שינויים

[יש פה בעייתיות עם הנחת התפוקה השולית הפוחתת. דיילי מדלג עליה בכך שהוא מניח שמייצרים את x ע" a ולא על ידי שילוב של גו"י. ההנחה תקפה כאשר משתמשים ביותר גו"י a כששאר גוה"י נשארים קבועים. אך במציאות כדי לייצר עוד פיצה אני צריך גם עוד גו"י עבודה, גם עוד חומרי גלם (קמח), וגם עוד הון (מארוך). כאשר מגדילים את כל גורמי הייצור, לא בטוח שהתפוקה השולית תפחת. היא יכולה להישאר קבועה ואפילו לגדול. אשמח להערותיכם בנקודה חשובה זו].

[יש פה בעייתיות עם הנחת התפוקה השולית הפוחתת. דיילי מדלג עליה בכך שהוא מניח שמייצרים את x ע" a ולא על ידי שילוב של גו"י. ההנחה תקפה כאשר משתמשים ביותר גו"י a כששאר גוה"י נשארים קבועים. אך במציאות כדי לייצר עוד פיצה אני צריך גם עוד גו"י עבודה, גם עוד חומרי גלם (קמח), וגם עוד הון (מארוך). כאשר מגדילים את כל גורמי הייצור, לא בטוח שהתפוקה השולית תפחת. היא יכולה להישאר קבועה ואפילו לגדול. אשמח להערותיכם בנקודה חשובה זו].

כפי שאמרתי, כל עוד Px>MCx היצרן ימשיך לייצר. אך אםPx  קבוע ו MCx עולה, אז בשלב כלשהוא יתקיים Px=MCx ואז היצרן יפסיק לייצר. אם ייצר יחידה נוספת, הרי שעבורה יתקיים Px<MCx והיצרן יספוג בגללה הפסד.  

כפי שאמרתי, כל עוד Px>MCx היצרן ימשיך לייצר. אך אםPx  קבוע ו MCx עולה, אז בשלב כלשהו יתקיים Px=MCx ואז היצרן יפסיק לייצר. אם ייצר יחידה נוספת, הרי שעבורה יתקיים Px<MCx והיצרן יספוג בגללה הפסד.  

עבור כל מחיר שוק שהיצרן רואה לנגד עיניו, הוא ייצר עד אשר העלות השולית לייצור = למחיר המוצר. ניקול ותום הם יצרני עטים. במחיר שוק של 4 ₪ לעט, ניקול מוכנה לייצר עט אחד, ותום מוכן לייצר 2 כי יש לו טכנולוגיה עדיפה והוא מייצר יותר בזול. להלן עקומות ההיצע שלהם:  

עבור כל מחיר שוק שהיצרן רואה לנגד עיניו, הוא ייצר עד אשר העלות השולית לייצור = למחיר המוצר. ניקול ותום הם יצרני עטים. במחיר שוק של 4 ₪ לעט, ניקול מוכנה לייצר עט אחד, ותום מוכן לייצר 2 כי יש לו טכנולוגיה עדיפה והוא מייצר יותר בזול. להלן עקומות ההיצע שלהם: