שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 54: שורה 54:     
* NO2 - [[דו תחמוצת החנקן]], הגורמת למחלות בדרכי הנשימה, בחילות, כאבי ראש, דלקת ריאות, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.
 
* NO2 - [[דו תחמוצת החנקן]], הגורמת למחלות בדרכי הנשימה, בחילות, כאבי ראש, דלקת ריאות, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.
* [[חומר חלקיקי]] - גורמים לבעיות נשימה, אסטמה ובהמשך גם [[מחלות לב]], מחלות ריאה ו[[סרטן ריאות]]. חומר חלקיקי עדין נחשב לגרוע במיוחד וכגורם לסיכון למחלות לב ובעיות אחרות שכן הוא מגיע לריאות.  
+
* [[חומר חלקיקי]] - גורמים לבעיות נשימה, אסטמה ובהמשך גם [[מחלות לב]], מחלות ריאה ו[[סרטן ריאות]]. חומר חלקיקי עדין נחשב לגרוע במיוחד וכגורם לסיכון למחלות לב ובעיות אחרות שכן הוא מגיע לריאות. בשנים האחרונות נחקרים נזקים נוספים של חומר חלקיקי כגון השפעה אפשרית של חשיפה לחומר חלקיקי (בעיקר מדיזל ומתכות) של הורים ובעיקר נשים בהריון לבין תחלואה של ילדים ב[[אוטיזם]]).  
 
* O3 - [[אוזון בגובה הקרקע]] - נוצר כ[[זיהום|מזהם שניוני]] כתוצאה מהתפרקות [[תחמוצות חנקן]] וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.
 
* O3 - [[אוזון בגובה הקרקע]] - נוצר כ[[זיהום|מזהם שניוני]] כתוצאה מהתפרקות [[תחמוצות חנקן]] וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.
 
* [[ערפיח]] - חומר חלקיקי יחד עם תחמוצות חנקן, ואוזון יוצרים יחד ערפיח שיוצר בעיות זיהום משל עצמו.  
 
* [[ערפיח]] - חומר חלקיקי יחד עם תחמוצות חנקן, ואוזון יוצרים יחד ערפיח שיוצר בעיות זיהום משל עצמו.  
שורה 62: שורה 62:  
* במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה.  
 
* במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה.  
   −
חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות נקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של נפט ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות.  
+
חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות נקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של [[נפט]] ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות (פליטה לאוויר של מתכות כבדות עקב התכת שלדות מתכת).  
   −
לפי הערכת [[משרד הבריאות]] משנת 2007, לפחות 1250 איש חולים בישראל בשנה ממחלות [[סרטן]] הנגרמות עקב [[זיהום אוויר]]. זיהום אוויר גורם לתחלואה ולמוות גם עקב תרומה למחלות לב וכלי דם. לזיהום אוויר יש גם מחיר כספי, עקב אבדן ימי עבודה, עלות הטיפולים הרפואיים, תמותה מוקדמת, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים, פגיעה בגידולי [[חקלאות]], פגיעה במבנים, הורדת ערך דירות ועוד. על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר (כולל [[זיהום תעשייתי|זיהום מתעשייה]]) בישראל הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>
+
בשנים האחרונות יש מגמות מעורבות בזיהום האוויר מתחבורה. מצד אחד יש יותר מכוניות יותר נסועה ויותר פקקים, דבר זה מגביר את הזיהום בעיקר בערים במדינות מתפתחות. מצד שני נכנסות טכנולוגיות חדשות להקטנת זיהום, לשיפור ביצועי מנועים, וכן טכנולוגיות של דלקים אחרים כמו [[מכוניות חשמלית|מכוניות חשמליות]]. סה"כ רואים ירידה בכמות הזיהום הנפלטת. בעיקר הדבר בולט בתחומי כמו עופרת ותחמוצות גופרית, אבל המגמה קיימת גם בתחומים כמו תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי. עם זאת מבחינת ריכוזי הזיהום, במרכזים עירוניים בישראל יש עדיין רמות גבוהות של זיהום חלקיקי ושל אוזון.  
   −
בשנים האחרונות חלה עליה בנזקים שמיוחסים לזיהום אוויר, כמו לדוגמה הגדרה של [[דיזל]] כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]]. במרץ 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] חמורות ממה שחשבו עד כה, ותורם לכמות גבוה יותר של מקרי מוות ממה שחשבו בעבר. זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) תורם למוות של כ-3.7 מיליון אנשים בשנה ברחבי העולם. מתוך מקרים אלה, רק 6% מתים עקב סרטן ריאות, ו-80% מתים עקב [[שבץ מוחי]] ו[[מחלת לב כלילית]]. כמו כן מספר מקרי המוות המיוחסים לזיהום אוויר קפץ פי 3 ויותר ביחס להערכות מהעבר בעקבות מחקרים שמצאו קשר חזק יותר ובעקבות הגברת החשיפה לזיהום אוויר סביבתי במדינות מתועשות. כ 450 אלף איש מתים מדי שנה מזיהום אוויר זה במדינות עשירות כמו מדינות אירופה וארצות הברית. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>
+
בשנים האחרונות חלה עליה בנזקים שמיוחסים לזיהום אוויר, כמו לדוגמה הגדרה של [[דיזל]] כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]]. במרץ 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] חמורות ממה שחשבו עד כה, ותורם לכמות גבוה יותר של מקרי מוות. זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) תורם למוות של כ-3.7 מיליון אנשים בשנה ברחבי העולם. מתוך מקרים אלה, רק 6% מתים עקב סרטן ריאות, ו-80% מתים עקב [[שבץ מוחי]] ו[[מחלת לב כלילית]]. כמו כן מספר מקרי המוות המיוחסים לזיהום אוויר קפץ פי 3 ויותר ביחס להערכות מהעבר בעקבות מחקרים שמצאו קשר חזק יותר ובעקבות הגברת החשיפה לזיהום אוויר סביבתי במדינות מתועשות. כ 450 אלף איש מתים מדי שנה מזיהום אוויר זה במדינות עשירות כמו מדינות אירופה וארצות הברית. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>  
   −
בעקבות הערכות אלה טוען מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2015 כי זיהום אוויר בישראל בנתונים של שנת 2010, גורם לכ-2500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של 3.3% מהתמ"ג שהם 27 מיליארד ש"ח.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref>
+
בעקבות הערכות אלה טוען מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2015 כי זיהום אוויר בישראל בנתונים של שנת 2010, גורם לכ-2500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של 3.3% מהתמ"ג שהם 27 מיליארד ש"ח.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> עם זאת הערכות שנערכו בישראל על כמות הנזק מזיהום אוויר נמוכות בהרבה.
    
===זיהום מים===
 
===זיהום מים===

תפריט ניווט