שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  14:31, 17 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "סוציאל דמוקרט" ב־"סוציאל-דמוקרט"
שורה 3: שורה 3:  
כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים.  
 
כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים.  
   −
[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, כלומר יותר ניידות חברתית, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה. ככל הנראה הדבר מתרחש בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלו, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]
+
[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, כלומר יותר ניידות חברתית, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה. ככל הנראה הדבר מתרחש בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלו, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]
    
את המונח "ניידות חברתית" טבע לראשונה פיטרים סורוקין, סוציולוג רוסי שהיגר לארצות הברית והקים את המחלקה לסוציולוגיה בהרווארד. סורוקין שהתנגד לקומוניזם, השתמש במונח ב-1925 כדי לתאר ירידה בניידות החברתית בחברה האמריקאית של שנות ה-20. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref>
 
את המונח "ניידות חברתית" טבע לראשונה פיטרים סורוקין, סוציולוג רוסי שהיגר לארצות הברית והקים את המחלקה לסוציולוגיה בהרווארד. סורוקין שהתנגד לקומוניזם, השתמש במונח ב-1925 כדי לתאר ירידה בניידות החברתית בחברה האמריקאית של שנות ה-20. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref>
שורה 33: שורה 33:  
==גורמים המשפיעים על ניידות חברתית==
 
==גורמים המשפיעים על ניידות חברתית==
 
{{הפניה לערך מורחב|מלכודות עוני}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מלכודות עוני}}
[[מלכודות עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] גבוה עלולים לגרום לניידות חברתית נמוכה, משום שהעניים נתקעים במצבים שמקשים עליהם להשיג השכלה איכותית, הזדמנות לעבודה מכניסה והזדמנות לקידום בעבודה או ליזמות. בספר [[ The Spirit Level]] מצביעים המחברים, זוג רופאים בריטי, כי במדינות עשירות בעלות אי שוויון נמוך, שחלקן הן [[סוציאל דמוקרטיות]], יש ניידות כלכלית גבוהה יותר (כשמודדים זאת לפי סוג המקצוע של האב), יחסית למדינות כמו [[ארצות הברית]] או [[בריטניה]] שבהן יש אי שוויון כלכלי גבוה יותר.  
+
[[מלכודות עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] גבוה עלולים לגרום לניידות חברתית נמוכה, משום שהעניים נתקעים במצבים שמקשים עליהם להשיג השכלה איכותית, הזדמנות לעבודה מכניסה והזדמנות לקידום בעבודה או ליזמות. בספר [[ The Spirit Level]] מצביעים המחברים, זוג רופאים בריטי, כי במדינות עשירות בעלות אי שוויון נמוך, שחלקן הן [[סוציאל-דמוקרטיות]], יש ניידות כלכלית גבוהה יותר (כשמודדים זאת לפי סוג המקצוע של האב), יחסית למדינות כמו [[ארצות הברית]] או [[בריטניה]] שבהן יש אי שוויון כלכלי גבוה יותר.  
    
;השכלה וחתונות:
 
;השכלה וחתונות:

תפריט ניווט