוות הנאה. בנוסף לכך בנתהם חשב:

בסיס תורת התועלתנות, נוסח בראשונה על ידי [[ג'רמי בנתהם]]. בבסיס תורה זו קיימת ההנחה שמה שגורם לבני האדם לפעול הוא שהם רוצים להימנע מכאב ולחוות הנאה. בנוסף לכך בנתהם חשב:

# שיש להפריד בין הנאות ארציות לבין הנאות נעלות יותר  

# שיש להפריד בין הנאות ארציות לבין הנאות נעלות יותר  

#וכי ניתן להשוות בין תועלות של אנשים שונים.  

#וכי ניתן להשוות בין תועלות של אנשים שונים.  

הבעיה היא שחוץ מזרם הדברים המוחשיים, שכשלעצמם יכולים להבטיח לנו נוחיות (לדוגמא אוכל יכול להבטיח שלא ארגיש רעב וכו'). ההרגשה הטובה שלנו נובעת גם מהמצב ההכרתי שבו אנו שרויים.  

הבעיה היא שחוץ מזרם הדברים המוחשיים, שכשלעצמם יכולים להבטיח לנו נוחיות (לדוגמא אוכל יכול להבטיח שלא ארגיש רעב וכו'). ההרגשה הטובה שלנו נובעת גם מהמצב ההכרתי שבו אנו שרויים.  

נניח לדוגמה שאתם שרויים באותו אי טרופי. לפתע קיבלתם טלפון לפיו רעידת אדמה התרחשה במקום המגורים של קרובי משפחה, או שאחד מיקריכם חלה. אם אתם "האדם הכלכלי" אין חשש - אתם יכולים להנות מהפרות הטרופיים, מהשמש הנהדרת, משפת הים הנעיה. כל שאר האנשים יחושו תחושות אחרות למדי. סביר שהנאתם מכל הדברים הטובים סביבם תפגם במקצת.  

נניח לדוגמה שאתם שרויים באותו אי טרופי. לפתע קיבלתם טלפון לפיו רעידת אדמה התרחשה במקום המגורים של קרובי משפחה, או שאחד מיקיריכם חלה. אם אתם "האדם הכלכלי" אין חשש - אתם יכולים להנות מהפרות הטרופיים, מהשמש הנהדרת, משפת הים הנעימה. כל שאר האנשים יחושו תחושות אחרות למדי. סביר שהנאתם מכל הדברים הטובים סביבם תפגם במקצת.  

וגם להפך (אם כי לקפיטליסטים יהיה קשה להאמין בכך) - אם יש לכם סיפוק מבחינה "רוחנית", אם אתם שלמים עם מעשיכים, ויודעים כי אתם צועדים בדרך הישר, החשיבות של איכות המזון (כל זמן שהוא מזין כמובן), או של איכות אחרות שמשוייכות למוצרים היא משנית, אם לא בטלה לחלוטין או אפילו מתהפכת.  

וגם להפך (אם כי לקפיטליסטים יהיה קשה להאמין בכך) - אם יש לכם סיפוק מבחינה "רוחנית", אם אתם שלמים עם מעשכים, ויודעים כי אתם צועדים בדרך הישר, החשיבות של איכות המזון (כל זמן שהוא מזין כמובן), או של איכות אחרות שמשוייכות למוצרים היא משנית, אם לא בטלה לחלוטין או אפילו מתהפכת.  

מגננה קפיטליסטית יכולה להיות, שגם מוצרים יכולים להשפיע עלינו שלא דרך חוויות. לדוגמה, אכילת בננה מזכירה לי את סבתי, או שהיא גורמת לי לעילוי רוחני עקב האמונה ב"דת הבננה" (שעיקרה "אכילת בננה כל יום מבטיחה את מקומך בגן העדן"). אלא שמגגנה היא בומרנג. אין ספק שאנשים אכן קושרים למוצרים לא רק חווית, אלא גם רגשות וזכרונות שאינם קשורים באופן אובייקטיבי לחפץ, אבל אז השאלה מה מקור אותו הקשר? ואם כן, האם ניתן לייצר רווחה גדולה יותר על ידי כך שחלק יקשרו קשר רוחני לבננות ואחרים יפתחו מצב תודעתי טוב תודות לתפוחים? האם יש מנגנון שבו השפעה שאינה חוויותית, תקשור עצמה דווקא (לדוגמה) לטבעת זהב, ולא (לדוגמה) לענף או אבן? ומדוע שבננה אחת תגרום לי פחות הנאה רוחנית מאשר שתי בננות?  

מגננה קפיטליסטית יכולה להיות, שגם מוצרים יכולים להשפיע עלינו שלא דרך חוויות. לדוגמה, אכילת בננה מזכירה לי את סבתי, או שהיא גורמת לי לעילוי רוחני עקב האמונה ב"דת הבננה" (שעיקרה "אכילת בננה כל יום מבטיחה את מקומך בגן העדן"). אלא שמגגנה היא בומרנג. אין ספק שאנשים אכן קושרים למוצרים לא רק חווית, אלא גם רגשות וזכרונות שאינם קשורים באופן אובייקטיבי לחפץ, אבל אז השאלה מה מקור אותו הקשר? ואם כן, האם ניתן לייצר רווחה גדולה יותר על ידי כך שחלק יקשרו קשר רוחני לבננות ואחרים יפתחו מצב תודעתי טוב תודות לתפוחים? האם יש מנגנון שבו השפעה שאינה חוויותית, תקשור עצמה דווקא (לדוגמה) לטבעת זהב, ולא (לדוגמה) לענף או אבן? ומדוע שבננה אחת תגרום לי פחות הנאה רוחנית מאשר שתי בננות?  

# תורת ערך הכוח- (שמשון ביכלר ויהונתן ניצן), ביכלר וניצן מנסים לבנות תורת ערך לא מלמטה, אלא מלמעלה. לפי השקפה זו, הון אינו מכונות או מפעלים, אלא היכולת התרבותית לטעון לזכות על רווחים עתידיים. בהתאם, אין קשר חזק מידי בין ייצור ובין תגמולים, וחלק מהערך נקבע על ידי מהלכים כוחניים שאינם קשורים דווקא להתנהלות הייצור, אלא יותר להתנהגות העסקים- הפוליטיקה והתרבות.

# תורת ערך הכוח- (שמשון ביכלר ויהונתן ניצן), ביכלר וניצן מנסים לבנות תורת ערך לא מלמטה, אלא מלמעלה. לפי השקפה זו, הון אינו מכונות או מפעלים, אלא היכולת התרבותית לטעון לזכות על רווחים עתידיים. בהתאם, אין קשר חזק מידי בין ייצור ובין תגמולים, וחלק מהערך נקבע על ידי מהלכים כוחניים שאינם קשורים דווקא להתנהלות הייצור, אלא יותר להתנהגות העסקים- הפוליטיקה והתרבות.

# תורת הערך האנטרופית - דומה לתורת הערך של העבודה ולפיה אנתורפיה נמוכה תגרום לערך גבוה.  

# תורת הערך האנטרופית - דומה לתורת הערך של העבודה ולפיה אנטרופיה נמוכה תגרום לערך גבוה.  

תורת הערך של המערכות, או תורת הערך המשולבת תנסה לתת מבט כוללני יותר של ערך, היא תנסה להראות כיצד המבטים השונים על ערך הינם מקרי-קצה או מבטים חלקיים מתוכה היא. על רגל אחת, הטענה היא שמה שנותן ערך לסחורות ושרותים בשוק הוא האמונה לגבי היכולת שלהם לספק תפקודים למערכות, כמו גם התפקוד הנוכחי של מערכות אלו.

תורת הערך של המערכות, או תורת הערך המשולבת תנסה לתת מבט כוללני יותר של ערך, היא תנסה להראות כיצד המבטים השונים על ערך הינם מקרי-קצה או מבטים חלקיים מתוכה היא. על רגל אחת, הטענה היא שמה שנותן ערך לסחורות ושרותים בשוק הוא האמונה לגבי היכולת שלהם לספק תפקודים למערכות, כמו גם התפקוד הנוכחי של מערכות אלו.

על כן, הדיבורים על חופש כלכלי, ועל מקסום של תועלות הם בהחלט במקום – כל עוד הם מתייחסים לשווקים של מוצרי מותרות עבור אוכלוסיות שקיומם מובטח (במובן שיש להם כבר את כל השרותים להם הם נדרשים כדי להתקיים). אם פרט אינו יודע מאיפה תבוא לו ארוחתו הבאה, או היכן ישן, אין טעם לדבר על הבחירה החופשית שלו בתחום הכלכלי.  

על כן, הדיבורים על חופש כלכלי, ועל מקסום של תועלות הם בהחלט במקום – כל עוד הם מתייחסים לשווקים של מוצרי מותרות עבור אוכלוסיות שקיומם מובטח (במובן שיש להם כבר את כל השרותים להם הם נדרשים כדי להתקיים). אם פרט אינו יודע מאיפה תבוא לו ארוחתו הבאה, או היכן ישן, אין טעם לדבר על הבחירה החופשית שלו בתחום הכלכלי.  

נהוג להגיד שכלכלה אינה פוליטית, משום שבשוק משוכלל (בהנחות שונות) אין כוח המופעל על הפרטים. אולם בחלוקות מסויימות של הרכוש וההכנסות, חלוקות בהן חלק מהאנשים נמצאים ב"תחום הסיכון" השוק עצמו מפעיל כוח על הפרטים האלה, כוח שאינו קיים על שאר הפרטים. "עבוד או שתמות" או "השג אוכל" (אם אינך יכול לעבוד אז אולי באמצאות שוד) , הינם אילוצים הפועלים על כל יצור חי. בני האדם, על ידי מנגנונים שונים, אפשרו לחלק מהאנשים להשתחרר מאילוץ מיידי זה, אולם כל עוד חלק  מאיתנו נמצאים תחת אילוץ שכזה, אין טעם לדבר על כלכלה שאינה פוליטית.  

נהוג להגיד שכלכלה אינה פוליטית, משום שבשוק משוכלל (בהנחות שונות) אין כוח המופעל על הפרטים. אולם בחלוקות מסויימות של הרכוש וההכנסות, חלוקות בהן חלק מהאנשים נמצאים ב"תחום הסיכון" השוק עצמו מפעיל כוח על הפרטים האלה, כוח שאינו קיים על שאר הפרטים. "עבוד או שתמות" או "השג אוכל" (אם אינך יכול לעבוד אז אולי באמצעות שוד), הינם אילוצים הפועלים על כל יצור חי. בני האדם, על ידי מנגנונים שונים, אפשרו לחלק מהאנשים להשתחרר מאילוץ מיידי זה, אולם כל עוד חלק  מאיתנו נמצאים תחת אילוץ שכזה, אין טעם לדבר על כלכלה שאינה פוליטית.  

דוגמא ראשונה היא תיבת אדג'וורת'' בה לומדים תלמידי הכלכלה כיצד השוק ממקסם תועלות. הוסיפו לתיבה זו קו מקוקו שמייצג סף כזה, שימו את החלוקה הראשונית בתוך תחום כזה, ותראו שאי אפשר יותר לדבר על פארטו אופטימלי או על השקה – הצד השני יכול להציע כל עסקה והצד ה"רעב" תמיד יסכים לה.

דוגמא ראשונה היא תיבת אדג'וורת'' בה לומדים תלמידי הכלכלה כיצד השוק ממקסם תועלות. הוסיפו לתיבה זו קו מקוקו שמייצג סף כזה, שימו את החלוקה הראשונית בתוך תחום כזה, ותראו שאי אפשר יותר לדבר על פארטו אופטימלי או על השקה – הצד השני יכול להציע כל עסקה והצד ה"רעב" תמיד יסכים לה.

יכולה להשאל השאלה מדוע שהצד העשיר לא יציע פרוטות תמורת מה שהצד העני מציע (בדרך כלל עבודה תמורת שכר) – והתשובה היא שיש חסמים תחתונים גם להצעה של הצד העשיר שמונעות ממנו להוריד את השכר יותר מדי. לדוגמא, תמותה גבוהה מידי של עובדים עומדת בניגוד לאינטרס הישיר של המעביד היות והוא יצטרך להכשיר בכל פעם עובדים חדשים. לכן האינטרס של רוב המעבידים הינו לא לשלם שכר נמוך ככל האפשר אלא לשלם שכר נמוך שיאפשר לעובדים להתקיים. בנוסף ישנה תחרות מצד מעסיקים אחרים, תקנות, נורמות ומוסר שיכולים לגרום לשכר להיות מעל לסף הקיום.  

יכולה להישאל השאלה מדוע שהצד העשיר לא יציע פרוטות תמורת מה שהצד העני מציע (בדרך כלל עבודה תמורת שכר) – והתשובה היא שיש חסמים תחתונים גם להצעה של הצד העשיר שמונעות ממנו להוריד את השכר יותר מדי. לדוגמא, תמותה גבוהה מידי של עובדים עומדת בניגוד לאינטרס הישיר של המעביד היות והוא יצטרך להכשיר בכל פעם עובדים חדשים. לכן האינטרס של רוב המעבידים הינו לא לשלם שכר נמוך ככל האפשר אלא לשלם שכר נמוך שיאפשר לעובדים להתקיים. בנוסף ישנה תחרות מצד מעסיקים אחרים, תקנות, נורמות ומוסר שיכולים לגרום לשכר להיות מעל לסף הקיום.  

   

   

מובן שכל זה תופס רק לגבי עובדים שקל יחסית להחליף. עבור עובדים שנמצאים במחסור עקב הכשרה ארוכה הסיפור הוא שונה, והשפעתו של סף הסיכון אינה משמעותית.

מובן שכל זה תופס רק לגבי עובדים שקל יחסית להחליף. עבור עובדים שנמצאים במחסור עקב הכשרה ארוכה הסיפור הוא שונה, והשפעתו של סף הסיכון אינה משמעותית.