שינויים

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטים הם לרעת העניים.  

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטרים הם לרעת העניים.  

==רקע: השלכות של אי שוויון על הבריאות בעולם==

==רקע: השלכות של אי שוויון על הבריאות בעולם==

היבטים של השפעת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]] על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות (כמו [[דיכאון]]), צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות ובתוכן ישראל. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

היבטים של השפעת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]] על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות (כמו [[דיכאון]]), צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות ובתוכן ישראל. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

מחקרים רבים נערכו בעולם מאז שנות ה-60, ומוצאים הבדלים בין שכבות שונות של האוכלוסייה. הדבר כולל לפעמים "פרודקסים" שבהם מקסיקנים עניים בארצות הברית חיים יותר יחסית לאוכלוסייה העשירה יותר, וכן הבדלים בין המעמד הבינוני לבין העשירים בגלל היבטים כמו [[מתח]] (סטרס) שפוגע בשכבות הביניים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

מחקרים רבים נערכו בעולם מאז שנות ה-60, ומוצאים הבדלים בין שכבות שונות של האוכלוסייה. הדבר כולל לפעמים "פרדוקסים" שבהם מקסיקנים עניים בארצות הברית חיים יותר יחסית לאוכלוסייה העשירה יותר, וכן הבדלים בין המעמד הבינוני לבין העשירים בגלל היבטים כמו [[מתח]] (סטרס) שפוגע בשכבות הביניים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

==תוחלת חיים ביחס למדדים כלכליים-חברתיים==

==תוחלת חיים ביחס למדדים כלכליים-חברתיים==

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות  - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות  - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  

נשים רווקות וגרושות מעשנות פי 2 יחסית לנשים נשואות: כ-30% לעומת 15%, בגברים הנתונים הם דומים אבל פחות דרמטיים. 42% לרווקים, 48% לגרושים מול 33% לנשואים. מקרב הגברים, רק 23% בעלי תעודה אקדמית מעשנים לעומת 48% מעשנים שאין להם תעודת בגרות. לנשים נתונים אלה עומדים על 22% מול 13%. בקרב מובטלים יש שיעור עישון של 44% לעומת 40% במועסקים, וההבדל דרמטי יותר בקרב נשים - 31% לעומת 22% בהתאמה.<ref name="gov2005"/>

נשים רווקות וגרושות מעשנות פי 2 יחסית לנשים נשואות: כ-30% לעומת 15%, בגברים הנתונים הם דומים אבל פחות דרמטיים. 42% לרווקים, 48% לגרושים מול 33% לנשואים. מקרב הגברים, רק 23% בעלי תעודה אקדמית מעשנים לעומת 48% מעשנים שאין להם תעודת בגרות. לנשים נתונים אלה עומדים על 22% מול 13%. בקרב מובטלים יש שיעור עישון של 44% לעומת 40% במועסקים, וההבדל דרמטי יותר בקרב נשים - 31% לעומת 22% בהתאמה.<ref name="gov2005"/>

===חשיפה לזיהום===

===חשיפה לזיהום===

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפריפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפריפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האנדוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האנדוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנרוקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנרוקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

==הבדלים בהפגעות ילדים ונוער בתאונות==

==הבדלים בהפגעות ילדים ונוער בתאונות==

ילדים בגיל 0-4 ונערים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר למוות בתאונות לעומת גילאים אחרים. ילדים שונים חשופים לסיכונים שונים. ילדים ערבים בגיל 0-4 חשופים יותר לדריסה על ידי רכב שנוסע אחורנית, בין היתר בגלל מחסור במקומות משחק בטוחים בישובים ערבים. בנים בגיל 15-17 נפגעים יותר בתאונות דרכים, ובפרט בנסיעה בטרקטורונים ורכב דו-גלגלי, וכן הם נפגעים יותר עקב לקיחת סיכונים אחרים כמו שתיית אלכוהול אלימות וסכנת טביעה תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול.  <ref name="beterem2013"/>

ילדים בגיל 0-4 ונערים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר למוות בתאונות לעומת גילאים אחרים. ילדים שונים חשופים לסיכונים שונים. ילדים ערבים בגיל 0-4 חשופים יותר לדריסה על ידי רכב שנוסע אחורנית, בין היתר בגלל מחסור במקומות משחק בטוחים בישובים ערבים. בנים בגיל 15-17 נפגעים יותר בתאונות דרכים, ובפרט בנסיעה בטרקטורונים ורכב דו-גלגלי, וכן הם נפגעים יותר עקב לקיחת סיכונים אחרים כמו שתיית אלכוהול אלימות וסכנת טביעה תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול.  <ref name="beterem2013"/>

לאורך העשור של 2000-2010 יש מגמה של ירידה מתונה בכמות המוות עקב תאונות בכל הגילאים, הן בקרב יהודים והן בקרב יהודים. אם זאת קצב הירידה בקרב יהודים גבוה יותר. מגמת הירדה בשיעור התמותה מתקימת הן בתאונות דרכים והן בתאונות בבית ובפעילות פנאי. במסגרת תאונות דרכים, ילדים ערבים מתים ביחס גבוה פי 2 בתאונות שבהן מעורב רכב מנועי, אבל הם מתים ביחס גבוה פי 8 בתאונות שבהם הם מעורבים כהולכי רגל.<ref name="beterem2013"/>

לאורך העשור של 2000-2010 יש מגמה של ירידה מתונה בכמות המוות עקב תאונות בכל הגילאים, הן בקרב יהודים והן בקרב יהודים. אם זאת קצב הירידה בקרב יהודים גבוה יותר. מגמת הירידה בשיעור התמותה מתקימת הן בתאונות דרכים והן בתאונות בבית ובפעילות פנאי. במסגרת תאונות דרכים, ילדים ערבים מתים ביחס גבוה פי 2 בתאונות שבהן מעורב רכב מנועי, אבל הם מתים ביחס גבוה פי 8 בתאונות שבהם הם מעורבים כהולכי רגל.<ref name="beterem2013"/>

בהשוואה למדינות אחרות,  שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורבגיה ושבדיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>

בהשוואה למדינות אחרות,  שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורבגיה ושבדיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>

ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להפצע ולהאתשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתשאפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסייה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים ואילו בנות ערביות מתאשפזות ברמה גבוה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות עד גיל 5 ומגיל זה שיעורי האשפוז דומים.<ref name="beterem2013"/>

ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להפצע ולהתאשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתאשפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסייה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים ואילו בנות ערביות מתאשפזות ברמה גבוה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות עד גיל 5 ומגיל זה שיעורי האשפוז דומים.<ref name="beterem2013"/>

==פציעות ותאונות בקרב האוכלוסייה הבוגרת==

==פציעות ותאונות בקרב האוכלוסייה הבוגרת==

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים  יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref>

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים  יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref>

===תחלואה באסטמה===

===תחלואה באסתמה===

בקרב מעמדות נמוכים הזוכים לפטור מאגרת שירותי בריאות, יש שיעור כפול של תחלואה ב[[אסטמה]] לעומת מעמדות אחרים, בקבוצות הגיל 1-5, 18-44 ו-44-56.<ref name="epstein_08"/>

בקרב מעמדות נמוכים הזוכים לפטור מאגרת שירותי בריאות, יש שיעור כפול של תחלואה ב[[אסתמה]] לעומת מעמדות אחרים, בקבוצות הגיל 1-5, 18-44 ו-44-56.<ref name="epstein_08"/>

===תחלואה במחלות נפשיות===

===תחלואה במחלות נפשיות===