שינויים

בפרק זה נעסוק בכלי מדיניות להשגת סקאלה בת קיימא וחלוקה צודקת. כדי לפשט את מודל השוק החופשי שבו אלפי מוצרים, יצרנים ומיליוני צרכנים, כנ"קים (כלכלנים נאו קלאסיים), מתעסקים עם מודלים פשוטים יותר הכוללים מרכיבים גדולים אחדים.

בפרק זה נעסוק בכלי מדיניות להשגת סקאלה בת קיימא וחלוקה צודקת. כדי לפשט את מודל השוק החופשי שבו אלפי מוצרים, יצרנים ומיליוני צרכנים, כנ"קים (כלכלנים נאו קלאסיים), מתעסקים עם מודלים פשוטים יותר הכוללים מרכיבים גדולים אחדים.

   

   

מודל LM-IS אשר פותח ע"י היקס (Sir John Hicks) ב-1937, מאזן בין מורכבות הכלכלה מצד אחד, לבין הפשטות הנחוצה כדי להגיע למסקנות וכלי מדיניות. בזכות זה המודל הפך למודל בסיסי ונפוץ ביותר בכלכלת המאקרו.  

מודל LM-IS אשר פותח על ידי היקס (Sir John Hicks) ב-1937, מאזן בין מורכבות הכלכלה מצד אחד, לבין הפשטות הנחוצה כדי להגיע למסקנות וכלי מדיניות. בזכות זה המודל הפך למודל בסיסי ונפוץ ביותר בכלכלת המאקרו.  

המודל מקשר בין הסקטור הריאלי (real sector)- הכנסה, חסכונות, ייצור, מס, הוצאה ממשלתית וכד', לסקטור המוניטרי (monetary sector)- היצע הכסף, ריבית, ביקוש לכסף. הסקטור האמיתי משקף את התיאוריה הכלכלית הקלאסית, ואילו הסקטור המוניטרי משקף את  התובנות של קיינס (John Maynard Keynes) אשר ב- 1937 היו עדיין חדשות יחסית.

המודל מקשר בין הסקטור הריאלי (real sector)- הכנסה, חסכונות, ייצור, מס, הוצאה ממשלתית וכד', לסקטור המוניטרי (monetary sector)- היצע הכסף, ריבית, ביקוש לכסף. הסקטור האמיתי משקף את התיאוריה הכלכלית הקלאסית, ואילו הסקטור המוניטרי משקף את  התובנות של קיינס (John Maynard Keynes) אשר ב- 1937 היו עדיין חדשות יחסית.

==משוואת מהירות מחזור הכסף==

==משוואת מהירות מחזור הכסף==

אפשר להסביר את הקשר בין שני הסקטורים ע"י הזהות הבאה:

אפשר להסביר את הקשר בין שני הסקטורים על ידי הזהות הבאה:

  1) PQ=MV

  1) PQ=MV

השם IS הוא קיצור ל I=S. יש הרבה צירופים של Y ו r שיגרמו ל S=I וכך לשיווי משקל בסקטור האמיתי ( Y=GNP). עקומת IS היא אוסף כל הצירופים של Y ו r אשר עבורם S=I (כלומר Y=GNP).  

השם IS הוא קיצור ל I=S. יש הרבה צירופים של Y ו r שיגרמו ל S=I וכך לשיווי משקל בסקטור האמיתי ( Y=GNP). עקומת IS היא אוסף כל הצירופים של Y ו r אשר עבורם S=I (כלומר Y=GNP).  

הדיאגראמה הבאה עוזרת להבין מדוע שיפוע IS הוא משמאל לימין ע"י בניה של עקומת IS.

הדיאגראמה הבאה עוזרת להבין מדוע שיפוע IS הוא משמאל לימין על ידי בניה של עקומת IS.

   

   

סיפור על הקשר בין ריבית ואג"ח בבורסה לבין הייצור האמיתי והסביבה:

סיפור על הקשר בין ריבית ואג"ח בבורסה לבין הייצור האמיתי והסביבה:

מיזוגים ורכישות הם דבר נפוץ. יתכן שפירמה א' תרצה לרכוש את פירמה ב' כי לאחרונה יש פוטנציאל מזומנים גבוה שאפשר לנצלו, אפילו במחיר של הריסת ב'. אם ב' לא רוצה בהשתלטות, הרי זו השתלטות עוינת. אפשר לבצע השתלטות שכזו בבורסה ע"י רכישת המניות של ב'. כדי לממן את הרכישה, א' יכולה למכור לציבור אג"ח בריבית גבוהה (Junk Bonds). נוח להשתלט על חברות בעלות פוטנציאל מזומנים גבוה אך שאינו זמין באופן מיידי. כך הן אינן יכולות לנצל את הפוטנציאל שלהן בכדי לרכוש את המניות של עצמן ולהתגונן בפני ההשתלטות. לחברות העץ יש בדיוק את הפוטנציאל הכספי הלא מיידי הזה. יש להן הון גדול אך קשה להפכו למזומנים במהירות ולכן הן פגיעות. בשנות ה- 80 עשו עליהם השתלטות. צ'ארס הורביץ השתלט על פאסיפיק לאמבר ע"י הנפקת אג"ח junk, ונקלע לחובות. כדי לכסות את החובות, כרת המון עצים אחרי שהשתלט על פאסיפיק לאמבר.

מיזוגים ורכישות הם דבר נפוץ. יתכן שפירמה א' תרצה לרכוש את פירמה ב' כי לאחרונה יש פוטנציאל מזומנים גבוה שאפשר לנצלו, אפילו במחיר של הריסת ב'. אם ב' לא רוצה בהשתלטות, הרי זו השתלטות עוינת. אפשר לבצע השתלטות שכזו בבורסה על ידי רכישת המניות של ב'. כדי לממן את הרכישה, א' יכולה למכור לציבור אג"ח בריבית גבוהה (Junk Bonds). נוח להשתלט על חברות בעלות פוטנציאל מזומנים גבוה אך שאינו זמין באופן מיידי. כך הן אינן יכולות לנצל את הפוטנציאל שלהן בכדי לרכוש את המניות של עצמן ולהתגונן בפני ההשתלטות. לחברות העץ יש בדיוק את הפוטנציאל הכספי הלא מיידי הזה. יש להן הון גדול אך קשה להפכו למזומנים במהירות ולכן הן פגיעות. בשנות ה- 80 עשו עליהם השתלטות. צ'ארס הורביץ השתלט על פאסיפיק לאמבר על ידי הנפקת אג"ח junk, ונקלע לחובות. כדי לכסות את החובות, כרת המון עצים אחרי שהשתלט על פאסיפיק לאמבר.

   

   

תזוזה מIS1  ל- IS2 יכולה להיות תוצאה של הפחתה בנטייה השולית לצרוך או גידול בתועלת השולית מהון (השקעה). תזוזה מ- LM1 ל- LM2 יכולה להיות כתוצאה מירידה בהעדפה למזומן או גידול בהיצע הכסף.  

תזוזה מIS1  ל- IS2 יכולה להיות תוצאה של הפחתה בנטייה השולית לצרוך או גידול בתועלת השולית מהון (השקעה). תזוזה מ- LM1 ל- LM2 יכולה להיות כתוצאה מירידה בהעדפה למזומן או גידול בהיצע הכסף.