שינויים

במודלים פשוטים של סחר, ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שינבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  

במודלים פשוטים של סחר, ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שינבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  

במונחים של [[התמחות]] ו[[יתרון יחסי]] המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אלא שדבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, נסיון, כוח אדם מיומן ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו נפט, גז או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, ובפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.   

במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, נסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.   

אם המשאב הטבעי מתחיל לאזול (לדוגמא בגלל מנגנון [[שיא תפוקת הנפט]]) או אם יש ירידה במחירי המשאב הטבעי, קשה לחזור ולבנות את [[ענף תעשייה|ענפי התעשייה]] הישנים, והדבר לא מתרחש באותה מהירות שסקטורים אלה נהרסו. דבר זה נובע ממספר סיבות. ראשית [[הון אנושי]] ו[[טכנולוגיה]] הם דברים שלוקח זמן לבנות - הן בהכשרה בסיסית של ידע נדרש, הן ב"לימוד תוך כדי עשיה" והן בצבירת מוניטין בעולם. סיבה נוספת היא שיחסית למדינות אחרות בעולם, מדינות שחולות ב"מחלה הולנדית" עוברות התמחות בכיוון של הסקטור הסחיר של המשאב הטבעי ובכיוון של סקטור הלא סחיר (נדל"ן, שירותים מקומיים כמו מסעדות) ומזניחות את הפיתוח הטכנולוגי של הסקטור הסחיר.  

אם המשאב הטבעי מתחיל לאזול (לדוגמא בגלל מנגנון [[שיא תפוקת הנפט]]) או אם יש ירידה במחירי המשאב הטבעי, קשה לחזור ולבנות את [[ענף תעשייה|ענפי התעשייה]] הישנים, והדבר לא מתרחש באותה מהירות שסקטורים אלה נהרסו. דבר זה נובע ממספר סיבות. ראשית לוקח זמן לבנות [[הון אנושי]] ו[[טכנולוגיה]] - הן בהכשרה בסיסית של [[ידע]] נדרש, הן ב"לימוד תוך כדי עשיה", והן בצבירת מוניטין בעולם. סיבה נוספת היא שיחסית למדינות אחרות בעולם, מדינות שחולות ב"מחלה הולנדית" עוברות התמחות בכיוון של הסקטור הסחיר של המשאב הטבעי, ובכיוון של סקטור הלא סחיר (נדל"ן, שירותים מקומיים כמו מסעדות), והן  מזניחות את הפיתוח הטכנולוגי של הסקטור הסחיר.  

כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הן למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת-השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  

כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הן למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת-השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  

השפעה נוספת, ברורה פחות היא השפעת ההפקה של משאבי טבע על הממשלה ושמירה על משק יעיל. ייצוא ממשק רגיל צריך לשמור על תחרותיות ויעילות מול משקים אחרים. לשם כך הממשלה צריכה לדאוג לדוגמה לכיבוד זכויות קניין של האזרחים, לפיתוח תשתיות , שמירה על [[הון חברתי]], [[חינוך]] ועוד. היבטים אלה מוחלשים בעקבות ייצוא קל של משאב טבע. הממשלה מקבלת הכנסות בכל מקרה, ואינה צריכה לשמור על שוק יעיל ומתפקד. התמריץ של האזרחים לשמור על השלטון נגד שחיתות והתמריץ לפתח טכנולוגיות חדשות ולענות לשינויים בשוקים נפגע בגלל שבדרך כלל השלטון משתמש ברווחים הקלים כדי להעריף הטבות על האזרחים. היבטים אלה בולטים במיוחד במדינות ערב כמו ערב הסעודית, מצרים , לוב וכן ברוסיה ובמדינות שונות באפריקה. היציבות השלטונית נקנית על ידי בזבוז הכספים מהמשאב הטבעי על הטבות למקורבים (שמסייעים לשלטון להישאר במקומו) ועל הטבות שונות לאזרחים.  

השפעה נוספת, שמופיעה פחות בספרות הכלכלית ויותר בספרות של מדעי המדינה היא השפעת ההפקה של משאבי טבע על הממשלה ושמירה על [[משק תחרותי|משק תחרותי]] ו[[יעילות כלכלית|יעיל]] ועל [[מוסדות חברתיים]] הנחוצים לקיומו. ייצוא ממשק רגיל צריך לשמור על תחרותיות ויעילות מול משקים אחרים. לשם כך הממשלה צריכה לדאוג לדוגמה לכיבוד זכויות קניין של האזרחים, לפיתוח תשתיות , שמירה על [[הון חברתי]], [[חינוך]] ועוד. היבטים אלה מוחלשים בעקבות ייצוא קל של משאב טבע. הממשלה מקבלת הכנסות בכל מקרה, ואינה צריכה לשמור על שוק יעיל ומתפקד. התמריץ של האזרחים לשמור על השלטון נגד שחיתות והתמריץ לפתח טכנולוגיות חדשות ולענות לשינויים בשוקים נפגע בגלל שבדרך כלל השלטון משתמש ברווחים הקלים כדי להעריף הטבות על האזרחים. היבטים אלה בולטים במיוחד במדינות ערב כמו [[ערב הסעודית]], [[מצרים]], לוב וכן ב[[רוסיה]] ובמדינות שונות באפריקה. היציבות השלטונית נקנית על ידי בזבוז הכספים מהמשאב הטבעי על הטבות למקורבים (שמסייעים לשלטון להישאר במקומו) ועל הטבות שונות לאזרחים, מוסדות להחלשת כוחו של השלטון המרכזי כמו אצולה, מעמד בינוני, ארגונים חברתיים, עיתונות וכו' נחלשים בגלל שאין אינטרס ציבורי לשמור עליהם בזמן הרווחים הקלים מהמשאב הטבעי.

==התמודדות בעולם==

==התמודדות בעולם==