שינויים

זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו קלאסית והכנ"ק מתייחסים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות ואקולוגיות]]. מובאות הרבה דוגמאות של [[זיהום נחלים|זיהום נחלים]] ו[[זיהום אוויר]]. לפי התאוריה הנאו קלאסית ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי, [[הפנמת עלויות חיצוניות]] המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות.  

זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו קלאסית והכנ"ק מתייחסים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות ואקולוגיות]]. מובאות הרבה דוגמאות של [[זיהום נחלים|זיהום נחלים]] ו[[זיהום אוויר]]. לפי התאוריה הנאו קלאסית ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי, [[הפנמת עלויות חיצוניות]] המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות.  

אולם רבים ממשאבי הסביבה אינם ניתנים כלל להכנסה אל מנגנון השוק, מכיוון שאינם מקיימים את התנאים הנחוצים כדי להיכלל בו. לדוגמה פעמים רבות מי שנפגע מהזיהום אינו יודע מאיזה מקור זיהום הוא נפגע, ולפעמים הפגיעה מתעכבת במשך מספר שנים, לכן ייתכן ופעילות שוק מלפני 10 שנים פוגעת באנשים כיום. המצב מסובך יותר כאשר מעורבים בנושא כשלי שוק אחרים כמו מוצרים ציבוריים, מחסור במידע מלא, [[ראציונליות חסומה]] ושינוי בטעמים. כמו כן אנשים מתחומים של [[אקולוגיה]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מעירים כי כמות המוצר הנוצרת בפתרון של הפנמת עלויות נקבעת על ידי מנגנון סובייקטיבי שתלוי בטעמים הפרטים, מידת הארגון שלהם, המידע שלהם ועוד, ואילו הכמות הבטוחה לסוגיות כמו פגיעה בבריאות או סיכון של [[קיימות]] היא בדרך כלל כמות אובייקטיבית. הסברים נוספים ראו בערכים [[כלכלה סביבתית]], [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]] וב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים]].  

אולם רבים ממשאבי הסביבה אינם ניתנים כלל להכנסה אל מנגנון השוק, מכיוון שאינם מקיימים את התנאים הנחוצים כדי להיכלל בו. לדוגמה פעמים רבות מי שנפגע מהזיהום אינו יודע מאיזה מקור זיהום הוא נפגע, ולפעמים הפגיעה מתעכבת במשך מספר שנים, לכן ייתכן ופעילות שוק מלפני 10 שנים פוגעת באנשים כיום. המצב מסובך יותר כאשר מעורבים בנושא כשלי שוק אחרים כמו מוצרים ציבוריים, מחסור במידע מלא, [[רציונליות חסומה]] ושינוי בטעמים. כמו כן אנשים מתחומים של [[אקולוגיה]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מעירים כי כמות המוצר הנוצרת בפתרון של הפנמת עלויות נקבעת על ידי מנגנון סובייקטיבי שתלוי בטעמים הפרטים, מידת הארגון שלהם, המידע שלהם ועוד, ואילו הכמות הבטוחה לסוגיות כמו פגיעה בבריאות או סיכון של [[קיימות]] היא בדרך כלל כמות אובייקטיבית. הסברים נוספים ראו בערכים [[כלכלה סביבתית]], [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]] וב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים]].  

====מוצרים ציבוריים====

====מוצרים ציבוריים====

ניתן לדבר על מוצרים ציבוריים נוספים כמו [[אמון]], [[הוגנות]], ממשל יעיל, מערכת משפט הוגנת, [[הון חברתי]], תקשורת אמינה והוגנת ועוד.  

ניתן לדבר על מוצרים ציבוריים נוספים כמו [[אמון]], [[הוגנות]], ממשל יעיל, מערכת משפט הוגנת, [[הון חברתי]], תקשורת אמינה והוגנת ועוד.  

===כשלים הנוגעים למסחר===

===כשלים הנוגעים למסחר===

כשלים אלה נובעים ממגבלות שונות על ביצוע ההעסקה כמו מגבלות על השגת מידע, עיבוד מידע וידע שיש לקונים והמוכרים. הדבר כולל ראציונליות חסומה, מחסור במידע, ו[[עלויות עסקה]].  

כשלים אלה נובעים ממגבלות שונות על ביצוע ההעסקה כמו מגבלות על השגת מידע, עיבוד מידע וידע שיש לקונים והמוכרים. הדבר כולל רציונליות חסומה, מחסור במידע, ו[[עלויות עסקה]].  

====ראציונליות חסומה====

====רציונליות חסומה====

{{הפניה לערך מורחב|ראציונליות חסומה}}

{{הפניה לערך מורחב|רציונליות חסומה}}

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[ראציונליזם|ראציונלים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרבט סימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם ראציונלים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונלים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי ראציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכלים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[רציונליזם|רציונלים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרבט סימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם רציונלים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונלים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכלים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לראציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים ראציונלים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לרציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים רציונלים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו  

המינוח "ראנציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן ראציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן ראצניוליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של ראציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים ראציונלים.  

המינוח "ראנציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן רציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן ראצניוליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של רציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים רציונלים.  

תחום רחב יותר של ביקורת נוגע לקביעת הטעמים ולתרבות. בתאוריה הנאו-קלאסית מניחים כי טעמי הצרכנים נקבעו לפני המסחר וכי הם נשארים קבועים וללא שינוי. בתחומים כמו [[תרבות הצריכה]] או [[פסיכולוגיה שיווקית]] נטען כי טעמי הצרכנים יכולים להקבע על ידי השפעות שונות כמו שיווק מצד תאגידים, הרגלים חברתיים, הרגלים גופניים הנוגעים לצריכה, [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[בתי ספר]] או [[כסף]] או מדים, וכו'. ראו לדוגמה את התחום של [[כלכלת השמנה]].

תחום רחב יותר של ביקורת נוגע לקביעת הטעמים ולתרבות. בתאוריה הנאו-קלאסית מניחים כי טעמי הצרכנים נקבעו לפני המסחר וכי הם נשארים קבועים וללא שינוי. בתחומים כמו [[תרבות הצריכה]] או [[פסיכולוגיה שיווקית]] נטען כי טעמי הצרכנים יכולים להקבע על ידי השפעות שונות כמו שיווק מצד תאגידים, הרגלים חברתיים, הרגלים גופניים הנוגעים לצריכה, [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[בתי ספר]] או [[כסף]] או מדים, וכו'. ראו לדוגמה את התחום של [[כלכלת השמנה]].