שינויים

'''קללת המשאבים''' (The resource curse) ידועה גם כ"פרדוקס העושר" (Paradox of plenty) מתייחסת להבחנה כי בחלק מהמדינות והאיזורים שיש בהם שפע של [[משאבי טבע]], במיוחד כאלה שיש בהם משאבים נקודתיים של [[משאבים מתכלים]], כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים נוטים להיות בעלי [[צמיחה כלכלית]] נמוכה יותר ופיתוח של [[הון אנושי]] ו[[דמוקרטיה]] גרועים יותר לעומת מדינות עם פחות משאבי טבע כאלה.  

'''קללת המשאבים''' (The resource curse) ידועה גם כ"פרדוקס העושר" (Paradox of plenty) מתייחסת להבחנה כי בחלק מהמדינות והאיזורים שיש בהם שפע של [[משאבי טבע]], במיוחד כאלה שיש בהם משאבים נקודתיים של [[משאבים מתכלים]], כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים נוטים להיות בעלי [[צמיחה כלכלית]] נמוכה יותר ופיתוח של [[הון אנושי]] ו[[דמוקרטיה]] גרועים יותר לעומת מדינות עם פחות משאבי טבע כאלה.  

יש תאוריות שונות לגבי הסיבות לדבר זה, וככל הנראה הדברים נובעים ממספר סיבות: [[המחלה ההולנדית]] שהיא ירידה בתחרותיות של [[סקטורים בכלכלה|סקטורים אחרים בכלכלה]], שנגרמת בגלל שינוי בשער החליפין של המטבע המקומי ופגיעה ביצוא, ואו פחות מידי השקעות בסקטורים אחרים, ב[[הון אנושי]] ובהשכלה, , תנודתיות ברווחים מהמשאב הטבעי עקב תנודות בשוק הסחורות העולמי, ניהול לא נכון של המשאבים על ידי הממשלה, פגיעה ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ו[[שחיתות]] (עקב הרווחים הקלים הצפויים או הממשיים שנובעים ממכירת המשאב הטבעי) ו[[ריכוזיות כלכלית]].  

יש תאוריות שונות לגבי הסיבות לדבר זה, וככל הנראה הדברים נובעים ממספר סיבות: סיבה אחת היא [[המחלה ההולנדית]] שהיא ירידה בתחרותיות של [[סקטורים בכלכלה|סקטורים אחרים בכלכלה]], שנגרמת בגלל שינוי בשער החליפין של המטבע המקומי ופגיעה ביצוא, וכן פחות מידי השקעות בסקטורים אחרים, ב[[הון אנושי]] ובהשכלה, תנודתיות ברווחים מהמשאב הטבעי עקב תנודות בשוק הסחורות העולמי. סיבה אחרת היא  ניהול לא נכון של המשאבים על ידי הממשלה, פגיעה ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], [[שחיתות]] (עקב הרווחים הקלים הצפויים או הממשיים שנובעים ממכירת המשאב הטבעי) [[ריכוזיות כלכלית]] והשקעות ממשלתיות בפרוייקטים מיותרים והורדת יעילות הביצועים של הממשלה.  

==דוגמאות לקללת משאבים==

==דוגמאות לקללת משאבים==

קללת המשאבים אינה מתקיימת בכל המדינות בעלות שפע של משאבי טבע, יש מדינות שבהן משאבי טבע הביאו לצמיחה כלכלית ויש מדינות שבהן גרמו להאטה כלכלית, להרס כלכלי ומצוקה חברתית, לעיכוב בתהליכי [[דמוקרטיזציה]] ולבעיות בריאות הקשורות ל[[עוני]]. ההבדל העיקרי נובע ככל הנראה מאיכות המוסדות החברתיים שהיו לפני משאבי הטבע.  

קללת המשאבים אינה מתקיימת בכל המדינות בעלות שפע של משאבי טבע, יש מדינות שבהן משאבי טבע הביאו לצמיחה כלכלית ויש מדינות שבהן גרמו להאטה כלכלית, להרס כלכלי ומצוקה חברתית, לעיכוב בתהליכי [[דמוקרטיזציה]] ולבעיות בריאות הקשורות ל[[עוני]]. ההבדל העיקרי נובע ככל הנראה מאיכות המוסדות החברתיים שהיו לפני משאבי הטבע.  

היבטים של קללת המשאבים ושל המחלה ההולנדית הכוללים הזנחה של אפיקים אחרים בכלכלה, שחיתות ואי-יעילות, אפשר למצוא במדינות מפיקות משאבים רבות כמו [[מדינות ערב]], [[רוסיה]], מדינות דרום אמריקה, ומדינות באפריקה.  

היבטים של קללת המשאבים ושל המחלה ההולנדית הכוללים הזנחה של אפיקים אחרים בכלכלה, שחיתות ואי-יעילות, אפשר למצוא במדינות מפיקות משאבים רבות כמו [[מדינות ערב]], [[רוסיה]], מדינות דרום אמריקה, ומדינות באפריקה. לעומת זאת יש מדינות אחרות שמפיקות משאבים  שבהן גילוי והפקת משאבי טבע לא הזיקו לצמיחה הכלכלית וככל הנראה הועילו לה. הדוגמאות כוללות את המדינות [[אוסטרליה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], בוטסואנה, צ'ילה, ו[[נורבגיה]]. עם זאת יש טענה שגם במדינות אלה נפגעו בצורה מסויימת בידי קללת המשאבים, לדוגמה ברדנה שפר מציינת כי בנורבגיה אחוז גבוה יותר של אבטלה לעומת מדינות נורדיות אחרות. 

 

לעומת זאת יש מדינות אחרות שמפיקות משאבים  שבהן גילוי והפקת משאבי טבע לא הזיקו לצמיחה הכלכלית וככל הנראה הועילו לה. הדוגמאות כוללות את המדינות [[אוסטרליה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], בוטסואנה, צ'ילה, ו[[נורבגיה]].

מאמר מאת שלושה חוקרים נורבגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]

מאמר מאת שלושה חוקרים נורבגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]

לפי תאוריית נוספת של קללת המשאבים, מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון [[גז טבעי]] או [[נפט]]), לעתים קרובות אינן עוברות תהליך של [[דמוקרטיזציה]]. חלק מרכזי מכך היא שהשלטון יכול לנצל את המיסוי ואו הרווח מהמכירה של משאבי הטבע לשם קבלת כמות גדולה של מס, ואינו צריך להסתמך על האוכלוסייה הכללית לשם כך - כך שאינו צריך לדאוג לרווחה ולהשכלה שלה. האליטה הכלכלית של המדינה אינה צריכה להשקיע במיוחד ביזמות או במכירה קמעונאית ויכולה להיות עשירה מרווחי המשאב הטבעי. אליטות שהשקיעו ב[[הון פיזי]] במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. דבר זה גורר [[הון אנושי]] נמוך והעדר חשיבות לנושאים כמו שמירה על [[זכויות קניין]], [[זכויות אזרח]], [[חופש ביטוי]] ועוד שמחזקים דמוקרטיות, ומכוונים פיתוח של הכלכלה.

לפי תאוריית נוספת של קללת המשאבים, מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון [[גז טבעי]] או [[נפט]]), לעתים קרובות אינן עוברות תהליך של [[דמוקרטיזציה]]. חלק מרכזי מכך היא שהשלטון יכול לנצל את המיסוי ואו הרווח מהמכירה של משאבי הטבע לשם קבלת כמות גדולה של מס, ואינו צריך להסתמך על האוכלוסייה הכללית לשם כך - כך שאינו צריך לדאוג לרווחה ולהשכלה שלה. האליטה הכלכלית של המדינה אינה צריכה להשקיע במיוחד ביזמות או במכירה קמעונאית ויכולה להיות עשירה מרווחי המשאב הטבעי. אליטות שהשקיעו ב[[הון פיזי]] במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. דבר זה גורר [[הון אנושי]] נמוך והעדר חשיבות לנושאים כמו שמירה על [[זכויות קניין]], [[זכויות אזרח]], [[חופש ביטוי]] ועוד שמחזקים דמוקרטיות, ומכוונים פיתוח של הכלכלה.

==השלכות של קללת המשאבים==

==השלכות של קללת המשאבים==

* צעדים דיקטטורים בוונצואלה.

* צעדים דיקטטורים בוונצואלה.

==תיקון קללת המשאבים==

==נסיון למנוע את קללת המשאבים==

אסמוגלו ורובינזון מנסים להציע דרכים להיאבק בקללת המשאבים. העצה העיקרית שלהם היא תיקון המוסדות החברתיים. אם כי דבר זה אינו דבר קל. לדוגמה דמוקרטיזציה בקמרון לא הביאה לשינוי מהותי שם ובאופן כללי דבר זה נכון אולי למדינות נוספות באפריקה. גם קרנות משאבים כמו זו שיש לנורבגיה שאמורות למנוע בעיות של קללת משאבים ולמנוע מחלה הולנדית הן גם ככל הנראה לא פתרון טוב שכן כדי שיישמו אותן הן צריכות להתיישר עם האינטרס של השליט ודבר זה אינו סביר. הם מתארים כיצד הבנק העולמי נתן מימון לצורך בניית צינור לייצוא נפט מצ'אד בשנת 1999 כאשר התנאי היה שהכסף יועבר לקרן חיצונית שתנוהל בלונדון, ודבר זה אושר בפרלמנט של צ'אד. הקרן יועדה לספק שקיפות לגבי כמות הכספים הנכנסת וכן יועדה למנוע מחלה הולנדית ולהשקיע בדורות העתיד. אבל ללא "מוסדות מכלילים" היבטים אלה היו חסרי משמעות,בשנת 2005 ביטל נשיא צ'ד את קרן הדורות הבאים, הכפיל את כמות ההכנסות שהממשלה קיבלה באופן ישיר והעביר חלק גדול מהם לשם קניית נשק [http://whynationsfail.com/blog/2013/9/10/how-to-combat-the-resource-curse.html]

 

 

 

===מוסדות חברתיים מוצלחים יותר===

אסמוגלו ורובינזון מנסים להציע דרכים להיאבק בקללת המשאבים. העצה העיקרית שלהם היא תיקון המוסדות החברתיים. אם כי דבר זה אינו דבר קל. לדוגמה [[דמוקרטיזציה]] בקמרון לא הביאה לשינוי מהותי שם ובאופן כללי דבר זה נכון אולי למדינות נוספות באפריקה. גם קרנות משאבים כמו זו שיש לנורבגיה שאמורות למנוע בעיות של קללת משאבים ולמנוע מחלה הולנדית הן גם ככל הנראה לא פתרון טוב שכן כדי שיישמו אותן הן צריכות להתיישר עם האינטרס של השליט ודבר זה אינו סביר.  

 

הם מתארים כיצד הבנק העולמי נתן מימון לצורך בניית צינור לייצוא נפט מצ'אד בשנת 1999 כאשר התנאי היה שהכסף יועבר לקרן חיצונית שתנוהל בלונדון, ודבר זה אושר בפרלמנט של צ'אד. הקרן יועדה לספק שקיפות לגבי כמות הכספים הנכנסת וכן יועדה למנוע מחלה הולנדית ולהשקיע בדורות העתיד. אבל ללא "[[מוסדות מכלילים]]" היבטים אלה היו חסרי משמעות,בשנת 2005 ביטל נשיא צ'ד את קרן הדורות הבאים, הכפיל את כמות ההכנסות שהממשלה קיבלה באופן ישיר והעביר חלק גדול מהם לשם קניית נשק [http://whynationsfail.com/blog/2013/9/10/how-to-combat-the-resource-curse.html]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי]]

* [[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי]]

* [[מתווה הגז]]

* [[מתווה הגז]]

* [[מדוע אומות נכשלות]]

* [[מדוע אומות נכשלות]]

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==