שינויים

{{הכלכלה הפוליטית (ספר)}}

{{הכלכלה הפוליטית (ספר)}}

הפרק בוחן מודלים כלכלים תיאורתיים שונים וטוען כי המודלים הנבחנים מהווים שיפור הדרגתי בתיאוריה הכלכלית. המודלים הנבחנים פותחו על ידי [[מילטון פרידמן]], [[ פול סמואלסון]], [[ג'ון גלברייט|ג'ון קנת גלברייט]] ו[[אנדרה גורז]].

הפרק בוחן מודלים כלכלים תיאורתיים שונים וטוען כי המודלים הנבחנים מהווים שיפור הדרגתי בתאוריה הכלכלית. המודלים הנבחנים פותחו על ידי [[מילטון פרידמן]], [[ פול סמואלסון]], [[ג'ון גלברייט|ג'ון קנת גלברייט]] ו[[אנדרה גורז]].

==רעיון השוק==

==רעיון השוק==

*פרידמן הוא פוזיטיביסט ומאמין שהמושגים של המחקר צריכים להיות מוגדרים באופן ברור כך שהוחקר יוכל לדעת האם מצב נצפה מתאים להגדרתו של מושג מסויים. מושג החירות הוא מרכזי להגות של פרידמן, אבל הוא לא מגדיר אותו במפורש. זאת, כאשר מושג החירות הוא מושג מאוד שנוי במחלוקת בהוגות הפוליטית. לדוגמה: פרידמן טוען שלצרכן יש את החופש לבחור מבין מוצרים שונים ולשעובד יש את החופש לבחור בין מעסיקים שונים, ושני אלה הם ביטויים זהים של חופש. לעומתו, הוגה סוציאליסטי ייטען שמהעובד נשלל החופש לעבוד במקום בוא הוא שותף לניהול יחד עם העובדים האחרים והעובד למעשה מחוייב להכפיף עצמו תחת מעסיק.

*פרידמן הוא פוזיטיביסט ומאמין שהמושגים של המחקר צריכים להיות מוגדרים באופן ברור כך שהוחקר יוכל לדעת האם מצב נצפה מתאים להגדרתו של מושג מסויים. מושג החירות הוא מרכזי להגות של פרידמן, אבל הוא לא מגדיר אותו במפורש. זאת, כאשר מושג החירות הוא מושג מאוד שנוי במחלוקת בהוגות הפוליטית. לדוגמה: פרידמן טוען שלצרכן יש את החופש לבחור מבין מוצרים שונים ולשעובד יש את החופש לבחור בין מעסיקים שונים, ושני אלה הם ביטויים זהים של חופש. לעומתו, הוגה סוציאליסטי ייטען שמהעובד נשלל החופש לעבוד במקום בוא הוא שותף לניהול יחד עם העובדים האחרים והעובד למעשה מחוייב להכפיף עצמו תחת מעסיק.

*בעיה נוספת נעוצה בקשר בין כלכלה ופעולה פוליטית כפי שפרידמן תופס אותו. לפי פרידמן, החופש הפוליטי שהשוק נותן הוא החופש של קבוצות לחץ להתאגץ ולבוע בתביעות אל הממשל. במובן זה, גם העסקים הגדולים וגם ואזרחים הנפגעים מהשוק עצמו יכולים להתאגד ולהטות את השוק - כאשר הם פועלים לפי האינטרסים שלהם לטווח הקצר אך פוגעים באינטרס הכללי לטווח הארוך. פעולות מסוג כזה הן המתאימות להגדרה של פרידמן לחופש, אך סותרות את ההגיון של התיאוריה שלו.

*בעיה נוספת נעוצה בקשר בין כלכלה ופעולה פוליטית כפי שפרידמן תופס אותו. לפי פרידמן, החופש הפוליטי שהשוק נותן הוא החופש של קבוצות לחץ להתאגץ ולבוע בתביעות אל הממשל. במובן זה, גם העסקים הגדולים וגם ואזרחים הנפגעים מהשוק עצמו יכולים להתאגד ולהטות את השוק - כאשר הם פועלים לפי האינטרסים שלהם לטווח הקצר אך פוגעים באינטרס הכללי לטווח הארוך. פעולות מסוג כזה הן המתאימות להגדרה של פרידמן לחופש, אך סותרות את ההגיון של התאוריה שלו.

'''ערכים קשורים'''

'''ערכים קשורים'''

==כלכלה מעורבת ומדינת רווחה==

==כלכלה מעורבת ומדינת רווחה==

בתיאוריה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] מבית מדרשו של [[פול סמואלסון]] רואה את הכלכלה המודרנית כ-'''כלכלה מעורבת''' בה הן המגזר הפרטי והן הממשלתי משחקים תפקיד. זאת, כאשר תפקידים מסויימים שמורים למגזר הממשלתי (קביעת שיעורי ריבית, ויסות מונופולים וכו'). לפי תורה זו תפקידה של הממשלה הוא לתקן [[כשלי שוק]] וזהו תפקיד חשוב ביותר. לכן חשוב שהממשלה תישא באחריות למעשה ותעמוד למבחן באמצעות מנגנונים דמוקרטיים. התיאוריה הנאו קלאסית של כלכלה מעורבת קנתה לה השפעה בקרב חוגי הממשל בשנות השישים ונראה היה שישומה מוביל לכלכלה צומחת, מעוטת אבטלה ואינפלציה. ואולם כמה ביקורות הושמעו כנגד התיאוריה עוד בטרם היא נתקלה במשברי הסטגפלציה (אינפציה ואבטלה, תופעה בלתי-הגיונית מבחינת התיאוריה) של שנות השבעים:

בתאוריה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] מבית מדרשו של [[פול סמואלסון]] רואה את הכלכלה המודרנית כ-'''כלכלה מעורבת''' בה הן המגזר הפרטי והן הממשלתי משחקים תפקיד. זאת, כאשר תפקידים מסויימים שמורים למגזר הממשלתי (קביעת שיעורי ריבית, ויסות מונופולים וכו'). לפי תורה זו תפקידה של הממשלה הוא לתקן [[כשלי שוק]] וזהו תפקיד חשוב ביותר. לכן חשוב שהממשלה תישא באחריות למעשה ותעמוד למבחן באמצעות מנגנונים דמוקרטיים. התאוריה הנאו קלאסית של כלכלה מעורבת קנתה לה השפעה בקרב חוגי הממשל בשנות השישים ונראה היה שישומה מוביל לכלכלה צומחת, מעוטת אבטלה ואינפלציה. ואולם כמה ביקורות הושמעו כנגד התאוריה עוד בטרם היא נתקלה במשברי הסטגפלציה (אינפציה ואבטלה, תופעה בלתי-הגיונית מבחינת התאוריה) של שנות השבעים:

* מדוע אי השוויון בהכנסות ובהון נשאר כשהיה לפני 60 שנה (נכון לזמן כתיבת הספר) למרות כל התוכניות הממשלתיות להקטנתו והנטייה הטבעית של השווקים ליצור שיוויון?

* מדוע אי השוויון בהכנסות ובהון נשאר כשהיה לפני 60 שנה (נכון לזמן כתיבת הספר) למרות כל התוכניות הממשלתיות להקטנתו והנטייה הטבעית של השווקים ליצור שיוויון?

==מערכת התכנון והמדינה התעשייתית החדשה==

==מערכת התכנון והמדינה התעשייתית החדשה==

לב התיאוריה של [[ג'ון גלברייט|גלברייט]] נוגע במבנה התעשייתי של האוליגופולים בארצות הברית. גלברייט טוען כי המצב בארצות הברית הוא שבתחומי תעשייה מרכזיים נוצר מצב בו מספר קטן של תאגידים גדולים מרכזים נתח שוק גדול, כמו בתעשיית הרכב. במצב כזה, התאגידים מסוגלים להשפיע על כל המחירים: סחורות, מוצרים ועבודה; בניגוד למצב הרצוי המושג באמצעות השוק המשוכלל. בחיבוריו המוקדמים טוען גלברייט שכוח זה מוגבל על ידי גורמים אחרים, כגון ארגוני העובים או פירמות אחרות. בחיבורים אלה הממשלה היא גורם רב עוצמה המגן מפני כוחם של התאגידים. בחיבוריו המאוחרים מפתח גלביירט את המושג '''מערכת התכנון'''. התאוריה המאוחרת של גלברייט תיבחן תחת מספר כותרות: הכלכלן המתנצל, טבעה של מערכת התכנון, הדטרמיניזם של הייצור, הייחסים בין מערכת התכנון למערכת השוק והיחסים בין כלכלה ומדינה.

לב התאוריה של [[ג'ון גלברייט|גלברייט]] נוגע במבנה התעשייתי של האוליגופולים בארצות הברית. גלברייט טוען כי המצב בארצות הברית הוא שבתחומי תעשייה מרכזיים נוצר מצב בו מספר קטן של תאגידים גדולים מרכזים נתח שוק גדול, כמו בתעשיית הרכב. במצב כזה, התאגידים מסוגלים להשפיע על כל המחירים: סחורות, מוצרים ועבודה; בניגוד למצב הרצוי המושג באמצעות השוק המשוכלל. בחיבוריו המוקדמים טוען גלברייט שכוח זה מוגבל על ידי גורמים אחרים, כגון ארגוני העובים או פירמות אחרות. בחיבורים אלה הממשלה היא גורם רב עוצמה המגן מפני כוחם של התאגידים. בחיבוריו המאוחרים מפתח גלביירט את המושג '''מערכת התכנון'''. התאוריה המאוחרת של גלברייט תיבחן תחת מספר כותרות: הכלכלן המתנצל, טבעה של מערכת התכנון, הדטרמיניזם של הייצור, הייחסים בין מערכת התכנון למערכת השוק והיחסים בין כלכלה ומדינה.

'''הכלכלן המתנצל'''

'''הכלכלן המתנצל'''

'''סיכום וביקורת'''

'''סיכום וביקורת'''

התיאוריה של גלברייט מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ואולם, גם בתיאוריה זו קיימות בעיות.

התאוריה של גלברייט מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ואולם, גם בתאוריה זו קיימות בעיות.

* בהדגישו את כוחה של המערכת הבירוקטית/טכנוקרטית, מפחית גלברייט מכוחם של בעלי ההון, המתנגדים באופן טבעי לסוציאליזם עליו הוא ממליץ.

* בהדגישו את כוחה של המערכת הבירוקטית/טכנוקרטית, מפחית גלברייט מכוחם של בעלי ההון, המתנגדים באופן טבעי לסוציאליזם עליו הוא ממליץ.

==הפוליטיזציה של יחסי הייצור==

==הפוליטיזציה של יחסי הייצור==

[[אנדרה גורז]] פיתח תיאוריה של כלכלה-פוליטית הנסמכת על רעיון הניכור של [[מרקס]]. כאשר עובדים מועסקים באופן שבו הם אינם שותפים לתהליך הייצור אלא משחקים בו תפקיד פאסיבי בלבד, הם נוטים לשכפל את הניכור שהם חווים בעבודתם בחיים הפרטיים ונדחפים לכיוון של [[תרבות הצריכה|צריכה מנוכרת]]. גורז לוקח את הביקורת של גלברייט על האוטונומיה הצרכנית צעד נוסף קדימה ומדגיש את אפשרויות הבחירה המצומצמות מראש של הצרכנים.  

[[אנדרה גורז]] פיתח תאוריה של כלכלה-פוליטית הנסמכת על רעיון הניכור של [[מרקס]]. כאשר עובדים מועסקים באופן שבו הם אינם שותפים לתהליך הייצור אלא משחקים בו תפקיד פאסיבי בלבד, הם נוטים לשכפל את הניכור שהם חווים בעבודתם בחיים הפרטיים ונדחפים לכיוון של [[תרבות הצריכה|צריכה מנוכרת]]. גורז לוקח את הביקורת של גלברייט על האוטונומיה הצרכנית צעד נוסף קדימה ומדגיש את אפשרויות הבחירה המצומצמות מראש של הצרכנים.  

גלברייט מדגיש את השפעות הפרסום והשיווק על בחירות הצרכנים. גורז מדגיש את ההיבטים המבניים המשפיעים על החלטות הצרכנים. לדוגמה, כאשר [[מכוניות]] הופכות לאמצעי התחבורה הנפוץ בחברה, כל סביבת החיים מתעצבת בהתאם לשימוש ברכב פרטי (ראו [[פרבור]]). כך, הופכת רכישת רכב לצורך ממשי שקשה להסתדר בלעדיו, גם אם מעדיפים אמצעי תחבורה אחרים. הבעיות שמערכת הייצור התאגידית יוצרת, הופכות למקור למוצרים חדשים למכירה לצרכנים.

גלברייט מדגיש את השפעות הפרסום והשיווק על בחירות הצרכנים. גורז מדגיש את ההיבטים המבניים המשפיעים על החלטות הצרכנים. לדוגמה, כאשר [[מכוניות]] הופכות לאמצעי התחבורה הנפוץ בחברה, כל סביבת החיים מתעצבת בהתאם לשימוש ברכב פרטי (ראו [[פרבור]]). כך, הופכת רכישת רכב לצורך ממשי שקשה להסתדר בלעדיו, גם אם מעדיפים אמצעי תחבורה אחרים. הבעיות שמערכת הייצור התאגידית יוצרת, הופכות למקור למוצרים חדשים למכירה לצרכנים.

ואולם, תיאוריה של כלכלה פוליטית לא יכולה לראות אנשים כצרכנים בלבד, אלא חייבת להתייחס אליהם כבני אדם שלמים. בני אדם אינם סוכנים כלכליים חסרי היסטוריה, אלא חלק ממערכת פוליטית-כלכלית-חברתית. כאשר העבודה יוצרת חוויה של דיכוי וניכור, המערכת מציעה מוצרי צריכה על מנת להקל על הלחץ הנפשי, אבל הצריכה הזו מחריפה את הבעיות החברתיות. חלק גדול מהצרכים שלנו הם חברתיים, מערכת הייצור לא מאפשרת לנו למלא אותם מכיוון שהיא מוכרת לנו מוצרים כבודדים, והיא מחריפה את הבעיות מכיוון שהיא לא יוצרת מקומות עבודה שמסוגלים למלא את הצרכים הללו אלא כאלה המחריפים אותם.

ואולם, תאוריה של כלכלה פוליטית לא יכולה לראות אנשים כצרכנים בלבד, אלא חייבת להתייחס אליהם כבני אדם שלמים. בני אדם אינם סוכנים כלכליים חסרי היסטוריה, אלא חלק ממערכת פוליטית-כלכלית-חברתית. כאשר העבודה יוצרת חוויה של דיכוי וניכור, המערכת מציעה מוצרי צריכה על מנת להקל על הלחץ הנפשי, אבל הצריכה הזו מחריפה את הבעיות החברתיות. חלק גדול מהצרכים שלנו הם חברתיים, מערכת הייצור לא מאפשרת לנו למלא אותם מכיוון שהיא מוכרת לנו מוצרים כבודדים, והיא מחריפה את הבעיות מכיוון שהיא לא יוצרת מקומות עבודה שמסוגלים למלא את הצרכים הללו אלא כאלה המחריפים אותם.

גורז קורא לשינוי מבני של חיי העבודה, הצריכה, והקהילה, ובכך להפיג מעט מהלחץ המועמס על המשפחה הגרעינית.

גורז קורא לשינוי מבני של חיי העבודה, הצריכה, והקהילה, ובכך להפיג מעט מהלחץ המועמס על המשפחה הגרעינית.

גורז סבור שהלאמה של הייצור בטרם השיגו העובדים עמדת כוח במערכת היא מסוכנת, מכיוון שהיא יכולה להדק עוד יותר את הקשר בין המדינה והתאגידים ולהותיר את מעמד העובדים מנוצל עוד יותר. לכן, יש לקדם את כוחם של העובדים בתוך המסגרת התאגידית כבר כיום. אין דרך בטוחה לעשות כך: יש לפעול מלמטה למעלה ולהפעיל לחץ מיליטנטי.

גורז סבור שהלאמה של הייצור בטרם השיגו העובדים עמדת כוח במערכת היא מסוכנת, מכיוון שהיא יכולה להדק עוד יותר את הקשר בין המדינה והתאגידים ולהותיר את מעמד העובדים מנוצל עוד יותר. לכן, יש לקדם את כוחם של העובדים בתוך המסגרת התאגידית כבר כיום. אין דרך בטוחה לעשות כך: יש לפעול מלמטה למעלה ולהפעיל לחץ מיליטנטי.

'''בעיות בתיאוריה של גורז'''

'''בעיות בתאוריה של גורז'''

* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ואולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של [[נפט]].

* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ואולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של [[נפט]].