שינויים

היוקרה של תעודות ומוסדות יכולה להיות חשובה לא פחות מאשר הידע בקביעת ערכה של ההשכלה להון האנושי. דבר זה מצביע על כך שקיימים [[כשל שוק|כשלי שוק]] כמו [[מידע א-סימטרי]] ו[[שוק העבודה מפולח]] (Labor market segmentation). בשווקי עבודה מפולחים, ה"תשואה להון אנושי"  משתנה בין פלחים או קבוצות ברות השוואה של עובדים. דוגמה לכך היא הפליה בעבודה נגד מיעוטים או נגד נשים. מסיבה זו, אין קשר ישיר בין "הון אנושי" לבין שכר, תנאים או קבלה לעבודה, אלא שההון האנושי תלוי במנגנוני עקיפים כמו תעודות של מוסדות כדי להיות מועבר כאיתות אל המעסיק.  

היוקרה של תעודות ומוסדות יכולה להיות חשובה לא פחות מאשר הידע בקביעת ערכה של ההשכלה להון האנושי. דבר זה מצביע על כך שקיימים [[כשל שוק|כשלי שוק]] כמו [[מידע א-סימטרי]] ו[[שוק העבודה מפולח]] (Labor market segmentation). בשווקי עבודה מפולחים, ה"תשואה להון אנושי"  משתנה בין פלחים או קבוצות ברות השוואה של עובדים. דוגמה לכך היא הפליה בעבודה נגד מיעוטים או נגד נשים. מסיבה זו, אין קשר ישיר בין "הון אנושי" לבין שכר, תנאים או קבלה לעבודה, אלא שההון האנושי תלוי במנגנוני עקיפים כמו תעודות של מוסדות כדי להיות מועבר כאיתות אל המעסיק.  

קושי נוסף של המושג הוא שהוא מטשטש את ההבחנה המסורתית שקיימת בכלכלה בין השקעה לבין צריכה בעיקר תחומים כמו שירותי  חינוך או בריאות. בתאוריה הכללית המוסרתית, השקעה בלימודים או בקבלת טיפול רפואי או אפילו בטיפול קוסמטי או בביגוד נתפסים כצריכה. בתאוריה שמכילה את המושג הון אנושי, אפשר להתייחס אל גורמים אלה כאל השקעה. לדוגמה דוגמנית או סוכנת מכירות שמבצעת ניתוח קוסמטי יכולה להתייחס אליהם כאל השקעה בהון אנושי; סוכני מכירות צריכים להשקיע במלתחה עדכנית;  הכשרת מתכנתים או מהנדסים יש להשקיע בהשכלה רלוונטית; בכל מקצוע בריאות רופפת תוריד את התפוקה ולכן טיפולים רפואיים, או אפילו [[תזונה]] בריאה, או שמירה על תנאי דיור נאות, שמהווים טיפול מונע יכולים להחשב כחלק מהשקעה ב"הון אנושי". גם שמירה על קשרי משפחה תקינים או זוגיות מתפקדת, אשר משפיעים על הבריאות הנפשית והפיזית יכולים להכלל בקטגוריה זו. נוסף לקושי המחקרי, דבר זה יכול להוות גם טיעון פוליטי בעד השקעות של המדינה בחינוך וברפואה, בדומה להשקעות שמבוצעות בתחומי תשתיות תחבורה.  

קושי נוסף של המושג הוא שהוא מטשטש את ההבחנה המסורתית שקיימת בכלכלה בין השקעה לבין צריכה בעיקר תחומים כמו שירותי  חינוך או בריאות. בתאוריה הכללית המוסרתית, השקעה בלימודים או בקבלת טיפול רפואי או אפילו בטיפול קוסמטי או בביגוד נתפסים כצריכה. בתאוריה שמכילה את המושג הון אנושי, אפשר להתייחס אל גורמים אלה כאל השקעה. לדוגמה דוגמנית או סוכנת מכירות שמבצעת ניתוח קוסמטי יכולה להתייחס אליהם כאל השקעה בהון אנושי; סוכני מכירות צריכים להשקיע במלתחה עדכנית;  הכשרת מתכנתים או מהנדסים יש להשקיע בהשכלה רלוונטית; בכל מקצוע בריאות רופפת תוריד את התפוקה ולכן טיפולים רפואיים, או אפילו [[תזונה]] בריאה, או שמירה על תנאי דיור נאות, שמהווים טיפול מונע יכולים להיחשב כחלק מהשקעה ב"הון אנושי". גם שמירה על קשרי משפחה תקינים או זוגיות מתפקדת, אשר משפיעים על הבריאות הנפשית והפיזית יכולים להכלל בקטגוריה זו. נוסף לקושי המחקרי, דבר זה יכול להוות גם טיעון פוליטי בעד השקעות של המדינה בחינוך וברפואה, בדומה להשקעות שמבוצעות בתחומי תשתיות תחבורה.  

בעקבות גארי בקר הספרות הכלכלית שעוסקת בהון אנושי מבחינה לרוב בין הון אנושי "ספציפי" לבין הון אנושי "כללי". הון אנושי ספציפי מתייחס לכישורים או ידע שמועיל רק למעסיק יחיד או בתוך תעשייה מסויימת, בעוד שהון אנושי כללי (כמו אורינות - ידיעת קרוא וכתוב) מועילה לכלל המעסיקים. כלכלנים מתייחסים להון אנושי ספציפי לחברה כדבר מסוכן היות וסגירת החברה או דעיכת הענף עלולה להוביל לחוסר יכולת להעביר את הכישורים למעסיק הבא.  

בעקבות גארי בקר הספרות הכלכלית שעוסקת בהון אנושי מבחינה לרוב בין הון אנושי "ספציפי" לבין הון אנושי "כללי". הון אנושי ספציפי מתייחס לכישורים או ידע שמועיל רק למעסיק יחיד או בתוך תעשייה מסויימת, בעוד שהון אנושי כללי (כמו אורינות - ידיעת קרוא וכתוב) מועילה לכלל המעסיקים. כלכלנים מתייחסים להון אנושי ספציפי לחברה כדבר מסוכן היות וסגירת החברה או דעיכת הענף עלולה להוביל לחוסר יכולת להעביר את הכישורים למעסיק הבא.