שינויים

'''רווחה''' (welfare או Well-being) או '''רווחה חברתית''' או '''איכות חיים'''. היא מונח כללי המתאר את המצב של פרט אחד או של קבוצה. המונח יכול להתייחס למצב הפסיכולוגי, הבריאותי, הרוחני, החברתי והכלכלי או לשילוב כלשהו שלהם. רווחה גבוהה פרושה שהתפקוד של הפרט או הקבוצה, הנתפס או האובייקטיבי הוא טוב יותר יחסית לרווחה נמוכה. יש בדרך כלל קשר בין רווחה לבין [[שביעות רצון מהחיים|שביעות רצון]] או [[אושר]].  

'''רווחה''' (Welfare או Well-being) או '''רווחה חברתית''' או '''איכות חיים'''. היא מונח כללי המתאר את המצב של פרט אחד או של קבוצה. המונח יכול להתייחס למצב הפסיכולוגי, הבריאותי, הרוחני, החברתי והכלכלי או לשילוב כלשהו שלהם. רווחה גבוהה פרושה שהתפקוד של הפרט או הקבוצה, הנתפס או האובייקטיבי הוא טוב יותר יחסית לרווחה נמוכה. יש בדרך כלל קשר בין רווחה לבין [[שביעות רצון מהחיים|שביעות רצון]] או [[אושר]].  

ב[[כלכלה]], המונח '''רווחה חברתית''' מתייחס למדדים המנסים להעריך ולכמת את איכות החיים של קבוצה (בדרך כלל של אוכלוסייה שגרה מדינת לאום), לדוגמה בגישת היכולות של [[אמרטיה סן]] או ב[[כלכלת אושר]].  

ב[[כלכלה]], המונח '''רווחה חברתית''' מתייחס למדדים המנסים להעריך ולכמת את איכות החיים של קבוצה (בדרך כלל של אוכלוסייה שגרה מדינת לאום), לדוגמה בגישת היכולות של [[אמרטיה סן]] או ב[[כלכלת אושר]].  

==רווחה סובייקטיבית ואובייקטיבית==

==רווחה סובייקטיבית ואובייקטיבית==

יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית.  '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר.  '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיבים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד.

יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית.  '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר.  '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיביים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד.

'''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או רווחה נפשית מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגניטיבי (תפיסתי). אחת השיטות המקובלות ביותר בתחום המדידה הסובייקטיבית היא מדידת '''[[שביעות רצון מהחיים]]''' שבה מבקשים מאנשים להגיד עד כמה הם עצמם מגדירים את חייהם כמאושרים או שיש להם שביעות רצון מהם. דרך אחרת היא '''אינדקס הרגשות החיוביים''' של גאלופ - שואלים אנשים מבוגרים האם ב-24 השעות האחרונות הם חוו חויות חיוביות כמו הנאה, האם הם צחקו או חייכו הרבה, הרגשה שישנת בכמות ובאיכות מספקת, האם נהגו בך בכבוד וכדומה. מעל 70 מהמבוגרים בעולם השיבו שהם חוו רגשות כאלו ביממה האחרונה. 51 אחוזים דיווחו כי הם למדו או עשו משהו מעניין ביממה האחרונה. [http://www.gallup.com/poll/169322/people-worldwide-reporting-lot-positive-emotions.aspx]  

'''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או רווחה נפשית מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגניטיבי (תפיסתי). אחת השיטות המקובלות ביותר בתחום המדידה הסובייקטיבית היא מדידת '''[[שביעות רצון מהחיים]]''' שבה מבקשים מאנשים להגיד עד כמה הם עצמם מגדירים את חייהם כמאושרים או שיש להם שביעות רצון מהם. דרך אחרת היא '''אינדקס הרגשות החיוביים''' של גאלופ - שואלים אנשים מבוגרים האם ב-24 השעות האחרונות הם חוו חוויות חיוביות כמו הנאה, האם הם צחקו או חייכו הרבה, הרגשה שישנת בכמות ובאיכות מספקת, האם נהגו בך בכבוד וכדומה. מעל 70 מהמבוגרים בעולם השיבו שהם חוו רגשות כאלו ביממה האחרונה. 51 אחוזים דיווחו כי הם למדו או עשו משהו מעניין ביממה האחרונה. [http://www.gallup.com/poll/169322/people-worldwide-reporting-lot-positive-emotions.aspx]  

לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות. בעוד יש קשיים לספק מדד אובייקטיבי על סמך דיווח סובייקטיבי, יש קושי להצדיק מדוע דווקא מדד סובייקטיבי מסויים אכן מעלה את הרווחה. לדוגמה אנשים רעבים יכולים להיות אומללים יותר, אבל הדפוסים בין אכילה לבין הרגשת שביעות רצון היא מורכבת - [[השמנת יתר]], אכילת יתר כנסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]], הפרעות אכילה ו[[כלכלת השמנה]] ויצירת הרגלי תזונה גורמים לכך שקשה למדוד אושר על סמך כמות הקלוריות בלבד. באופן דומה דפוסים הגורמים להגדלת ההוצאות אינם חייבים להיות קשורים לחוויות חיוביות - הוצאות על תרופות, על [[פקקי תנועה]] או הוצאות יתר עקב [[גירושין]] עלולות להספר בחישוב פשוט של הוצאות כדבר שמעלה את הרווחה ואילו היבטים כמו [[רפואה מונעת]] שמונעת את הצורך בהוצאת תרופות, או תחבורה יעילה שמונעת את הצורך בשימוש ברכב מקטינה את ההוצאות אבל גם משפרת את איכות החיים.  

לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות. בעוד יש קשיים לספק מדד אובייקטיבי על סמך דיווח סובייקטיבי, יש קושי להצדיק מדוע דווקא מדד סובייקטיבי מסויים אכן מעלה את הרווחה. לדוגמה אנשים רעבים יכולים להיות אומללים יותר, אבל הדפוסים בין אכילה לבין הרגשת שביעות רצון היא מורכבת - [[השמנת יתר]], אכילת יתר כנסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]], הפרעות אכילה ו[[כלכלת השמנה]] ויצירת הרגלי תזונה גורמים לכך שקשה למדוד אושר על סמך כמות הקלוריות בלבד. באופן דומה דפוסים הגורמים להגדלת ההוצאות אינם חייבים להיות קשורים לחוויות חיוביות - הוצאות על תרופות, על [[פקקי תנועה]] או הוצאות יתר עקב [[גירושין]] עלולות להיספר בחישוב פשוט של הוצאות כדבר שמעלה את הרווחה ואילו היבטים כמו [[רפואה מונעת]] שמונעת את הצורך בהוצאת תרופות, או תחבורה יעילה שמונעת את הצורך בשימוש ברכב מקטינה את ההוצאות אבל גם משפרת את איכות החיים.  

לפי גישות כמו [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] אין סתירה הכרחית בין שתי הגישות שכן מדדים טובים של רווחה סובייקטיבית הם גם בעלי מאפיינים סובייקטיביים ברורים. כך נמצא, שיש קשר בין דיווחי [[שביעות רצון מהחיים]], של אנשים לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות פיזיולוגיות, "מדד החיוך האותנטי", דיווחים של אנשים אחרים על האושר של אותו אדם ועוד.  

לפי גישות כמו [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] אין סתירה הכרחית בין שתי הגישות שכן מדדים טובים של רווחה סובייקטיבית הם גם בעלי מאפיינים סובייקטיביים ברורים. כך נמצא, שיש קשר בין דיווחי [[שביעות רצון מהחיים]], של אנשים לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות פיזיולוגיות, "מדד החיוך האותנטי", דיווחים של אנשים אחרים על האושר של אותו אדם ועוד.  

במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו Earley  שדיווח עצמי על אושר מתואם עם מספר מדידות אחרות בעלות מאפיינים אובייקטיביים יותר<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount

במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו Earley  שדיווח עצמי על אושר מתואם עם מספר מדידות אחרות בעלות מאפיינים אובייקטיביים יותר<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount

University, Dept of Psychology Mimeo.M</ref> :מאפיינים אובייקטיביים כמו [[אבטלה]], עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו, הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה, הערכת אושרו של האדם על ידי בן או בת הזוג שלו, משך ואותנטיות של מה של  Duchenne smile (חיוך המתרחש בכיווץ של מספר קבוצות שרירי פנים, דבר שבני אדם מזהים אותו כ"חיוך אמיתי"), מדידת תגובות של דופק הלב ושל לחץ הדם בתגובה לעקה נפשית (stress) ומחלות פסיכוסומאטיות כמו הפרעות עיכול או כאבי ראש,  מדידות התנגדות חשמלית של העור בתגובה ל[[מתח נפשי|עקה נפשית]], ומדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex).  

University, Dept of Psychology Mimeo.M</ref> :מאפיינים אובייקטיביים כמו [[אבטלה]], עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו, הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה, הערכת אושרו של האדם על ידי בן או בת הזוג שלו, משך ואותנטיות של מה של  Duchenne smile (חיוך המתרחש בכיווץ של מספר קבוצות שרירי פנים, דבר שבני אדם מזהים אותו כ"חיוך אמיתי"), מדידת תגובות של דופק הלב ושל לחץ הדם בתגובה לעקה נפשית (stress) ומחלות פסיכוסומטיות כמו הפרעות עיכול או כאבי ראש,  מדידות התנגדות חשמלית של העור בתגובה ל[[מתח נפשי|עקה נפשית]], ומדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex).  

[[דו"ח פורסייט]] של ממשלת בריטניה, שהתפרסם בשנת 2008, מבוסס על ניתוחים מתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. לפי הדו"ח מושג הרווחה (well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומעורבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם-  התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.<ref>Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008).</ref>

[[דו"ח פורסייט]] של ממשלת בריטניה, שהתפרסם בשנת 2008, מבוסס על ניתוחים מתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. לפי הדו"ח מושג הרווחה (Well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומעורבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם-  התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.<ref>Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008).</ref>

==רווחה בכלכלה==

==רווחה בכלכלה==

כלכלנים מזרמים אחרים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מערערים על הנחות אלה ומנסים למצוא דרכים טובות יותר למדידת האושר והרווחה החברתית. כיוון אחד כזה הוא [[כלכלת אושר]]. עבודות אמפיריות וניסויים הצביעו על כך שהנחות המסורתיות בכלכלה אינן נכונות. לדוגמה לרוב כמות העושר המוחלטת שיש לאנשים - כמה מוצרים הם יכולים לצרוך אינה משפיעה הרבה על הרווחה שלהם ולעומת זאת אכפת להם מאד מחולקת העושר היחסית, במיוחד עם סביבתם הקרובה. היבט אחר הוא [[התרגלות הדונית]] שבו שינוי ברווחה לטובה או לרעה משפיעה הרבה פחות יחסית לציפיות שלנו ובסופו של דבר אנשים חוזרים למרת שביעות רצון דומה למה שהיתה להם בעבר.  

כלכלנים מזרמים אחרים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מערערים על הנחות אלה ומנסים למצוא דרכים טובות יותר למדידת האושר והרווחה החברתית. כיוון אחד כזה הוא [[כלכלת אושר]]. עבודות אמפיריות וניסויים הצביעו על כך שהנחות המסורתיות בכלכלה אינן נכונות. לדוגמה לרוב כמות העושר המוחלטת שיש לאנשים - כמה מוצרים הם יכולים לצרוך אינה משפיעה הרבה על הרווחה שלהם ולעומת זאת אכפת להם מאד מחולקת העושר היחסית, במיוחד עם סביבתם הקרובה. היבט אחר הוא [[התרגלות הדונית]] שבו שינוי ברווחה לטובה או לרעה משפיעה הרבה פחות יחסית לציפיות שלנו ובסופו של דבר אנשים חוזרים למרת שביעות רצון דומה למה שהיתה להם בעבר.  

לפי מחקרים מאקרו כלכליים בכלכלת אושר, נראה שמעל הכנסה לאומית מסויימת אין הרבה קשר בין [[צמיחה כלכלית]] או [[תוצר מקומי גולמי| תוצר מקומי גבוה]] לבין רווחה חברתית סובייקטיבית. בעוד שיש קשר בין עושר לאומי לבין רווחה במדינות העניות, קשר כזה נאבד כאשר עוברים למדינות עשירות יותר. במאמר [[חמש דרכים לרווחה]] מצביעים המחברים על כך שיש ראיות לצעדים אחרים לגמרי מהגדלת הצריכה הפרטית כדי להגדיל את הרווחה - בנייה של קשרין חברתיים עם השפחה והחברים, פעילות גופנית, התבוננות וסקרנות, לימודים של דברים חדשים, והענקה לחברים ולאנשים זרים. דברים אלה אינם קשורים להכנסה של האדם ועלולים אפילו להתנגש עם שעות עבודה ארוכות מידי.

לפי מחקרים מאקרו כלכליים בכלכלת אושר, נראה שמעל הכנסה לאומית מסויימת אין הרבה קשר בין [[צמיחה כלכלית]] או [[תוצר מקומי גולמי| תוצר מקומי גבוה]] לבין רווחה חברתית סובייקטיבית. בעוד שיש קשר בין עושר לאומי לבין רווחה במדינות העניות, קשר כזה נאבד כאשר עוברים למדינות עשירות יותר. במאמר [[חמש דרכים לרווחה]] מצביעים המחברים על כך שיש ראיות לצעדים אחרים לגמרי מהגדלת הצריכה הפרטית כדי להגדיל את הרווחה - בנייה של קשרים חברתיים עם השפחה והחברים, פעילות גופנית, התבוננות וסקרנות, לימודים של דברים חדשים, והענקה לחברים ולאנשים זרים. דברים אלה אינם קשורים להכנסה של האדם ועלולים אפילו להתנגש עם שעות עבודה ארוכות מידי.

==רווחה חברתית בכלכלה אקולוגית==

==רווחה חברתית בכלכלה אקולוגית==