שורה 6: |
שורה 6: |
| '''הפרטת קרקעות ישראל''' היא מהלך מתוכנן של ממשלת ישראל בראשותו של [[בנימין נתניהו]] לרפורמה בכל הקשור לקרקעות ישראל, מנהל מקרקעי ישראל ונהלי התכנון במדינה. | | '''הפרטת קרקעות ישראל''' היא מהלך מתוכנן של ממשלת ישראל בראשותו של [[בנימין נתניהו]] לרפורמה בכל הקשור לקרקעות ישראל, מנהל מקרקעי ישראל ונהלי התכנון במדינה. |
| | | |
− | הצעדים המוצאים, שמתבססים בחלקם על המלצות [[ועדת גדיש]], כוללים ביטול [[מנהל מקרקעי ישראל]] והפיכת רוב הקרקעות במדינה מקרקאות לאום שניתן רק לחכור לקרקעות פרטיות שניתן לקנות ולמכור, מהלך זה מלווה במהלכים נוספים כמו הפרשת קרקעות חקלאיות לקרקעות למגורים, שינויים בצורת התכנון במדינה ועוד. | + | הצעדים המוצעים, שמתבססים בחלקם על המלצות [[ועדת גדיש]], כוללים ביטול [[מנהל מקרקעי ישראל]] והפיכת רוב הקרקעות במדינה מקרקעות לאום שניתן רק לחכור לקרקעות פרטיות שניתן לקנות ולמכור, מהלך זה מלווה במהלכים נוספים כמו הפרשת קרקעות חקלאיות לקרקעות למגורים, שינויים בצורת התכנון במדינה ועוד. |
| | | |
| המטרה המוצהרת של צעדים אלה הם ייעול תהליכי בניה, האצת תהלכי תכנון ובינוי, האצת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] והוזלת מחירי הדירות. | | המטרה המוצהרת של צעדים אלה הם ייעול תהליכי בניה, האצת תהלכי תכנון ובינוי, האצת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] והוזלת מחירי הדירות. |
שורה 30: |
שורה 30: |
| חלק מהמהלכים המוצעים ברפורמה מבוססים על המלצות [[ועדת גדיש]] לנושא רפורמה בקרקעות, שפורסמו במרץ 2005. | | חלק מהמהלכים המוצעים ברפורמה מבוססים על המלצות [[ועדת גדיש]] לנושא רפורמה בקרקעות, שפורסמו במרץ 2005. |
| | | |
− | כחלק מהמצע שפרסם בנימין נתניהו לקראת הבחירות שנערכו בפברואר 2009 על כוונתו לבצעה שינויים משמעותיים במנהל מקרקעי ישראל ובסטטוס הקרקעות עצמן. כוונות אלו באו לידי ביטוי בפרוסמים בעיתונות באפריל 2009, וב[[חוק ההסדרים/2009|חוק ההסדרים לשנים 2009-2010]] שבהם הודיע האוצר על שורת צעדים בנושא. ב-4.5.2009 אישרה ועדת השרים את הרפורמה בקרקעות מדינת ישראל. | + | כחלק מהמצע שפרסם בנימין נתניהו לקראת הבחירות שנערכו בפברואר 2009 על כוונתו לבצעה שינויים משמעותיים במנהל מקרקעי ישראל ובסטטוס הקרקעות עצמן. כוונות אלו באו לידי ביטוי בפרסומים בעיתונות באפריל 2009, וב[[חוק ההסדרים/2009|חוק ההסדרים לשנים 2009-2010]] שבהם הודיע האוצר על שורת צעדים בנושא. ב-4.5.2009 אישרה ועדת השרים את הרפורמה בקרקעות מדינת ישראל. |
| | | |
− | הרפורמה קודמה כחלק מ[[חוק ההסדרים 2009]]. במסגרת חוק זה, בסעיף [[חוק ההסדרים/רפורמה במקרקעין|רפורמה במקרקעין]] רוכזו החלקים העיקריים מהפרפומה, סעיפים אחרים בחוק ההסדרים נגעו לנושאים נוספים ומשלימים כמו הרחבת סמכויות הוות"ל, או העברת התכנון מהוועדות המחוזיות לוועדות מקומיות. | + | הרפורמה קודמה כחלק מ[[חוק ההסדרים 2009]]. במסגרת חוק זה, בסעיף [[חוק ההסדרים/רפורמה במקרקעין|רפורמה במקרקעין]] רוכזו החלקים העיקריים מהרפורמה, סעיפים אחרים בחוק ההסדרים נגעו לנושאים נוספים ומשלימים כמו הרחבת סמכויות הוות"ל, או העברת התכנון מהוועדות המחוזיות לוועדות מקומיות. |
| | | |
| ב-16 ביוני, בעקבות לחץ של ארגונים סביבתיים וחברתיים בנושא, ופעילות של חברי כנסת רבים, הגיע יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין להסכמה עם האוצר על הוצאת הרפורמה במקרקעין, יחד עם רפורמות ארוכות נוספות, אל מחוץ לחוק ההסדרים. | | ב-16 ביוני, בעקבות לחץ של ארגונים סביבתיים וחברתיים בנושא, ופעילות של חברי כנסת רבים, הגיע יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין להסכמה עם האוצר על הוצאת הרפורמה במקרקעין, יחד עם רפורמות ארוכות נוספות, אל מחוץ לחוק ההסדרים. |
| | | |
| ===המהלכים בקרן הקיימת=== | | ===המהלכים בקרן הקיימת=== |
− | לקראת סוף מאי 2009, כונסה הנהלת [[קרן קיימת לישראל]] במטרה לאשר החלטה שמעבירה קרקעות של הקרן במרכז המדינה לרשות מנהל מקרקעי ישראל, תמורת אדמות בנגב ובגליל. עקב התנגדות חלק מראשי הקרן, נדחתה ההחלטה בשבוע ולבסוף התקבלה. חלק מחברי הדירקטרוריון של קק"ל טענו כי מדובר במחטף. | + | לקראת סוף מאי 2009, כונסה הנהלת [[קרן קיימת לישראל]] במטרה לאשר החלטה שמעבירה קרקעות של הקרן במרכז המדינה לרשות מנהל מקרקעי ישראל, תמורת אדמות בנגב ובגליל. עקב התנגדות חלק מראשי הקרן, נדחתה ההחלטה בשבוע ולבסוף התקבלה. חלק מחברי הדירקטוריון של קק"ל טענו כי מדובר במחטף. |
| | | |
| מבקרי ההפרטה טענו גם כי החלטה זו של קק"ל עומדת בניגוד למנדט ההיסטורי שניתן לה, מנדט שאושר באמנה בין המדינה לקק"ל בשנת 1961: | | מבקרי ההפרטה טענו גם כי החלטה זו של קק"ל עומדת בניגוד למנדט ההיסטורי שניתן לה, מנדט שאושר באמנה בין המדינה לקק"ל בשנת 1961: |
שורה 43: |
שורה 43: |
| {{ציטוט|תוכן= העיקרון היסודי של הקרן הקיימת לישראל הוא כי המקרקעים לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם ויימסרו בחכירה בלבד... מקרקעי ישראל יתנהלו לפי החוק, לאמור על פי העקרון כי אדמה אינה נמכרת אלא נמסרת בחכירה בלבד}} | | {{ציטוט|תוכן= העיקרון היסודי של הקרן הקיימת לישראל הוא כי המקרקעים לא יימכרו אלא יישארו בבעלות העם ויימסרו בחכירה בלבד... מקרקעי ישראל יתנהלו לפי החוק, לאמור על פי העקרון כי אדמה אינה נמכרת אלא נמסרת בחכירה בלבד}} |
| | | |
− | בית המשפט עיקב את אסיפת קק"ל שהיתה אמורה לאשר את הרפורממה. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/903/410.html]. לבסוף הצביעו חברי האסיפה. נציגת קדימה שייצגה 13 צירים מחו"ל, טענה שהיא הצביע "נמנע" במקום "מתנגד" בגלל שלא הבינה את הטופס באנגלית. דבר זה הכריע את הכף לטובת ההסדר בין קק"ל למדינה. | + | בית המשפט עיכב את אסיפת קק"ל שהיתה אמורה לאשר את הרפורמה. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/903/410.html]. לבסוף הצביעו חברי האסיפה. נציגת קדימה שייצגה 13 צירים מחו"ל, טענה שהיא הצביע "נמנע" במקום "מתנגד" בגלל שלא הבינה את הטופס באנגלית. דבר זה הכריע את הכף לטובת ההסדר בין קק"ל למדינה. |
| | | |
| ===הרפורמה בכנסת=== | | ===הרפורמה בכנסת=== |
| | | |
− | וועדת הכלכלה החליטה להקים ועדת המשנה לרפורמה במנהל מקרקעי ישראל שתקיים דיונים נמרצים על הרפורמה. לראשות וועדת המשנה מונה ח"כ כרמל שאמה (ליכוד). שאמה קיים דיונים מרתונים בוועדה, בנסיון להעביר את הרפורמה מהר בצמוחד לאישור חוק ההסדרים, ובכך לא שעה להסתייגויות שנשמעו (מהרב עמאר לדוגמה) נגד חפזון בקידום המהלך. | + | וועדת הכלכלה החליטה להקים ועדת המשנה לרפורמה במנהל מקרקעי ישראל שתקיים דיונים נמרצים על הרפורמה. לראשות וועדת המשנה מונה ח"כ כרמל שאמה (ליכוד). שאמה קיים דיונים מרתונים בוועדה, בנסיון להעביר את הרפורמה מהר בצמוד לאישור חוק ההסדרים, ובכך לא שעה להסתייגויות שנשמעו (מהרב עמאר לדוגמה) נגד חפזון בקידום המהלך. |
| | | |
− | בלילה של ה-13 ביולי, בתום ישיבה מרתונית בת 16 שעות, הועברה הרפורמה בוועדה. אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה הודיע כי הוא יתנגד לרפומה אם לא יוכנסו אליה קרקעות הקיבוצים והמושבים, ובכך גרם להרחבת הרפורמה בניגוד לפרסומים הקודמים של הממשלה לפיה היא מתכוונת לקיים את המהלך רק בקרקע עירונית. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745516,00.html][http://hayeruka.net/archives/1959] | + | בלילה של ה-13 ביולי, בתום ישיבה מרתונית בת 16 שעות, הועברה הרפורמה בוועדה. אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה הודיע כי הוא יתנגד לרפורמה אם לא יוכנסו אליה קרקעות הקיבוצים והמושבים, ובכך גרם להרחבת הרפורמה בניגוד לפרסומים הקודמים של הממשלה לפיה היא מתכוונת לקיים את המהלך רק בקרקע עירונית. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745516,00.html][http://hayeruka.net/archives/1959] |
| | | |
| | | |
שורה 71: |
שורה 71: |
| | | |
| ==השפעת ההפרטה על מחירי הדיור ויוקר המחייה== | | ==השפעת ההפרטה על מחירי הדיור ויוקר המחייה== |
− | המומחים לנושא מחירי הדירות חלוקים בשאלה האם הרפומה המוצעת אכן תוזיל את מחירי הדיור במדינה. מצד אחד עמדת האוצר שנתמכת מצד כמה מומחים שטוענת כי הגדלת היצע הקרקעות, בעיקר במרכז המדינה, תגרום להורדת מחירי הדיור. | + | המומחים לנושא מחירי הדירות חלוקים בשאלה האם הרפורמה המוצעת אכן תוזיל את מחירי הדיור במדינה. מצד אחד עמדת האוצר שנתמכת מצד כמה מומחים שטוענת כי הגדלת היצע הקרקעות, בעיקר במרכז המדינה, תגרום להורדת מחירי הדיור. |
| | | |
| מן הצד השני יש טענות כי הפרטת הקרקעות לא תוזיל דווקא את מחירי הדיור אלא עלולה לייקר אותן. החברה להגנת הטבע מציינת לדוגמה כי בעלי הון יקנו את האדמות ויחזיקו בהן מתוך ציפיה לערך עתידי של הקרקע כך שהיא לא תהיה זמינה לבניה מיידית. בדעה זו תומך גם פרופסור ערן פיטלסון מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3720625,00.html]: | | מן הצד השני יש טענות כי הפרטת הקרקעות לא תוזיל דווקא את מחירי הדיור אלא עלולה לייקר אותן. החברה להגנת הטבע מציינת לדוגמה כי בעלי הון יקנו את האדמות ויחזיקו בהן מתוך ציפיה לערך עתידי של הקרקע כך שהיא לא תהיה זמינה לבניה מיידית. בדעה זו תומך גם פרופסור ערן פיטלסון מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3720625,00.html]: |
שורה 83: |
שורה 83: |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |
| | | |
− | כותבים וארגונים שונים יצאו נגד הפרטה והרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, מתוך נימוקים שונים -ביקורת על ההפרטה כצעד אנטי יהודי ואנטי ציוני. התנגדות להפרטה ולרפורמות המלוות אותה מחשש להפרטה פרועה שעלולה לגרום להגדלת [[אי השוויון במדינת ישראל]] ולעודד [[שחיתות]], והתנגדות על רקע חשש מ[[פברור]] והרס השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים במרכז הארץ - דבר שיצור בעיות תחבורה, [[זיהום אוויר]]. | + | כותבים וארגונים שונים יצאו נגד הפרטה והרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, מתוך נימוקים שונים -ביקורת על ההפרטה כצעד אנטי יהודי ואנטי ציוני. התנגדות להפרטה ולרפורמות המלוות אותה מחשש להפרטה פרועה שעלולה לגרום להגדלת [[אי השוויון במדינת ישראל]] ולעודד [[שחיתות]], והתנגדות על רקע חשש מ[[פרבור]] והרס השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים במרכז הארץ - דבר שיצור בעיות תחבורה, [[זיהום אוויר]]. |
| | | |
| ===מכירת קרקע כצעד א-יהודי === | | ===מכירת קרקע כצעד א-יהודי === |
שורה 94: |
שורה 94: |
| נימוק דומה הוא שההפרטה היא צעד אנטי ציוני, היות וגם לפי התפיסה הציונית קרקעות המדינה הן רכוש הכלל שלא ניתן למכור אותו. הרצל לדוגמה מתאר זאת כך. | | נימוק דומה הוא שההפרטה היא צעד אנטי ציוני, היות וגם לפי התפיסה הציונית קרקעות המדינה הן רכוש הכלל שלא ניתן למכור אותו. הרצל לדוגמה מתאר זאת כך. |
| | | |
− | {{ציטוט|תוכן=העם יהיה לא רק המייסד, אלא גם בעליו של הרכוש התכליתי הזה [הקרקע] לצמיתות. על ידי זה אי אפשר יהיה ליחידים להשתמש בו ברצון עצמם, באופן שאינו מתאים עם כוונותיו של המייסד. עלינו לדאוג גם להבא כי יהיה הרכוש הזה נשמר באמונה הכי גדולה, וכי ינתהגו בו בצמצום, בפחד, יותר מאשר בעוז|מקור= | + | {{ציטוט|תוכן=העם יהיה לא רק המייסד, אלא גם בעליו של הרכוש התכליתי הזה [הקרקע] לצמיתות. על ידי זה אי אפשר יהיה ליחידים להשתמש בו ברצון עצמם, באופן שאינו מתאים עם כוונותיו של המייסד. עלינו לדאוג גם להבא כי יהיה הרכוש הזה נשמר באמונה הכי גדולה, וכי יתהגו בו בצמצום, בפחד, יותר מאשר בעוז|מקור= |
| בנימין זאב הרצל, נאום בקונגרס הציוני החמישי, 1901}} | | בנימין זאב הרצל, נאום בקונגרס הציוני החמישי, 1901}} |
| | | |
− | הצעדים שמציע באוצר הם צעד מהפכני, ואשר מקודמים במסגרת הדיונים על התקציב (דבר שמחייב את חברי הכנסת בקואליציה להצביע בעדם) מקודמים ללא דיון ציבורי משמעותי בנושא. צעדים אלה מנוגדים לחוק יסוד מקרקי ישראל (1960) ולאמנת קק"ל עם המדינה (1961). | + | הצעדים שמציע באוצר הם צעד מהפכני, ואשר מקודמים במסגרת הדיונים על התקציב (דבר שמחייב את חברי הכנסת בקואליציה להצביע בעדם) מקודמים ללא דיון ציבורי משמעותי בנושא. צעדים אלה מנוגדים לחוק יסוד מקרקעי ישראל (1960) ולאמנת קק"ל עם המדינה (1961). |
| | | |
| בנוסף, גורמים בימין המדיני, ביניהם ישראל הראל, הביעו חשש שההפרטה תאפשר לערבים להשתלט על אדמות המדינה. | | בנוסף, גורמים בימין המדיני, ביניהם ישראל הראל, הביעו חשש שההפרטה תאפשר לערבים להשתלט על אדמות המדינה. |
שורה 117: |
שורה 117: |
| | | |
| ===הגדלת ריכוזיות ההון והפערים הכלכליים=== | | ===הגדלת ריכוזיות ההון והפערים הכלכליים=== |
− | מכירת האדמות היא ההפרטה הגדולה בתולדות המדינה, בסכומים שעשויים להגיע למאות מיליארדי דואלרים. מנסיון מהפרטות קודמות בישראל, הדבר עלול להגביר את [[משפחות ההון בישראל|ריכוזיות ההון בישראל]], את [[אי שוויון בישראל|הפערים החברתיים]] ואת הקשרים בין הון לשלטון. | + | מכירת האדמות היא ההפרטה הגדולה בתולדות המדינה, בסכומים שעשויים להגיע למאות מיליארדי דולרים. מנסיון מהפרטות קודמות בישראל, הדבר עלול להגביר את [[משפחות ההון בישראל|ריכוזיות ההון בישראל]], את [[אי שוויון בישראל|הפערים החברתיים]] ואת הקשרים בין הון לשלטון. |
| | | |
| כך לדוגמה בעלי הון יוכלו לקנות קרקע חקלאית זולה, להמתין לשעה שהמחירים בשוק גבוהים, ולעיתוני נוח מבחינה פוליטית (לדוגמה ראשי מועצות אשר קשורים אליהם) ולהעביר החלטות בוועדות התכנון האיזוריות, ואז למכור את הקרקע ביוקר בצורת מגרשים למגורים בפרברים חדשים. | | כך לדוגמה בעלי הון יוכלו לקנות קרקע חקלאית זולה, להמתין לשעה שהמחירים בשוק גבוהים, ולעיתוני נוח מבחינה פוליטית (לדוגמה ראשי מועצות אשר קשורים אליהם) ולהעביר החלטות בוועדות התכנון האיזוריות, ואז למכור את הקרקע ביוקר בצורת מגרשים למגורים בפרברים חדשים. |
שורה 144: |
שורה 144: |
| רוב דברי ההסבר של האוצר בנושא רפורמת המקרקעין נוגעים לשחיתות והבזבוז בקרב ממ"י (דבר שמקובל בקרב חלק גדול מהציבור), ולא לשאלות מדוע יש להפריט את קרקעות המדינה. | | רוב דברי ההסבר של האוצר בנושא רפורמת המקרקעין נוגעים לשחיתות והבזבוז בקרב ממ"י (דבר שמקובל בקרב חלק גדול מהציבור), ולא לשאלות מדוע יש להפריט את קרקעות המדינה. |
| | | |
− | מספר מתנגדים לתוכנית, לדוגמה עו"ד רחל זכאי, היועצת המשפטית לשעבר במנהל מקרקי ישראל, העירו כי אין קשר למעשה בין הכוונה לבצע רפורמה מנהלית במנהל מקרקעי ישראל (צעד מנהלי), לבין הכוונה לבצע רפורמה מקיפה בקרקעות המדינה (שינוי מדיניות היסטורי). | + | מספר מתנגדים לתוכנית, לדוגמה עו"ד רחל זכאי, היועצת המשפטית לשעבר במנהל מקרקעי ישראל, העירו כי אין קשר למעשה בין הכוונה לבצע רפורמה מנהלית במנהל מקרקעי ישראל (צעד מנהלי), לבין הכוונה לבצע רפורמה מקיפה בקרקעות המדינה (שינוי מדיניות היסטורי). |
| | | |
− | לפי הערכת חלק מהמתנגדים לתוכנית, מטרת האוצר בהצמדת 2 הנושאים יחד, היא לזכות בהאדת הציבור ולהציג את נושא הפרטת קרקעות המדינה כחלק מתוכנית ללחימה בבירוקרטיה, יעול תהליכים או לחימה בשחיתות. | + | לפי הערכת חלק מהמתנגדים לתוכנית, מטרת האוצר בהצמדת 2 הנושאים יחד, היא לזכות באהדת הציבור ולהציג את נושא הפרטת קרקעות המדינה כחלק מתוכנית ללחימה בבירוקרטיה, יעול תהליכים או לחימה בשחיתות. |
| | | |
| ==המאבק ברפורמה בקרקעות== | | ==המאבק ברפורמה בקרקעות== |
שורה 155: |
שורה 155: |
| [[האגודה לצדק חלוקתי]] מתנגדת לרפורמה וקיימה כנס ב-24.5.09 בנושא בהשתתפות נציגים מרקעים שונים אנשי תכנון, משפט, נציגי ארגוני סביבה וחברה, חברי כנסת ועוד. [http://www.adj.org.il/index.php?module=landwatch;submodule=categories;task=index;id=58] גם קבוצת [[דרור ישראל]] פתחה במאבק בסוף אפריל ובסוף מאי הוקם '''הוועד הציבורי נגד הפרטת מקרקעי ישראל'''. | | [[האגודה לצדק חלוקתי]] מתנגדת לרפורמה וקיימה כנס ב-24.5.09 בנושא בהשתתפות נציגים מרקעים שונים אנשי תכנון, משפט, נציגי ארגוני סביבה וחברה, חברי כנסת ועוד. [http://www.adj.org.il/index.php?module=landwatch;submodule=categories;task=index;id=58] גם קבוצת [[דרור ישראל]] פתחה במאבק בסוף אפריל ובסוף מאי הוקם '''הוועד הציבורי נגד הפרטת מקרקעי ישראל'''. |
| | | |
− | מהצד הימני של המפה הפוליטית הודיעו על תמיכה במאבק [http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=172&catid=209 המכון לאסטרגטיה ציונית], ישראל הראל, פרופסור יעקב כ"ץ, וחברי הכנסת אורי אוריאל (האיחוד הלאומי) וזבולון אורלב (הבית היהודי). לאחר מכן הצטרפו להתנגדות להפרטת האדמות רבנים כמו הרב יובל שרלו[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/901/336.html ] הרב יואל בן נון[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3734317,00.html] והרב הראשי יונה מצגר שהוציא פסק הלכה נגד הרפורמה [http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/image001(1).jpg]. הרב הספרדי הראשי משה שלמה עמאר אמר שאינו מכיר את פרטי התוכנית אך יש לבצע מהלך כזה במתיינות ולא בחפזון.[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/908/826.html ][http://www.shelly.org.il/files/CCF22062009_00016.pdf] מנגד יו"ר ש"ס הרב עובדיה יוסף נתן הכשר הלכתי לרפורמה. [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/191778] | + | מהצד הימני של המפה הפוליטית הודיעו על תמיכה במאבק [http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=172&catid=209 המכון לאסטרגטיה ציונית], ישראל הראל, פרופסור יעקב כ"ץ, וחברי הכנסת אורי אוריאל (האיחוד הלאומי) וזבולון אורלב (הבית היהודי). לאחר מכן הצטרפו להתנגדות להפרטת האדמות רבנים כמו הרב יובל שרלו[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/901/336.html ] הרב יואל בן נון[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3734317,00.html] והרב הראשי יונה מצגר שהוציא פסק הלכה נגד הרפורמה [http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/image001(1).jpg]. הרב הספרדי הראשי משה שלמה עמאר אמר שאינו מכיר את פרטי התוכנית אך יש לבצע מהלך כזה במתינות ולא בחפזון.[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/908/826.html ][http://www.shelly.org.il/files/CCF22062009_00016.pdf] מנגד יו"ר ש"ס הרב עובדיה יוסף נתן הכשר הלכתי לרפורמה. [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/191778] |
| | | |
− | במקביל לקבוצות אלה הודיעו גורמים בתנועה הקיבוצית, כמו עמותת "אדמתי", כי בכוונתם ללחוץ על הממשלה להרחיב את הרפומה ולהכיל בתוכה גם קרקעות חקלאיות [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3720732,00.html], בטענה שאין לקפח את החקלאים מול המגזר העירוני. דבר שהארגונים החברתיים והסביבתיים מתנגדים לו מחשש ל[[פרבור]] ולפגיעה בשטחים הפתוחים. | + | במקביל לקבוצות אלה הודיעו גורמים בתנועה הקיבוצית, כמו עמותת "אדמתי", כי בכוונתם ללחוץ על הממשלה להרחיב את הרפורמה ולהכיל בתוכה גם קרקעות חקלאיות [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3720732,00.html], בטענה שאין לקפח את החקלאים מול המגזר העירוני. דבר שהארגונים החברתיים והסביבתיים מתנגדים לו מחשש ל[[פרבור]] ולפגיעה בשטחים הפתוחים. |
| | | |
| מפלגת [[התנועה הירוקה]] הודיעה כי היא מתנגדת להפרטה ובסופו של דבר התנגדו אליה גם כל סיעות האופוזיציה כאשר חלק מההתנגדות היא עקרונית וערכית וחלק הוא נסיון ניגוח נגד הקואליציה. | | מפלגת [[התנועה הירוקה]] הודיעה כי היא מתנגדת להפרטה ובסופו של דבר התנגדו אליה גם כל סיעות האופוזיציה כאשר חלק מההתנגדות היא עקרונית וערכית וחלק הוא נסיון ניגוח נגד הקואליציה. |
| | | |
− | בסוף יוני גובשה [[הקואליציה האזרחית-סביבתית נגד הפרטת הקרקעות]], שכוללת מספר רב של ארגונים ירוקים ואזרחיים, ביניהם אדם טבע ודין, אקופיס – ידידי כדור הארץ, האגודה לזכויות האזרח, האגודה לצדק חלוקתי, התנועה לאיכות השלטון, במקום, חיים וסביבה, מגמה ירוקה ושתי"ל. | + | בסוף יוני גובשה [[הקואליציה האזרחית-סביבתית נגד הפרטת הקרקעות]], שכוללת מספר רב של ארגונים ירוקים ואזרחיים, ביניהם אדם טבע ודין, אקופיס – ידידי כדור הארץ, האגודה לזכויות האזרח, האגודה לצדק חלוקתי, התנועה לאיכות השלטון, במקום, חיים וסביבה, מגמה ירוקה, העמותה לכלכלה בת קיימא ושתי"ל. |
| הקואליציה יצאה למאבק תחת הסיסמא "ביבי יחלק את ירושלים. לעשירים" [http://www.bibidont.com]. | | הקואליציה יצאה למאבק תחת הסיסמא "ביבי יחלק את ירושלים. לעשירים" [http://www.bibidont.com]. |
| | | |
− | במסגרת המאבק בהפרטה באינטרנט, הוקמה קבוצה בפייס בוק שמנתה כ-3000 חברים, והופצו סרטונים ומצגות, מצגת של הבלוגר איתמר כהן הופצה והפכה בהמשך לסרטון וגררה גל של מאות מכתבים לחברי הכנסת בנושא [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745055,00.html]. האתרים '''[http://adama-not-for-sale.co.il מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל]''' ו'''[http://www.bibidont.com הקואליציה האזרחית-סביבתית נגד הפרטת הקרקעות ]''' מרכזים מידע וחדשות בנושא. | + | במסגרת המאבק בהפרטה באינטרנט, הוקמה קבוצה בפייסבוק שמנתה כ-3000 חברים, והופצו סרטונים ומצגות, מצגת של הבלוגר איתמר כהן הופצה והפכה בהמשך לסרטון וגררה גל של מאות מכתבים לחברי הכנסת בנושא [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745055,00.html]. האתרים '''[http://adama-not-for-sale.co.il מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל]''' ו'''[http://www.bibidont.com הקואליציה האזרחית-סביבתית נגד הפרטת הקרקעות ]''' מרכזים מידע וחדשות בנושא. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |