במקרים רבים יש [[תהליך]] טבעי שבו [[שוק חופשי]] (חופשי מהתערבות ממשלתית) צומח בתחילה כ[[שוק משוכלל]] שבו יש יותר ויותר מוכרים, ובהמשך יש [[קונסולידציה]] - מיזוגים בין מתחרים וירידת מספר השחקנים בשוק. הגורם המרכזי לכך הוא [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שיש לארגונים גדולים יותר - כך שמי שמרוויח יותר נהנה גם מהוצאות נמוכות יותר או רווחים גבוהים יותר ויכול לנגוס בתחרות מצד מתחרים. כך נוצרת נטיה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים וכדי להתקרב ליעילות פארטו, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים - אם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואם על ידי רגולטורים אחרים - לדוגמה רגולוציה על מונופול בתחום החשמל על ידי רשות החשמל. כלכלנים מבחינים לכן בין שוק חופשי - שוק שאין בו התערבות כלל או כמה שפחות התערבות, לבין מצב של [[שוק תחרותי]] מתוך שאיפה להגיע ל[[שוק משוכלל]]. | במקרים רבים יש [[תהליך]] טבעי שבו [[שוק חופשי]] (חופשי מהתערבות ממשלתית) צומח בתחילה כ[[שוק משוכלל]] שבו יש יותר ויותר מוכרים, ובהמשך יש [[קונסולידציה]] - מיזוגים בין מתחרים וירידת מספר השחקנים בשוק. הגורם המרכזי לכך הוא [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שיש לארגונים גדולים יותר - כך שמי שמרוויח יותר נהנה גם מהוצאות נמוכות יותר או רווחים גבוהים יותר ויכול לנגוס בתחרות מצד מתחרים. כך נוצרת נטיה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים וכדי להתקרב ליעילות פארטו, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים - אם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואם על ידי רגולטורים אחרים - לדוגמה רגולוציה על מונופול בתחום החשמל על ידי רשות החשמל. כלכלנים מבחינים לכן בין שוק חופשי - שוק שאין בו התערבות כלל או כמה שפחות התערבות, לבין מצב של [[שוק תחרותי]] מתוך שאיפה להגיע ל[[שוק משוכלל]]. |