שינויים

מחקרים הראו כי קיים קשר ברור בין אי שוויון כלכלי ולכידות חברתית. בחברות שוויוניות יותר סביר הרבה יותר שאנשים [[אמון|יבטחו זה בזה]] יהיו קשרי קהילה טובים יותר ופחות רציחות.  

מחקרים הראו כי קיים קשר ברור בין אי שוויון כלכלי ולכידות חברתית. בחברות שוויוניות יותר סביר הרבה יותר שאנשים [[אמון|יבטחו זה בזה]] יהיו קשרי קהילה טובים יותר ופחות רציחות.  

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות ה[[אמון]] ששוררת בחברה ובין [[אי שוויון כלכלי|השוויון בהכנסות]]. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארה"ב ובסקרים אחרים עם סטטיסטיקה של [[אי שוויון בהכנסה]].

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות ה[[אמון]] ששוררת בחברה ובין [[אי שוויון כלכלי|השוויון בהכנסות]]. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארצות הברית ובסקרים אחרים עם סטטיסטיקה של [[אי שוויון בהכנסה]].

[[רוברט פוטנאם]], פרופסור למדע המדינה בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין [[אי שוויון כלכלי]]. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארה"ב וגם באיטליה. לטענת פוטנאם, משנת 1965-70 ארה"ב הפכה להיות פחות שוויונית ויחד עם זה הגיעה גם מגמה של ירידה בחיבוריות החברתית והפוליטית.  

[[רוברט פוטנאם]], פרופסור למדע המדינה בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין [[אי שוויון כלכלי]]. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. לטענת פוטנאם, משנת 1965-70 ארצות הברית הפכה להיות פחות שוויונית ויחד עם זה הגיעה גם מגמה של ירידה בחיבוריות החברתית והפוליטית.  

הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]] עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של [[אי שוויון כלכלי]] על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[http://www.themarker.com/markets/1.1727615] בין יתר ההשלכות של אי השוויון על הכלכלה מציין שטיגליץ שתי השפעות של אי שוויון הגורמות לשחיקת הון חברתי ובכך לפגיעה בתפקוד החברתי.  

הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]] עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של [[אי שוויון כלכלי]] על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[http://www.themarker.com/markets/1.1727615] בין יתר ההשלכות של אי השוויון על הכלכלה מציין שטיגליץ שתי השפעות של אי שוויון הגורמות לשחיקת הון חברתי ובכך לפגיעה בתפקוד החברתי.  

* אי שוויון גדל גורם לשחיקה של הון חברתי, כולל שחיקה של [[הוגנות]]. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן לטענת שטיגליץ פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.  

* אי שוויון גדל גורם לשחיקה של הון חברתי, כולל שחיקה של [[הוגנות]]. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן לטענת שטיגליץ פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.  

מנתונים מסקר ההתנהגות הבריטי (British Attitude Survey) משנת 2005 עולה כי מאז שנת 1989 חלה עליה מתמשכת בקרב גברים ונשים כאחד המעדיפים להשקיע יותר זמן עם המשפחה ועם חברים ופחות זמן בעבודה. ממצאים דומים מסקר קרן העבודה (Work Foundation Survey) מצביעים כי השקעת זמן לפעילות פנאי, זמן עם בן הזוג, עם הילדים, חברים ומשפחה, הן הסיבות הנפוצות שעליהן מצהירים מועסקים כסיבה לרצון לעבוד פחות.

מנתונים מסקר ההתנהגות הבריטי (British Attitude Survey) משנת 2005 עולה כי מאז שנת 1989 חלה עליה מתמשכת בקרב גברים ונשים כאחד המעדיפים להשקיע יותר זמן עם המשפחה ועם חברים ופחות זמן בעבודה. ממצאים דומים מסקר קרן העבודה (Work Foundation Survey) מצביעים כי השקעת זמן לפעילות פנאי, זמן עם בן הזוג, עם הילדים, חברים ומשפחה, הן הסיבות הנפוצות שעליהן מצהירים מועסקים כסיבה לרצון לעבוד פחות.

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science ושהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008, מצא כי תושבי ארה"ב היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה [[אי שוויון כלכלי|שוויון כלכלי]] גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אנשים אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי-שוויון חזק יותר. הדבר התקיים בקרב משיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא בקרב משיבים בעלי הכנסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נבע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science ושהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008, מצא כי תושבי ארצות הברית היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה [[אי שוויון כלכלי|שוויון כלכלי]] גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אנשים אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי-שוויון חזק יותר. הדבר התקיים בקרב משיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא בקרב משיבים בעלי הכנסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נבע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>

===השפעות הון חברתי על הבריאות===

===השפעות הון חברתי על הבריאות===