שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''תועלתנות''' (Utilitarianism ) הוא רעיון ואידאולוגיה לפיהם הערך המוסרי היחיד של פעולה נקבע על ידי התועלת שלה בהספקת עונג או אושר ובהמנעות מכאב וסבל. הדבר יכול להתייחס לאדם בודד כנסיון להסביר את התנהגותו, או כדרך לתאור הפעילות של חברה שלמה. התורם המרכזי לרעיון התועלתנות היו ג'רמי בנת'הם ו[[ג'ון סטיוארט מיל]]. | + | '''תועלתנות''' (Utilitarianism) הוא רעיון ואידאולוגיה לפיהם הערך המוסרי היחיד של פעולה נקבע על ידי התועלת שלה בהספקת עונג או אושר ובהמנעות מכאב וסבל. הדבר יכול להתייחס לאדם בודד כנסיון להסביר את התנהגותו, או כדרך לתאור הפעילות של חברה שלמה. התורם המרכזי לרעיון התועלתנות היו ג'רמי בנת'הם ו[[ג'ון סטיוארט מיל]]. |
| | | |
| תועלתנות מתוארת לאיטים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר. | | תועלתנות מתוארת לאיטים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר. |
שורה 22: |
שורה 22: |
| * ודאותו או אי ודאותו | | * ודאותו או אי ודאותו |
| * קרבתו או ריחוקו | | * קרבתו או ריחוקו |
− | * היותו פורה (הסיכוי שיבו/או אחריו תחושות מאותו סוג עצמו) | + | * היותו פורה (הסיכוי שיבואו אחריו תחושות מאותו סוג עצמו) |
− | * והיותו טהור (הסיכוי שלא יבו/או לאחריו תחושות מן הסוג השני). | + | * והיותו טהור (הסיכוי שלא יבואו לאחריו תחושות מן הסוג השני). |
| | | |
| מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים. | | מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים. |
שורה 33: |
שורה 33: |
| | | |
| ===מהי תועלת=== | | ===מהי תועלת=== |
− | ביקורת אחת שמשתקפת גם בתוך הזרם התעולתני נוגעת לשאלה מהו אותו "טוב" שיש למקסם. האם מדובר בעונג רגעי, או בתחושה סובייקטיבית של אושר (עמדה הקיימת בתוך המחנה של הכלכלה הנאו קלאסית). האם הדבר כולל גם היבטים של נוספים אובייקטיבים יותר כמו אורך חיים, או בריאות? מה עושים כאשר יש התנגשות בין דברים המחוללים עונג לבין דברים הפוגעים בבריאות (כמו סמים, או מזון משמין)? ביקורת דומה לכך כתב מרקס כשכתב שכדי לדעת מה טוב לכלב יש לדעת קודם את טיבו של הכלב. | + | ביקורת אחת שמשתקפת גם בתוך הזרם התועלתני נוגעת לשאלה מהו אותו "טוב" שיש למקסם. האם מדובר בעונג רגעי, או בתחושה סובייקטיבית של אושר (עמדה הקיימת בתוך המחנה של הכלכלה הנאו קלאסית). האם הדבר כולל גם היבטים של נוספים אובייקטיבים יותר כמו אורך חיים, או בריאות? מה עושים כאשר יש התנגשות בין דברים המחוללים עונג לבין דברים הפוגעים בבריאות (כמו סמים, או מזון משמין)? ביקורת דומה לכך כתב מרקס כשכתב שכדי לדעת מה טוב לכלב יש לדעת קודם את טיבו של הכלב. |
| | | |
| הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג. | | הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג. |
שורה 41: |
שורה 41: |
| ברוב המודלים של [[כלכלה נאו קלאסית]], התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים והנושא נידון גם ב[[סוציוביולוגיה]], [[כלכלת אושר]], [[רווחה סובייקטיבית]] ומחקר של [[רווחה חברתית]]. | | ברוב המודלים של [[כלכלה נאו קלאסית]], התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים והנושא נידון גם ב[[סוציוביולוגיה]], [[כלכלת אושר]], [[רווחה סובייקטיבית]] ומחקר של [[רווחה חברתית]]. |
| | | |
− | ===השלכות עתידתיות=== | + | ===השלכות עתידיות=== |
| ביקורת נוספת סובבת סביב השאלות של ההשפעות העתידיות של פעולה שמסיבה עונג. פעולות שמסיבות עונג עלולות לגרום לנזק בעתיד - לדוגמה התמכרות לסמים שגורמת להתמכרות ו/או לפגיעה עצמית, מזון מתוק או שמן שעלול לגרום לבעיות שיניים, להשמנת יתר, או לבעיות בריאות וכו'. נטען כי ניבוי התוצאות הנדרש על מנת להעריך מעשים בשיטה התועלתנית, הוא בלתי אפשרי. | | ביקורת נוספת סובבת סביב השאלות של ההשפעות העתידיות של פעולה שמסיבה עונג. פעולות שמסיבות עונג עלולות לגרום לנזק בעתיד - לדוגמה התמכרות לסמים שגורמת להתמכרות ו/או לפגיעה עצמית, מזון מתוק או שמן שעלול לגרום לבעיות שיניים, להשמנת יתר, או לבעיות בריאות וכו'. נטען כי ניבוי התוצאות הנדרש על מנת להעריך מעשים בשיטה התועלתנית, הוא בלתי אפשרי. |
| | | |
שורה 52: |
שורה 52: |
| יותר מכך, נראה כי יש אירועים שהינם מורכבים מכדי להעריכם בצורה תועלתנית. הפילוסוף דניאל דנט נותן כדוגמה את התקרית המפורסמת באי שלושת המיילים שבה כמעט והותך כור גרעיני. לדעת דנט גם לאחר 28 שנים, לא ניתן לדעת האם הרווח שהתקבל מהאירוע בידע ובמודעות לאסונות גרעיניים רב יותר מהנזק הישיר שנגרם לאנשים ולסביבה. | | יותר מכך, נראה כי יש אירועים שהינם מורכבים מכדי להעריכם בצורה תועלתנית. הפילוסוף דניאל דנט נותן כדוגמה את התקרית המפורסמת באי שלושת המיילים שבה כמעט והותך כור גרעיני. לדעת דנט גם לאחר 28 שנים, לא ניתן לדעת האם הרווח שהתקבל מהאירוע בידע ובמודעות לאסונות גרעיניים רב יותר מהנזק הישיר שנגרם לאנשים ולסביבה. |
| | | |
− | נקודה זו היא אחת ממקורות למתח בין [[הכלכלה הנאו קלאסית]] לבין תפיסות של [[קיימות]]. בכלכלה הנאו קלאסית, בגלל קיום של הנחות של [[ידע מלא]] של השחקנים ו[[רציונליות]] מלאה שלהם, אין בעיה של השלכות עתידיות לא רצויות ובלתי צפויות בגלל שאלו ידועות כבר לשחקנים הכלכליים. בניגוד לכך, ב[[כלכלה אקולוגית]] ובמחקר ה[[אקולוגי|אקולוגיה]] והגאופיזי אנו מכירים מקרים רבים של פעולות שקשה לנבא את תוצעתן. בנוסף, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה שוללות את הרעיון לפיו בני האדם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית. | + | נקודה זו היא אחת ממקורות למתח בין [[הכלכלה הנאו קלאסית]] לבין תפיסות של [[קיימות]]. בכלכלה הנאו קלאסית, בגלל קיום של הנחות של [[ידע מלא]] של השחקנים ו[[רציונליות]] מלאה שלהם, אין בעיה של השלכות עתידיות לא רצויות ובלתי צפויות בגלל שאלו ידועות כבר לשחקנים הכלכליים. בניגוד לכך, ב[[כלכלה אקולוגית]] ובמחקר ה[[אקולוגי|אקולוגיה]] והגאופיזי אנו מכירים מקרים רבים של פעולות שקשה לנבא את תוצאתן. בנוסף, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה שוללות את הרעיון לפיו בני האדם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית. |
| | | |
| ===זהות הקבוצה בה ממוקסמת התועלת=== | | ===זהות הקבוצה בה ממוקסמת התועלת=== |
שורה 63: |
שורה 63: |
| הקושי המתעורר מכך ליישומים מעשיים של תועלתנות, נוגע לייצוג הקבוצות האלה ב[[שוק]]. תועלתנים רבים תומכים באידאולוגיה של [[שוק חופשי]] בגלל שבתנאים מסויימים של [[שוק משוכלל]], [[התאוריה הנאו קלאסית]] טוענת כי כך תמוקסם התועלת החברתית. אלא שנציגים של שתי הקבוצות הללו - דורות העתיד ובעלי חיים, אינם שחקנים פעילים בשוק. | | הקושי המתעורר מכך ליישומים מעשיים של תועלתנות, נוגע לייצוג הקבוצות האלה ב[[שוק]]. תועלתנים רבים תומכים באידאולוגיה של [[שוק חופשי]] בגלל שבתנאים מסויימים של [[שוק משוכלל]], [[התאוריה הנאו קלאסית]] טוענת כי כך תמוקסם התועלת החברתית. אלא שנציגים של שתי הקבוצות הללו - דורות העתיד ובעלי חיים, אינם שחקנים פעילים בשוק. |
| | | |
− | ביקורת חברתית (בעיקר על רקע של דרישות ל"שוק חופשי") טוענת כי העניים עלולים לסבול מקיפוח הזכויות שלהם בגלל שיש [[עלויות עסקה]], [[שחיתות]], [[השפעות חיצוניות]] והיבטים נוספים המאפשרים לארגונים גדולים, כולל [[תאגידים גדולים]] לפגוע בזכויות אדם, בצרכנים, בעובדים, שכנים וכו' בלי שהללו מודעים לכך או בלי שיש להם יכולת לפעול בשוק או מחוצה לו (לדגומה דרך תביעות בבתי משפט) בצורה אפקטיבית כדי להפסיק את הפגיעה. לפי גישה זו ולפי גישות ב[[כלכלה מוסדית]] הממשלה היא לא הגוף היחיד שעלול לפגוע בציבור ולהגביל את חירותו, ושוק לא מתפקד בצורה נייטרליית ושווניות כפי שהוא מוצג לפעמים בתאוריות הכלכליות. לדוגמה הפרה של חוזים של עובדים עניים , זיהום הגורם לפגיעה בעובדים או שכנים של מפעל - בלי שיש לנפגעים די כוח כדי למנוע את הפגיעה בגלל בעיות של מחסור בהוכחות, מחסור במשאבים, אפליה ועוד. | + | ביקורת חברתית (בעיקר על רקע של דרישות ל"שוק חופשי") טוענת כי העניים עלולים לסבול מקיפוח הזכויות שלהם בגלל שיש [[עלויות עסקה]], [[שחיתות]], [[השפעות חיצוניות]] והיבטים נוספים המאפשרים לארגונים גדולים, כולל [[תאגידים גדולים]] לפגוע בזכויות אדם, בצרכנים, בעובדים, שכנים וכו' בלי שהללו מודעים לכך או בלי שיש להם יכולת לפעול בשוק או מחוצה לו (לדגומה דרך תביעות בבתי משפט) בצורה אפקטיבית כדי להפסיק את הפגיעה. לפי גישה זו ולפי גישות ב[[כלכלה מוסדית]] הממשלה היא לא הגוף היחיד שעלול לפגוע בציבור ולהגביל את חירותו, ושוק לא מתפקד בצורה נייטרלית ושוויונית כפי שהוא מוצג לפעמים בתאוריות הכלכליות. לדוגמה הפרה של חוזים של עובדים עניים, זיהום הגורם לפגיעה בעובדים או שכנים של מפעל - בלי שיש לנפגעים די כוח כדי למנוע את הפגיעה בגלל בעיות של מחסור בהוכחות, מחסור במשאבים, אפליה ועוד. |
| | | |
| ===אוכלוסין=== | | ===אוכלוסין=== |