שינויים

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות הי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 תיירים בשנת 2012.  

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות הי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 תיירים בשנת 2012.  

ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם ה[[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.   

ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.   

נוכח מיעוט משאבי טבע, ותעשייה מוטת שירותים, המשאב העיקרי לעתידה של כלכלת ישראל הוא השכלה, התלויה באיכות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]]. מבחינת [[קיימות]] [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של ישראל גבוה יחסית ויש בה צפיפות אוכלוסין גבוה, יחד עם תלות גבוהה בייבוא וביצוא לישראל יש רגישות גבוה יחסית למשברים אקולוגיים כמו גם ל[[משבר המזון|משבר מזון]] או [[משבר אנרגיה]].  

נוכח מיעוט משאבי טבע, ותעשייה מוטת שירותים, המשאב העיקרי לעתידה של כלכלת ישראל הוא השכלה, התלויה באיכות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]]. מבחינת [[קיימות]] [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של ישראל גבוה יחסית ויש בה צפיפות אוכלוסין גבוה, יחד עם תלות גבוהה בייבוא וביצוא לישראל יש רגישות גבוה יחסית למשברים אקולוגיים כמו גם ל[[משבר המזון|משבר מזון]] או [[משבר אנרגיה]].  

נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> אלא שמתוך אלה, רק 132 אלף הם עובדי הוראה (נכון ל-2012). אלו מלמדים ב 62 אלף כיתות (וגנים), ב 4,502 מוסדות לימוד. נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית (בבתי ספר ובגנים הציבוריים ) היה 1.564 מיליון תלמידים. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]  

נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> אלא שמתוך אלה, רק 132 אלף הם עובדי הוראה (נכון ל-2012). אלו מלמדים ב 62 אלף כיתות (וגנים), ב 4,502 מוסדות לימוד. נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית (בבתי ספר ובגנים הציבוריים ) היה 1.564 מיליון תלמידים. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]  

באופן ממוצע יש 25 תלמידים לכיתה ו-11 תלמידים לכל עובד הוראה. עם זאת יש התפלגות שונה של  תלמידים, כיתות, ועובדי ההוראה בין דרגי לימוד (גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים), בין חינוך מיוחד לרגיל, ובין זרמי החינוך השונים. לדוגמה כיתות בחינוך החדרי והממלכתי-דתי הן בממוצע קטנות יותר בזרם החינוך הרגיל לעומת הכיתות בזרם הערבי והיהודי ממלכתי (חילוני). כיתות בחינוך המיוחד עומדת על  ממוצע של 7 תלמידים בכל הזרמים. בבתי הספר היסודיים, יש בממוצע 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו 28.7 תלמידים בממוצע בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני.[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

באופן ממוצע יש 25 תלמידים לכיתה ו-11 תלמידים לכל עובד הוראה. עם זאת יש התפלגות שונה של  תלמידים, כיתות, ועובדי ההוראה בין דרגי לימוד (גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים), בין חינוך מיוחד לרגיל, ובין זרמי החינוך השונים. לדוגמה כיתות בחינוך החרדי והממלכתי-דתי הן בממוצע קטנות יותר בזרם החינוך הרגיל לעומת הכיתות בזרם הערבי והיהודי ממלכתי (חילוני). כיתות בחינוך המיוחד עומדת על  ממוצע של 7 תלמידים בכל הזרמים. בבתי הספר היסודיים, יש בממוצע 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו 28.7 תלמידים בממוצע בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני.[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

===בריאות רווחה וסעד===

===בריאות רווחה וסעד===