שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 132 בתים ,  11:50, 16 בנובמבר 2015
שורה 16: שורה 16:  
היבט נוסף נוגע ל"רווחים קלים" עבור אזרחי המדינה ותת-השקעה ב[[הון אנושי]]. מצב זה אפיין בעבר את רוב נסיכויות הנפט ואת ערב הסעודית, שיכלו להנות מאיכות חיים גבוהה בלי צורך ללמוד או לעבוד קשה. דבר זה דומה ל[[מלכודת הרווחה]].  
 
היבט נוסף נוגע ל"רווחים קלים" עבור אזרחי המדינה ותת-השקעה ב[[הון אנושי]]. מצב זה אפיין בעבר את רוב נסיכויות הנפט ואת ערב הסעודית, שיכלו להנות מאיכות חיים גבוהה בלי צורך ללמוד או לעבוד קשה. דבר זה דומה ל[[מלכודת הרווחה]].  
   −
==השפעות==
+
==השפעות המחלה ההולנדית==
במודלים פשוטים של סחר, ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שינבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  
+
במודלים פשוטים של סחר (ללא העברות הון וללא היבטים נוספים), ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שינבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  
    
במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, נסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.   
 
במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, נסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.   
שורה 25: שורה 25:  
כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הן למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת-השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  
 
כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הן למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת-השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  
   −
השפעה נוספת, שמופיעה פחות בספרות הכלכלית ויותר בספרות של מדעי המדינה היא השפעת ההפקה של משאבי טבע על הממשלה ושמירה על [[משק תחרותי|משק תחרותי]] ו[[יעילות כלכלית|יעיל]] ועל [[מוסדות חברתיים]] הנחוצים לקיומו. ייצוא ממשק רגיל צריך לשמור על תחרותיות ויעילות מול משקים אחרים. לשם כך הממשלה צריכה לדאוג לדוגמה לכיבוד זכויות קניין של האזרחים, לפיתוח תשתיות , שמירה על [[הון חברתי]], [[חינוך]] ועוד. היבטים אלה מוחלשים בעקבות ייצוא קל של משאב טבע. הממשלה מקבלת הכנסות בכל מקרה, ואינה צריכה לשמור על שוק יעיל ומתפקד. התמריץ של האזרחים לשמור על השלטון נגד שחיתות והתמריץ לפתח טכנולוגיות חדשות ולענות לשינויים בשוקים נפגע בגלל שבדרך כלל השלטון משתמש ברווחים הקלים כדי להעריף הטבות על האזרחים. היבטים אלה בולטים במיוחד במדינות ערב כמו [[ערב הסעודית]], [[מצרים]], לוב וכן ב[[רוסיה]] ובמדינות שונות באפריקה. היציבות השלטונית נקנית על ידי בזבוז הכספים מהמשאב הטבעי על הטבות למקורבים (שמסייעים לשלטון להישאר במקומו) ועל הטבות שונות לאזרחים, מוסדות להחלשת כוחו של השלטון המרכזי כמו אצולה, מעמד בינוני, ארגונים חברתיים, עיתונות וכו' נחלשים בגלל שאין אינטרס ציבורי לשמור עליהם בזמן הרווחים הקלים מהמשאב הטבעי.
+
השפעה נוספת, שמופיעה פחות בספרות הכלכלית, ויותר בספרות של מדעי המדינה, היא השפעת ההפקה של משאבי טבע על הממשלה ושמירה על [[שוק תחרותי]] ו[[יעילות כלכלית|יעיל]] ועל [[מוסדות חברתיים]] הנחוצים לקיומו השפעות הנוגעות ל[[קללת המשאבים]]. ייצוא ממשק רגיל צריך לשמור על תחרותיות ויעילות מול משקים אחרים. לשם כך הממשלה צריכה לדאוג לדוגמה לכיבוד זכויות קניין של האזרחים, לפיתוח תשתיות , שמירה על [[הון חברתי]], [[חינוך]] ועוד. היבטים אלה מוחלשים בעקבות ייצוא קל של משאב טבע. הממשלה מקבלת הכנסות בכל מקרה, ואינה צריכה לשמור על שוק יעיל ומתפקד. התמריץ של האזרחים לשמור על השלטון נגד שחיתות והתמריץ לפתח טכנולוגיות חדשות ולענות לשינויים בשוקים נפגע בגלל שבדרך כלל השלטון משתמש ברווחים הקלים כדי להעריף הטבות על האזרחים. היבטים אלה בולטים במיוחד במדינות ערב כמו [[ערב הסעודית]], [[מצרים]], לוב וכן ב[[רוסיה]] ובמדינות שונות באפריקה. היציבות השלטונית נקנית על ידי בזבוז הכספים מהמשאב הטבעי על הטבות למקורבים (שמסייעים לשלטון להישאר במקומו) ועל הטבות שונות לאזרחים, מוסדות להחלשת כוחו של השלטון המרכזי כמו אצולה, מעמד בינוני, ארגונים חברתיים, עיתונות וכו' נחלשים בגלל שאין אינטרס ציבורי לשמור עליהם בזמן הרווחים הקלים מהמשאב הטבעי.
    
==התמודדות בעולם==
 
==התמודדות בעולם==

תפריט ניווט