שורה 27: |
שורה 27: |
| | | |
| ;אפקט גלישה: | | ;אפקט גלישה: |
− | מנגנון זה קשור לאפקט גלישה (spealover) וחסור יכולת לשנות משתנים באופן מהיר. ובעיקר בהקשר של [[גידול אוכלוסין]]. במנגנון זה טכנולוגיה מאפשרת גידול אוכלוסין, אבל באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] או שיוצר בעיות בריאות. כשמתגלה הדבר יש בעיה לחזור לגודל המקורי של האוכלוסיה - שכן צמצום אוכלוסיה וולנטרית הוא תהליך איטי, ואילו גידול אוכלוסיה יכול להיות תהליך מהיר. דבר זה קיים לדוגמה בנושא של [[המהפכה הירוקה]] וכן בהקשר של [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית הראשונה]] - יש קושי לחזור לטכנולוגיה הקודמת שדורשת אוכלוסיה קטנה יותר. | + | מנגנון זה קשור לאפקט גלישה (spealover) וחסור יכולת לשנות משתנים באופן מהיר. ובעיקר בהקשר של [[גידול אוכלוסין]]. במנגנון זה טכנולוגיה מאפשרת גידול אוכלוסין, אבל באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] או שיוצר בעיות בריאות. כשמתגלה הדבר יש בעיה לחזור לגודל המקורי של האוכלוסייה - שכן צמצום אוכלוסייה וולנטרית הוא תהליך איטי, ואילו גידול אוכלוסייה יכול להיות תהליך מהיר. דבר זה קיים לדוגמה בנושא של [[המהפכה הירוקה]] וכן בהקשר של [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית הראשונה]] - יש קושי לחזור לטכנולוגיה הקודמת שדורשת אוכלוסייה קטנה יותר. |
| | | |
| ;קו-אבולוציה: | | ;קו-אבולוציה: |
שורה 81: |
שורה 81: |
| בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה , הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי הגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] הררכיים ויותר [[מלחמות]]. | | בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה , הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי הגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] הררכיים ויותר [[מלחמות]]. |
| | | |
− | עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה), קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסיה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות צידיים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות. | + | עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה), קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות צידיים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות. |
| | | |
− | מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר [[התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד. ניתן להתייחס לסוג של מלכודת באופן כללי יותר כאל מלכודת האוכלוסין או [[פצצת אוכלוסין]] - קל להגדיל את האוכלוסיה תוך זמן קצר יחסית, של כמה עשרות שנים, בעקבות שיפור בחקלאות או שיפורים אחרים. אבל אם מתברר ששיפורים אלה הם [[קיימות|לא מקיימים]] או גורמים להשפעות מזיקות אחרות, קשה לחזור אחורה לאוכלוסיה קטנה יותר, הן בגלל פגיעה אפשרית בכלל החברה (עוצמה צבאית קטנה יותר מול חברות אחרות לדוגמה), הן בגלל התנגדות מסורות חברתיות (שבדרך כלל דוגלות בגידול אוכלוסין מסיבות אבולוציוניות) והן בגלל שהדבר דורש מחיר כבד מהפרטים. | + | מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר [[התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד. ניתן להתייחס לסוג של מלכודת באופן כללי יותר כאל מלכודת האוכלוסין או [[פצצת אוכלוסין]] - קל להגדיל את האוכלוסייה תוך זמן קצר יחסית, של כמה עשרות שנים, בעקבות שיפור בחקלאות או שיפורים אחרים. אבל אם מתברר ששיפורים אלה הם [[קיימות|לא מקיימים]] או גורמים להשפעות מזיקות אחרות, קשה לחזור אחורה לאוכלוסייה קטנה יותר, הן בגלל פגיעה אפשרית בכלל החברה (עוצמה צבאית קטנה יותר מול חברות אחרות לדוגמה), הן בגלל התנגדות מסורות חברתיות (שבדרך כלל דוגלות בגידול אוכלוסין מסיבות אבולוציוניות) והן בגלל שהדבר דורש מחיר כבד מהפרטים. |
| | | |
| ===המהפכה הירוקה=== | | ===המהפכה הירוקה=== |
שורה 97: |
שורה 97: |
| הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות. | | הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות. |
| | | |
− | המעבר ל[[חקלאות מקיימת]] ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך ב[[ייצוב אוכלוסין|הקטנת האוכלוסיה]] לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך. | + | המעבר ל[[חקלאות מקיימת]] ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך ב[[ייצוב אוכלוסין|הקטנת האוכלוסייה]] לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך. |
| | | |
| דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקלצ'ר יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעיתיות יותר. | | דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקלצ'ר יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעיתיות יותר. |
שורה 103: |
שורה 103: |
| בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מובצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה). | | בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מובצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה). |
| | | |
− | בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסיה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסיה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסיה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם. | + | בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם. |
| | | |
| ==נעילות אחרות== | | ==נעילות אחרות== |