שינויים

אם צמצום הפערים הוא בעל סגולות כלכליות ופוליטיות ברורות, מדוע הוא לא הפך לאסטרטגיה אוניברסלית? מדוע חלק ממדינות אסיה בחרו בכך ואילו אחרות, באפריקה ובאמריקה הלטינית, בחרו בפיתוח מאוד לא שוויוני?

אם צמצום הפערים הוא בעל סגולות כלכליות ופוליטיות ברורות, מדוע הוא לא הפך לאסטרטגיה אוניברסלית? מדוע חלק ממדינות אסיה בחרו בכך ואילו אחרות, באפריקה ובאמריקה הלטינית, בחרו בפיתוח מאוד לא שוויוני?

חלק מהתשובה מצוי אולי בעובדה שלמדינות התעשייתיות החדשות באסיה, בדומה ליפאן בתחילת המאה ה-20, לא היו הכנסות ממכרות או מחקלאיות שיכלו לעודד התנהגות בוזזת מצדן של האליטות. מקורות עושר כאלה הם אמצעי קל להתעשר, מבלי להסתייע בשיתוף הפעולה הוולונטרי של השכבות הנמוכות. באומה שבה העושר היחיד הוא כוח עבודה גדול, שקט ויודע קרוא וכתוב, מוטב לתמרץ אותו בכיוון של אופטימיזציה של החינוך והמאמצים שלו. בנוסף, יש תפקיד מכריע גם לגורם גיאו-פוליטי: באסיה שאחרי מלחמת העולם השניה, המציאות של איום קומוניסטי מחד, ושל לחץ אמריקאי כבד להתנגד לו מאידך, הובילו את האליטות לבחור בדרך פיתוח שתשכנע במהירות את מעמד העובדים בסגולותיה של כלכלת השוק. הלחץ הזה היה פחות חזק באמריקה הלטינית שכבר אימצה תהליך פיתוח לא-שוויוני הרבה לפני הופעתו של האיום הקומוניסטי. באפריקה לא הופעל כלל לחץ, שכן היא לא היוותה יעד אסטרטגי מרכזי של המלחמה הקרה.

חלק מהתשובה מצוי אולי בעובדה שלמדינות התעשייתיות החדשות באסיה, בדומה ליפאן בתחילת המאה ה-20, לא היו הכנסות ממכרות או מחקלאיות שיכלו לעודד התנהגות בוזזת מצדן של האליטות. מקורות עושר כאלה הם אמצעי קל להתעשר, מבלי להסתייע בשיתוף הפעולה הוולונטרי של השכבות הנמוכות. באומה שבה העושר היחיד הוא כוח עבודה גדול, שקט ויודע קרוא וכתוב, מוטב לתמרץ אותו בכיוון של אופטימיזציה של החינוך והמאמצים שלו. בנוסף, יש תפקיד מכריע גם לגורם גאו-פוליטי: באסיה שאחרי מלחמת העולם השניה, המציאות של איום קומוניסטי מחד, ושל לחץ אמריקאי כבד להתנגד לו מאידך, הובילו את האליטות לבחור בדרך פיתוח שתשכנע במהירות את מעמד העובדים בסגולותיה של כלכלת השוק. הלחץ הזה היה פחות חזק באמריקה הלטינית שכבר אימצה תהליך פיתוח לא-שוויוני הרבה לפני הופעתו של האיום הקומוניסטי. באפריקה לא הופעל כלל לחץ, שכן היא לא היוותה יעד אסטרטגי מרכזי של המלחמה הקרה.

אף שהבחירה בפיתוח שוויוני יותר היתה אינטרס מובהק של האליטות השולטות, זוהי בחירה הפיכה לחלוטין, עם היווצרותם של תנאים גיאופוליטיים או טכנולוגיים חדשים. ניתן להבחין בכך במדינות המערב, ובייחוד בארצות הברית, שבה היעלמותו של האיום הסובייטי, התמוטטותו של מעמד העובדים וההחלפה המסיבית של העבודה בהון גורמות לסובלנות חברתית חדשה כלפי הגידול בפערים ובעוני. החברות הפוסט-תעשייתיות מתנהגות כאילו יש באפשרותן "להסתדר" בלי מחלק מאוכלוסייתן על-מנת לשגשג.

אף שהבחירה בפיתוח שוויוני יותר היתה אינטרס מובהק של האליטות השולטות, זוהי בחירה הפיכה לחלוטין, עם היווצרותם של תנאים גאופוליטיים או טכנולוגיים חדשים. ניתן להבחין בכך במדינות המערב, ובייחוד בארצות הברית, שבה היעלמותו של האיום הסובייטי, התמוטטותו של מעמד העובדים וההחלפה המסיבית של העבודה בהון גורמות לסובלנות חברתית חדשה כלפי הגידול בפערים ובעוני. החברות הפוסט-תעשייתיות מתנהגות כאילו יש באפשרותן "להסתדר" בלי מחלק מאוכלוסייתן על-מנת לשגשג.

יש מי שיוכל לפרש את המקרה האמריקאי בעשרים השנים האחרונות כהפרכה של חוק החלוקה היעילה שלנו: הגידול בפערים הופיע בד בבד עם מחזור ארוך של צמיחה. אולם העובדה שצמיחה לא צודקת היא אפשרית מבחינה כלכלית, אין משמעותה שהיא עדיפה על פני צמיחה צודקת, שאף היא אפשרית מבחינה כלכלית. מה שחוק החלוקה היעילה מלמד אותנו הוא היתכנותה הכלכלית של צורת פיתוח המקדמת את השוויון; ושוויון הוא ערך בפני עצמו בחברה דמוקרטית. יתרה מזו, הכלכלה האמריקאית מצליחה לנהל אי-צדק כבר עשרים שנה. אך האם לא נגרם בכך הרס ארוך טווח לדמוקרטיה האמריקאית? כל זמן שלא מתנגשים בקיר, ניתן לדמיין שאפשר לנסוע יותר ויותר מהר באותו כיוון. עד עכשיו הכל בסדר...

יש מי שיוכל לפרש את המקרה האמריקאי בעשרים השנים האחרונות כהפרכה של חוק החלוקה היעילה שלנו: הגידול בפערים הופיע בד בבד עם מחזור ארוך של צמיחה. אולם העובדה שצמיחה לא צודקת היא אפשרית מבחינה כלכלית, אין משמעותה שהיא עדיפה על פני צמיחה צודקת, שאף היא אפשרית מבחינה כלכלית. מה שחוק החלוקה היעילה מלמד אותנו הוא היתכנותה הכלכלית של צורת פיתוח המקדמת את השוויון; ושוויון הוא ערך בפני עצמו בחברה דמוקרטית. יתרה מזו, הכלכלה האמריקאית מצליחה לנהל אי-צדק כבר עשרים שנה. אך האם לא נגרם בכך הרס ארוך טווח לדמוקרטיה האמריקאית? כל זמן שלא מתנגשים בקיר, ניתן לדמיין שאפשר לנסוע יותר ויותר מהר באותו כיוון. עד עכשיו הכל בסדר...