שינויים

בשיח הציבורי הכלכלה מוצגת כמדע וחוקיה כחוקי טבע, על כל המשמעויות של ההשוואה: חוק טבע הוא מדויק, הוא אבסולוטי (נכון לחלוטין), הוא נצחי (נכון תמיד), והוא נייטרלי (חף מאינטרסים). האם ההצגה הזו היא אמיתית או שהיא מגמתית?  

בשיח הציבורי הכלכלה מוצגת כמדע וחוקיה כחוקי טבע, על כל המשמעויות של ההשוואה: חוק טבע הוא מדויק, הוא אבסולוטי (נכון לחלוטין), הוא נצחי (נכון תמיד), והוא נייטרלי (חף מאינטרסים). האם ההצגה הזו היא אמיתית או שהיא מגמתית?  

ראשית, יש להכיר בכך שהכלכלה אינה 'מדע מדוייק'. היא תיאוריה השייכת למדעי החברה, אשר מטבעם אינם מדוייקים. ואכן, בהצצה חטופה למדורי הכלכלה אפשר לראות עד כמה מתקשים המומחים הגדולים ביותר לחזות מהלכים כלכליים.

ראשית, יש להכיר בכך שהכלכלה אינה 'מדע מדוייק'. היא תאוריה השייכת למדעי החברה, אשר מטבעם אינם מדוייקים. ואכן, בהצצה חטופה למדורי הכלכלה אפשר לראות עד כמה מתקשים המומחים הגדולים ביותר לחזות מהלכים כלכליים.

[לדוגמא אפשר לתת את הכתבה על דבוס, או את גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות]

[לדוגמא אפשר לתת את הכתבה על דבוס, או את גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות]

  דוגמא ממדורי הכלכלה

  דוגמא ממדורי הכלכלה

הכלכלה גם אינה 'תורה מסיני'. התיאורייה הכלכלית התפתחה במשך כ-250 שנים וידעה עליות ומורדות ושינויים רבים. התיאורייה הכלכלית המקובלת היום (התאוריה הנאו קלאסית) שונה מהותית מהתיאורייה שהיתה מקובלת אך לפני 30 שנים, וזו היתה שונה מהתיאורייה שלפני 60 שנים, וכך הלאה. אי לכך סביר בהחלט שבעוד 30 שנים התיאורייה הכלכלית תיבדל מהתיאוריה הנאו-קלאסית בהנחות היסוד.

הכלכלה גם אינה 'תורה מסיני'. התיאורייה הכלכלית התפתחה במשך כ-250 שנים וידעה עליות ומורדות ושינויים רבים. התיאורייה הכלכלית המקובלת היום (התאוריה הנאו קלאסית) שונה מהותית מהתיאורייה שהיתה מקובלת אך לפני 30 שנים, וזו היתה שונה מהתיאורייה שלפני 60 שנים, וכך הלאה. אי לכך סביר בהחלט שבעוד 30 שנים התיאורייה הכלכלית תיבדל מהתאוריה הנאו-קלאסית בהנחות היסוד.

אך האם התיאורייה הכלכלית הינה מדע בכלל?

אך האם התיאורייה הכלכלית הינה מדע בכלל?

קרל פופר נתן הגדרה מעניינת להבחנה בין תיאוריה מדעיתי לאחת שאינה כזו. "תיאוריה מדעית", טען פופר, "היא כזו שמסוגלת לספק תחזיות הניתנות להפרכה". זאת אומרת שתיאוריה מדעית לא ניבחנת בכך שהיא מספקת תחזיות המתאמתות, אלא בכך שהיא מספקת תחזיות ש(לפחות באופן תאורטי) ניתנות להפרכה. לדוגמא, האמונה באלוהים אינה מדעית, משום שכל ניסוי בו יופרך קיום האל יענה מייד בתשובה שהאל סידר את העולם כך שתוצאות הניסוי יראו כאילו הן מפריכות את קיומו, ובכך הניסוי רק הוכיח את עוצמתו של האל...

קרל פופר נתן הגדרה מעניינת להבחנה בין תאוריה מדעיתי לאחת שאינה כזו. "תאוריה מדעית", טען פופר, "היא כזו שמסוגלת לספק תחזיות הניתנות להפרכה". זאת אומרת שתאוריה מדעית לא ניבחנת בכך שהיא מספקת תחזיות המתאמתות, אלא בכך שהיא מספקת תחזיות ש(לפחות באופן תאורטי) ניתנות להפרכה. לדוגמא, האמונה באלוהים אינה מדעית, משום שכל ניסוי בו יופרך קיום האל יענה מייד בתשובה שהאל סידר את העולם כך שתוצאות הניסוי יראו כאילו הן מפריכות את קיומו, ובכך הניסוי רק הוכיח את עוצמתו של האל...

לעומת זאת, פיזיקה על פי מבחן זה היא כן מדע, היות והתחזית של ניוטון לדוגמא, מספקות תחזיות שבסופו של דבר הן בלתי מדוייקות.  

לעומת זאת, פיזיקה על פי מבחן זה היא כן מדע, היות והתחזית של ניוטון לדוגמא, מספקות תחזיות שבסופו של דבר הן בלתי מדוייקות.  

ובכן, האם הכלכלה הינה מדע?

ובכן, האם הכלכלה הינה מדע?

* מחלוקת קימברידג': לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתיאוריית ההון ותיאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' parables)) שיועדו להדגים את המציאות.  כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתיאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).

* מחלוקת קימברידג': לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתיאוריית ההון ותיאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' parables)) שיועדו להדגים את המציאות.  כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).

* שכר המינימום: בקרב הכלכלנים ישנה טענה שהעלאת שכר המינימום תגרום לאבטלה. קרב סוער ואלים בנושא זה פרץ אך לאחרונה בשנת 1995, כאשר שני חוקרים מכובדים אלן קרוגר (Alan Krueger) מפרינסטון, ודיויד קארד (David Card) מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שברו את השורה והכריזו שהראיות סותרות את התזה הזו. מאז, שכר המינימום עלה שתי פעמים, והאבטלה המשיכה לרדת. קארד וקרוגר צדקו – וכן הביקורת היסודית שלהם על התאוריה הבסיסית של שוק העבודה. ועם זאת, לא תוכלו למצוא יותר מהכרה נוטרת טינה לזאת בספרי לימוד לכלכלה, שכולם כמעט ימשיכו ללמד הנחות שגויות לדורות חדשים של סטודנטים. ולא תראו את כלכלני שוק העבודה שמים את משקלם המקצועי מאחורי העלאת שכר המינימום

* שכר המינימום: בקרב הכלכלנים ישנה טענה שהעלאת שכר המינימום תגרום לאבטלה. קרב סוער ואלים בנושא זה פרץ אך לאחרונה בשנת 1995, כאשר שני חוקרים מכובדים אלן קרוגר (Alan Krueger) מפרינסטון, ודיויד קארד (David Card) מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שברו את השורה והכריזו שהראיות סותרות את התזה הזו. מאז, שכר המינימום עלה שתי פעמים, והאבטלה המשיכה לרדת. קארד וקרוגר צדקו – וכן הביקורת היסודית שלהם על התאוריה הבסיסית של שוק העבודה. ועם זאת, לא תוכלו למצוא יותר מהכרה נוטרת טינה לזאת בספרי לימוד לכלכלה, שכולם כמעט ימשיכו ללמד הנחות שגויות לדורות חדשים של סטודנטים. ולא תראו את כלכלני שוק העבודה שמים את משקלם המקצועי מאחורי העלאת שכר המינימום

===מהו ניתוח ביקורתי===

===מהו ניתוח ביקורתי===

ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תיאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתיאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תיאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתיאוריה, ואילו אינטרסים התיאוריה משרתת.

ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתאוריה, ואילו אינטרסים התאוריה משרתת.

לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תיאוריה המתאימה לצרכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התיאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.

לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תאוריה המתאימה לצרכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.

בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתיאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.

בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.

===כלכלה כדת===

===כלכלה כדת===

:כלכלנים נוקטים ב'''גישה דואלית''' כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נמצאים במתקפה, כמו קידום מדיניות כלכלית מסויימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדוייק, כאין הפיזיקה של המחקר החברתי. כאשר התאוריה הנאו- קלאסית נמצאת תחת מתקפה, הכלכלנים מודיעים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות".  

:כלכלנים נוקטים ב'''גישה דואלית''' כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נמצאים במתקפה, כמו קידום מדיניות כלכלית מסויימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדוייק, כאין הפיזיקה של המחקר החברתי. כאשר התאוריה הנאו- קלאסית נמצאת תחת מתקפה, הכלכלנים מודיעים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות".  

:לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתיאוריית ההון ותיאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' parables)) שיועדו להדגים את המציאות.  כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתיאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).   

:לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתיאוריית ההון ותיאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' parables)) שיועדו להדגים את המציאות.  כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).   

* מתמטיקה קדושה: הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמא, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדוייקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר (ע"פ מה שרוצים להוכיח)?  

* מתמטיקה קדושה: הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמא, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדוייקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר (ע"פ מה שרוצים להוכיח)?