שינויים

מלכתחילה לא תיתכן הבחנה חשובה יותר מזו במבחינה בין מוצרים ראשוניים למוצרים משניים, שכן אפשרות ייצורם של האחרונים מושתת על ההנחה המוקדמת שהראשונים ניתנים להשגה. הרחבת כושרו של האדם לייצר מוצרים משניים חסרה כל תועלת כל עוד לא הורחב כושרו ליטול מן האדמה מוצרים ראשוניים, שהרי האדם אינו יוצר, הוא רק הופך ומשנה, וכל פעולת היפוך ושינוי מצריכה מוצרים ראשוניים. כושרו להפוך ולשנות תלוי במיוחד ב[[אקסרגיה|אנרגיה ראשונית]], וזו מצביעה מניה ובניה על הצורך להבחין, בשדה המוצרים הראשוניים בין [[משאבים מתכלים|אלה שאינם ניתנים לשיחזור]] ו[[משאבים מתחדשים|אלה שניתנים]]. כשמדובר במוצרים המשניים, ההבחנה היסודית והברורה מאליה היא זו המבחינה בין סחורות מיוצרות לשרותים. וכך הגענו לסכמה מינימלית בת ארבע קטגוריות, שכל אחת מהן שונה באופן מהותי מחברותיה.  

מלכתחילה לא תיתכן הבחנה חשובה יותר מזו במבחינה בין מוצרים ראשוניים למוצרים משניים, שכן אפשרות ייצורם של האחרונים מושתת על ההנחה המוקדמת שהראשונים ניתנים להשגה. הרחבת כושרו של האדם לייצר מוצרים משניים חסרה כל תועלת כל עוד לא הורחב כושרו ליטול מן האדמה מוצרים ראשוניים, שהרי האדם אינו יוצר, הוא רק הופך ומשנה, וכל פעולת היפוך ושינוי מצריכה מוצרים ראשוניים. כושרו להפוך ולשנות תלוי במיוחד ב[[אקסרגיה|אנרגיה ראשונית]], וזו מצביעה מניה ובניה על הצורך להבחין, בשדה המוצרים הראשוניים בין [[משאבים מתכלים|אלה שאינם ניתנים לשיחזור]] ו[[משאבים מתחדשים|אלה שניתנים]]. כשמדובר במוצרים המשניים, ההבחנה היסודית והברורה מאליה היא זו המבחינה בין סחורות מיוצרות לשרותים. וכך הגענו לסכמה מינימלית בת ארבע קטגוריות, שכל אחת מהן שונה באופן מהותי מחברותיה.  

השוק אינו מכיר באבחנות הללו. הוא מספק לכל המותרים תווית מחיר, וכך מאפשר לנו לטעון שלכולם אותה החשיבות. [[נפט]] (קטגוריה 1) בערך של  5 דולר שווה ל[[חיטה]] (קטגוריה 2) בערך של 5 דולר, וזו שווה לנעליים (קטגוריה 3) בערך של 5 דולר או לשרותי הארחה (קטגוריה 4) בערך של 5 דולר. הקריטריון היחיד לקביעת חשיבותם היחסית של המוצרים השונים הללו הוא שיעור ה[[רווח]] הניתן להפיק מאספקתם. אם קטגוריות 3 ו-4 נושאות רווחים גדולים יותר מאשרה קטגוריות 1 ו-2, משמש הדבר כ"אות" לכך ש"[[ראציונאלי]]" להפנות לראשונות משאבים נוספים, ופחות משאבים - לאחרות.

השוק אינו מכיר באבחנות הללו. הוא מספק לכל המותרים תווית מחיר, וכך מאפשר לנו לטעון שלכולם אותה החשיבות. [[נפט]] (קטגוריה 1) בערך של  5 דולר שווה ל[[חיטה]] (קטגוריה 2) בערך של 5 דולר, וזו שווה לנעליים (קטגוריה 3) בערך של 5 דולר או לשרותי הארחה (קטגוריה 4) בערך של 5 דולר. הקריטריון היחיד לקביעת חשיבותם היחסית של המוצרים השונים הללו הוא שיעור ה[[רווח]] הניתן להפיק מאספקתם. אם קטגוריות 3 ו-4 נושאות רווחים גדולים יותר מאשרה קטגוריות 1 ו-2, משמש הדבר כ"אות" לכך ש"[[רציונלי]]" להפנות לראשונות משאבים נוספים, ופחות משאבים - לאחרות.

איני בא לדון כאן במהימנותו או בחוכמתו של מנגנון השוק, של מה שמכונה בפי הכלכלנים "[[היד הנעלמה]]". כבר דנו בכך עד בלי די, אומנם בלי לתת את הדעת לעובדה שלארבע הקטגוריות שפורטו לעיל אין מכנה משותף. כך, למשל, לא הבחינו הכלכלנים בעובדה (או אם הבחינו בה לא לקחו אותה בחשבון בניסוח התאוריה הכלכלית) שמושג "העלות" כשמדובר במוצרים שניתן לשחזרם שונה מהותית ממושג "העלות" כשמדובר במוצרים שאין לשחזרם, ובדומה לכך יש שוני מהותי בין "עלות" של סחורות ל"עלות" של שירותים. לאמיתו של דבר ניתן לומר, בלי להיכנס לפרטים נוספים, שמדע הכלכלה חל ללא סייג רק על סחורות מיוצרות (קטגוריה 3), אך מחילים אותו ללא הבחנה על כל הסחורות והשרותים, עקב אי-ההכרה בערכם המהותי של ההבדלים בין ארבע הקטגוריות.

איני בא לדון כאן במהימנותו או בחוכמתו של מנגנון השוק, של מה שמכונה בפי הכלכלנים "[[היד הנעלמה]]". כבר דנו בכך עד בלי די, אומנם בלי לתת את הדעת לעובדה שלארבע הקטגוריות שפורטו לעיל אין מכנה משותף. כך, למשל, לא הבחינו הכלכלנים בעובדה (או אם הבחינו בה לא לקחו אותה בחשבון בניסוח התאוריה הכלכלית) שמושג "העלות" כשמדובר במוצרים שניתן לשחזרם שונה מהותית ממושג "העלות" כשמדובר במוצרים שאין לשחזרם, ובדומה לכך יש שוני מהותי בין "עלות" של סחורות ל"עלות" של שירותים. לאמיתו של דבר ניתן לומר, בלי להיכנס לפרטים נוספים, שמדע הכלכלה חל ללא סייג רק על סחורות מיוצרות (קטגוריה 3), אך מחילים אותו ללא הבחנה על כל הסחורות והשרותים, עקב אי-ההכרה בערכם המהותי של ההבדלים בין ארבע הקטגוריות.