לפי הספר המוסדות הפוליטיים הם חשובים בהרבה יחסית לגאוגרפיה, משאבים או תרבות. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה. מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית הפכו לעשירות בגלל שאזרחיהן מרדו באליטות שששלטו בכוח ויצרו חברה דמוקרטית יותר שבה הזכויות הפוליטיות הוקצו באופן רחב יותר ושהממשלה בהן היתה קשובה והיתה צריכה לתת דין וחשבון מקיף יותר בפני האזרחים שלה. במדינות אלה, חלקים גדולים מהאוכלוסיה יכלו לנצל הזדמנויות לפיתוח כלכלי. לעומתן, מדינות שנלשטו על ידי אליטות צרות, נחשלו והן עניות ביותר. מדינות שבהן יש מוסדות לקחניים וטוטלאיטראיים נמצאות ב[[מלכוד 22]] של פלוטוקרטיה, דיכוי של [[התפתחות טכנולוגית]] ורעיונות חדשים ובדיכוי של חופש אישי וכלכלי. | לפי הספר המוסדות הפוליטיים הם חשובים בהרבה יחסית לגאוגרפיה, משאבים או תרבות. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה. מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית הפכו לעשירות בגלל שאזרחיהן מרדו באליטות שששלטו בכוח ויצרו חברה דמוקרטית יותר שבה הזכויות הפוליטיות הוקצו באופן רחב יותר ושהממשלה בהן היתה קשובה והיתה צריכה לתת דין וחשבון מקיף יותר בפני האזרחים שלה. במדינות אלה, חלקים גדולים מהאוכלוסיה יכלו לנצל הזדמנויות לפיתוח כלכלי. לעומתן, מדינות שנלשטו על ידי אליטות צרות, נחשלו והן עניות ביותר. מדינות שבהן יש מוסדות לקחניים וטוטלאיטראיים נמצאות ב[[מלכוד 22]] של פלוטוקרטיה, דיכוי של [[התפתחות טכנולוגית]] ורעיונות חדשים ובדיכוי של חופש אישי וכלכלי. |