שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  11:38, 30 בינואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
{{מושג בסיסי}}
 
{{מושג בסיסי}}
'''עמידות''' (resilience) או '''חוסן''' או '''גמישות מערכתית''' או '''כושר התאוששות''' הם מונחים ב[[אקולוגיה]], ב[[מערכות מורכבות]] וכן בפסיכולוגיה ובמדעי החברה, המתארים את מידת היכולת של מערכת לשוב ל[[שיווי משקל]] "בריא" בעל תפקוד גבוה.  
+
'''עמידות''' (Resilience) או '''חוסן''' או '''גמישות מערכתית''' או '''כושר התאוששות''' הם מונחים ב[[אקולוגיה]], ב[[מערכות מורכבות]] וכן בפסיכולוגיה ובמדעי החברה, המתארים את מידת היכולת של מערכת לשוב ל[[שיווי משקל]] "בריא" בעל תפקוד גבוה.  
    
המונח עמידות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד. המונח מתאים במיוחד ל[[מערכת מפזרת]] שדרושה לה [[אקסרגיה]] כדי לשמור על סדר פנימי מסויים, ושיש בה מנגנונים של [[לולאות משוב]] מחלישות שנועדו להקטין הפרעות חיצוניות או [[גידול מעריכי]] פנימי ולהחזיר מערכות לשיווי משקל.  
 
המונח עמידות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד. המונח מתאים במיוחד ל[[מערכת מפזרת]] שדרושה לה [[אקסרגיה]] כדי לשמור על סדר פנימי מסויים, ושיש בה מנגנונים של [[לולאות משוב]] מחלישות שנועדו להקטין הפרעות חיצוניות או [[גידול מעריכי]] פנימי ולהחזיר מערכות לשיווי משקל.  
שורה 11: שורה 11:  
פעולות אנושיות שגורמות ל[[השפעה סביבתית|הפרעה סביבתית]] ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות [[מגוון מינים|פגיעה במגוון המינים]], ניצול יתר של [[משאבי טבע]], [[זיהום]], [[שימושי קרקע]] לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.  
 
פעולות אנושיות שגורמות ל[[השפעה סביבתית|הפרעה סביבתית]] ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות [[מגוון מינים|פגיעה במגוון המינים]], ניצול יתר של [[משאבי טבע]], [[זיהום]], [[שימושי קרקע]] לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.  
   −
דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטראקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) ל[[ניהול סביבתי]] (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.
+
דיון אינטרדיסציפלינרי על כושר התאוששות כולל את האינטראקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) ל[[ניהול סביבתי]] (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.
    
==חוסן ארגוני וחברתי==
 
==חוסן ארגוני וחברתי==

תפריט ניווט