שינויים

מחקרים רבים נערכו בעולם מאז שנות ה-60, ומוצאים הבדלים בין שכבות שונות של האוכלוסייה. הדבר כולל לפעמים "פרודקסים" שבהם מקסיקנים עניים בארצות הברית חיים יותר יחסית לאוכלוסייה העשירה יותר, וכן הבדלים בין המעמד הבינוני לבין העשירים בגלל היבטים כמו [[מתח]] (סטרס) שפוגע בשכבות הביניים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

מחקרים רבים נערכו בעולם מאז שנות ה-60, ומוצאים הבדלים בין שכבות שונות של האוכלוסייה. הדבר כולל לפעמים "פרודקסים" שבהם מקסיקנים עניים בארצות הברית חיים יותר יחסית לאוכלוסייה העשירה יותר, וכן הבדלים בין המעמד הבינוני לבין העשירים בגלל היבטים כמו [[מתח]] (סטרס) שפוגע בשכבות הביניים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

==תוחלת חיים ביחס למדדים כלכלים-חברתיים==

==תוחלת חיים ביחס למדדים כלכליים-חברתיים==

[[קובץ:תוחלת חיים ומדד חברתי.PNG|ממוזער|350 px|קשר בין תוחלת חיים בלידה לבין מדד כלכלי-חברתי ביישובים המונים מעל 50 אלף תושבים. 1998 -2002, משרד הבריאות. ]]

[[קובץ:תוחלת חיים ומדד חברתי.PNG|ממוזער|350 px|קשר בין תוחלת חיים בלידה לבין מדד כלכלי-חברתי ביישובים המונים מעל 50 אלף תושבים. 1998 -2002, משרד הבריאות. ]]

לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref>

לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref>

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים . הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין  רעננה עם  1.4 ילדים בממוצע ל-1000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ 10.3 תינוקות שמתו לכל 1000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים . הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין  רעננה עם  1.4 ילדים בממוצע ל-1000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ 10.3 תינוקות שמתו לכל 1000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך , ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234].  

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234].  

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]]. הדבר נובע בגלל קרבה ל[[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. אוכלוסייה [[עוני|עניה]] יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.  

חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]]. הדבר נובע בגלל קרבה ל[[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. אוכלוסייה [[עוני|עניה]] יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.  

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפרייפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפריפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה.  החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האדנוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה.  החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האנדוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].

;תמותה מסרטן:

;תמותה מסרטן:

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה , היתה גבוה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן היתה הנמוכה מבין הנפות עם 390  407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009]  משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, היתה גבוה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן היתה הנמוכה מבין הנפות עם 390  407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009]  משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

===תחלואה ותמותה ממחלות לב===

===תחלואה ותמותה ממחלות לב===

[[קובץ:סוכרת לפי השכלה.PNG|ממוזער|350px|אחוזי התחלואה ב[[סוכרת]] בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.]]

[[קובץ:סוכרת לפי השכלה.PNG|ממוזער|350px|אחוזי התחלואה ב[[סוכרת]] בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.]]

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים  יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל] , ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref>

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים  יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref>

===תחלואה באסטמה===

===תחלואה באסטמה===

* השמנה ותזונה לקויה קשורות גם ל[[סוכרת]], שדורשת משאבים כלכליים ניכרים היות והיא מחלה לאורך זמן רב. במדינת ישראל לדוגמה הסוכרת נפוצה הרבה יותר, עד פי 5, בקרב העניים.  

* השמנה ותזונה לקויה קשורות גם ל[[סוכרת]], שדורשת משאבים כלכליים ניכרים היות והיא מחלה לאורך זמן רב. במדינת ישראל לדוגמה הסוכרת נפוצה הרבה יותר, עד פי 5, בקרב העניים.  

* השמנה, עישון וסוכרת הם כולם גורמי סיכון מרכזיים ל[[נכות]] שפוגעת הן ביכולת ההשתכרות, מגבילה גם את היכולת ללימודים, וצורכת משאבים ניכרים הדרושים לטיפול רפואי, לסיוע יומיומי מצד אנשים אחרים, לציוד מיוחד ועוד. כך לדוגמה, כל הזכאים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים.  

* השמנה, עישון וסוכרת הם כולם גורמי סיכון מרכזיים ל[[נכות]] שפוגעת הן ביכולת ההשתכרות, מגבילה גם את היכולת ללימודים, וצורכת משאבים ניכרים הדרושים לטיפול רפואי, לסיוע יומיומי מצד אנשים אחרים, לציוד מיוחד ועוד. כך לדוגמה, כל הזכאים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים.  

* אי שוויון מקושר גם לעליה ב[[בעיות נפשיות]] בכלל האוכלוסייה, דבר שגורר לפגיעה ביכולת הלימודים , פגיעה ב[[הון אנושי]] ופגיעה ביכולת ההשתכרות. כאמור מחקרים בישראל מצאו כי אנשים עניים יותר נוטים יותר ל[[דיכאון]] ו[[חרדה]] והם גם חשופים יותר ל[[מתח נפשי]].

* אי שוויון מקושר גם לעליה ב[[בעיות נפשיות]] בכלל האוכלוסייה, דבר שגורר לפגיעה ביכולת הלימודים, פגיעה ב[[הון אנושי]] ופגיעה ביכולת ההשתכרות. כאמור מחקרים בישראל מצאו כי אנשים עניים יותר נוטים יותר ל[[דיכאון]] ו[[חרדה]] והם גם חשופים יותר ל[[מתח נפשי]].

* מצוקה נפשית בקרב העניים.  החוקר אלדר שפיר מצא בניסויים שערך כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד שלהם. הוא מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות.

* מצוקה נפשית בקרב העניים.  החוקר אלדר שפיר מצא בניסויים שערך כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד שלהם. הוא מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות.

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון כלכלי-חברתי גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון כלכלי-חברתי גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.

לדוגמה: בגיל הנעורים ילדים מושפעים מהנטיה של חברים להיבטים כמו הרגלי עישון. הן ילדים והן נערים מושפעים מהרגלי תזונה של חברים - לדוגמה [[צמחונות]] או צריכת מזונות מתוקים וחטיפים. סובלנות של החברה כלפי מהירות מופרזת בכביש גוררת נורמות של חריגה מהמהירות המותרת בחוק - כך שבעוד הנורמות במדינות כמו גרמניה והולנד בנושא זה הן קשוחות בישראל ובאיטליה הנורמות הן אחרות וכתוצאה מכך יש נטיה למהירות מופרזת בעיר שגוררת פגיעה רחבה יותר ב[[הולכי רגל]] עירוניים.  

לדוגמה: בגיל הנעורים ילדים מושפעים מהנטיה של חברים להיבטים כמו הרגלי עישון. הן ילדים והן נערים מושפעים מהרגלי תזונה של חברים - לדוגמה [[צמחונות]] או צריכת מזונות מתוקים וחטיפים. סובלנות של החברה כלפי מהירות מופרזת בכביש גוררת נורמות של חריגה מהמהירות המותרת בחוק - כך שבעוד הנורמות במדינות כמו גרמניה והולנד בנושא זה הן קשוחות בישראל ובאיטליה הנורמות הן אחרות וכתוצאה מכך יש נטיה למהירות מופרזת בעיר שגוררת פגיעה רחבה יותר ב[[הולכי רגל]] עירוניים.  

שוויון משפיע על היבטים כמו דפוסי הצבעה, [[נורמות חברתיות]] ומודעות ל[[שחיתות פוליטית]] והנכונות לטפל בה. שחיתות כזו יכולה להשפיעעל היבטים בריאותיים רבים כמו חקיקה לשם קידום בריאות (לדוגמה תקנות נגד [[זיהום מים]]), פיקוח על סל התרופות, פיקוח על גורמי סיכון כמו [[זיהום תעשייתי]], [[זיהום במזון|תברואה בתחום המזון]] ועוד.

שוויון משפיע על היבטים כמו דפוסי הצבעה, [[נורמות חברתיות]] ומודעות ל[[שחיתות פוליטית]] והנכונות לטפל בה. שחיתות כזו יכולה להשפיע על היבטים בריאותיים רבים כמו חקיקה לשם קידום בריאות (לדוגמה תקנות נגד [[זיהום מים]]), פיקוח על סל התרופות, פיקוח על גורמי סיכון כמו [[זיהום תעשייתי]], [[זיהום במזון|תברואה בתחום המזון]] ועוד.

==מאבק חברתי למען שוויון בבריאות==

==מאבק חברתי למען שוויון בבריאות==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010

* [http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010

* פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים, [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי שוויון בבריאות בישראל] , ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008  

* פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים, [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008  

* [http://www.phr.org.il/uploaded/%D7%90%D7%99%20%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%20%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%20%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94%20%D7%A8%D7%9C%D7%90.pdf אי שוויון בבריאות ובשירותי בריאות בישראל - קובץ ניירות עמדה ומחקרים],  ארגון רופאים לזכויות אדם, 2010

* [http://www.phr.org.il/uploaded/%D7%90%D7%99%20%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%20%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%20%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94%20%D7%A8%D7%9C%D7%90.pdf אי שוויון בבריאות ובשירותי בריאות בישראל - קובץ ניירות עמדה ומחקרים],  ארגון רופאים לזכויות אדם, 2010

* [http://j14.org.il/spivak/?tag=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94 צוות רפואה] בוועדת המומחים של ספיבק יונה.  

* [http://j14.org.il/spivak/?tag=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94 צוות רפואה] בוועדת המומחים של ספיבק יונה.