שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תיאוריה" ב־"תאוריה"
שורה 13: שורה 13:  
אם נשכיל לחבר את הערך הכלכלי לאיזה מושג ('זרם') של [[שביעות רצון נפשית]], ונלמד להגדיל אותה ללא הגדלת הצרכים הפיזיקליים, אז באמת נוכל ליצור צמיחה אינסופית. הבעיה היא שכלכלת השוק הנוכחית לא מסוגלת לטפל בשביעות רצון שאינה קשורה בטובין חומריים...
 
אם נשכיל לחבר את הערך הכלכלי לאיזה מושג ('זרם') של [[שביעות רצון נפשית]], ונלמד להגדיל אותה ללא הגדלת הצרכים הפיזיקליים, אז באמת נוכל ליצור צמיחה אינסופית. הבעיה היא שכלכלת השוק הנוכחית לא מסוגלת לטפל בשביעות רצון שאינה קשורה בטובין חומריים...
   −
כעת נסקור את התיאוריה המדעית הרלוונטית לחקר הצמיחה במערכת סגורה: [[תרמודינמיקה|התרמודינמיקה]].
+
כעת נסקור את התאוריה המדעית הרלוונטית לחקר הצמיחה במערכת סגורה: [[תרמודינמיקה|התרמודינמיקה]].
    
==חוקי התרמודינמיקה==
 
==חוקי התרמודינמיקה==
שורה 45: שורה 45:  
למשל, בבנזין יש אנרגיה כימית. כשאנו מניעים מנוע חלק מהאנרגיה הופך לעבודה וחלק מתפזר כחום, רעש, רעידות וכד'. ניתן להשתמש בחלק מהאנרגיה הזו (למשל [[קו-גנרציה]] משתמשת בחום כדי לבצע עבודה מועילה כגון ייצור חשמל), אך ככל שהיא יותר מפוזרת כך קשה יותר לנצלה (למשל, לנצל את הרעידות לביצוע עבודה...). התגלית של קרנו הייתה שכמות מסוימת של האנרגיה בלתי אפשרי לנצל. זו אינה בעיה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] – גם בתנאים אידאליים לחלוטין אי אפשר יהיה לנצל את האנרגיה הזו.
 
למשל, בבנזין יש אנרגיה כימית. כשאנו מניעים מנוע חלק מהאנרגיה הופך לעבודה וחלק מתפזר כחום, רעש, רעידות וכד'. ניתן להשתמש בחלק מהאנרגיה הזו (למשל [[קו-גנרציה]] משתמשת בחום כדי לבצע עבודה מועילה כגון ייצור חשמל), אך ככל שהיא יותר מפוזרת כך קשה יותר לנצלה (למשל, לנצל את הרעידות לביצוע עבודה...). התגלית של קרנו הייתה שכמות מסוימת של האנרגיה בלתי אפשרי לנצל. זו אינה בעיה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] – גם בתנאים אידאליים לחלוטין אי אפשר יהיה לנצל את האנרגיה הזו.
   −
===התיאוריה הקינטית של הגאזים===
+
===התאוריה הקינטית של הגאזים===
אחד משיאי ההתפתחות של המדע התאורטי היה ההסבר של התרמודינמיקה על ידי התיאוריה הקינטית של הגאזים. בסוף המאה ה-19 הצליחו (במקביל) ג'יימס מקסוול הבריטי ולודוויג בולצמן האוסטרי לגזור את חוקי התרמודינמיקה מחישוב ההתנהגות הסטטיסטית של מספר גדול של מולקולות בגז.  
+
אחד משיאי ההתפתחות של המדע התאורטי היה ההסבר של התרמודינמיקה על ידי התאוריה הקינטית של הגאזים. בסוף המאה ה-19 הצליחו (במקביל) ג'יימס מקסוול הבריטי ולודוויג בולצמן האוסטרי לגזור את חוקי התרמודינמיקה מחישוב ההתנהגות הסטטיסטית של מספר גדול של מולקולות בגז.  
   −
הם הניחו שהמולקולות בגז מתנהגות ככדורים אלסטיים, וכן הניחו את התפלגות האנרגיה בין המולקולות השונות, ובאמצעות חישובים מכאניים וסטטיסטיים הצליחו לגזור את חוקי התרמודינמיקה. זה היה ניצחון אדיר למדע התאורטי היות והוא הראה כיצד ניתן לבצע רדוקציה של תיאוריה מאקרוסקופית לתורה האטומית. יש לציין שלפחות 30 שנה לאחר מכן התורה האטומית עדיין הייתה שנויה במחלוקת.
+
הם הניחו שהמולקולות בגז מתנהגות ככדורים אלסטיים, וכן הניחו את התפלגות האנרגיה בין המולקולות השונות, ובאמצעות חישובים מכאניים וסטטיסטיים הצליחו לגזור את חוקי התרמודינמיקה. זה היה ניצחון אדיר למדע התאורטי היות והוא הראה כיצד ניתן לבצע רדוקציה של תאוריה מאקרוסקופית לתורה האטומית. יש לציין שלפחות 30 שנה לאחר מכן התורה האטומית עדיין הייתה שנויה במחלוקת.
    
על פי ניסוח זה '''האנטרופיה היא מדד מסוים לאי-הסדר במערכת'''. האנטרופיה סופרת את מספר ה'סידורים' של המולקולות המתאימים למצב מסוים. נדגים זאת באמצעי מוכר מחיי היום יום: מה מידת ה"אנטרופיה" של החדר שלנו כשהוא מסודר וכשהוא מבולגן?  
 
על פי ניסוח זה '''האנטרופיה היא מדד מסוים לאי-הסדר במערכת'''. האנטרופיה סופרת את מספר ה'סידורים' של המולקולות המתאימים למצב מסוים. נדגים זאת באמצעי מוכר מחיי היום יום: מה מידת ה"אנטרופיה" של החדר שלנו כשהוא מסודר וכשהוא מבולגן?  

תפריט ניווט