שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''משפחות ההון בישראל''' הן מספר מצומצם של משפחות החולשות על חלק גדול מהפעילות של [[כלכלת ישראל|המשק הישראלי]]. חלק מהמשפחות הן וותיקות, חלקן חדשות, וחלק מהמשפחות הוותיקות ירדו מגדולתן. בדומה לדינמיקה המאפיינת גם [[פירמות]], נדיר שמשפחה נשארת באותה עמדת כוח במשך עשרות שנים והרכב המשפחות וכוחן היחסי משתנה עם הזמן. משפחות ההון שרויות ביחסי [[תחרות כלכלית|תחרות]] ושיתוף-פעולה. מצד אחד הן מייצגות פירמות עסקיות שונות המתחרות זו בזו על צרכנים, זכיוניות וגישה לממשלה ולתקשורת. מצד שני לעיתים קרובות יש אינטרסים משותפים או שיתופי פעולה של העסקים ושל האנשים העומדים בראשם מול הממשלה, הכנסת, הציבור או מול חברות אחרות (חברות מחו"ל או משפחות אחרות בארץ).  
+
'''משפחות ההון בישראל''' הן מספר מצומצם של משפחות החולשות על חלק גדול מהפעילות של [[כלכלת ישראל|המשק הישראלי]]. חלק מהמשפחות הן וותיקות, חלקן חדשות, וחלק מהמשפחות הוותיקות ירדו מגדולתן. בדומה לדינמיקה המאפיינת גם [[פירמות]], נדיר שמשפחה נשארת באותה עמדת כוח במשך עשרות שנים והרכב המשפחות וכוחן היחסי משתנה עם הזמן. משפחות ההון שרויות ביחסי [[תחרות כלכלית|תחרות]] ושיתוף-פעולה. מצד אחד הן מייצגות פירמות עסקיות שונות המתחרות זו בזו על צרכנים, מרכזים וזכיונות וגישה לממשלה ולתקשורת. מצד שני לעיתים קרובות יש אינטרסים משותפים או שיתופי פעולה של העסקים ושל האנשים העומדים בראשם מול הממשלה, הכנסת, הציבור או מול חברות אחרות (חברות מחו"ל או משפחות אחרות בארץ).  
   −
בשנים האחרונות, עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] וחדירתה לאזור, התרחשו שני תהליכים: הראשון הוא כניסה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לארץ לרוב כשותפים או כבעלים חדשים של פירמות משפחתיות ישנות. עם זאת חלק מהמשפחות סבלו מהחשיפה לשווקי העולם ואיבדו את טובות-ההנאה שהובטחו להם על ידי העדר תחרות מצד תאגידים רב לאומיים בשנים הקודמות. במקרים אחרים העבירו בעלי הון (יהודים) את פעילותם מחו"ל לארץ. תהליך אחר היה יציאה של בעלי ההון המקומיים לעסקים בחו"ל, אם כי במקרים רבים פעילות זו הצליחה במידה מוגבלת . ההרכב המדוייק של המשפחות משתנה כאמור במהלך השנים, ועם זאת חלק מהמשפחות שמרו על מעמדן במשך עשרות שנים.  
+
בשנים האחרונות, עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] וחדירתה לאזור, התרחשו שני תהליכים: הראשון הוא כניסה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לארץ לרוב כשותפים או כבעלים חדשים של פירמות משפחתיות ישנות. עם זאת חלק מהמשפחות סבלו מהחשיפה לשווקי העולם ואיבדו את טובות-ההנאה שהובטחו להם על ידי העדר תחרות מצד תאגידים רב לאומיים בשנים הקודמות. במקרים אחרים העבירו בעלי הון (יהודים) את פעילותם מחו"ל לארץ. תהליך אחר היה יציאה של בעלי ההון המקומיים לעסקים בחו"ל, אם כי במקרים רבים פעילות זו הצליחה במידה מוגבלת. ההרכב המדוייק של המשפחות משתנה כאמור במהלך השנים, ועם זאת חלק מהמשפחות שמרו על מעמדן במשך עשרות שנים.  
    
==מפות שונות של משפחות חזקות במשק==
 
==מפות שונות של משפחות חזקות במשק==
שורה 36: שורה 36:  
* מתן תרומות באופן ישיר לפוליטיקאים (בזמן הפריימריז) ולמפלגות. לעיתים קרובות הדבר נעשה על ידי סיוע לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק.  
 
* מתן תרומות באופן ישיר לפוליטיקאים (בזמן הפריימריז) ולמפלגות. לעיתים קרובות הדבר נעשה על ידי סיוע לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק.  
 
* עזרה בארגון של גיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל ומהארץ - אם על ידי "המלצות" לעמיתים, ואם על ידי ארגון של כנסים , הרצאות במימון נדיב, וארוחות התרמה בחו"ל.  
 
* עזרה בארגון של גיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל ומהארץ - אם על ידי "המלצות" לעמיתים, ואם על ידי ארגון של כנסים , הרצאות במימון נדיב, וארוחות התרמה בחו"ל.  
* שכירת פוליטיקאים ש"פרשו" מהפוליטיקה כשכירים, נותני שירותי ייעוץ, נותני הרצאות ועוד שירותים. לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית. הפוליטקאים שבתוך המערכת מקבלים איתות שכדאי להם לתת טובה היום ולהבטיח גישה לג'וב בעתיד
+
* שכירת פוליטיקאים ש"פרשו" מהפוליטיקה כשכירים, נותני שירותי ייעוץ, נותני הרצאות ועוד שירותים. לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית. הפוליטיקאים שבתוך המערכת מקבלים איתות שכדאי להם לתת טובה היום ולהבטיח גישה לג'וב בעתיד
 
* מנגנון השפעה נוסף נוגע לבנקים ולמשפחות השולטות בהן. המפלגות הגדולות (כמו [[הליכוד]] ו[[העבודה]]) חבים לבנקים מאות מיליוני שקלים. הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות , בעוד הפוליטיקאים שולטים על [[רגולציה]] מול הבנקים.
 
* מנגנון השפעה נוסף נוגע לבנקים ולמשפחות השולטות בהן. המפלגות הגדולות (כמו [[הליכוד]] ו[[העבודה]]) חבים לבנקים מאות מיליוני שקלים. הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות , בעוד הפוליטיקאים שולטים על [[רגולציה]] מול הבנקים.
   שורה 42: שורה 42:  
* שימוש ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]] כדי להשפיע על חברי כנסת ושרים. הלוביסטים הן חברות לובי מקצועיות, מקורבים או פעילים במפלגות אשר מקבלים שכר מבעלי ההון כדי לקדם יוזמות ממשלתיות או חוקים הנוחים להם וכדי לבלום יוזמות חקיקה שאינן נוחות. חברות הלובי ובעלי הון יכולים לסייע לחבר כנסת או שר בקידום רפורמה מסויימת שממנה הוא מקבל תדמית טובה, בתמורה לקבלת חוקים אחרים, סיוע בתקציב וכו'.  
 
* שימוש ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]] כדי להשפיע על חברי כנסת ושרים. הלוביסטים הן חברות לובי מקצועיות, מקורבים או פעילים במפלגות אשר מקבלים שכר מבעלי ההון כדי לקדם יוזמות ממשלתיות או חוקים הנוחים להם וכדי לבלום יוזמות חקיקה שאינן נוחות. חברות הלובי ובעלי הון יכולים לסייע לחבר כנסת או שר בקידום רפורמה מסויימת שממנה הוא מקבל תדמית טובה, בתמורה לקבלת חוקים אחרים, סיוע בתקציב וכו'.  
 
* שימוש בעורכי דין בכירים המקורבים לשרים, ראשי ממשלה, חברי כנסת ואנשים בכירים במפלגות. עורכי הדין מעורבים מאוד בנושאים רבים הקשורים לענייני מדינה: סגירת עסקאות [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של עסקים מול פקידי המדינה (לדוגמה  [[עסקת השקשוקה]] להפרטת "צים" לאחים עופר), תיווך בין מפלגות שונות או פוליטיקאים שונים (לדוגמה בזמן הרכבת הקואליציה), ייצוג אינטרסים של העסקים מול המדינה, מתן ייעוץ משפטי לשרים שונים ועוד.  
 
* שימוש בעורכי דין בכירים המקורבים לשרים, ראשי ממשלה, חברי כנסת ואנשים בכירים במפלגות. עורכי הדין מעורבים מאוד בנושאים רבים הקשורים לענייני מדינה: סגירת עסקאות [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של עסקים מול פקידי המדינה (לדוגמה  [[עסקת השקשוקה]] להפרטת "צים" לאחים עופר), תיווך בין מפלגות שונות או פוליטיקאים שונים (לדוגמה בזמן הרכבת הקואליציה), ייצוג אינטרסים של העסקים מול המדינה, מתן ייעוץ משפטי לשרים שונים ועוד.  
* השפעת הפירמות על מצב המשק. [[תאגיד|תאגידים גדולים]] יכולים לקבל החלטות על פתיחת מפעלים בארץ ועל צעדים שונים שיסייעו לכלכלה המקומית. לפי [[אלחנן הלפמן]] (חוקר בתחום כלכלה פוליטית) עיקר ההשפעה הפוליטית בארצות הברית לדוגמה, היא על ידי סיוע כספי וכלכלי לפוליקטאים לאחר הבחירות ולא לפני הבחירות. לדוגמה פוליטיקאי מעוניין להקים מפעל בעיר מסויימת או במחוז מסויים שיסייע לתדמית שלו, לראש עיר שהוא מחוייב אליו או לסייע לקהל הבוחרים שלו כדי לחזק את התמיכה בו. הוא סוגר עסקה עם תאגיד מסויים להקמת מפעל (או למניעת סגירה שלו) ובתמורה מסייע לו בדרכים אחרות.
+
* השפעת הפירמות על מצב המשק. [[תאגיד|תאגידים גדולים]] יכולים לקבל החלטות על פתיחת מפעלים בארץ ועל צעדים שונים שיסייעו לכלכלה המקומית. לפי [[אלחנן הלפמן]] (חוקר בתחום כלכלה פוליטית) עיקר ההשפעה הפוליטית בארצות הברית לדוגמה, היא על ידי סיוע כספי וכלכלי לפוליטיקאים לאחר הבחירות ולא לפני הבחירות. לדוגמה פוליטיקאי מעוניין להקים מפעל בעיר מסויימת או במחוז מסויים שיסייע לתדמית שלו, לראש עיר שהוא מחוייב אליו או לסייע לקהל הבוחרים שלו כדי לחזק את התמיכה בו. הוא סוגר עסקה עם תאגיד מסויים להקמת מפעל (או למניעת סגירה שלו) ובתמורה מסייע לו בדרכים אחרות.
    
===השפעות דרך משרות===
 
===השפעות דרך משרות===

תפריט ניווט