'''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים , וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם. | '''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים , וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם. |