שינויים

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוצויוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגנוני "ריבאונד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אוייבים.  

הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוציוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגנוני "ריבאונד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אוייבים.  

===הבדלים מממים חברתיים===

===הבדלים מממים חברתיים===

כדי לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) מה שנדרש הוא להתבונן בה או לקחת אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בכתב, מפות טיסה, דלק, ובמוסדות כמו מגדל פיקוח לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית למוסד חברתי - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה נורמה תרבותית).

כדי לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) מה שנדרש הוא להתבונן בה או לקחת אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בכתב, מפות טיסה, דלק, ובמוסדות כמו מגדל פיקוח לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית למוסד חברתי - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה נורמה תרבותית).

להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדוית שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים.

להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדויות שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים.

==הקשר בין צורך והמצאות==

==הקשר בין צורך והמצאות==

בצד התפתחות טכנולוגיות רציפה, קיימות קפיצות מדרגה טכנולוגיות.  

בצד התפתחות טכנולוגיות רציפה, קיימות קפיצות מדרגה טכנולוגיות.  

הקפיצות הטכנולוגיות הקדומות כללו את פיתוחים של כלים, המצאת האש, וה[[המהפכה הנאוליתית]]. אפשר להתייחס גם לשימוש בשפה כאל מהפכה, אך זו אינה רק מהפכה טכנולוגית אלא גם או בעיקר, שינוי אבולוציוני גנטי. מהפכות אלה יצרו את הבסיס לעוד מהפכות טכנולוגיות כמו המצאת הכתב, הפקת מתכות ושינויים חשובים יותר. אחד המאפייני של מהפכות אלה הוא הזמן הרב שבו הן התרחשו -אלפי שנים, והתקדמות איטית של ההמצאות. כמו כן טכנולוגיות אלה דורשות מעט אנרגיה. עם זאת, חלק מטכנולוגית אלה הן בעלי השפעות סביבתיות משמעותיות - במיוחד החקלאות, וההשקיה שהביאו להתפשטות האדם בצורה נרחבת יותר ויותר.  

הקפיצות הטכנולוגיות הקדומות כללו את פיתוחים של כלים, המצאת האש, וה[[המהפכה הנאוליתית]]. אפשר להתייחס גם לשימוש בשפה כאל מהפכה, אך זו אינה רק מהפכה טכנולוגית אלא גם או בעיקר, שינוי אבולוציוני גנטי. מהפכות אלה יצרו את הבסיס לעוד מהפכות טכנולוגיות כמו המצאת הכתב, הפקת מתכות ושינויים חשובים יותר. אחד המאפיינים של מהפכות אלה הוא הזמן הרב שבו הן התרחשו -אלפי שנים, והתקדמות איטית של ההמצאות. כמו כן טכנולוגיות אלה דורשות מעט אנרגיה. עם זאת, חלק מטכנולוגית אלה הן בעלי השפעות סביבתיות משמעותיות - במיוחד החקלאות, וההשקיה שהביאו להתפשטות האדם בצורה נרחבת יותר ויותר.  

* פיתוח כלים (כמו סכיני אבן, מקלות, סלים);  

* פיתוח כלים (כמו סכיני אבן, מקלות, סלים);  

* ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון;

* ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון;

* [[המהפכה הנאוליתית]] ופיתוח ה[[חקלאות]];  

* [[המהפכה הנאוליתית]] ופיתוח ה[[חקלאות]];  

* טכניקות בנייה של מבני אבן ,עץ, עור ובוץ;   

* טכניקות בנייה של מבני אבן, עץ, עור ובוץ;   

* טכניקות דיג ברשת ובחכה, ופיתוח סירות;  

* טכניקות דיג ברשת ובחכה, ופיתוח סירות;  

* המצאת הגלגל;  

* המצאת הגלגל;  

* טלפונים ניידים;  

* טלפונים ניידים;  

* טכנולוגיות צילום והדמיה;

* טכנולוגיות צילום והדמיה;

* פיתוחי אופטיקה ומאצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ;

* פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ;

* קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

* קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

* מחזור;   

* מחזור;   

* פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

* פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות , חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.

==השפעות חברתיות של טכנולוגיה==

==השפעות חברתיות של טכנולוגיה==

;הגישה האבולוציונית:

;הגישה האבולוציונית:

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה ההמהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה הנובע מקיום של "נישה טכנולוגית-מוסדית" שמתקיים על ידי טכנולוגיות מהעבר ומקל אל פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות, ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי ממוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים. יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני.   

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה המהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה הנובע מקיום של "נישה טכנולוגית-מוסדית" שמתקיים על ידי טכנולוגיות מהעבר ומקל אל פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות, ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי ממוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים. יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני.   

===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===

===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===

גישות אחרות לטכנולוגיה הן "[[פרמקלצ'ר|פרמקלצ'ר-טכנולוגי]]" או "טכנולוגיית לו-טק" - [[טכנולוגיה נאותה]] - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו [[שימור אנרגיה|מעט אנרגיה]], יהיה קל וזול  ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו [[אי שוויון כלכלי]] שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן [[טכנולוגיה נאותה]] וכן [[פרמקלצ'ר]]. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש ב[[אופניים]] לצרכי תחבורה, [[שימור אנרגיה]] ופיתוח [[אנרגיה מתחדשת]] באמצעים פשוטים כמו [[תנור שמש]], או [[תאורת אור שמש]], [[נקיון ידידותי לסביבה]] ועוד.  

גישות אחרות לטכנולוגיה הן "[[פרמקלצ'ר|פרמקלצ'ר-טכנולוגי]]" או "טכנולוגיית לו-טק" - [[טכנולוגיה נאותה]] - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו [[שימור אנרגיה|מעט אנרגיה]], יהיה קל וזול  ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו [[אי שוויון כלכלי]] שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן [[טכנולוגיה נאותה]] וכן [[פרמקלצ'ר]]. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש ב[[אופניים]] לצרכי תחבורה, [[שימור אנרגיה]] ופיתוח [[אנרגיה מתחדשת]] באמצעים פשוטים כמו [[תנור שמש]], או [[תאורת אור שמש]], [[נקיון ידידותי לסביבה]] ועוד.  

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]] , [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]] , [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]], [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]], [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

גישה אחרת אל הטכנולוגיה היא [[אופטימיזם טכנולוגי]] סביבתי שבו חיפוש של טכנולוגיות חדשות כמו [[מכונית חשמלית]],[[מחשוב ירוק]] יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]] ועוד שינויים, אמור לייצר מעין גרסה עתידנית נקייה ואופטימית יותר, אך ללא שינוי תרבותי או שינוי משמעותי באוחות החיים, וללא ערעור על ההגיון של [[צמיחה כלכלית]]. גישה זו מנסה לעיתים קרובות להסתפק בשינויים ספציפיים בטכנולוגיה אחת, תוך שמירה על הסטטוס-קוו התרבותי, הכלכלי והטכנולוגי. לרוב גישה זו מניחה באופן משתמע קיום של חברה עתירת [[אקסרגיה]] (שכיום מגיעה ברובה מ[[דלק מחצבי]]. הדבר נובע או מצריכת אנרגיה גבוהה באופן ישיר (לדוגמה [[מכונית חשמלית]]) או מהסתמכות על חברה שבה יש שפע של משאבים, חומרים מורכבים, התמחות, השכלה וזמן פנוי כדי לאפשר את הייצור והשימוש במוצרים אלה.

גישה אחרת אל הטכנולוגיה היא [[אופטימיזם טכנולוגי]] סביבתי שבו חיפוש של טכנולוגיות חדשות כמו [[מכונית חשמלית]],[[מחשוב ירוק]] יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]] ועוד שינויים, אמור לייצר מעין גרסה עתידנית נקייה ואופטימית יותר, אך ללא שינוי תרבותי או שינוי משמעותי באוחות החיים, וללא ערעור על ההגיון של [[צמיחה כלכלית]]. גישה זו מנסה לעיתים קרובות להסתפק בשינויים ספציפיים בטכנולוגיה אחת, תוך שמירה על הסטטוס-קוו התרבותי, הכלכלי והטכנולוגי. לרוב גישה זו מניחה באופן משתמע קיום של חברה עתירת [[אקסרגיה]] (שכיום מגיעה ברובה מ[[דלק מחצבי]]. הדבר נובע או מצריכת אנרגיה גבוהה באופן ישיר (לדוגמה [[מכונית חשמלית]]) או מהסתמכות על חברה שבה יש שפע של משאבים, חומרים מורכבים, התמחות, השכלה וזמן פנוי כדי לאפשר את הייצור והשימוש במוצרים אלה.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technology טכנולוגיה]  בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technology טכנולוגיה]  בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל , דה מארקר, 12.08.2013

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל, דה מארקר, 12.08.2013

[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]