שורה 20: |
שורה 20: |
| אין הגדרה אחידה של הון חברתי, ויש גם מגוון של משתנים, שמקובל למדוד בעזרתם הון חברתי. פעמים רבות אין הסתמכות על משתנה בודד כאינדיקאטור להון חברתי, אלא על שילוב של מספר משתנים. עד היום (2011) לא פותח מדד אחד של הון חברתי ברמה בינלאומית, אשר כולל בתוכו את כל ההיבטים הרלוונטיים (משתנים שונים). להלן פירוט ארבעה משתנים עיקריים למדידת הון חברתי. (Putnam, 2000; Putnam, 2001; Healy, 2003; Inkeles, 2000, Coleman, 1997):<ref name="ccrs2011"/> | | אין הגדרה אחידה של הון חברתי, ויש גם מגוון של משתנים, שמקובל למדוד בעזרתם הון חברתי. פעמים רבות אין הסתמכות על משתנה בודד כאינדיקאטור להון חברתי, אלא על שילוב של מספר משתנים. עד היום (2011) לא פותח מדד אחד של הון חברתי ברמה בינלאומית, אשר כולל בתוכו את כל ההיבטים הרלוונטיים (משתנים שונים). להלן פירוט ארבעה משתנים עיקריים למדידת הון חברתי. (Putnam, 2000; Putnam, 2001; Healy, 2003; Inkeles, 2000, Coleman, 1997):<ref name="ccrs2011"/> |
| * '''מעורבות פוליטית וציבורית''' – ככל שהאדם חבר ביותר ארגונים התנדבותיים כגון: ועד בית, ועד שכונה, ארגונים חברתיים, ארגונים סביבתיים והצטרפות ליוזמות פוליטיות, כך רמת ההון החברתי שלו נחשבת גבוהה יותר. ההנחה היא כי השתתפות בפעילות של מנגנונים חברתיים ממוסדים, דוגמת אלו, תורמים ליצירתן של רשתות חברתיות בקהילה וכתוצאה מכך להתפתחותן של נורמות של הדדיות ואמון, המאפשרים שיתופי פעולה והעלאת רמת ההון החברתי. | | * '''מעורבות פוליטית וציבורית''' – ככל שהאדם חבר ביותר ארגונים התנדבותיים כגון: ועד בית, ועד שכונה, ארגונים חברתיים, ארגונים סביבתיים והצטרפות ליוזמות פוליטיות, כך רמת ההון החברתי שלו נחשבת גבוהה יותר. ההנחה היא כי השתתפות בפעילות של מנגנונים חברתיים ממוסדים, דוגמת אלו, תורמים ליצירתן של רשתות חברתיות בקהילה וכתוצאה מכך להתפתחותן של נורמות של הדדיות ואמון, המאפשרים שיתופי פעולה והעלאת רמת ההון החברתי. |
− | * '''השתתפות ברשתות חברתיות לא פורמאליות''' – ככל שלאדם יש מספר גבוה יותר של חברים, אשר ניתן להגדירם כחברים קרובים (שניתן להיעזר בהם במצבים שונים ולסמוך עליהם), כך ניתן לומר שרמת ההון החברתי גבוהה יותר. קשרים חברתיים אלו באים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם אדם מארח חברים בביתו או מתארח אצל חבריו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים וגם בבילוי עם חברים במקומות שונים. | + | * '''השתתפות ברשתות חברתיות לא פורמליות''' – ככל שלאדם יש מספר גבוה יותר של חברים, אשר ניתן להגדירם כחברים קרובים (שניתן להיעזר בהם במצבים שונים ולסמוך עליהם), כך ניתן לומר שרמת ההון החברתי גבוהה יותר. קשרים חברתיים אלו באים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם אדם מארח חברים בביתו או מתארח אצל חבריו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים וגם בבילוי עם חברים במקומות שונים. |
| * '''הדדיות''' - אמונה במחויבות הדדית בין האדם לבין אחרים. המשתנה של מחויבות הדדית נבדק באמצעות שאלות על קיומה של תמיכה רגשית בין אנשים, הדדיות בהקשר של מתן שירותים שונים (עזרה הדדית בטיפול בילדים, בהסעות ועוד) ותמיכה כספית (מתן הלוואה בעת צורך). | | * '''הדדיות''' - אמונה במחויבות הדדית בין האדם לבין אחרים. המשתנה של מחויבות הדדית נבדק באמצעות שאלות על קיומה של תמיכה רגשית בין אנשים, הדדיות בהקשר של מתן שירותים שונים (עזרה הדדית בטיפול בילדים, בהסעות ועוד) ותמיכה כספית (מתן הלוואה בעת צורך). |
| * '''[[אמון|אמון באנשים אחרים]]''' – אמונה במחויבות הדדית בין האדם לבין אחרים ותחושה של אמון בינו לבין האחרים. המשתנה של תחושת אמון מתייחס לציפייה של אדם כלפי אחרים בקהילתו, שהתנהגות כל אחד מחבריה תהיה תקנית, הגונה ומשתפת פעולה. משתנה זה נבדק באמצעות שאלות ישירות ביחס למידת האמון של המרואיין בחברים ממעגלי קירבה שונים ובאנשים מקבוצות חברתיות שונות. | | * '''[[אמון|אמון באנשים אחרים]]''' – אמונה במחויבות הדדית בין האדם לבין אחרים ותחושה של אמון בינו לבין האחרים. המשתנה של תחושת אמון מתייחס לציפייה של אדם כלפי אחרים בקהילתו, שהתנהגות כל אחד מחבריה תהיה תקנית, הגונה ומשתפת פעולה. משתנה זה נבדק באמצעות שאלות ישירות ביחס למידת האמון של המרואיין בחברים ממעגלי קירבה שונים ובאנשים מקבוצות חברתיות שונות. |
שורה 111: |
שורה 111: |
| ===כסף כדבר שתלוי בהון חברתי=== | | ===כסף כדבר שתלוי בהון חברתי=== |
| {{הפניה לערך מורחב|כסף}} | | {{הפניה לערך מורחב|כסף}} |
− | [[אמון]] הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם [[כסף]] ו[[אשראי]] נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסוים (לדוגמה כסף רומי) הייתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך [[ההיסטוריה של הכסף]], כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמאליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפריה הרומית לא שלטה).הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידיאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו). | + | [[אמון]] הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם [[כסף]] ו[[אשראי]] נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסוים (לדוגמה כסף רומי) הייתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך [[ההיסטוריה של הכסף]], כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפריה הרומית לא שלטה).הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידיאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו). |
| | | |
| [[אשראי]] מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד [[צמיחה כלכלית]], וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד [[ריבית]]. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים, הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה ([[עלויות עסקה]]) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה. | | [[אשראי]] מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד [[צמיחה כלכלית]], וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד [[ריבית]]. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים, הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה ([[עלויות עסקה]]) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה. |