שינויים

הוסרו 4 בתים ,  23:17, 16 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "שיקאגו" ב־"שיקגו"
שורה 6: שורה 6:  
הכלכלן ארתור לואיס (Arthur Lewis )נחשב כאחד האבות של [[כלכלת פיתוח]] (Economic Development) ולכן גם את הרעיון של הון אנושי, במאמר משנת 1954. לא נעשה שימוש במונח בגלל חוסר הבהירות בהבחנה בין השקעה לבין צריכה.  
 
הכלכלן ארתור לואיס (Arthur Lewis )נחשב כאחד האבות של [[כלכלת פיתוח]] (Economic Development) ולכן גם את הרעיון של הון אנושי, במאמר משנת 1954. לא נעשה שימוש במונח בגלל חוסר הבהירות בהבחנה בין השקעה לבין צריכה.  
   −
השימוש במונח בספרות המודרנית של הכלכלה הנאו קלאסית מתוארך למאמר של ג'אקוב מינצ'ר (Jacob Mincer) בשם "השקעה בהון אנושי והקצאת של שכר אישי" בירחון לכלכלה פוליטית משנת 1958.<ref>Jacob Mincer, "Investment in Human Capital and Personal Income Distribution" Journal of Political Economy, 1958</ref>ולאחר מכן על ידי T.W. Schultz. היישום הידוע ביותר של רעיון ההון האנושי בכללכה הוא זה של מינצ'ר ו[[גרי בקר]] ששייכים ל[[אסכולת שיקאגו]] בכלכלה. ספרו של בקר, "הון אנושי" פורסם ב-1964, והפך למקור סימוכין המקובל ביותר לנושא למשך שנים רבות. על פי השקפה זו, הון אנושי הוא דוגמה ל"אמצעים הפיזיים של הייצור", כלומר מכונות מפעלים. אדם יכול להשקיע בהון אנושי (על ידי השכלה, הכשרה, טיפול רפואי) והתפוקה של אדם תלויה בצורה חלקית בהחזר ההשקעה על ההון האנושי שיש לאדם. לכן הון אנושי הוא אמצעי ייצור, שבו עוד השקעה מולידה עוד תפוקה. הון אנושי הוא תחליפי, אבל לא ניתן להעביר אותו, בניגוד לסוגי הון אחרים כמו אדמה, עבודה או הון תעשייתי.  
+
השימוש במונח בספרות המודרנית של הכלכלה הנאו קלאסית מתוארך למאמר של ג'אקוב מינצ'ר (Jacob Mincer) בשם "השקעה בהון אנושי והקצאת של שכר אישי" בירחון לכלכלה פוליטית משנת 1958.<ref>Jacob Mincer, "Investment in Human Capital and Personal Income Distribution" Journal of Political Economy, 1958</ref>ולאחר מכן על ידי T.W. Schultz. היישום הידוע ביותר של רעיון ההון האנושי בכללכה הוא זה של מינצ'ר ו[[גרי בקר]] ששייכים ל[[אסכולת שיקגו]] בכלכלה. ספרו של בקר, "הון אנושי" פורסם ב-1964, והפך למקור סימוכין המקובל ביותר לנושא למשך שנים רבות. על פי השקפה זו, הון אנושי הוא דוגמה ל"אמצעים הפיזיים של הייצור", כלומר מכונות מפעלים. אדם יכול להשקיע בהון אנושי (על ידי השכלה, הכשרה, טיפול רפואי) והתפוקה של אדם תלויה בצורה חלקית בהחזר ההשקעה על ההון האנושי שיש לאדם. לכן הון אנושי הוא אמצעי ייצור, שבו עוד השקעה מולידה עוד תפוקה. הון אנושי הוא תחליפי, אבל לא ניתן להעביר אותו, בניגוד לסוגי הון אחרים כמו אדמה, עבודה או הון תעשייתי.  
    
תאוריות [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מודרניות מתייחסות להון אנושי כאל גורם ייצור חשוב, שאמור להסביר לדוגמה את ההבדלים בין שכר המשולם לעובדים במדינות העשירות לבין עובדים באותה תעשייה שעובדים במדינות עניות. מחקרים נוספים מראים את הקשר בין הון אנושי (או השכלה) לבין נושאים כמו דמוקרטיה או איידס.  
 
תאוריות [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מודרניות מתייחסות להון אנושי כאל גורם ייצור חשוב, שאמור להסביר לדוגמה את ההבדלים בין שכר המשולם לעובדים במדינות העשירות לבין עובדים באותה תעשייה שעובדים במדינות עניות. מחקרים נוספים מראים את הקשר בין הון אנושי (או השכלה) לבין נושאים כמו דמוקרטיה או איידס.  
    
==ביקורת ודיון על המושג==
 
==ביקורת ודיון על המושג==
כמה [[כלכלת עבודה|כלכלני עבודה]] מתחו ביקורת על תאוריית הערך של העבודה שפותחה בבית הספר לכלכלה של שיקגאו [[אסכולת שיקאגו]], שהכניסה את המושג של הון אנושי. הביקורת טוענת כי המושג מנסה להסביר את כל השונות בשכר ובתנאי עבודה במושגים של הון אנושי.  
+
כמה [[כלכלת עבודה|כלכלני עבודה]] מתחו ביקורת על תאוריית הערך של העבודה שפותחה בבית הספר לכלכלה של שיקגאו [[אסכולת שיקגו]], שהכניסה את המושג של הון אנושי. הביקורת טוענת כי המושג מנסה להסביר את כל השונות בשכר ובתנאי עבודה במושגים של הון אנושי.  
    
המושג של הון אנושי יכול להיות גמיש מאד, ולכלול משתנים בלתי מדידים כמו תכונות אישיות, או קשרים (קשרי משפחה, חברות וכו') עם גורמים שונים (כמו מקבלי החלטות בממשלה או אצל לקוחות). התאוריה נבדקה באמצעות מחקרים רבים בתחום כלכלת עבודה שהראו כי השכר יכול להיות גבוה יותר בגלל היבטים שונים מאשר הון אנושי. משתנים שזוהו בספרות הכלכלית בעשורים האחרונים כוללים מגדר (ברוב המקרים שכר גבוה יותר לגברים, דבר שמוסבר בחלקו בגלל צפי לכך שנשים יתחתנו וישקיעו יותר בגידול ילדים) ושיוך אתני או דתי, הפליה בקבלה לעבודה ובקידום וסטטוס חברתי-כלכלי.  
 
המושג של הון אנושי יכול להיות גמיש מאד, ולכלול משתנים בלתי מדידים כמו תכונות אישיות, או קשרים (קשרי משפחה, חברות וכו') עם גורמים שונים (כמו מקבלי החלטות בממשלה או אצל לקוחות). התאוריה נבדקה באמצעות מחקרים רבים בתחום כלכלת עבודה שהראו כי השכר יכול להיות גבוה יותר בגלל היבטים שונים מאשר הון אנושי. משתנים שזוהו בספרות הכלכלית בעשורים האחרונים כוללים מגדר (ברוב המקרים שכר גבוה יותר לגברים, דבר שמוסבר בחלקו בגלל צפי לכך שנשים יתחתנו וישקיעו יותר בגידול ילדים) ושיוך אתני או דתי, הפליה בקבלה לעבודה ובקידום וסטטוס חברתי-כלכלי.