שינויים

בעיה נוספת של התועלתנות היא בשאלה מי הקבוצה שלה אנו מאחלים את מירב הטוב.  

בעיה נוספת של התועלתנות היא בשאלה מי הקבוצה שלה אנו מאחלים את מירב הטוב.  

אוכלוסיה אחת שאת התועלת שלנו קשה למקסם היא דורות העתיד. אם מחילים את עקרון התועלתנות לא רק על הדור הנוכחי אלא גם על דורות העתיד, ייתכן התנגשות בין הדברים. כילוי [[משאבים מתכלים]] או הרס [[שירותי המערכת הטבעית]] לדוגמה עלול להביא תועלת לדור הנוכחי ולגורם לנזק לדורות הבאים.  

אוכלוסייה אחת שאת התועלת שלנו קשה למקסם היא דורות העתיד. אם מחילים את עקרון התועלתנות לא רק על הדור הנוכחי אלא גם על דורות העתיד, ייתכן התנגשות בין הדברים. כילוי [[משאבים מתכלים]] או הרס [[שירותי המערכת הטבעית]] לדוגמה עלול להביא תועלת לדור הנוכחי ולגורם לנזק לדורות הבאים.  

בעיה דומה נוגעת לבעלי חיים נוספים. פיטר סינגר ופעילי זכויות בעלי החיים טוענים, כי בקביעת תועלתן של פעולות יש להתחשב לא רק בבני אדם, אלא בכל בעלי החיים המסוגלים להרגיש כאב או עונג. גרסה שונה מעט של טיעון זה טוענת כי גרימת סבל לחיות סופה לגרום סבל לבני אדם, ולכן גם אם אין מייחסים ערך לתחושות החיה עצמה, הרי שיש לקחת את סבלה בחשבון.

בעיה דומה נוגעת לבעלי חיים נוספים. פיטר סינגר ופעילי זכויות בעלי החיים טוענים, כי בקביעת תועלתן של פעולות יש להתחשב לא רק בבני אדם, אלא בכל בעלי החיים המסוגלים להרגיש כאב או עונג. גרסה שונה מעט של טיעון זה טוענת כי גרימת סבל לחיות סופה לגרום סבל לבני אדם, ולכן גם אם אין מייחסים ערך לתחושות החיה עצמה, הרי שיש לקחת את סבלה בחשבון.

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסיה , [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסיה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ואוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסיה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסייה , [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסייה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ואוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסייה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

הוגים מאוחרים יותר בזרם הליברלי לא הלכו בעקבות מיל - חלקם הכחישו כי יש מגבלות כלשהן על גודל האוכלוסיה וחלקם התעלמו מקשר אפשרי בין גודל האוכלוסיה לבין [[שירותי המערכת האקולוגית]] או משאבי טבע , או בין שירותים אלה לבין הרווחה האנושית.

הוגים מאוחרים יותר בזרם הליברלי לא הלכו בעקבות מיל - חלקם הכחישו כי יש מגבלות כלשהן על גודל האוכלוסייה וחלקם התעלמו מקשר אפשרי בין גודל האוכלוסייה לבין [[שירותי המערכת האקולוגית]] או משאבי טבע , או בין שירותים אלה לבין הרווחה האנושית.

===תועלתנות מול אנוכיות===

===תועלתנות מול אנוכיות===