שינויים

אי פרעון חוב > עבדות

אי פרעון חוב > עבדות

* אי פרעון חוב הביא לעבדות בעולם העתיק ביהדות, ביון וברומא ובעולם המערבי עד התקופה המודרנית  

* אי פרעון חוב הביא לעבדות בעולם העתיק ביהדות, ביון וברומא ובעולם המערבי עד התקופה המודרנית  

* עבדות-חוב ‘Debt Slavery’ היא תשלום חובות  ע"י עבודת המשפחה כולל היורשים.

* עבדות-חוב ‘Debt Slavery’ היא תשלום חובות  על ידי עבודת המשפחה כולל היורשים.

* עבדות חוב היתה מקובלת  ושכיחה בעולם המערבי עד התקופה המודרנית.

* עבדות חוב היתה מקובלת  ושכיחה בעולם המערבי עד התקופה המודרנית.

* להקטנת סיכונים אלו פותח באנגליה בסוף המאה ה-14 סוג חדש של תאגיד העסקי בשם

* להקטנת סיכונים אלו פותח באנגליה בסוף המאה ה-14 סוג חדש של תאגיד העסקי בשם

Merchant Venturers Society

Merchant Venturers Society

* התאגיד החדש הייה יישות משפטית שהוקם ע"י צ'רטר של המלך ונתן למשקיעים בו הגנה בפני הפסדי התאגיד.  

* התאגיד החדש הייה יישות משפטית שהוקם על ידי צ'רטר של המלך ונתן למשקיעים בו הגנה בפני הפסדי התאגיד.  

* אם האנייה ומטענה אבדו, המשקיעים אבדו את השקעתם המקורית, אך לא יותר. אם המסע הוכתר בהצלחה המשקיעים קבלו את חלקם ברווח

* אם האנייה ומטענה אבדו, המשקיעים אבדו את השקעתם המקורית, אך לא יותר. אם המסע הוכתר בהצלחה המשקיעים קבלו את חלקם ברווח

===שלבים מכריעים במאה ה-19 באנגליה===

===שלבים מכריעים במאה ה-19 באנגליה===

* 1844 UK Joint Stock Companies Act  מגדיר את התאגיד העסקי כצ'רטר הניתן ע"י המדינה לקבוצת משקיעים  לשם איסוף כספים פרטיים למטרה מוגדרת (מאפשר לכל מטרה, ולא רק למטרה שהמלך בוחר בה)

* 1844 UK Joint Stock Companies Act  מגדיר את התאגיד העסקי כצ'רטר הניתן על ידי המדינה לקבוצת משקיעים  לשם איסוף כספים פרטיים למטרה מוגדרת (מאפשר לכל מטרה, ולא רק למטרה שהמלך בוחר בה)

* 1855  UK Limited Liability Act נחקק כדי לגדר ולהקטין את הסיכונים למשקיעים. החוק מאפשר לתאגידים להגביל את המחויבות של משקיעיהם לרמה של השקעתם במניות התאגיד. לפני חקיקת חוק זה, המשקיעים בחברות היו בסיכון לאבד את כל רכושם אם התאגיד כשל. (כעת כל אחד יכול, לא רק חברים של המלך).  

* 1855  UK Limited Liability Act נחקק כדי לגדר ולהקטין את הסיכונים למשקיעים. החוק מאפשר לתאגידים להגביל את המחויבות של משקיעיהם לרמה של השקעתם במניות התאגיד. לפני חקיקת חוק זה, המשקיעים בחברות היו בסיכון לאבד את כל רכושם אם התאגיד כשל. (כעת כל אחד יכול, לא רק חברים של המלך).  

:"התאגידים העסקיים השתלטו..... תקופה של שחיתות בדרגים הגבוהים תבוא..... הכח הפיננסי ינסה לבסס ולהאריך את שליטתו.... עד שהעושר יצטבר בידיים ספורות...והרפובליקה האמריקאית תהרס"  

:"התאגידים העסקיים השתלטו..... תקופה של שחיתות בדרגים הגבוהים תבוא..... הכח הפיננסי ינסה לבסס ולהאריך את שליטתו.... עד שהעושר יצטבר בידיים ספורות...והרפובליקה האמריקאית תהרס"  

* ב-1884 הנשיא הייס מצהיר:

* ב-1884 הנשיא הייס מצהיר:

:"זו אינה יותר ממשלה של העם, ע"י העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, ע"י התאגידים ולמען התאגידים".  

:"זו אינה יותר ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, על ידי התאגידים ולמען התאגידים".  

===התאגיד כ'אישיות משפטית'===

===התאגיד כ'אישיות משפטית'===

• נאו-ליברליזם רוצה שהממשלה תפעל בכל התחומים לפי עקרונות עסקיים.

• נאו-ליברליזם רוצה שהממשלה תפעל בכל התחומים לפי עקרונות עסקיים.

• נאו-ליברליזם תומך בתוכניות להקטנת מחסומי מסחר ומגבלות בשוק המקומי, תוך שימוש בעצמה השלטונית לפתיחת שווקי חוץ. הליברליזם מתנגד לכך תוך העדפת שוק ומסחר חופשי

• נאו-ליברליזם תומך בתוכניות להקטנת מחסומי מסחר ומגבלות בשוק המקומי, תוך שימוש בעצמה השלטונית לפתיחת שווקי חוץ. הליברליזם מתנגד לכך תוך העדפת שוק ומסחר חופשי

• גם הליברליזם וגם הנאו-ליברליזם מאמינים שהיבטים חשובים של החברה צריכים להיקבע ע"י כוחות השוק, במיוחד חלוקת ההכנסות וחלוקת העושר.

• גם הליברליזם וגם הנאו-ליברליזם מאמינים שהיבטים חשובים של החברה צריכים להיקבע על ידי כוחות השוק, במיוחד חלוקת ההכנסות וחלוקת העושר.

• שתי התפיסות מאמינות שכוחות השוק יביאו למצב המיטבי בחברה האנושית ומאמינות שזה יהייה שגוי להחליף כוחות נעלמים אלו בכל תכנון או תכנית אחרת.  

• שתי התפיסות מאמינות שכוחות השוק יביאו למצב המיטבי בחברה האנושית ומאמינות שזה יהייה שגוי להחליף כוחות נעלמים אלו בכל תכנון או תכנית אחרת.  

• נאו-ליברליזם מרחיב את תפיסת ה'שוק' מעבר ליצור ומכירת מוצרים ושרותים, לכל מסלול החיים האנושי. מגמה זו בולטת בגישה וביחס לפרט, לחברה, ולתעסוקה  

• נאו-ליברליזם מרחיב את תפיסת ה'שוק' מעבר ליצור ומכירת מוצרים ושרותים, לכל מסלול החיים האנושי. מגמה זו בולטת בגישה וביחס לפרט, לחברה, ולתעסוקה  

• נאו-ליברליזם מתייחס לתפיסת השוק ובעיקר לזרימה החופשית של מוצרים והון כערכים אתיים.

• נאו-ליברליזם מתייחס לתפיסת השוק ובעיקר לזרימה החופשית של מוצרים והון כערכים אתיים.

• תכונה בולטת של הנאו-ליברליזם היא השאיפה להרחיב ולהעצים את השוק ע"י הגדלת מספר, תכיפות, וההדירות, של העסקאות  

• תכונה בולטת של הנאו-ליברליזם היא השאיפה להרחיב ולהעצים את השוק על ידי הגדלת מספר, תכיפות, וההדירות, של העסקאות  

==מונופוליזציה של השוק==

==מונופוליזציה של השוק==

• התאגידים העסקיים הגדולים מנסים להשיג כוח מונופולי ע"י:

• התאגידים העסקיים הגדולים מנסים להשיג כוח מונופולי על ידי:

– מיזוגים ורכישות, קרטליזציה גלוייה וסמוייה, והבנות כתובות ושאינן כתובות.  

– מיזוגים ורכישות, קרטליזציה גלוייה וסמוייה, והבנות כתובות ושאינן כתובות.  

– פרסום גלוי וסמוי, יחסי ציבור, מניפולציות רגשיות ותת הכרתיות במטרה לייצר צורך וביקוש למוצרים ולשרותים.

– פרסום גלוי וסמוי, יחסי ציבור, מניפולציות רגשיות ותת הכרתיות במטרה לייצר צורך וביקוש למוצרים ולשרותים.