שינויים

'''משפחות ההון בישראל''' הן מספר מצומצם של משפחות החולשות על חלק גדול מהפעילות של [[כלכלת ישראל|המשק הישראלי]]. חלק מהמשפחות הן וותיקות, חלקן חדשות, וחלק מהמשפחות הוותיקות ירדו מגדולתן. בדומה לדינמיקה המאפיינת גם [[פירמות]], נדיר שמשפחה נשארת באותה עמדת כוח במשך עשרות שנים והרכב המשפחות וכוחן היחסי משתנה עם הזמן. משפחות ההון שרויות ביחסי [[תחרות כלכלית|תחרות]] ושיתוף-פעולה. מצד אחד הן מייצגות פירמות עסקיות שונות המתחרות זו בזו על צרכנים, מרכזים וזכיונות וגישה לממשלה ולתקשורת. מצד שני לעיתים קרובות יש אינטרסים משותפים או שיתופי פעולה של העסקים ושל האנשים העומדים בראשם מול הממשלה, הכנסת, הציבור או מול חברות אחרות (חברות מחו"ל או משפחות אחרות בארץ).  

'''משפחות ההון בישראל''' הן מספר מצומצם של משפחות החולשות על חלק גדול מהפעילות של [[כלכלת ישראל|המשק הישראלי]]. חלק מהמשפחות הן וותיקות, חלקן חדשות, וחלק מהמשפחות הוותיקות ירדו מגדולתן. בדומה לדינמיקה המאפיינת גם [[פירמות]], נדיר שמשפחה נשארת באותה עמדת כוח במשך עשרות שנים והרכב המשפחות וכוחן היחסי משתנה עם הזמן. משפחות ההון שרויות ביחסי [[תחרות כלכלית|תחרות]] ושיתוף-פעולה. מצד אחד הן מייצגות פירמות עסקיות שונות המתחרות זו בזו על צרכנים, מרכזים וזיכיונות וגישה לממשלה ולתקשורת. מצד שני לעיתים קרובות יש אינטרסים משותפים או שיתופי פעולה של העסקים ושל האנשים העומדים בראשם מול הממשלה, הכנסת, הציבור או מול חברות אחרות (חברות מחו"ל או משפחות אחרות בארץ).

בשנים האחרונות, עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] וחדירתה לאזור, התרחשו שני תהליכים: הראשון הוא כניסה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לארץ לרוב כשותפים או כבעלים חדשים של פירמות משפחתיות ישנות. עם זאת חלק מהמשפחות סבלו מהחשיפה לשווקי העולם ואיבדו את טובות-ההנאה שהובטחו להם על ידי העדר תחרות מצד תאגידים רב לאומיים בשנים הקודמות. במקרים אחרים העבירו בעלי הון (יהודים) את פעילותם מחו"ל לארץ. תהליך אחר היה יציאה של בעלי ההון המקומיים לעסקים בחו"ל, אם כי במקרים רבים פעילות זו הצליחה במידה מוגבלת. ההרכב המדוייק של המשפחות משתנה כאמור במהלך השנים, ועם זאת חלק מהמשפחות שמרו על מעמדן במשך עשרות שנים.  

בשנים האחרונות, עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] וחדירתה לאזור, התרחשו שני תהליכים: הראשון הוא כניסה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לארץ לרוב כשותפים או כבעלים חדשים של פירמות משפחתיות ישנות. עם זאת חלק מהמשפחות סבלו מהחשיפה לשווקי העולם ואיבדו את טובות-ההנאה שהובטחו להם על ידי העדר תחרות מצד תאגידים רב לאומיים בשנים הקודמות. במקרים אחרים העבירו בעלי הון (יהודים) את פעילותם מחו"ל לארץ. תהליך אחר היה יציאה של בעלי ההון המקומיים לעסקים בחו"ל, אם כי במקרים רבים פעילות זו הצליחה במידה מוגבלת. ההרכב המדויק של המשפחות משתנה כאמור במהלך השנים, ועם זאת חלק מהמשפחות שמרו על מעמדן במשך עשרות שנים.

==מפות שונות של משפחות חזקות במשק==

== מפות שונות של משפחות חזקות במשק ==

בפברואר 2006, פרסם מכון המחקר [[ביזנס דאטה ישראל|BDI]] את מדד הריכוזיות במשק ולפיו 18 משפחות חולשות על סכום השווה ל-77% מתקציב המדינה. 18 המשפחות היו: [[משפחת אריסון|אריסון]], [[משפחת בורוביץ'|בורוביץ']], [[משפחת בינו|בינו]], [[משפחת דנקנר|דנקנר]], [[משפחת המבורגר|המבורגר]], [[משפחת ויסמן|ויסמן]],[[משפחת ורטהיים|ורטהיים]], [[משפחת זיסאפל|זיסאפל]], [[משפחת לבייב|לבייב]], [[משפחת סבן|סבן]], [[משפחת עופר|עופר]], [[משפחת פדרמן|פדרמן]], [[משפחת פישמן|פישמן]], [[משפחת שחר|שחר]]-[[משפחת קז|קז]], [[משפחת שטראוס|שטראוס]], [[משפחת שמלצר|שמלצר]] ו[[משפחת תשובה|תשובה]].

בפברואר 2006, פרסם מכון המחקר [[ביזנס דאטה ישראל|BDI]] את מדד הריכוזיות במשק ולפיו 18 משפחות חולשות על סכום השווה ל-77% מתקציב המדינה. 18 המשפחות היו: [[משפחת אריסון|אריסון]], [[משפחת בורוביץ'|בורוביץ']], [[משפחת בינו|בינו]], [[משפחת דנקנר|דנקנר]], [[משפחת המבורגר|המבורגר]], [[משפחת ויסמן|ויסמן]],[[משפחת ורטהיים|ורטהיים]], [[משפחת זיסאפל|זיסאפל]], [[משפחת לבייב|לבייב]], [[משפחת סבן|סבן]], [[משפחת עופר|עופר]], [[משפחת פדרמן|פדרמן]], [[משפחת פישמן|פישמן]], [[משפחת שחר|שחר]]-[[משפחת קז|קז]], [[משפחת שטראוס|שטראוס]], [[משפחת שמלצר|שמלצר]] ו[[משפחת תשובה|תשובה]].

בינואר 2007 פרסמה חברת דן את ברדסטריט רשימה של 14 קבוצות הון השולטות במשק הישראלי [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3350667,00.html]: [[משפחת אליהו|קבוצת אליהו]], [[משפחת אריסון|קבוצת אריסון]], [[משפחת בינו|קבוצת בינו]], [[משפחת ברונפמן|קבוצת ברונפמן]], [[משפחת דנקנר|קבוצת נוחי דנקנר]], [[משפחת המבורגר|קבוצת המבורגר]], [[משפחת ויסמן|קבוצת וייסמן-בירן]], [[משפחת ורטהיים|קבוצת ורטהיים]], [[משפחת לבייב|קבוצת לב לבייב]], [[משפחת סבן|קבוצת סבן]], [[משפחת עופר|קבוצת עופר]], [[קבוצת עזריאלי]], [[משפחת פישמן|קבוצת פישמן]], ו[[משפחת תשובה|קבוצת תשובה]].

בינואר 2007 פרסמה חברת דן את ברדסטריט רשימה של 14 קבוצות הון השולטות במשק הישראלי [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3350667,00.html]: [[משפחת אליהו|קבוצת אליהו]], [[משפחת אריסון|קבוצת אריסון]], [[משפחת בינו|קבוצת בינו]], [[משפחת ברונפמן|קבוצת ברונפמן]], [[משפחת דנקנר|קבוצת נוחי דנקנר]], [[משפחת המבורגר|קבוצת המבורגר]], [[משפחת ויסמן|קבוצת וייסמן-בירן]], [[משפחת ורטהיים|קבוצת ורטהיים]], [[משפחת לבייב|קבוצת לב לבייב]], [[משפחת סבן|קבוצת סבן]], [[משפחת עופר|קבוצת עופר]], [[קבוצת עזריאלי]], [[משפחת פישמן|קבוצת פישמן]], ו[[משפחת תשובה|קבוצת תשובה]].

ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006, ולפיו 19 משפחות שולטות כ-34% (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל, שהכנסותיהן מוערכות בכ-772 מיליארד ש"ח. סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006. לעומת הרשימה הקודמת, הצטרפו 2 משפחות - עזריאלי ואלוביץ, ומשפחת ורטהיימר יצאה ממנה (בעקבות מכירת ישקר לוורן באפט). גם בתוך הרשימה, המשפחות העשירות יותר הגדילו את כוחן בהשוואה למשפחות הפחות עשירות. חלקה של משפחת דנקנר שעומדת בראש הרשימה בעוגת ההכנסות היחסית בין מרכיבי הרשימה עומדת בראשה, עלתה מ-16.3% ל 18.7%. דבר זה השתנה בעקבות המפולת בקבוצת [[אי.די.בי]] שהובילה לכך שמשפחת דנקנר איבדה את רוב כוחה ונכסיה.  

ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006, ולפיו 19 משפחות שולטות כ-34% (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל, שהכנסותיהן מוערכות בכ-772 מיליארד ש"ח. סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006. לעומת הרשימה הקודמת, הצטרפו 2 משפחות - עזריאלי ואלוביץ, ומשפחת ורטהיימר יצאה ממנה (בעקבות מכירת ישקר לוורן באפט). גם בתוך הרשימה, המשפחות העשירות יותר הגדילו את כוחן בהשוואה למשפחות הפחות עשירות. חלקה של משפחת דנקנר שעומדת בראש הרשימה בעוגת ההכנסות היחסית בין מרכיבי הרשימה עומדת בראשה, עלתה מ-16.3% ל 18.7%. דבר זה השתנה בעקבות המפולת בקבוצת [[אי.די.בי]] שהובילה לכך שמשפחת דנקנר איבדה את רוב כוחה ונכסיה.

ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת '''[http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_13463 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ברגולטורים ובעיתונאים]''' את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל.  העיתון פרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים ועיתונאים.  הרשימה כללה את (לפי סדר יורד, שהיה נכון לזמנו): [[נוחי דנקנר]], [[נוני מוזס]], [[שלדון אדלסון]], [[יצחק תשובה]], [[צדיק בינו]], [[חיים סבן]], [[מוזי ורטהיים]], [[אליעזר פישמן]], [[יוסי מימן]], [[דודי ויסמן]], [[שרי אריסון]], [[לב לבייב]], [[סמי עופר]], [[ארקדי גאידמק]], ומכילה פירוט והסבר על הסיבות לכך שאישים אלה נחשבים בעלי השפעה.  

ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת '''[http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_13463 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ברגולטורים ובעיתונאים]''' את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל.  העיתון פרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים ועיתונאים.  הרשימה כללה את (לפי סדר יורד, שהיה נכון לזמנו): [[נוחי דנקנר]], [[נוני מוזס]], [[שלדון אדלסון]], [[יצחק תשובה]], [[צדיק בינו]], [[חיים סבן]], [[מוזי ורטהיים]], [[אליעזר פישמן]], [[יוסי מימן]], [[דודי ויסמן]], [[שרי אריסון]], [[לב לבייב]], [[סמי עופר]], [[ארקדי גאידמק]], ומכילה פירוט והסבר על הסיבות לכך שאישים אלה נחשבים בעלי השפעה.

בנוסף כולל המוסף מספר אזכורים לפרשיות הון ושלטון מחו"ל כמו ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני, סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, ראש עיריית ניו יורק בלומברג, תאילנד ועוד.[http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_998638]

בנוסף כולל המוסף מספר אזכורים לפרשיות הון ושלטון מחו"ל כמו ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני, סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, ראש עיריית ניו-יורק בלומברג, תאילנד ועוד.[http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_998638]

==ריכוזיות הון וקרטלים==

== ריכוזיות הון וקרטלים ==

ההשפעות הישירות של משפחות ההון על המשק באה לידי ביטוי בכמה מובנים

ההשפעות הישירות של משפחות ההון על המשק באה לידי ביטוי בכמה מובנים

* '''מונופולים וקרטלים - ריכוזיות תוך ענפית''' - שימוש במונופולים וקרטלים כדי לגבות "רווח עודף" (רווח שמשוייך למונופול) מהציבור.  

* '''מונופולים וקרטלים - ריכוזיות תוך ענפית''' - שימוש במונופולים וקרטלים כדי לגבות "רווח עודף" (רווח שמשוייך למונופול) מהציבור.  

* '''מספר שחקנים מצומצם ששולט על הרבה נכסים''' שחקנים אלה פוגשים זה בזה בהזדמנויות שונות כך שיש להם תמריץ נמוך להתחרות אמיתית. יש להם אינטרסים רבים משותפים כך שיש להם תמריץ ואמצעים לשיתופי פעולה מול הממשל והציבור לשפר את מצבם יחד על חשבון שאר השחקנים.  

* '''מספר שחקנים מצומצם ששולט על הרבה נכסים''' שחקנים אלה פוגשים זה בזה בהזדמנויות שונות כך שיש להם תמריץ נמוך להתחרות אמיתית. יש להם אינטרסים רבים משותפים כך שיש להם תמריץ ואמצעים לשיתופי פעולה מול הממשל והציבור לשפר את מצבם יחד על חשבון שאר השחקנים.

* '''פירמות דמויות פירמידה''' - פירמות שבהן בעל ההון הוא בעלים של חלק קטן של קבוצת פירמות אבל שולט בכולן על חשבון הציבור. הכסף של בעל ההון הגדול מאפשר לו לקבל [[מינוף פיננסי]] גבוה - כך שרוב הכסף שבפירמה - הכסף שהוא מסכן - אינו הכסף שלו. במקרה של גוף פיננסי כמו [[בנקאות בישראל|בנק]] או [[שוק הביטוח בישראל|חברת ביטוח]], בעל ההון יכול לשלוט על חסכונות והשקעות של כמות גדולה בהרבה יותר אנשים - ולתמרן את הכסף הזה כדי לגרוף רווחים לטובתו.  

* '''פירמות דמויות פירמידה''' - פירמות שבהן בעל ההון הוא בעלים של חלק קטן של קבוצת פירמות אבל שולט בכולן על חשבון הציבור. הכסף של בעל ההון הגדול מאפשר לו לקבל [[מינוף פיננסי]] גבוה - כך שרוב הכסף שבפירמה - הכסף שהוא מסכן - אינו הכסף שלו. במקרה של גוף פיננסי כמו [[בנקאות בישראל|בנק]] או [[שוק הביטוח בישראל|חברת ביטוח]], בעל ההון יכול לשלוט על חסכונות והשקעות של כמות גדולה בהרבה יותר אנשים - ולתמרן את הכסף הזה כדי לגרוף רווחים לטובתו.

* '''קבוצות רבות פירמות ודירקטורים צולבים''' - יש מקרים בהם בעלי הון מתמרנים את הפירמות שברשותן- לדוגמה מכירה של נכסים מפסידים בין פירמות - כך שהציבור סופג את ההפסדים ובעל ההון מקבל את הרווחים.  

* '''קבוצות רבות פירמות ודירקטורים צולבים''' - יש מקרים בהם בעלי הון מתמרנים את הפירמות שברשותן- לדוגמה מכירה של נכסים מפסידים בין פירמות - כך שהציבור סופג את ההפסדים ובעל ההון מקבל את הרווחים.

* '''תמרון של הפוליטיקה ושל התקשורת''' - השפעות אלה דורשות שהממשלה והעיתונות יעצמו עיניים - ולכן המשפחות צריכות לתמרן את המוסדות האלה בשלל אמצעים כמו [[לובי פוליטי]], [[תביעות השתקה]], [[תרומות לפוליטיקאים]], [[יחסי ציבור]] בעלות של בעלי הון בתקשורת, לחץ על עיתונות דרך פרסום ועוד.

* '''תמרון של הפוליטיקה ושל התקשורת''' - השפעות אלה דורשות שהממשלה והעיתונות יעצמו עיניים - ולכן המשפחות צריכות לתמרן את המוסדות האלה בשלל אמצעים כמו [[לובי פוליטי]], [[תביעות השתקה]], [[תרומות לפוליטיקאים]], [[יחסי ציבור]] בעלות של בעלי הון בתקשורת, לחץ על עיתונות דרך פרסום ועוד.

==מנגנוני השפעה בפוליטיקה, בפקידות ובעיתונות==

== מנגנוני השפעה בפוליטיקה, בפקידות ובעיתונות ==

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, טען כי בישראל כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, שולטות מספר מצומצם של משפחות על הכלכלה. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, טען כי בישראל כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, שולטות מספר מצומצם של משפחות על הכלכלה. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:

שיטות ההשפעה של משפחות ההון כוללות:

שיטות ההשפעה של משפחות ההון כוללות:

===סיוע כספי===

=== סיוע כספי ===

* מתן תרומות באופן ישיר לפוליטיקאים (בזמן הפריימריז) ולמפלגות. לעיתים קרובות הדבר נעשה על ידי סיוע לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק.  

* מתן תרומות באופן ישיר לפוליטיקאים (בזמן הפריימריז) ולמפלגות. לעיתים קרובות הדבר נעשה על ידי סיוע לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק.

* עזרה בארגון של גיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל ומהארץ - אם על ידי "המלצות" לעמיתים, ואם על ידי ארגון של כנסים , הרצאות במימון נדיב, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* עזרה בארגון של גיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל ומהארץ - אם על ידי "המלצות" לעמיתים, ואם על ידי ארגון של כנסים , הרצאות במימון נדיב, וארוחות התרמה בחו"ל.

* שכירת פוליטיקאים ש"פרשו" מהפוליטיקה כשכירים, נותני שירותי ייעוץ, נותני הרצאות ועוד שירותים. לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית. הפוליטיקאים שבתוך המערכת מקבלים איתות שכדאי להם לתת טובה היום ולהבטיח גישה לג'וב בעתיד

* שכירת פוליטיקאים ש"פרשו" מהפוליטיקה כשכירים, נותני שירותי ייעוץ, נותני הרצאות ועוד שירותים. לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית. הפוליטיקאים שבתוך המערכת מקבלים איתות שכדאי להם לתת טובה היום ולהבטיח גישה לג'וב בעתיד

* מנגנון השפעה נוסף נוגע לבנקים ולמשפחות השולטות בהן. המפלגות הגדולות (כמו [[הליכוד]] ו[[העבודה]]) חבים לבנקים מאות מיליוני שקלים. הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות , בעוד הפוליטיקאים שולטים על [[רגולציה]] מול הבנקים.

* מנגנון השפעה נוסף נוגע לבנקים ולמשפחות השולטות בהן. המפלגות הגדולות (כמו [[הליכוד]] ו[[העבודה]]) חבים לבנקים מאות מיליוני שקלים. הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות , בעוד הפוליטיקאים שולטים על [[רגולציה]] מול הבנקים.

===קידום אינטרסים בכנסת ובממשלה===

=== קידום אינטרסים בכנסת ובממשלה ===

* שימוש ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]] כדי להשפיע על חברי כנסת ושרים. הלוביסטים הן חברות לובי מקצועיות, מקורבים או פעילים במפלגות אשר מקבלים שכר מבעלי ההון כדי לקדם יוזמות ממשלתיות או חוקים הנוחים להם וכדי לבלום יוזמות חקיקה שאינן נוחות. חברות הלובי ובעלי הון יכולים לסייע לחבר כנסת או שר בקידום רפורמה מסויימת שממנה הוא מקבל תדמית טובה, בתמורה לקבלת חוקים אחרים, סיוע בתקציב וכו'.  

* שימוש ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]] כדי להשפיע על חברי כנסת ושרים. הלוביסטים הן חברות לובי מקצועיות, מקורבים או פעילים במפלגות אשר מקבלים שכר מבעלי ההון כדי לקדם יוזמות ממשלתיות או חוקים הנוחים להם וכדי לבלום יוזמות חקיקה שאינן נוחות. חברות הלובי ובעלי הון יכולים לסייע לחבר כנסת או שר בקידום רפורמה מסוימת שממנה הוא מקבל תדמית טובה, בתמורה לקבלת חוקים אחרים, סיוע בתקציב וכו'.  

* שימוש בעורכי דין בכירים המקורבים לשרים, ראשי ממשלה, חברי כנסת ואנשים בכירים במפלגות. עורכי הדין מעורבים מאוד בנושאים רבים הקשורים לענייני מדינה: סגירת עסקאות [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של עסקים מול פקידי המדינה (לדוגמה  [[עסקת השקשוקה]] להפרטת "צים" לאחים עופר), תיווך בין מפלגות שונות או פוליטיקאים שונים (לדוגמה בזמן הרכבת הקואליציה), ייצוג אינטרסים של העסקים מול המדינה, מתן ייעוץ משפטי לשרים שונים ועוד.  

* שימוש בעורכי דין בכירים המקורבים לשרים, ראשי ממשלה, חברי כנסת ואנשים בכירים במפלגות. עורכי הדין מעורבים מאוד בנושאים רבים הקשורים לענייני מדינה: סגירת עסקאות [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של עסקים מול פקידי המדינה (לדוגמה  [[עסקת השקשוקה]] להפרטת "צים" לאחים עופר), תיווך בין מפלגות שונות או פוליטיקאים שונים (לדוגמה בזמן הרכבת הקואליציה), ייצוג אינטרסים של העסקים מול המדינה, מתן ייעוץ משפטי לשרים שונים ועוד.

* השפעת הפירמות על מצב המשק. [[תאגיד|תאגידים גדולים]] יכולים לקבל החלטות על פתיחת מפעלים בארץ ועל צעדים שונים שיסייעו לכלכלה המקומית. לפי [[אלחנן הלפמן]] (חוקר בתחום כלכלה פוליטית) עיקר ההשפעה הפוליטית בארצות הברית לדוגמה, היא על ידי סיוע כספי וכלכלי לפוליטיקאים לאחר הבחירות ולא לפני הבחירות. לדוגמה פוליטיקאי מעוניין להקים מפעל בעיר מסויימת או במחוז מסויים שיסייע לתדמית שלו, לראש עיר שהוא מחוייב אליו או לסייע לקהל הבוחרים שלו כדי לחזק את התמיכה בו. הוא סוגר עסקה עם תאגיד מסויים להקמת מפעל (או למניעת סגירה שלו) ובתמורה מסייע לו בדרכים אחרות.

* השפעת הפירמות על מצב המשק. [[תאגיד|תאגידים גדולים]] יכולים לקבל החלטות על פתיחת מפעלים בארץ ועל צעדים שונים שיסייעו לכלכלה המקומית. לפי [[אלחנן הלפמן]] (חוקר בתחום כלכלה פוליטית) עיקר ההשפעה הפוליטית בארצות הברית לדוגמה, היא על ידי סיוע כספי וכלכלי לפוליטיקאים לאחר הבחירות ולא לפני הבחירות. לדוגמה פוליטיקאי מעוניין להקים מפעל בעיר מסוימת או במחוז מסוים שיסייע לתדמית שלו, לראש עיר שהוא מחויב אליו או לסייע לקהל הבוחרים שלו כדי לחזק את התמיכה בו. הוא סוגר עסקה עם תאגיד מסוים להקמת מפעל (או למניעת סגירה שלו) ובתמורה מסייע לו בדרכים אחרות.

===השפעות דרך משרות===

=== השפעות דרך משרות ===

* שכירה של פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר לתפקידי ניהול וייעוץ או כדירקטורים בחברות בבעלות בעלי ההון (לדוגמה בייגה שוחט ב[[החברה לישראל|חברה לישראל]]). דבר זה מהווה תמריץ עבור הפוליטיקאים לנקוט בגישה אוהדת כלפי בעלי ההון. לאחר תום הקריירה הפוליטית הם יוכלו להתברג למשרות שיבטיחו להם עתיד כלכלי מפתה.  

* שכירה של פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר לתפקידי ניהול וייעוץ או כדירקטורים בחברות בבעלות בעלי ההון (לדוגמה בייגה שוחט ב[[החברה לישראל|חברה לישראל]]). דבר זה מהווה תמריץ עבור הפוליטיקאים לנקוט בגישה אוהדת כלפי בעלי ההון. לאחר תום הקריירה הפוליטית הם יוכלו להתברג למשרות שיבטיחו להם עתיד כלכלי מפתה.

* העסקה של בני משפחה , חברים ותומכים פוליטיים של פוליטיקאים במשרות בכירות בארגונים. הדוגמאות הבולטות ביותר הן שכירת בן משפחה. אבל יש דוגמאות פחות בולטות שמצליחות לסייע בצורה ניכרת. לדוגמה עשיית עסקים מול חברה עצמאית שנמצאת בבעלות קרוב משפחה. החברה המסחרית תמיד יכולה להגיד שהעסקים עם פלוני הוא בגלל איכות העבודה שלו, וקשה לעקוב אחר דבר זה היות והוא לא שכיר באותה חברה. דוגמה נוספת היא העסקה של פעיל מפלגתי חשוב שמקורב לפוליטיקאי. עבור הפוליטיקאי אדם כזה הוא נכס חשוב היות והוא מביא קולות ומסייע לו בשמירת כוחו בתוך המפלגה. מבחינה ציבורית כל מה שנראה הוא שפוליטקאי מסויים הוא בעל חברים רבים בינהם אדם אלמוני שעובד בחברה זו וזו.  

* העסקה של בני משפחה , חברים ותומכים פוליטיים של פוליטיקאים במשרות בכירות בארגונים. הדוגמאות הבולטות ביותר הן שכירת בן משפחה. אבל יש דוגמאות פחות בולטות שמצליחות לסייע בצורה ניכרת. לדוגמה עשיית עסקים מול חברה עצמאית שנמצאת בבעלות קרוב משפחה. החברה המסחרית תמיד יכולה להגיד שהעסקים עם פלוני הוא בגלל איכות העבודה שלו, וקשה לעקוב אחר דבר זה היות והוא לא שכיר באותה חברה. דוגמה נוספת היא העסקה של פעיל מפלגתי חשוב שמקורב לפוליטיקאי. עבור הפוליטיקאי אדם כזה הוא נכס חשוב היות והוא מביא קולות ומסייע לו בשמירת כוחו בתוך המפלגה. מבחינה ציבורית כל מה שנראה הוא שפוליטקאי מסויים הוא בעל חברים רבים ביניהם אדם אלמוני שעובד בחברה זו וזו.

* העסקתם של רגולטורים לשעבר, כדי שיעזרו בהתמודדות מול הרגולטורים הנוכחיים ולתפקידי מפתח בחברות. בדומה לגיוס פוליטיקאים הדבר מהווה איתות לרגולטורים המכהנים שאם יתנהגו בצורה נכונה -יקבלו גם הם ג'ובים מכניסים לאחר הפרישה. בצורה דומה מתבצע גיוס של פקידים בכירים (לדוגמה החשב הכללי ניר גלעד שגויס לחברה לישראל).  

* העסקתם של רגולטורים לשעבר, כדי שיעזרו בהתמודדות מול הרגולטורים הנוכחיים ולתפקידי מפתח בחברות. בדומה לגיוס פוליטיקאים הדבר מהווה איתות לרגולטורים המכהנים שאם יתנהגו בצורה נכונה -יקבלו גם הם ג'ובים מכניסים לאחר הפרישה. בצורה דומה מתבצע גיוס של פקידים בכירים (לדוגמה החשב הכללי ניר גלעד שגויס לחברה לישראל).

* העסקת בנקאים לשעבר. שוב, הדבר רומז ליתר הבנקאים כי אם יהיו נחמדים לאילי ההון - גם הם יקבלו אצלם ג'ובים לאחר שיפרשו.

* העסקת בנקאים לשעבר. שוב, הדבר רומז ליתר הבנקאים כי אם יהיו נחמדים לאילי ההון - גם הם יקבלו אצלם ג'ובים לאחר שיפרשו.

* שכירת בכירים לשעבר בשירות הציבורי, בעיקר מקרב המגזר הבטחוני (כמו הרמטכ"ל דן חלוץ, מפקד חיל האוויר עזר וויצמן או הרמטכ"ל משה וחצי) בין היתר משום שאלה בעלי קשרים בתוך המנגנון הציבורי ובקרב פוליטיקאים.

* שכירת בכירים לשעבר בשירות הציבורי, בעיקר מקרב המגזר הביטחוני (כמו הרמטכ"ל דן חלוץ, מפקד חיל האוויר עזר וויצמן או הרמטכ"ל משה וחצי) בין היתר משום שאלה בעלי קשרים בתוך המנגנון הציבורי ובקרב פוליטיקאים.

===השפעות דרך התקשורת===

=== השפעות דרך התקשורת ===

* שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים".

* שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים".

* רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת. כמו כן מפעילים בעלי ההון לחצים על פוליטיקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת לשם מינוי אנשים שנוחים להם.

* רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת. כמו כן מפעילים בעלי ההון לחצים על פוליטיקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת לשם מינוי אנשים שנוחים להם.

* הכנת תכנים לעיתונות - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומיניקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, והכתבים הצעירים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור האלה, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעיתים נדירות בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

* הכנת תכנים לעיתונות - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומיניקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, והכתבים הצעירים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור האלה, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעיתים נדירות בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.

* מנגנון נוסף הוא גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כגון יאיר לפיד עבור בנק הפועלים), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה.

* מנגנון נוסף הוא גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כגון יאיר לפיד עבור בנק הפועלים), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה.

==דוגמאות==

== דוגמאות ==

===סיוע לטייקונים ביציאה מהמיתון של 2009===

=== סיוע לטייקונים ביציאה מהמיתון של 2009 ===

העיתונאי גיא רולניק נותן דוגמאות לנסיון של הבנקאים ושל משפחות עשירות אחרות לקבל סיוע ציבורי מצד המדינה כדי להחלץ מהמשבר הפיננסי של 2009.  

העיתונאי גיא רולניק נותן דוגמאות לניסיון של הבנקאים ושל משפחות עשירות אחרות לקבל סיוע ציבורי מצד המדינה כדי להיחלץ מהמשבר הפיננסי של 2009.

רולניק מתאר מקרה בו אחד מהבנקאים הגדולים התקשר לשר האוצר רוני בר און, לקו פרטי של אחד מבני המשפחה, וניסה לשכנע אותו לא למנוע את פתיחת הבורסה ביום שלמחרת מחשש לפגיעה בבנק. לטענת גורם אלמוני באוצר שרולניק מזכיר, היו תוכניות של לווים עשירים ושל הבנקים לקבל הזרמה של 40 מיליארד ש"ח כסיוע, וכשתוכניות אלה לא נענו החלו להופיע כתבות שליליות על שר האוצר בעיתונות. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090331_1075080.xml]

רולניק מתאר מקרה בו אחד מהבנקאים הגדולים התקשר לשר האוצר רוני בר און, לקו פרטי של אחד מבני המשפחה, וניסה לשכנע אותו לא למנוע את פתיחת הבורסה ביום שלמחרת מחשש לפגיעה בבנק. לטענת גורם אלמוני באוצר שרולניק מזכיר, היו תוכניות של לווים עשירים ושל הבנקים לקבל הזרמה של 40 מיליארד ש"ח כסיוע, וכשתוכניות אלה לא נענו החלו להופיע כתבות שליליות על שר האוצר בעיתונות. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090331_1075080.xml]

==משפחות ואישים נוספים==

== משפחות ואישים נוספים ==

בנוסף למשפחות אלו , ניתן להתייחס למשפחות עשירות פחות, שממוקמות בצמתים מרכזיים של המשק הישראלי:

בנוסף למשפחות אלו , ניתן להתייחס למשפחות עשירות פחות, שממוקמות בצמתים מרכזיים של המשק הישראלי:

* משפחות התקשורת: [[משפחת מוזס]], [[משפחת שוקן]], ו[[משפחת נמרודי]].  

* משפחות התקשורת: [[משפחת מוזס]], [[משפחת שוקן]], ו[[משפחת נמרודי]].

* בנקאות: [[משפחת רקנאטי]]

* בנקאות: [[משפחת רקנאטי]]

* אילי הון יהודים מהעולם שיש להם שותפויות או מהלכים בארץ: [[פרנק לואי]], [[ג'ק ליברמן]]  

* אילי הון יהודים מהעולם שיש להם שותפויות או מהלכים בארץ: [[פרנק לואי]], [[ג'ק ליברמן]]

* אילי הון יהודים מרוסיה שיש להם שותפויות או מהלכים בארץ: [[ארקדי גאידמק]], [[מיכאל צ'רנוי]]

* אילי הון יהודים מרוסיה שיש להם שותפויות או מהלכים בארץ: [[ארקדי גאידמק]], [[מיכאל צ'רנוי]]

* נוספים: [[משפחת ורטהיימר]], [[משפחת מימן]], [[משפחת קאהן]], [[משפחת פרופר]]

* נוספים: [[משפחת ורטהיימר]], [[משפחת מימן]], [[משפחת קאהן]], [[משפחת פרופר]]

==ראו גם==

== ראו גם ==

* [[פרוייקט זרקור על משפחות ההון]]

* [[פרוייקט זרקור על משפחות ההון]]

* [[שחיתות בישראל]]

* [[שחיתות בישראל]]

* [[לובי פוליטי בישראל]]

* [[לובי פוליטי בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

== קישורים חיצוניים ==

*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100720_1180537&log=true בנק ישראל: עשר משפחות שולטות בשוק הישראלי - יש כאן איום על הדמוקרטיה] 20.7.2010, דה מארקר  

*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100720_1180537&log=true בנק ישראל: עשר משפחות שולטות בשוק הישראלי - יש כאן איום על הדמוקרטיה] 20.7.2010, דה מארקר

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3427442,00.html 19 משפחות שולטות ביותר משליש מהמשק]ynet 19.07.07

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3427442,00.html 19 משפחות שולטות ביותר משליש מהמשק]ynet 19.07.07

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=884039 זינוק חד בריכוזיות במשק: חמש משפחות שולטות בהכנסות של 150 מיליארד שקל] אורה קורן, 19/07/07 הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=884039 זינוק חד בריכוזיות במשק: חמש משפחות שולטות בהכנסות של 150 מיליארד שקל] אורה קורן, 19/07/07 הארץ

* [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר] סטנלי פישר, TheMarker, 11.6.09

* [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר] סטנלי פישר, TheMarker, 11.6.09

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091228_1138094 מחקר: הדמוקרטיה בסכנה - המשפחות החזקות משתלטות על המשק;] מחקר של פרופ' אסף חמדני, הילה רז , TheMarker, 28.12.2009

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091228_1138094 מחקר: הדמוקרטיה בסכנה - המשפחות החזקות משתלטות על המשק;] מחקר של פרופ' אסף חמדני, הילה רז , TheMarker, 28.12.2009

* [http://www.themarker.com/markets/1.570458 דם, יזע, דמעות - ומעט מאוד סיכונים] גיא רולניק על המיתוס לפיו מתעשרים באמצעות לקיחת סיכונים, 11.3.2010

* [http://www.themarker.com/markets/1.570458 דם, יזע, דמעות - ומעט מאוד סיכונים] גיא רולניק על המיתוס לפיו מתעשרים באמצעות לקיחת סיכונים, 11.3.2010

* [http://www.themarker.com/advertising/1.657457 ריכוזיות ותחרות: מדוע הטייקונים נכנסים לעיתונות], אופיר בר-זהר, אמיר טייג , TheMarker, 19.06.2011

* [http://www.themarker.com/advertising/1.657457 ריכוזיות ותחרות: מדוע הטייקונים נכנסים לעיתונות], אופיר בר-זהר, אמיר טייג, TheMarker, 19.06.2011

* [http://www.amalnet.k12.il/sites/radio/sargel_right.asp?url=articles/rad21-10.asp מי שולט בישראל] מאמר של דר' [[חוה עציוני הלוי]] הסוקר את התפתחות האליטות בישראל בפרפקטיבה היסטורית מקום המדינה ועד היום ואת קשרי האליטות.

* [http://www.amalnet.k12.il/sites/radio/sargel_right.asp?url=articles/rad21-10.asp מי שולט בישראל] מאמר של דר' [[חוה עציוני הלוי]] הסוקר את התפתחות האליטות בישראל בפרספקטיבה היסטורית מקום המדינה ועד היום ואת קשרי האליטות.

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}

{{תבנית:ישראל}}

{{תבנית:ישראל}}